סרטי הקולנוע של וודי אלן: 41- "חצות בפריז" (2011)

מאת
22 בדצמבר 2018 בשעה 11:00
"חצות בפריז". אוון ווילסון, מריון קוטיאר.

"חצות בפריז". אוון ווילסון, מריון קוטיאר.

"חצות בפריז" נפתח בצילומים מרחבי פריז, כולל כל האתרים והבניינים המפורסמים ופארק שעשועים. זו העיר שאלן דיבר עליה בכל כך הרבה סרטים ובה מתרחש וצולם הסוף של "כולם אומרים אני אוהב אותך" (1996), ורק אז שם הסרט וכתוביות הפתיחה, שעל הרקע שלהן שומעים את בני הזוג גיל ואינֶז מדברים על פריז והוא אומר שבווודאי היה מדהים לגור בעיר בשנות ה-20.

המוזיקה ששומעים בפתיחה, בסיום ולכל אורך הסרט: Si tu vois ma mere של סידני בכט.

גיל פֶּנדֵר (אוון וילסון) הוא תסריטאי מבוקש בהוליווד שמעדיף לעבור לסִפרות. הוא מפסדינה, מפחד מהמוות, סובל מהתקפי חרדה ומאורס לאינז (רייצ'ל מקאדמס המשגעת; איך שהיא שואלת את גיל בסוף דבריו: "זה היה סוף הסיפור?"!). הם מצטרפים להוריה שבאו לעיר כי החברה של אביה מתמזגת עם חברה צרפתית. אמה (מימי קנדי, הסדרות "דהרמה וגרג" ו"אמא") היא מעצבת פנים שמציעה להם לקנות פריטים יקרים מאוד (כמו האמא ב"רגשות"). ג'ון (קורט פולר), אבא של אינז, קורא לגיל "קומוניסט". (פולר סיפר שמאז הסרט הזה החל לקבל תפקידים מבלי לעשות מבחן בד.)

"חצות בפריז". נינה אריאנדה, מייקל שין, רייצ'ל מק'אדמס, אוון ווילסון.

"חצות בפריז". נינה אריאנדה, מייקל שין, רייצ'ל מק'אדמס, אוון ווילסון.

במסעדה הם נתקלים במקרה בזוג חברים שלהם, פול וקרול בייטס (נינה אריאנדה, "פלורנס פוסטר ג'נקינס", "גוליית"). פול (מייקל שין, "המלכה") בא להרצות בסורבון, אינז מתרשמת ממנו וגיל לא סובל אותו. גיל מדבר אל עצמו כשהוא מבולבל או מתלבט.
אחרי 17 דקות: שעון מכה חצות כשגיל יושב לבד על מדרגות ברחוב ומכונית ישנה מאוד נעצרת לפניו. נוסעיה קוראים לו בצרפתית והוא מצטרף אליהם. זהו מסע חזרה בזמן לשנות ה-20, למקומות בפריז שבהם התקבצו ובילו ציירים, סופרים ומלחינים בעלי שם.

גיל פוגש את סקוט וזלדה פיצג'רלד (טום הידלסטון הבריטי ואליסון פיל) שרוצה להתאבד, ארנסט המינגווי (קורי סטול), סלבדור דאלי (אדריאן ברודי), גרטרוד סטיין (קאת'י בייטס), פבלו פיקאסו, לואי בונואל, מאן ריי, טי-אס אליוט, קול פורטר (שהוזכר באין-ספור סרטים של אלן) ומנגן ושר את Let’s Fall in Love, אדגר דגה, טולוז-לוטרק, פול גוגן ואת אנדריאנה (מריון קוטיאר, "אדית פיאף- החיים בורווד"), מושא ציור של פיקאסו שגם יוצאת אתו על אף שהוא נשוי. היא באה לפריז כדי ללמוד עיצוב תלבושות בתאטרון (המקצוע של הלנה לפני נישואיה בסרט הקודם של אלן). המינגווי אומר לה שיום אחד יגנוב אותה מפיקאסו (שעומד לידם), שהוא גאון אך אינו מירו. וגיל קורא "גאונים" למתחריו על לבה של אנדריאנה. (לרשימת הגאונים המלאה קראו את הסקירה ב"אליס".) גיל ואדריאנה עוברים ברחוב שלאורכו עומדות זונות.

"חצות בפריז". רייצ'ל מק'אדמס, אוון ווילסון.

"חצות בפריז". רייצ'ל מק'אדמס, אוון ווילסון.

