"החיים האלה" – ביקורת #1

"החיים האלה". אנטוניו בנדרס.

"החיים האלה"

לא במקרה "החיים האלה" הוא אחד הסרטים עם הפתיחה הגרועה ביותר אי פעם בסוף השבוע הראשון להקרנותיו בארה"ב (לפי ממוצע הכנסות לכל מסך), מה שמוכיח שלפעמים אפילו הקהל האמריקאי צודק.

דן פוגלמן, יוצר הסדרה "החיים עצמם" והבמאי והתסריטאי של "החיים האלה", כתב סרטי אנימציה טובים ("פלונטר" ו"בולט") ואת "טיפש, מטורף, מאוהב" המקסים. הסרט הקודם והראשון שכתב וגם ביים היה "דני קולינס" (2015, גם הוא עם אנט בנינג) שראוי לצפייה בזכות הופעתו של אל פצ'ינו בתפקיד הראשי (לא דבר של מה בכך בהרבה שנים האחרונות). לסדרה שלו This Is Us קוראים בארץ "החיים עצמם", אז נאלצו לקרוא ל-Life Itself "החיים האלה". זהו אחד הסרטים הגרועים שאסור לכם לראות השנה.

השאיפות של פוגלמן ב"החיים עצמם" היו גבוהות, לוהקו שחקנים טובים אך ככל שהסרט ממשיך הוא נעשה יותר גרוע ומרגיז, משעמם ובלתי נסבל.

זה מתחיל בצורה מעצבנת וממשיך בסיפור מערכת היחסים בין ויל (אוסקר אייזק, "מלחמת הכוכבים", "אקס מכינה", "בתוך לואין דיויס") לאבּי (אוליביה ויילד, "האוס"). כמעט כל הקטעים שרואים בקדימון לקוחים מהחלקים הראשונים של הסרט, ובכך מסתירים את החלקים הבאים שיש בהם שני דברים שהאמריקאים מעדיפים להימנע מהם בקולנוע: שפה זרה (ספרדית כי הם נוטים שלא ללכת לסרטים זרים) ועם שחקנים לא מוכרים (אנטוניו בנדרס מוקף אלמונים).

"החיים האלה". מנדי פטינקין, אוליביה קוק.

"החיים האלה". מנדי פטינקין, אוליביה קוק.

בחלקים הראשונים מבזבזים את הכישרון של אנט בנינג, מנדי פטינקן (שגרם לי לרצות שוב את "הנסיכה הקסומה" במקום להמשיך לצפות בסרט הזה) וג'ין סמרט (שיכולתם לראות גם השנה ב"פגישה מסתורית") עם הרבה יותר מדי דיאלוגים שבהם מזכירים סרטים ("ספרות זולה") ושירים (ואת הזמר מיטלוף), וגם מקללים הרבה. גם בהמשך יש אזכורים אמריקאיים מאוד (למנחת תכנית הבוקר קלי ריפה, למשל; על ההתחלה מזכירים את Billy on the Street). ואז בחלקים הבאים עוסקים עם התנשאות באנשים כפריים בספרד שלא יבינו שום דבר מהאזכורים שהיו קודם לכן. בניו יורק הקטעים היו קצרים, עם ניסיון להיות סוחפים, החלקים בטלנובלה הספרדית הגרועה כוללים קטעים ארוכים מ או ד, מראים דברים שאפשר להבין בלי ההסברים הממושכים.

"החיים האלה". סרג'יו פריס-מנצ'טה, אוליביה קוק.

"החיים האלה". סרג'יו פריס-מנצ'טה

הסרט מתחכם ולא מתוחכם, צפוי, מכיל סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור, והרוב נמשך ולא מעניין. עוד פחות טוב "אהבה יוונית", שהוקרן בארץ בשנה שעברה, וכמוהו עסק באהבה, מוות והורים וילדים עם זוויות שונות לאירועים, סבל מבעיות חמורות כולל היותו צפוי, משעמם וניסיון להיות עמוק, משמעותי ומדהים (במובן הסנסציוני).

דירוג: ★☆☆☆☆

החיים האלה (ארה"ב, 2018)
בימוי: דן פוגלמן | תסריט: דן פוגלמן | משחק: אוליביה ווילד, אוסקר אייזק, מנדי פטינקין, אוליביה קוק | מוסיקה מקורית: פדריקו ג'וסיד | צילום: ברט פוולק
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-08.11.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

[…] האלה סרט נו-ר-אי לכן כל כך ניכר כמה כריזמה יש לאוסקר […]

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?