"החבובות".
סוף השבוע של חג ההודיה בארה"ב עבר מוצלח לשני הפותחים הראשיים – "דמדומים 4: שחר מפציע – חלק 1" ו"החבובות" – שהכניסו רווחים נאים מאד לאולפנים שלהם. סרט האנימציה המשפחתי "שירות המתנות החשאי של ארתור" לא הצליח להצלחה בינתים, אך יתכן שבמהלך חודש דצמבר יזכה לרצף רווחים מכובד לכבוד חג המולד אליו הוא מתקשר, ואילו סרט המשפחה של מרטין סקורסזה, "הוגו", אמנם לא פתח בצורה מדהימה עבור הז'אנר, אבל הפך לבכורה השלישית בגובהה של הבמאי הותיק.
כאשר כתבתי מאמר על פרסי אופיר, התחלתי לתהות מה בעצם מטרתה של האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה. "מטרת האקדמיה היא לקדם את הקולנוע הישראלי," אמרה לי בשיחת טלפון אילנה שרון, מנכ"ל האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה. למעשה, זהו גם שמה החוקי של העמותה שמכנה עצמה האקדמיה: אגודה לקידום הקולנוע בישראל (עמותה רשומה מס' 58-015-127-2). כשאני שואל אותה האם הדרך היחידה לקדם את הקולנוע הישראלי בעיניה הוא לחלק את פרסי אופיר, היא לא מבינה מה אני רוצה שהיא תענה לי. האמת המצערת היא שאכן כך, זה כל מה שהאקדמיה עושה, והיא מצערת מפני שפרסי אופיר לא ממש מעניינים אף אחד מחוץ מתעשיה הקטנה שמחלקת אותם. לא רק שפרסי אופיר לא מעניינים אף אחד, אלא גם האקדמיה לא ממש מעניינת אף אחד, ולכן היא די ממשיכה בשלה: השבוע התכנסה האקדמיה לדון בחזונו של היו"ר החדש, איתן אבן, ולדון בנושא קבלת ההחלטות בה; אך לא הרבה בעל חשיבות ציבורית הולך להשתנות, ומיד על כך.
נתחיל בנושא השני – של קבלת ההחלטות – עליו התחולל מאבק פנימי (מוחצן למדי) בחודשים האחרונים. יש מי שיחלוק על כך, אבל לדעתי זה התחיל אי שם בקיץ 2010, כאשר שאול דישי (במאי "היה מונדי – אגרוף, אדם, בקיר בטון" ועוזר במאי ב"אלכס חולה אהבה", "ספיחס" וכו') ניסה להוציא את הסרט התיעודי "המדריך למהפכה" מתחרות הסרטים העלילתיים של פרסי אופיר באותה השנה. היתה לו סיבה: "המדריך למהפכה" הוא סרט עלילתי כמו ש"ואלס עם באשיר" הוא סרט תיעודי – רק ענין של הגדרות מפי אנשים מסוימים. הניסיון להוציא את "המדריך למהפכה" מהתחרות העלילתית העלה חרס, הן משום שהיה ממוקד כנגד סרט מידיו של קולנוען שהתעשיה העריכה וחיבקה בחום, והן משום שצלם הסרט, דוד גורפינקל, טען כי התקיימו כעשרים ימי צילום (ויו"ר האקדמיה דאז, מרק רוזנבאום, טען כי זוהי כמות שכמעט שוות ערך לזו של סרט ישראלי ממוצע). לדישי לא היה סרט עלילתי מועמד ש"המדריך" הטיל את צלו עליו, וממילא האחרון לא היה המועמד המועדף או ההימור הבטוח ("הדקדוק הפנימי" כן היה, אך לבסוף הוא הפסיד ל"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"), והסיבה להתעסקות שלו בסרט נבעה לטענתו "מהפרת תקנון הפרסים והחלוקה השוויונית בין שתי הקטגוריות התיעודית והעלילתית".