סקוט פיצג'רלד הוזכר ב"ישנוני" (1973), "מנהטן" (1979), ב"זליג" (1983) נאמר שהוא כתב על זליג, ופיצג'רלד היה שם המשפחה של הדמות של הלן הנט ב"קללת אבן העקרב הירוקה" (2001).
מזכירים את המלחמה בעיראק (אזכור אקטואלי נדיר) וגם: לה בוהם, ג'יימס ג'ויס, קלוד מונה, ויליאם שייקספיר, מארק טוויין, הנרי מאטיס, ויליאם פוקנר, ז'אן קוקטו, מודיליאני, והסרט "המלאך המשמיד" של בונואל; ורואים את "האדם החושב" של רודן בחצר מוזאון רודן בפריז (ב"חנה ואחיותיה" ראינו את זה המוצב באוניברסיטת קולומביה בניו יורק).
שלושה צרפתים בסרט: גבריאל (ליה סיידו, שנתיים לפני "כחול הוא הצבע החם ביותר") כמוכרת בשוק הפשפשים; קרלה ברוני, אשת נשיא צרפת דאז ניקולא סרקוזי, בתפקיד מדריכה במוזאון (קטעיה בחצר המוזאון); וגד אלמליח.
בצירוף מקרים מוגזם גיל מוצא בהווה בדוכן ספרים משומשים יומן של אדריאנה ומגלה שהוא נכנס לספר זיכרונותיה. זה רעיון שבא לידי ביטוי גם ב-The Kugelmass Episode (שמופיע בספרו של אלן Side Effects המומלץ מאוד), ובו הגיבור נכנס לעלילת "מאדאם בובארי".

"חצות בפריז". רייצ'ל מק'אדמס, אוון ווילסון.

"חצות בפריז". רייצ'ל מק'אדמס, אוון ווילסון.

יש בסרט קסם המזכיר סרטים ישנים של אלן, אוון וילסון אולי בתפקידו הטוב ביותר ורייצ'ל מקאדמס מתאימה כמו כפפה לסרטים של אלן. זה הסרט האחרון של אלן שאהבתי אולם גם יש בו משהו של דריכה במקום מעייפת, חזרה מסוימת (הקטע עם הספרדים, כולל דאלי, נחמד אבל הוא מיותר).
נראה לי שהיתה אמורה להיות התלבטות של גיל אם להיות עם אדריאנה בעבר או לחיות בהווה עם ארוסתו אך זה לא בא לידי ביטוי מספק. ואני גם לא אוהב את הסוף שבו גיל נתקל במקרה בגבריאל ברחוב והם הולכים יחד (על הגשר), מתרחקים מהמצלמה.

אינז (מקאדמס) לגיל (וילסון): ?Why are your cheeks so red [למה הלחיים שלך כל כך אדומות?]
גיל: .What do you mean? They’re not red [למה את מתכוונת? הן לא אדומות.]
אינז: .They’re bright red [הן בוהקות.] (ראו רשימה בסקירה על "רגשות".)

"חצות בפריז". אוון ווילסון, וודי אלן.

"חצות בפריז". אוון ווילסון, וודי אלן.

הסרט בן 94 הדקות הוא הכי מצליח של אלן אי פעם בארצות הברית ובעולם, עם הכנסות של 151 מיליון דולר! בהתאם, היה מועמד ל-4 פרסי אוסקר: סרט, במאי, תסריט ועיצוב אמנותי. אלן זכה באוסקר השלישי שלו לתסריט (לכל מועמדויותיו ראו למטה), והשווה את שיאם של בילי ויילדר, צ'ארלס בראקט, פרנסיס פורד קופולה ופאדי צ'ייבסקי. (כמו אלן, גם ויילדר וקופולה זכו באוסקר על בימוי; אף אדם לא זכה בארבעה פרסים על כתיבה.)
וזו הביקורת שכתבתי על הסרט לפני 7 שנים.

 

24 המועמדויות של וודי אלן
3 מתוך 16 (תסריטאי; יותר מכל תסריטאי אי פעם), 1 מתוך 7 (במאי), 0 מתוך 1 (שחקן), סה"כ: 4 זכיות מתוך 24 מועמדויות. הוא זכה על שלושת סרטיו היחידים שהיו מועמדים לאוסקר לסרט הטוב ביותר. והוא לא הגיע לכל הטקסים האלה.

1977 אנני הול: במאי, תסריטאי, שחקן ראשי

1978 רגשות: במאי, תסריטאי

1979 מנהטן: תסריטאי

1984 דני רוז האיש מברודווי: במאי, תסריטאי

1985 שושנת קהיר הסגולה: תסריטאי

1986 חנה ואחיותיה: במאי, תסריטאי

1987 ימי הרדיו: תסריטאי

1989 פשעים ועבירות קלות: במאי, תסריטאי

1990 אליס: תסריטאי

1992 בעלים ונשים: תסריטאי

1994 קליעים מעל ברודווי: במאי, תסריטאי

1995 אפרודיטה הגדולה: תסריטאי

1997 לפרק את הארי: תסריטאי

2005 נקודת מפגש: תסריטאי

2011 חצות בפריז: במאי, תסריטאי

2013 יסמין הכחולה: תסריטאי