"מועדון הרוכבים". אוסטין באטלר, טום הארדי.
"מועדון הרוכבים" הוא כמו שחזור של סרט תיעודי לא טוב על חבורה של אופנועונים החל מ-1965. הסרט מבוסס על ספר עיון שיצא לאור ב-1967 ואם הסרט היה יוצא זמן קצר לאחר מכן, בין "הפרא" (1953) עם מרלון ברנדו ו"אדם בעקבות גורלו" (1969) המוזכרים שניהם בסרט, אז אולי היה בו עניין. זהו מבט על צורת חיים של אנשים מסוימים בעבר, בלי טיפת מתח דרמטי, נעדר כל חידוש ועם מעט מאוד עניין. יש גם מספר רגעים עם אלימות גרפית.
"מת לחיות". ברוס ויליס.
צפיתי שוב ב"מת לחיות", שראיתי מספר פעמים מאז שצפיתי בו בקולנוע באוקטובר 1988 אך עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה. הוא עדיין סרט פעולה נהדר ומהנה.
ג'ון מקליין (ברוס ויליס) הוא שוטר בניו יורק שמגיע ללוס אנג'לס, שבה מתגוררים אשתו (בוני בדליה) ושני ילדיו מזה שישה חודשים. הוא מגיע ישר למסיבת חג המולד בקומה ה-30 בבניין, שחלקו עדיין בהקמה, שעורכת החברה בבעלות יפנית שלשמה אשתו עברה לחוף המערבי. קבוצה של פושעים דוברי גרמנית, שאותה מוביל הנס גרובר (אלן ריקמן), משתלטת על המסיבה.
"הקול בראש 2".
"הקול בראש 2" הוא, כמובן, המשך לסרט מלפני תשע שנים שהפך רגשות ופעולות מוחיות לסרט אנימציה מוצלח, גם אם לא מהטובים ביותר של אולפני פיקסר. הסרט החדש פחות טוב ומצחיק מהראשון, ועל אף שמשתדלים לחדש ולהוסיף לקודם, נשענים יותר מדי על התבנית העלילתית של הסרט הראשון.
ריילי בת ה-13, הילדה מהסרט הראשון, יוצאת לסוף שבוע של מחנה הוקי קרח עם שתי חברות שלה. היא נרגשת מהאפשרות שהיא תתקבל לנבחרת של התיכון שהיא עולה אליו, מכוכבת ההוקי שהיא תפגוש שם, והיא עוברת תהפוכות עם החברות שלה ומאמנת ההוקי. כשחלק נכבד מהעלילה מתרחש כמתבקש במוח שלה.
"חברים דמיוניים".
ל"חברים דמיוניים" הצליח השחקן-במאי-תסריטאי ג'ון קרסינסקי (ג'ים בסדרה "המשרד", סרט האימה "מקום שקט") לרתום את ריאן ריינולדס לתפקיד הראשי, סוללה מטורפת של שחקנים שנתנו את קולם ליצורים דמיוניים שהשקיעו הרבה מחשבה בעיצוב שלהם (ביניהם: אמילי בלאנט, ג'ורג' קלוני, מאט דיימון, איימי שומר), צלם ומלחין מוערכים וזוכי פרסים (יאנוש קמינסקי, הצלם הקבוע של סטיבן ספילברג, והמלחין מייקל ג'יאקינו, שזכה באוסקר על "למעלה"), אבל -ידעתם שיגיע אבל, נכון?- בתסריט שכח דבר פעוט: עלילה. יוצאים למסע קסום, רק שאין יעד ועושים עיקופים מסיבה לא ברורה.
"שנה טובה לאוהבים". לינו ונטורה, שארל ז'ראר.
"שנה טובה לאוהבים" הוא סרט שודים צרפתי משולב עם סיפור אהבה מ-1973. לינו ונטורה הנהדר ("מאה אלף מתחת לשמש", "צבא הצללים") מגלם את סימון, שמשתחרר מוקדם מהכלא ערב השנה החדשה, ומתכנן שוד תכשיטים בחנות בריברייה הצרפתית, יחד עם חבר שותף. הוא משתמש בתחפושת לאיש זקן, עם מסכות לטקס מקצועיות, והופך ללקוח קבוע של החנות וממציא סיפורים על אחות חולה. בדרך, מבלי להתכוון, הוא מתאהב בפרנסואה (פרנסואה פאביאן, מוד מ"הלילה שלי אצל מוד" ושני פרקים של "10 אחוז", שהגיעה השבוע לגיל 91), בעלת חנות לעתיקות הצמודה לחנות התכשיטים, ומחזר אחריה.
