יונתן דורון - רשימת מאמרים בבלוג (עמוד 4)

סרטים זרים שמתמודדים לאוסקר 2025- חלק ב': סרטים בפרסית, עוד סרטי תעודה ושחקן ישראלי במתמודד המוביל

"זרע התאנה הקדושה". סוהיילה גולסטאני, מיסאג זארה.

"זרע התאנה הקדושה". סוהיילה גולסטאני, מיסאג זארה.

ביום שני האחרון "קרוב אליי", סרטה של תום נשר, זכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר ואוטומטית הוא הנציג של ישראל לפרס האוסקר 2025 בקטגוריית הסרט בשפה הזרה הטוב ביותר (הסרט הבין-לאומי). מדינות נוספות הודיעו על הבחירות שלהם, כולל צרפת, דנמרק, גרמניה וספרד שיש להן רקורד טוב בקטגוריה הזאת. המתמודד המוביל הוא "אמיליה רז" הצרפתי, ומככב בו השחקן הישראלי מארק איווניר. הסרטים שמייצגים את קנדה ואת גרמניה הם בפרסית ועוד כמה מדינות (חלק ראשון) בחרו בסרט תיעודי.

חלק ב' של רשימת הסרטים המתמודדים על פרס האוסקר 2025 לסרט הטוב ביותר בשפה זרה:

צרפת: "אמיליה פרז" סרט מוזיקלי דובר ספרדית(!) של הבמאי הצרפתי ז'אק אודיאר, שאחראי לסרטים טובים כמו "נביא", "חלודה ועצם", "דיפאן" (אך גם לסרטים לא טובים: "האחים סיסטרס" ו"פריז, הרובע ה-13"). צוות השחקניות זכה בפרס בפסטיבל קאן והוא כולל את זואי סלדנה וסלינה גומז, עוד משתתפים: אדגר רמירז ומארק איווניר.

גרמניה: "זרע התאנה הקדושה", שיפתח השנה את פסטיבל חיפה, בן 167 דקות, בפרסית ושל הבמאי מוחמד רסולוף שברח מאיראן בעקבות התנגדות לסרט הזה על שופט שמקבל קידום אך צריך להתמודד עם ההתנגדות של אשתו ושתי בנותיו לשינויים שהתפקיד שלו דורש מהן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אל תוציא מילה" – ביקורת: ניכר שהושקעה מחשבה בעלילה

"אל תוציא מילה". ג'יימס מק'אבוי.

"אל תוציא מילה". ג'יימס מק'אבוי.

"אל תוציא מילה" הוא מותחן מעניין כשבחלקו האחרון מגיע העימות המדמם שיודעים שיגיע. אמנם אין יותר מדי דברים מיוחדים, יוצאי דופן או מפתיעים, אך זה עשוי טוב וניכר שנעשתה מחשבה בכתיבה.

בן דלטון (סקוט מקנירי), אשתו לואיז (מקנזי דיויס) ובתם אגנס בת ה-11, אמריקאים שעברו להתגורר בלונדון, נופשים באיטליה. במהלך החופשה שלהם הם פוגשים משפחה בריטית: אבא פּאדי (ג'יימס מקאבוי), אמא קירה ובנם אנְט שהוא בערך בגיל של אגנס ואינו מדבר (הוא… לא יכול להוציא מילה).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שקר גאוני" – ביקורת: לאישיות של הדמות הראשית חסרים עוד צדדים

"שקר גאוני". קלינה ליאנג.

"שקר גאוני". קלינה ליאנג.

"שקר גאוני" (במקור: Bad Genius) הוא דרמת מתח, שבו במקום חבורה ששודדת בנק יש קבוצה של בני נוער שמרמים יחד במבחנים במכללה. הסרט מבוסס על סרט תאילנדי (הסרט התאילנדי הכי מצליח בתאילנד ב-2017, שגם הוליד סדרת טלוויזיה) ולדמויות הראשיות קוראים אותו דבר! השחקן המוכר היחיד הוא בנידיקט וונג, בעל תפקיד משנה בסרטי מארוול.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ביטלג'וס ביטלג'וס" – ביקורת #1: יזכיר למעריצי הסרט הראשון למה הם אוהבים אותו

"ביטלג'וס ביטלג'וס". מייקל קיטון.