בעיות כספיות קשות נחתו על ראשו של ערוץ 10 בתקופה קצרה, וגורמות לנו לחשוש לקיומו: הוא פיטר לאחרונה גם אנשי מפתח וגם לא, ועדת הכלכלה מסרבת לדחות את פרעון חובותיו והצטמקות שוק הפרסום מקשה עליו להכניס כסף. אם הערוץ יחדל להתקיים, אין ספק שצרכני התוכן לא ירגישו הבדל ניכר בחייהם (עוד ריאליטי, פחות ריאליטי, מה זה כבר חשוב?), אבל הרבה אנשי מקצוע יאבדו את עבודתם בתעשיה הקטנה גם-ככה שתתקשה למצוא להם מקום חלופי. חברות ההפקה החיצוניות שעובדות עם הערוץ, למשל, הודיעו כי 1,653 אנשים מקרבן יאבדו את מקום עבודתם. סגירת הערוץ גם תפחית את אפשרויות הפרסום בטלויזיה, מה שיגרור עליה במחירי הפרסום, וכתוצאה עשוי לגרור פיטורים בשוק הפרסום. לפניכם סיכום כל מה שקורה עם הערוץ המסחרי השני בישראל.
לפני כשבועיים (8.11), התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת בראשותו של חה"כ כרמל שאמה-הכהן, לדון בדחית פרעון החובות של ערוץ 10 למדינה. החובות בגובה 60-80 מיליון ש"ח הינם דמי זיכיון ותמלוגים (ולא תוכן) שהצטברו עד 2010, ושהערוץ צריך להחזיר עד ה-1 בינואר, 2012, אך אין לו מאין, לבד ממשקיעיו הקיימים – יוסי מימן ורון לאודר – שאינם מזרימים לו כספים כבר חודשים. הועדה החליטה שלא לדחות את מועד הפירעון, וכרמל שאמה-הכהן טוען שבקשת הדחיה מגיעה מבעלי המניות ה"עשירים, [ש]כל אחד מהם יכול להזרים את הכסף הזה בלי מאמץ מיוחד. לבעלי המניות אין שום נימוק מיוחד למה הם לא מזרימים את הכסף." מנכ"ל הערוץ, יוסי ורשבסקי, רמז פעמים אחדות כי בעלי המניות לא יזרימו עוד כספים לאחר שהשקיעו 1.3 מיליארד ש"ח מכיסם הפרטי, אך הם כן מחפשים משקיע חלופי; ואף נודע כי רון לאודר הגיע לארץ כדי לנסות ולקדם מיזוג עם זכיינית הטלויזיה של ערוץ 2, רשת (שביקשה בכלל להירכש בידי קשת).
המותחן "נעלמה" (ש.ל.ר, Gone) של הייטור דליה (שסרטיו לא הגיעו ארצה למיטב ידיעתנו) ובכיכובה של אמנדה סייפריד, התחדש בקדימון רשמי. סייפריד מגלמת אישה שאחותה נחטפת והיא משוכנעת שזהו אותו חוטף ממנו נמלטה שנה קודם. היא במירוץ נגד הזמן להציל את אחותה, כשהמשטרה ספקנית לגבי דבריה. עוד מככבים בסרט גם ג'ניפר קרפנטר, ווס בנטלי, סבסטיאן סטן ומיכאל פר'ה. תהנו:
"בין השמשות". אורלי זילברשץ.
הסרט הישראלי "בין השמשות" של אלון זינגמן, קטף שני פרסים בפסטיבל מנהיים-היידלברג 2011 (ה-60 במספר) בגרמניה: פרס האקומני לאחדות ושיתוף פעולה, והמלצת חבר השופטים של בעלי בתי הקולנוע. "עם מראות נוקבים," נימקו שופטי פרס האקומני את בחירתם, "מנהל הבמאי מיצג מרתק של החברה הישראלית. הוא אורג במיומנות ארבעה סיפורים בנושאי אהבה, סליחה, אשמה וכפרה."
