סיכום העשור הראשון של המאה ה-21 (2009-2000): חלק ג', קומדיות לצעירים
וינס ווהן (מימין) ואוון ווילסון. מתוך לדפוק חתונה.
סיכום העשור באידיבי ממשיך עם המאמר השלישי בסדרה מאת יונתן דורון. אם פספסתם חלק כלשהו בסדרה, לחצו כאן!
—–
קומדיות הן לא דבר חדש בקולנוע, כמובן. המגמה בעשור הזה של קומדיות, לעתים גסות, שבמרכזן שחקנים ממין זכר צעירים, או מבוגרים שמתנהגים כמו צעירים, החלה עם ההצלחה הענקית של "אמריקן פאי" (1999) ו"משתגעים על מרי" (1998) בבימוי האחים פארלי, אחד הסרטים המצליחים ביותר של השנה ההיא ואחת הקומדיות המצליחות ביותר אי פעם.
השמות הבולטים בתחום הם: בן סטילר, וויל פארל, וינס ווהן, ג'אד אפטאו וטוד פיליפס. עוד משתתפים: אוון ווילסון, ג'ון סי. ריילי, ג'ונה היל, סת' רוגן, גארי קול, פול ראד, ג'ייסון סיגל, מרטין סטאר, ג'ון הֶדר (שאומץ בחום בעקבות הסרט "נפוליאון דינמיט") ועוד. צריך תרשים זרימה מורכב מאד כדי לעקוב אחרי מי שיחק עם מי באיזה סרט.
במרכז הסרטים הללו עומד רווק עם חבורה של חברים משועממים, חרמנים, שנהנים להשתטות. קהל היעד המרכזי הוא נערים צעירים עד תלמידי קולג', אלו סרטים עם אזכורים רבים לסרטים אחרים, שבהם זין הוא פאנץ'-ליין ואשר בניגוד לסרטי הנעורים של ג'ון יוז בשנות השמונים, נשכחים למחרת ולא מחפשים בהם עומק. ניסיון אחד של סרט בנות כזה, "הכי מתוק שיש" (2002) עם קמרון דיאז וכריסטינה אפלגייט, לא הביא להמשך הענף הזה בתופעה.