"הכפיל". אמילי בלאנט, ריאן גוסלינג.
"הכפיל" הוא סרט קומדיה-פעולה-רומנטי שנשען על הקסם והחן השופעים של שני הכוכבים הראשיים שלו: ריאן גוסלינג ואמילי בלאנט. הם טובים יחד וכיף לראות אותם מכרכרים זה סביב זה (לא ממש מתנצחים כפי שהיה נחמד לראות).
הסרט מבוסס על סדרת פעולה מתחילת שנות ה-80 בכיכובו של לי מייג'ורס, שגילם לפני כן את "סטיב אוסטין" בסדרה על האיש הביוני, סדרה שבמהלך העשורים האחרונים שבים ומדברים על גרסה קולנועית שלה, ומתישהו זה יקרה.
"היחידה ללוחמה לא ג'נטלמנית". הנרי קאוויל.
"היחידה ללוחמה לא ג'נטלמנית" הוא סרט קליל על מבצע בריטי חשאי במלחמת העולם השנייה, שמאחורי הקלעים כלל את איאן פלמינג, שאומרים שגם בהשראת מוביל המבצע עיצב את דמותו של ג'יימס בונד (לכן הוא מציג את עצמו בסרט כפלמינג, איאן פלמינג). הנרי קאוויל (סופרמן) היה בין המועמדים הסופיים לגלם את בונד כשדניאל קרייג נבחר, ושמו שוב מוזכר בחיפוש אחר הבונד החדש. זו אולי הנקודה המעניינת ביותר בסרט שמתאמץ להיות מסוגנן והנשכח הזה.
"ספר הפתרונות". פייר ניני.
למישל גונדרי, שכתב וביים את "ספר הפתרונות", יש רעיונות נפלאים. הקהל לסרט אינו גדול אך שמו של גונדרי ("שמש נצחית בראש צלול", "מדעי החלום") יכול להביא קהל סקרן לאולמות. אין ברירה אלא להגדיר את הסרט כקומדיה, ואם מוציאים את הדיאלוגים (שחלקם מצחיקים) יכול היה כמעט להיראות כמו וידיאו-קליפ ארוך, ז'אנר שגונדרי מצטיין בו כי הרעיונות שלו לא תמיד מחזיקים לסרט שלם.
"אנטומיה של נפילה". סנדרה הולר.
"אנטומיה של נפילה" עטור הפרסים הוא סרט דרמה בן שעתיים וחצי דובר צרפתית ואנגלית סביב פרשייה משפטית. יאהבו את הסרט אנשים שמצאו עניין ב"פּרידה" האיראני. בשניהם יש משפט ועיסוק בשחזור ארוך. הקצב הזוחל המעיק של שניהם, הסגנון של "כמו הצצה לחיים אמיתיים", הוא הסעיף הראשון בספר ההוראות לסרטים אמנותיים, סרטי פסטיבל. במקרה הזה זה הצליח ל"אנטומיה של נפילה", שזכה סרט בפרס הראשי בפסטיבל קאן, פרס דקל הזהב, והיה מועמד ל-5 פרסי אוסקר: לסרט הטוב ביותר, לבימוי, שחקנית ראשית, עריכה וזכה על התסריט. את הסרט ביימה ג'סטין טרייה, שכתבה את התסריט עם בעלה.
"אופנהיימר". קיליאן מרפי.
כצפוי, "אופנהיימר" זכה במספר הפרסים הרב ביותר בטקס האוסקר חסר ייחוד באופן פושע. חלקית בגלל שרוב מוחץ של הזוכים היה צפוי ביותר, ולא היו תוספות, בדיחות או קטעים קומיים יוצאים מן הכלל (איזה מזל שיש את קייט מקינון).
"אופנהיימר" זכה ב-7 פרסים: הסרט הטוב ביותר, אוסקר ראשון לבמאי כריסטופר נולאן, שחקן ראשי, שחקן משנה, עריכה, צילום ופסקול. "מסכנים שכאלה" זכה ב-4 פרסים (שחקנית ראשית, עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור ועיצוב שיער).
במאֵי שני מועמדים אחרים לסרט זכו בפרסי התסריט: "אנטומיה של נפילה" ו"מעשייה אמריקאית".
סרט נוסף שהיה מועמד לסרט ולבימוי, "אזור העניין", זיכה את בריטניה בזכייה הראשונה בקטגוריית הסרט הזר (שזכה גם על צליל, בצדק רב). כל סרט שהיה מועמד לסרט הטוב ביותר ולסרט הזר באותה שנה זכה על השני (כולל "רומא", "אהבה" ו"נמר דרקון"). הבמאי ג'ונתן גלייזר הזכיר את השבעה באוקטובר בנאום שלו.
בקטגוריות השחקנים, קיליאן מרפי ורוברט דאוני ג'וניור זכו על "אופנהיימר", אמה סטון זכתה (בפעם השנייה אחרי "לה לה לנד") על "מסכנים שכאלה", ודה-ויין ג'וי רנדולף זכתה על "נשארים לחג".
אמילי בלאנט וריאן גוסלינג עלו לבמה בקטע חביב כדי להתנצח מי הזוכה האמיתי בתחרות בין שני סרטי השנה, "ברבי" ו"אופנהיימר", והצדיעו לפעלולנים. הם עשו זאת כי הם מככבים השנה בסרט The Fall Guy על פעלולן, ואיגוד הפעלולנים רוצה מאוד לקבל קטגוריה באוסקר על פועלם. בינתיים, החל מהטקס בעוד שנתיים תתווסף קטגוריה חדשה של ליהוק.
Godzilla Minus One, שזכה על האפקטים החזותיים, הוא סרט גודזילה הראשון שהיה מועמד לאוסקר והסרט הראשון בשפה שאינה אנגלית שזוכה בקטגוריה. הסרטים הישראלים "מכתב לחזיר" (שהיה מועמד לפרס סרט האנימציה הקצר) ו"גולדה" (שהיה מועמד לעיצוב האיפור והשיער) חוזרים הביתה ללא פרסים.
מרטין סקורסיזה ביים שלושה סרטים שהיו מועמדים ל-10 פרסים ולא זכו בדבר. השנה נוסף "רוצחי פרח הירח" ל"כנופיות ניו יורק" ול"האירי".
מי שפספס את הטקס יכול לתפוס אותו ב-yes VOD וב-STING+. גרסה ערוכה ומתורגמת תשודר ב-yes Movies Drama ביום ג' 12.3 בשעה 22:00.
רשימת הזוכים המלאה בפרסי האוסקר 2024:
הסרט הטוב ביותר
"אופנהיימר"
"איזור העניין".
"אזור העניין" הוא סרט טוב בגרמנית על רודלף הס ואשתו בימים שהתגוררו בבית צמוד לגדר של מחנה אושוויץ. הסרט מועמד ל-5 פרסי אוסקר: סרט, בימוי, תסריט מעובד, צליל (אחת המועמדויות הכי מוצדקות מזה זמן רב) וצפוי לזכות על סרט זר, הסרט הבריטי הראשון שיזכה בקטגוריה הזאת.
"אופנהיימר". רוברט דאוני ג'וניור.
ביום ראשון בלילה (10.3) יתקיים טקס האוסקר 2024. נראה שברוב הקטגוריות הזוכים צפויים; אין ספק לגבי הזוכים בפרס הסרט הטוב ביותר, בבימוי ושחקני המשנה. חלק מהכיף בטקסי הפרסים הללו הוא הפרצופים המופתעים, ההתרגשות האמיתית, הנאומים הספונטניים (פעם גם לא חילקו כל כך הרבה פרסים לפני האוסקר). אלה ההימורים שלי לגבי הזוכים השנה, עם הניתוחים המתאימים:
הסרט הטוב ביותר: "אופנהיימר"
בימוי: כריסטופר נולאן, "אופנהיימר" (נולאן מוכיח שלא כל בריטי מצליח הוא שנון ומבריק לשונית)