שם הסרט נשאב מהמסורת, לפי שעת בין השמעות היא שעת רחמים ורצון טוב; והעלילה המתפרשת על פני יממה בין שתי שמשות, קושרת בתאונה אחת את גורלם של גיבורי ארבעה סיפורים שונים והשלכותיה של התאונה נגלות לפנינו שלב אחר שלב, במהלך יום אחד. אנו פוגשים ומלווים דמויות שונות בלבטיהן המוסריים, בהתמודדותן עם מציאות חייהן בתפר שבין הורים לילדים, ובמסען לגילוי תובנות חדשות על עצמן. סיפור על הורים וילדיהם החשים אבודים, על החיפוש אחר כפרה, ועל היכולת לסלוח. אורלי זילברשץ, גל זייד, ריימונד אמסאלם, רותם זיסמן-כהן, שמיל בן ארי, רמי דנון, מיכאלה עשת ונטליה פאוסט מככבים.
הפרס מהפסטיבל הגרמני מצטרף לפרס הביכורים מפסטיבל חיפה 2010.
שיתוף הפעולה השני של שלישיית "השליח", אורן מוברמן, וודי הארלסון ובן פוסטר, "רמפרט" (ש.ל.ר, Rampart), אודות שוטר מושחת בלוס אנג'לס, התחדש בקדימון רשמי. עוד מככבים בסרט גם סיגורני וויבר, אייס קיוב, רובין רייט, אן הייש, סטיב בושמי, נד ביטי וסינת'יה ניקסון. תהנו:
המנחה יוצר השערוריות ריקי ג'רביס חוזר להנחות את טקס הענקת פרסי גלובוס הזהב בפעם השלישית ברציפות: ינחה את הטקס של 2012 (ה-69 במספר) שיתקיים ב-15 בינואר. הבחירה בג'רביס לפעם נוספת היתה חלוקה בקרב איגוד העיתונות הזרה ההוליוודי (האחראי לטקס), שהעלה זאת להצבעה, משום שאמנם הדבר טוב מאד לרייטינג של המשדר הטלויזיוני – המפורסמים האורחים של הטקס עשוים להיחרד מהענין, בעקבות המתקפות האישיות שהכה המנחה אשתקד. על המתקפות הללו אמר נשיא האיגוד דאז, פיליפ ברק, כי ג'רביס "חצה את קו".
דקות אחרי שההכרזה על שובו של ג'רביס לגלובוס הזהב פורסמה, כתב המנחה בטוויטר: "בדיוק אמרתי לבילי קריסטל [מנחה האוסקר 2012, א.ש.] שכדאי לו לא להשתמש בחומרים שלי על השואה או על פדופיליה באוסקרים. הוא הסכים."
"דמדומים 4: שחר מפציע - חלק 1". קריסטן סטוארט, רוברט פטינסון.
"דמדומים 4: שחר מפציע – חלק 1" נצמד בסוף שבוע הבכורה שלו לרווחי הסרט השני בסדרת הדמדומים, ואף התמקם חמישי בטבלת הבכורות שוברות הקופות של כל הזמנים. נראה שקהל הצעירות (כ-80 אחוז מהצופים בסרט היו ממין נקבה, וכ-60 אחוז היו מעל גיל 21) שגדש את בתי הקולנוע ברחבי ארה"ב הרחיק כנראה את כל שאר המינים והגילאים מהסרטים החדשים האחרים: סרט האנימציה "תזיזו ת'רגליים 2" פתח כמחצית מקודמו בסדרה, ואילו "בני אלמוות" לחובבי הפעולה הבוגרים נחלש בלמעלה מ-60 אחוזים מרווחיו.
"נבלות". יהורם גאון, יוסי פולק. צילום: קובי בכר.
הוכרזו המועמדים לפרסי הטלויזיה של האקדמיה הישראלית לקולנוע 2011 (ה-9 במספר), והמיני-סדרה "נבלות" מובילה עם 6 מועמדויות. בדרמה, "בלו נטלי" ו"פלפלים צהובים" עומדות על 5 מועמדויות, בעוד הסדרות בהן כיכבו שחקנים צעירים – "חיים אחרים" ו"סימני שאלה" – הסתפקו במועמדות אחת לדרמה הטובה ביותר. בגזרה הקומית, רק "מעצר בית" זכתה למועמדות אחת, בעוד שלוש סדרות מועמדות לחמישה פרסים: "אחד העם 101", "המשרד" ו"עבודה ערבית". בקרב ערוצי השידור, זכיינית ערוץ 2 קשת מובילה עם 15 מועמדויות, וערוץ 10 והזכיינית רשת אחריה בהפרש ניכר עם 8 מועמדויות. הפער בין הכבלים ללוין גדול אף יותר: HOT מובילה עם 15 מועמדויות על פני yes עם 6 מועמדויות בלבד.
להבדיל מפרסי אופיר לקולנוע, למועמדויות בטלויזיה הכניסה האקדמיה הישראלית רק סדרות ששודרו בין ה-1 באפריל 2010 ועד סוף מארס 2011. טרם נקבע תאריך וגוף משדר לטקס, אם בכלל הוא יתקיים השנה.
רשימת המועמדים המלאה לפרסי הטלויזיה של האקדמיה הישראלית לקולנוע 2011:
סדרת דרמה
"בלו נטלי"
"הבורר"
"חיים אחרים"
"סימני שאלה"
"פלפלים צהובים"
סדרה קומית
"אחד העם 101"
"המשרד"
"מעצר בית"
"עבודה ערבית"
"רד בנד"
שלושה קדימונים חדשים נחתו אצלנו במהלך סוף השבוע: האחד לסרט האנימציה "אמיצה" לבית דיסני-פיקסאר; "משחקי רעב" העשיר בציפיה עם קדימון מלא וארוך; ו"טיטאניק" בקדימון מחודש לטובת ההפצה מחדש בתלת מימד. תהנו:
"אמיצה"
"האסונות של נינה". איילת זורר, אלון אבוטבול.
"האסונות של נינה" (2003)
17.11, סינמטק תל אביב, 16:00
במסגרת חגיגות עשור לחוק הקולנוע הישראלי, יוקרן סרטו זוכה 11 פרסי אופיר של שבי גביזון. הקומדיה העגומה בה מככבת איילת זורר, מספרת על נער בן 14 שעובר לגור עם דודתו היפה שאותה הוא אוהב בסתר, והוא הופך לגבר של חייה, עד שגבר מבוגר נכנס לתמונה ומפר את האידיליה שלו.
"חתונה מאוחרת" (2001)
22.11 סינמטק חיפה, 21:30
הסרט שהחזיר את אמון הקהל הישראלי בקולנוע המקומי שלו, וששיגר את במאי הביכורים שלו, דובר קוסאשווילי, למעמד של סופר-במאי מוערך מקצה לקצה, למרות שמאז לא הצליח להנפיק סרטים באותה רמה. הסרט יוקרן במסגרת חגיגות עשור לחוק הקולנוע הישראלי.
תזמון הוא נושא חשוב בתעשית הקולנוע, במיוחד כאשר מתחרים על עלילה דומה. הסרט "מראה מראה" (ש.ל.ר, Mirror, Mirror) התחדש בקדימון רשמי, לאחר שהבמאי שלו, טרזם סינג, קיבל שיעור בנושא בשבוע שעבר: הקדימון לסרט השלגיה המתחרה, "שלגיה והצייד" (ש.ל.ר, Snow White and the Huntsman) בכיכובה של קריסטן סטוארט, נחת באינטרנט ביום שבו הסרט "בני אלמוות" של סינג, עלה לאקרנים. כואב. "מראה מראה" מתהדר בג'וליה רוברטס במקום בסטוארט. תהנו: