חדשות הבידור

"אנשים ומקומות". אנייס ורדה.

הבמאית העלילתית ותיעודית הצרפתיה המוערכת אנייס ורדה הלכה לעולמה כתוצאה מסרטן השד, והיא בת 90. היא היתה הזוכה האישה הראשונה בפרס מפעל חיים של פסטיבל קאן (2015) והמועמדת המבוגרת ביותר לפרס האוסקר על סרטה "אנשים ומקומות" (2017).

ורדה נולדה בבלגיה והיתה צלמת עיתונות בטרם עברה לקולנוע באמצע שנות ה-1950. היא השתיכה לזרם הקולנוע הצרפתי 'הגדה השמאלית' שפעל במקביל ל'גל הצרפתי החדש', יחד עם אלן רנה, כריס מרקר וז'אק דמי – לו נישאה ב-1962. הם היו נשואים עד מותו ב-1990. אחד מסרטיה החשובים היה "קליאו מחמש עד שבע" (1962), שהביא לה את המועמדות הראשונה לפרס דקל הזהב. סרטה הבולט ביותר הוא "עוברת אורח" (1985), שזכה בפרס אריה הזהב של פסטיבל ונציה ובפרס הסזאר הצרפתי לסרט הטוב ביותר. עוד בולטים ברזומה שלה הסרטים "האחת שרה, השניה לא" (1977), "המלקטים והמלקטת" (2000) ו"החופים של אנייס" (2008).

בפסטיבל ברלין שהתקיים בפברואר האחרון, הספיקה להקרין את סרטה האחרון והאוטוביוגרפי "ורדה של אנייס" (ש.ל.ר, Varda by Agnes).

גלן קלוז מתוך "האישה" ואוליביה קולמן מתוך "המועדפת".

אני מעדיף כשהזוכים באוסקר אינם ידועים מראש לא בשל אהבה להפתעות בהכרח אלא מהעדפה של מתח, כשיש קרב צמוד זה הרבה יותר מעניין. יותר כיף לראות שחקנית מופתעת ושמחה מאשר זו שצפויה לזכות ורק מחכה לרגע שיקראו בשמה. בחמש שנים האחרונות הזוכה בקטגוריית השחקנית הראשית היתה ידועה לפני הטקס. כולן זוכות ראויות שהיו צריכות להכין נאום מראש ולהיראות המומות: פרנסיס מקדורמנד (שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי), אמה סטון (לה לה לנד), ברי לרסון (חדר), ג'וליאן מור (עדיין אליס) וקייט בלנשט (יסמין הכחולה).

השנה מסתמן מרוץ צמוד בין שתיים מחמש המועמדות: גלן קלוז ואוליביה קולמן. שלוש המועמדות האחרות הן רקע להתרחשות: ליידי גאגא (היא תנסה להיראות מופתעת כשתזכה על השיר שכתבה ל"כוכב נולד"), מליסה מקארת'י ("האם אי פעם תסלחי?", סרט על פי סיפור אמיתי שג'וליאן מור כמעט כיכבה בו) ויליץ אפיריסו ("רומא" הוא סרטה הראשון, היא השחקנית הראשונה שמועמדת על תפקיד ראשי בספרדית).

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

"מנהטן".

וודי אלן הוא אחד מיוצרי הסרטים הפוריים ביותר בקולנוע, בעל פרסונה קולנועית ייחודית ומוכרת. הוא נולד ב-1 בדצמבר 1935 והתחיל את הקריירה שלו כסטנדאפיסט, כתב לתכניות טלוויזיה, פרסם מאמרים מצחיקים לכתבי עת, כתב מחזות, כולל "שחק אותה, סם" (הוא כיכב בגרסת הסרט אך לא ביים אותו).

ל"קח את הכסף וברח", הסרט הראשון שאלן כתב וביים, יימלאו 50 השנה. לכבודו הסקירה הזאת על כל אחד מ-47 סרטי הקולנוע שהוא כתב וביים (כולל החלק שלו ב"סיפורי ניו יורק"). את הטובים ראיתי כבר פעמים רבות (את המעולים ראיתי פעמים רבות מאוד), ואת הגרועים ראיתי בפעם השנייה בשביל לכתוב עליהם.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

בתום שש שנות משא ומתן, "תלי", חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלויזיה בישראל, חתמה על הסכם תמלוגים עם גוגל עבור צפיה ביוטיוב של יצירות מיוצרים המיוצגים על ידה. תלי היא חברת התמלוגים השניה בעולם שחותמת על הסכם כזה מול גוגל, אחרי חברה מקבילה מבלגיה.

מנגנון חלוקת התמלוגים מתבסס על מספר מדדים כגון מספר הצפיות בסרטון ביוטיוב, אורכו, מורכבות כתיבתו, מספר השותפים ליצירה ועוד. כך יוצרים מסוימים יסתפקו בעשרות שקלים לחודש בעוד אחרים עשוים לנסוק לאלפי שקלים. לפי תלי, היקף השימוש ביוטיוב לצפיה ביצירות ישראליות המיוצגות בידי תלי בשנים 2012-2016 (לא כולל וידאו קליפים) עומד על קרוב ל-1.5 מיליארד צפיות. בראש טבלת הצפיה ניצבת "קופיקו".

אופירה לובניצקי, מנכ"לית תלי: "לאחר שש שנים של דיונים בצל יחסי הכוחות הברורים בין תלי לגוגל, אנו שמחים שבסיומו של התהליך הגענו לסיכום, שהוא הישג. במסגרתו היוצרים שלנו יקבלו כספים שמגיעים להם. ההסכם עם יוטיוב הוא תחילתו של רישוי וגביית תמלוגים צודקים ליוצרים גם מפלטפורמות, שלפי פרשנות הנוחה להן, הן פטורות מחובת תשלום תמלוגים ליוצרים שמיצירותיהם הן נבנות. המאבק להשגת צדק ותמלוגים הוגנים עבור יוצרי התוכן ומספקי התכנים לפלטפורמות באינטרנט, הוא בתחילתו ושותפים למאבק ארגוני יוצרים מכל העולם."

"חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד". אדי רדמיין.

שלושה סרטים עלו בבכורה בצפון אמריקה בסוף השבוע האחרון, ולכולם הכנסות צנועות יחסית וברף התחתון (או מתחת לרף) של ציפיות האולפנים והאנליסטים. מוביל את המגמה הזו הוא סרט הפנטסיה-הרפתקאות "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד", שהכניס בבכורתו 62.2 מיליון דולרים, על פי הערכות, כשהאולפנים ציפו שיכניס כ-65 מיליון דולרים. זוהי הבכורה החלשה ביותר ביקום הקסום של הסופרת-תסריטאית ג'יי.קיי רולינג ("הארי פוטר"), כשהבא בתור (של החלשים ביותר ביקום הזה) הוא קודמו, "חיות הפלא והיכן למצוא אותן", מלפני שנתיים. ברור למה אולפני האחים וורנר ידעו שהסרט לא יסחרר את הקופות – שהרי זה כבר הסרט העשירי ביקום הזה – והם התכוננו מבעוד מועד וריככו את המכה עם העלאת הסרט במקביל ב-79 ארצות נוספות (!), שהכניסו עוד 191 מיליון דולרים לקופתם. 37.5 מיליון דולרים מהסכום הזה הגיע מסין, והארץ הבולטת היחידה שעוד לא עלה בה הסרט היא יפן.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

"סוף המשחק". ברט ריינולדס.

השחקן האמריקאי וכוכב שנות ה-1970-1980 ברט ריינולדס הלך לעולמו היום (ה') בגיל 82, כתוצאה מהתקף לב. הוא עתיד היה להשתתף בתפקיד הבכיר של ג'ורג' ספאן בסרט "היו זמנים בהוליווד" (ש.ל.ר, Once Upon a Time In Hollywood) של קווינטין טרנטינו, אך לא הספיק להצטלם לסרט בטרם לכתו. את התפקיד רצה להעניק לו טרנטינו לאחר שצפה בו בסרט "כוכב הקולנוע האחרון" (ש.ל.ר, The Last Movie Star) שכנראה יהיה סרטו האחרון (או אחד מהם).

ריינולדס, יליד מישיגן שבארה"ב, הופיע לראשונה בסרט "אנג'ל בייבי" מ-1961, וקנה את פרסומו עם "גברים במלכודת" של ג'ון בורמן. הוא נחשב לסמל מין בשנות ה-1970 והצטלם לשער מגזין 'קוסמופוליטן' בעירום מלא, כשידיו ורגליו מסתירות בתנוחתו את איברו המוצנע. כמו כן המשיך והופיע בסרטי פעולה מצליחים בקופות כגון "הפרחח ובת השריף", "מרוץ מחוף לחוף" ו"בית הזונות הקטן והטוב בטקסס". הוא היה נשוי לשחקנית ג'ודי קארן בין 1963 ל-1965, ביים שני סרטים (ב-1976 וב-1982), אך לאט לאט ניצוץ הכוכב שלו דעך. ב-1988 נישא לשחקנית לוני אנדרסון (איתה היה עד 1993), וב-1990 סלל את דרכו חזרה לתהילה עם הסדרה "צללים בין ערביים" שכתב ובה כיכב, ועליה זכה בפרסי האמי וגלובוס הזהב. החזרה לתהילה בפועל נעשתה עם הסרט "לילות בוגי" (1997) אך הוא עצמו לא אהב את תפקידו, ואף פיטר את הסוכן שלו בעקבותיו (כמו גם סירב לככב בסרט "מגנוליה" של אותו הבמאי, פול תומאס אנדרסון). הוא שוב הוא נעלם מן התודעה על אף שלא הפסיק לשחק בסרטים – פשוט תמיד היה בתפקידים קטנים מאד.

דיסני

ענקית הכבלים האמריקאית קומקאסט (Comcast) פורשת מההתמחרות מול אולפני וולט דיסני על רכישת נכסי אולפני פוקס המאה ה-21, ומשאירה את דיסני להתקדם ברכישה, לאחר שזו קיבלה בחודש שעבר אישור מרשות ההגבלים העסקיים האמריקאית לביצוע הרכישה. הרקע לפרישה עשוי להיות קשור בהכרזה של משרד המשפטים האמריקאי על ערעור משפטי כנגד האישור שנתן בית המשפט בארה"ב לענקית התקשורת AT&T לרכוש את טיים-וורנר, הכוללים את אולפני האחים וורנר ואולפני טלויזיה. מאידך, קומקאסט לא ויתרה על כל נכסי פוקס, ותנסה לרכוש את השליטה ברשת הטלויזיה בלווין "סקיי" (Sky).

השלכות ההתמחרות הן עליה של כמעט 20 מיליארד דולרים שתאלץ דיסני לשלם (71.3 מיליארד דולרים בהצעתה המעודכנת לרכישה, במקום 52.4 מיליארד בהצעה המקורית). לא ברור עד כמה רשת "סקיי" חשובה לדיסני, והאם תנסה לנצח את קומקאסט ברכישתה.

AT&T וטיים וורנר.

בית המשפט הפדרלי בארה"ב אישר לענקית הטלקום AT&T (איי-טי-אנ-טי) לרכוש את חברת המדיה טיים-וורנר, שבבעלותה בין היתר אולפני האחים וורנר ו-HBO. בכך מבוטלת עמדת ממשל ארה"ב שהתנגד לרכישה מחשש להקטנת התחרות. סכום הרכישה נאמד בכ-85 מיליארד דולרים, והשופט הפוסק הסתמך בהחלטתו על כך שהשווי המשותף של AT&T עם טיים-וורנר הוא 'רק' 286 מיליארד דולרים, שהם כחצי מהשווי של פייסבוק (557 מיליארד) המפעילה שירות צפיה בסדרות ראשוני וקטן יחסית, והרבה פחות מגוגל (794 מיליארד) שמפעילה את יוטיוב, או מאמזון (824 מיליארד) המפעילה את אמזון פריים.

זוהי פסיקה מרחיקת לכת משום שהיא מכירה בשינוים שעובר שוק המדיה בארה"ב ומסתגלת אליהם. זה מענין לשים לב שהשופט רואה בחברות הטכנולוגיה כחברות המפעילות שירותי צפיה בדיוק כמו וורנר, דיסני ופוקס. הידועה ביותר בתחום בזכות המיקוד שלה היא נטפליקס (פייסבוק היא בראש ובראשונה רשת חברתית, גוגל היא מנוע חיפוש ואמזון היא קמעונאית), שמגיעה לשווי של 158 מיליארד דולרים – יותר מדיסני (155 מיליארד) ומפוקס (75 מיליארד).

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

"לאמץ אלמן". אנדרה דוסולייה.

"לאמץ אלמן" הוא קומדיה צרפתית עם נגיעות דרמה וקורטוב קיטש, שמצליח להלך במקצועיות ליד תהום "הקומדיה המטורפת" ולרגע לא ליפול אליה. הסרט מודע לעצמו ולא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, לכן גם עם עלילה צפויה למדי הוא מהנה וקליל.

הבמאי פרנסואה דזאניה עשה עבודה טובה מאוד בהעברת הטון הנכון בסצינות השונות. ישנם לא מעט קטעים נדושים, אבל הם פשוט יעילים. היה עדיף אם מישהו היה חותך קצת מהשומן המיותר של הסרט, אבל בסך הכל הוא שומר על קצב טוב לאורכו ולא משעמם לרגע, בעיקר בזכות סצינות לא ארוכות במיוחד. למרות שההומור בסרט הוא לא מהמשובחים שיש לקולנוע להציע, מצאתי את עצמי צוחק בקול בחלקים נכבדים ממנו.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

ליאון אדרי (מימין) עם אחיו, משה אדרי (יבדל לחיים ארוכים), בפרימיירת הסרט "פלאפל אטומי". צילום: רפי דלויה

המפיק ואיש העסקים הישראלי ליאון אדרי נפטר היום (ה') לאחר מאבק במחלה קשה, והוא בן 70. אדרי הקים ביחד עם אחיו, משה (יבדל לחיים ארוכים), את רשת בתי הקולנוע 'סינמה סיטי', כמו גם את חברת ההפצה 'יונייטד קינג', והשניים גם הפכו למפיקים החזקים ביותר בתעשיה המקומית.

אדרי נולד בטנג'יר שבמרוקו, ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1961. המשפחה השתקעה בדימונה, שם התגנב במרוצת הזמן עם אחיו משה להקרנות סרטים. בנעוריו עבד כעוזר מקרין בבית הקולנוע של דימונה, ואחרי שירותו הצבאי חזר לעבוד בבית הקולנוע כמפעיל המזנון. את הכסף שחסך השקיע בשותפות באותו בית קולנוע בדימונה, ואחרי כן שכר והפעיל בתי קולנוע באופקים, בירוחם ובנתיבות.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

"הרוחות של גויה". מילוש פורמן.

הבמאי יליד צ'כיה וזוכה שני פרסי האוסקר מילוש פורמן, הלך לעולמו בגיל 86.

פורמן נולד ב-1932 בצ'כוסלובקיה. בשואה נשלחו אביו היהודי ואימו הנוצריה פרוטסטנטית למחנות ריכוז של הנאצים ונרצחו. הוא גודל בידי קרובי משפחה, ובהמשך למד באקדמיה לקולנוע בפראג. סרטו הבולט הראשון היה "פטר השחור" (Black Peter) מ-1963 שזיכה אותו בפרס הראשון בפסטיבל לוקרנו. לאחר התפרקות ברית ורשה, כיבוש צ'כוסלובקיה בידי ברית המועצות ותחילת הדיכוי הרוסי של 'האביב של פראג', היגר פורמן לניו יורק שבארה"ב. סרטו הראשון בהוליווד היה "התפשטות" ואחריו ביים את סרטו זוכה 5 פרסי האוסקר "קן הקוקיה" בכיכובו של ג'ק ניקולסון – כולל פרס הסרט והבימוי הטובים ביותר. עם סרטו הבא "שיער" המעבד למסך הגדול את המחזמר הידוע, היה מועמד לפרס גלובוס הזהב. ב-1984 שב למולדתו כדי לעבד את המחזה "אמדאוס" שזכה בשבעה פרסי אוסקר כולל הסרט הטוב ביותר. סרטים נוספים שביים בהמשך הקריירה שלו הם "לארי פלינט – האיש והסקנדל", "איש על הירח" ו"הרוחות של גויה".

פורמן היה נשוי שלוש פעמים: לשחקנית הצ'כית יאניה ברייכוב (1958-1962), לשחקנית ורה קסדלובה (1964-1999) שהולידה לו תאומים, ולמרטינה זבורליובה (1999 ועד היום) שהולידה לו תאומים נוספים.