"ביטלג'וס ביטלג'וס". מייקל קיטון.

"ביטלג'וס ביטלג'וס" הוא סרט המשך בעל שם נהדר לסרט מ-1988, וחלק מגל הנוסטלגיה האיום ששוטף את הוליווד ביותר-מדי-השנים-האחרונות שכולל החייאה של סדרות טלוויזיה ("ויל וגרייס", "פרייז'ר" ועוד) וסרטי המשך לסרטים אהובים ומצליחים. על כל "אהבה בשחקים: מאווריק" שהצליח מאוד, נעשים גם עוד "השוטר מבוורלי הילס" (שבא והלך), והשנה גם נזכה -לא לבקשת הקהל- ב"גלדיאטור 2" ואחרים. הסרט לא ממש עומד בפני עצמו, ומעריצי הסרט הראשון ישמחו לחזור לאווירה ולדמויות שהם מכירים ואוהבים, אך יתאכזבו מהתוצאה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"צאי מזה" – ביקורת: טוב אך לא יוצא מן הכלל

"צאי מזה". צ'אנינג טייטום.

"צאי מזה". צ'אנינג טייטום.

"צאי מזה" מרגיש כמו פרק ארוך מדי של "אזור הדמדומים", כשבחלק האחרון יש אלימות רבה אך ברובה אינה גרפית וקשה. זהו מותחן מהסוג שבו הדמות הראשית יודעת שמשהו לא בסדר ומנסה להבין מה האמת מאחורי המציאות המעוותת שנוצרה סביבה, מה מסתתר מעל פני השטח. הומור הוא תמיד דבר מבורך אבל במקרה הזה יש לפעמים התנגשות עם מה שקורה, ניגוד שלא גורם לצחוק אלא מפריע, לכן הטון של הסרט אינו אחיד לפעמים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"עולם מפריד בינינו" – ביקורת: מזכיר סרטים בריטיים משנות ה-90

"עולם מפריד ביננו".

"עולם מפריד ביננו".

"עולם מפריד בינינו" הוא סרט דרמה משובץ קומדיה, בעיקר בחציו הראשון, שמתרחש בכפר שקט ונידח בחבל אברוצו שבאיטליה. הוא מזכיר לפעמים בסגנון ובטון סרטים בריטיים משנות ה-90 כמו "האנגלי שעלה על גבעה וירד הר" ו"ללכת עד הסוף" שבהם תושבי כפר קטן שלם נרתמים למען מטרה טובה. במקרה הזה זה מעט יותר מצומצם אבל התוצאה מלאת חן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בורדרלנדס" – ביקורת: מבדר ולא מקורי

"בורדרלנדס".

"בורדרלנדס".

"בורדרלנדס" (Borderlands, אזורי סְפר) הוא סרט פעולה קליל שמבוסס על משחק וידיאו, לא מקור ידוע לסרטי קולנוע טובים. במקרה הזה מדובר בעלילה סבירה, עיצוב יפה, הומור חביב וקטעי פעולה שמבוימים רע. בני 14-13 עשויים להתלהב מאוד למרות האפקטים הבינוניים-מינוס.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

החל המרוץ לאוסקר 2025

פרסי האוסקר. צילום באדיבות Paul Hudson, cc-by-2.0-generic

פרסי האוסקר. צילום באדיבות Paul Hudson, cc-by-2.0-generic

אתמול (ו') הוכרזו שני הסרטים הראשונים שיתמודדו באוסקר בקטגוריית הסרט בשפה הזרה הטוב ביותר ("הסרט הבין-לאומי" בלשון המכובסת של האקדמיה, כלומר: סרט לא באנגלית).

