"מייק ודייב מחפשים דייט" – ביקורת
כביכול, ההערכה לקומדיה צריכה להיות פשוטה: אם זה מצחיק אז זה טוב. אבל האמת היא שהמצחיק הוא רק התוספת. לפני הכול הסרט חייב להתבסס על יסודות דרמטיים טובים, אחרת התוצאה הסופית דומה יותר לתוכנית מערכונים ולא לסרט, וכשיש יו-טיוב מי צריך סרט מערכונים? לכן יותר מכל ז'אנר אחר, קומדיה מתבססת על השילוב של עלילה מוצלחת, כימיה בין השחקנים וכמובן בדיחות טובות. ולמרות שזה נשמע פשוט, זה לא כל כך שכיח. אולפנים גדולים יעדיפו עוד עיבוד לקומיקס או ספרי נעורים, שם הנוסחה פשוטה יותר ליישום. וכשכבר יש קומדיות, הן לא מצליחות לשלב בין השלושה.
לכן מפתיע לגלות ש"מייק ודייב מחפשים דייט" לא נופל באף אחד מהפרמטרים הללו. אין בדיחות גרועות (אם כי גם כמעט ואין בדיחות בלתי נשכחות; למעשה הבדיחה הכי זכורה לי הייתה בפספוסים בכתוביות בסוף) ויותר מכך אין בדיחות זולות. לא רק שהעלילה הגיונית היא גם מתפתחת באופן מאד מתון. נדמה שהיא עוברת את מבחן האולטימטיבי: גם אם יוציאו את הבדיחות, הסרט עדיין יעבוד.













