"האחים ספארקס".
פסטיבל דוקאביב 2021 – "האחים ספארקס" הוא סרט תיעודי על להקה שהיא, כביכול, קרובה לאלמונית לקהל הרחב, שהשפיעה רבות במהלך השנים על שלל מוסיקאים והקדימה את זמנה מאז הקמתה מבחינת סגנון מוסיקלי וויזואלי, וממשיכה להיות אוונגרדית עד היום. עשר הדקות הראשונות של הסרט מאוד דינמיות ומעניינות, הבעיה היא שזה מרגיש כאילו שתי הדקות האחרונות מתוכן חוזרות על עצמן בלופ עד לסוף הסרט – שעתיים ומשהו אחר כך. ככלל אצבע, סרט תיעודי שמתמקד בנרטיב יחיד לא צריך להימשך מעל שעה וחצי.
ההבטחה בסרט התחילה מבחינתי בזהות הבמאי – אדגר רייט, מי שאחראי לסרטים "מת על המתים" (2004), "שוטרים לוהטים" (2007) ו"סקוט פילגרים נגד העולם" (2010). זהו אמנם סרטו התיעודי הראשון, אבל כל הגישה שלו לקולנוע שנונה, מוטרפת ובעיקר מצחיקה, כך שניתן היה להסיק (ולטעות) שגם הסרט הזה יהיה בעל אופי דומה. רייט שוב חזר לשתף פעולה עם שותפיו ה(סמי-)קבועים סיימון פג וניק פרוסט, כשהשניים דיבבו את הביטלס בקטע אנימציה קצר.
הסרט מגולל את סיפורם של האחים רון וראסל מל (Mael) מילדותם וההשפעות השונות שספגו מהוריהם, להשקת להקתם הראשונה "חצי נלסון" ועד להקמת להקת ספארקס על הרכביה השונים שנותרה עד היום, כשראסל תמיד הסולן ורון על הקלידים עם מבט מלחיץ שמכוון ישירות למצלמה. לאחר קטע פתיחה מוצלח ויצירתי, הסרט מתחיל להתחלק לפרקים על פי אלבומי הלהקה, 25 במספר (!). ההבנה שבעצם הסרט סוקר את כל אחד מהאלבומים בנפרד נוחתת על הצופה בערך באלבום החמישי. יכול להיות שזה תרם לתחושת הייאוש שהעפילה על ההנאה מההערות המשעשעות של חלק מהמרואיינים.
רייט בחר לראיין מגוון רחב של חובבי הלהקה, רובם מוסיקאים, מן הסתם, אבל גם שחקנים, במאים, תסריטאים וסופרים. כולם די אומרים את אותו דבר, דבר שלא עצר את רייט מלהציג את כולם, ולהפוך את משפטיהם למנטרות הקבועות של הסרט – "להקת ספארקס היא להקה אדירה", "האחים מל גאונים מוסיקליים". בתוך הבליל של הצגת הסיפור של אלבום מצליח שאחריו עוקב אלבום שנכשל (רק כי הקהל לא היה מוכן להתמודד עם הגאונות שלהם עדיין), שובצו השורות הקבועות של המרואיינים, כדי שהצופים לא ייעזו לפקפק בשום שלב בגדולתם. המסע הפתלתל של הלהקה הרגיש לאחר זמן מה כדפוס קבוע ופשוט הפסיק לעניין די מהר.
השפה הגרפית של הסרט מושכת את העין, עיקר כוחה מופגן בתחילת הסרט, אבל גם בהמשכו ישנן הבלחות טובות מדי פעם. כל פרק נפתח בשם האלבום ומתחתיו פירוש מילוני לאחת ממילות המפתח בשמו (גם כשזו מילה מוכרת ביותר) והשטיק עובד, זה משעשע בכל פעם מחדש. כמובן, שטיק לא מחזיק סרט.
חייב להודות שהמהלך של רייט הצליח ודי השתכנעתי שספארקס להקה טובה. אני לא הולך להקשיב להם שוב בקרוב, אבל אם מטרת העל הייתה שאני אכיר אותם – המטרה הושגה. הייתי מעדיף שיכריחו אותי לקרוא את הערך שלהם בויקיפדיה, להקשיב לשיר או שניים ולחסוך לעצמי שעתיים מהחיים.
דירוג: 
האחים ספארקס (בריטניה, 2021)
בימוי: אדגר רייט | צילום: ג'ייק פולונסקי
קדימון:
[…] (עליהם נעשה הסרט התיעודי "האחים ספארקס", קראו את הביקורת שלי). ללא ספק הם יודעים לכתוב לחנים טובים ומיוחדים, אבל […]
[…] לא סתם אומר את זה. כן, אני יודע ש"האחים ספארקס" לא היה לטעמי, אבל זה היה ניסיון ראשון ביצירת סרט תיעודי, סטייה קלה […]