ישראל היא המדינה עם הכי הרבה מועמדויות בקטגוריית הסרט הזר ללא זכייה (10), כשהמפסידה הגדולה ביותר אחרינו היא בלגיה עם 8 מועמדויות.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"דדפול ווולברין" – ביקורת #1: בידור טוב

"דדפול & וולברין".

"דדפול & וולברין".

למעריצי שני סרטי "דדפול" אין צורך בהמלצה (או ביקורת) על הסרט השלישי כדי לרצות ללכת לראות את "דדפול וּוולברין". הסרט צפוי להצליח עוד יותר משני הראשונים, שהצליחו מאוד. דדפול הוא ריאן ריינולדס, שעשה הכול כדי להגשים את חלומו לגלם את גיבור-העל בסרט משלו – הוא אחד המפיקים של הסרטים, בין התסריטאים שלהם, ורוחו משתלבת מצוין עם הדמות שלא מסוגלת לשתוק או להפסיק להתבדח עם שליפות לשוניות בלתי פוסקות בשילוב פרטים של תרבות פופולרית. הפעם מצטרף אליו יו ג'קמן כוולברין, ויש גם דמויות מוכרות אחרות והופעת אורח שהצליחו לשמור בסוד. הסרט מהנה, אבל רחוק מלהיות סרט טוב מאוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אג'ומה" – ביקורת: דרמה חביבה ולא כבדה מהמזרח הרחוק

"אג'ומה". הונג הויפאנג.

"אג'ומה". הונג הויפאנג.

"אג'ומה" היה נציג סינגפור לאוסקר, ורובו מתרחש בקוריאה. מדובר בדרמה חביבה שאינה כבדה או אטית, כפי שאולי אפשר לצפות מסרטים מהמזרח הרחוק, שבמרכזה דמות של אישה מבוגרת בטיול בן מספר ימים בארץ זרה. מקום ההתרחשות, השפה הזרה והמנהגים השונים ללא ספק מוסיפים פן מעניין לסיפור אנושי די פשוט, שיש בו כמה תוספות שהופכות אותו שווה לצפייה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"תלמה" (2024) – ביקורת פסטיבל ירושלים: חמוד ונוגע ללב

"תלמה". ג'ון סקוויב, ריצ'ארד ראונדטרי.

"תלמה". ג'ון סקוויב, ריצ'ארד ראונדטרי.

בלתי נמנע להגיד "חמוד" על "תלמה", סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים שנפתח הערב ויוקרן בארץ החל מה-8.8. אין בסרט גורי כלבים פרוותיים או תינוקות רגועים סמוקי לחיים, אך יש בת 93 מלאת חן, רגעים נוגעים ללב, עלילה פשוטה, מעט הומור וסוף טוב: זה חמוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סוג של חסד" – ביקורת #1: שונה, מיוחד ולפעמים מוזר רק כדי להיות מוזר

"סוג של חסד". ווילם דפו, ג'סי פלמונס, מרגרט קוויילי.

"סוג של חסד". וילאם דאפו, ג'סי פלימונס, מרגרט קוויילי.

"סוג של חסד" מורכב משלושה סרטים "קצרים" שיחד מסתכמים ביותר מ-160 דקות. בכל אחד מהם משחק אותו הרכב שחקנים (עם תוספות שונות), עם נגיעות נושאיות קטנות משותפות. זה כמו צפייה בשלושה פרקים רצופים של "אזור הדמדומים" כשבנוסף לרעיונות עם מוטיב של מדע בדיוני או פנטזיה (או טכנולוגיה כמו ב"מראה שחורה"), הרעיונות היפים מרוצפים תפניות חולניות עם דמויות משונות ומצבים קיצוניים כמו כל הסרטים של התסריטאי-במאי היווני יורגוס לנתמוס ("המועדפת", "שיני כלב", "הלובסטר").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »