"חתונה מנייר". מורן רוזנבלאט.
הסרט הישראלי "חתונה מנייר" של ניצן גלעדי פתח בסוף השבוע האחרון ב-3 בתי קולנוע בצפון אמריקה, והכניס 2,771 דולרים. את הסרט מפיצה חברת 'סטרנד', שהפיצה גם את "ערבים רוקדים" (10,308 דולרים בסופ"ש הבכורה מבית קולנוע אחד) ו"בננות" (2,570 דולרים בבכורה מבית קולנוע אחד).
"חתונה מנייר" מספר על צעירה עם לקות שכלית קלה (מורן רוזנבלאט) שחולמת להתחתן עם בנו של בעל המפעל לנייר טואלט בו היא עובדת (רועי אסף).
"שבוע ויום". שי אביבי, תומר קפון.
הסרטים הישראלים "שבוע ויום" של אסף פולונסקי, "מיומנו של צלם חתונות" של נדב לפיד ו"הבת של הכלה" של תמר רודוי יוקרנו בפסטיבל קאן 2016 (ה-69 במספר) בצרפת. "שבוע ויום" יתחרה במסגרת 'שבוע המבקרים', אשר לפיד ישפוט בה. האחרון יקרין באופן מיוחד את "מיומנו של צלם חתונות", שנתיים אחרי שהקרין בפסטיבל את "הגננת". "הבת של הכלה" יוקרן במסגרת 'שבועיים של במאים'
"שבוע ויום" מספר על גבר (שי אביבי) שמתבקש על ידי אשתו (יבגניה דודינה) לחזור איתה לשגרת חייהם, כשהשבעה על בנם מסתיימת. במקום זאת הוא מתמסטל עם השכן הצעיר שלהם (תומר קפון) ויוצא איתו למסע, בו יגלה את הדברים שעדיין שווה לו לחיות עבורם, יום אחרי השבעה. "מיומנו של צלם חתונות" בן 40 הדקות, מבוסס על ימיו של לפיד כצלם חתונות בעצמו, ומתאר את הרהוריו, הגיגיו וחלומותיו הרומנטיים והאפלים של צלם חתונות כבן 40 (אוהד קנולר). "הבת של הכלה" בן 16 הדקות, עוקב אחר צעירה (תמנה פרץ, שכתבה את התסריט והפיקה) החיה בשגרה אפלולית ומנותקת, שמשתבשת ביום חתונתה של אמה. דיילת יופי שהיא פוגשת עוזרת לה להתכונן לאירוע, וגם מעניקה לה מקום לחזור בו אל עצמה.
רונית אלקבץ, מתוך "כלת הים".
השחקנית והיוצרת רונית אלקבץ הלכה לעולמה בגיל 51, לאחר מאבק במחלת הסרטן. היא הותירה אחריה בעל, האדריכל אבנר ישר, ושני ילדים בני כשלוש.
רונית אלקבץ נולדה ב-1964 בשכונה ד' בבאר שבע, הבכורה מבין ארבעה אחים. על אף שלא למדה משחק, כיכבה בסרט "המיועד" (1990) של דני וקסמן ולצד שולי רנד, בגיל 26. ב-1994 כיכבה בסרט "שחור" שזיכה אותה בפרס אופיר (אז היה הפרס בשם אחר). היא המשיכה והופיעה בסרטים ובסדרות נוספים, עד התפקיד בסרט "חתונה מאוחרת" שזיכה אותה בפרס אופיר השני שלה, וגם פתח את הצוהר לקריירה בין לאומית. הקשר עם צרפת התחזק בסרט "עלילה" (2003) של עמוס גיתאי ו"אור" (2004) של קרן ידעיה, כמו גם הקו-פרודוקציה הישראלית-צרפתית שביימה עם אחיה שלומי אלקבץ, "ולקחת לך אישה" (2004), סרט ראשון במה שיהפוך לטרילוגיה.
ב-2007 כיכבה בסרט "ביקור התזמורת" שהפך לסרט המצליח ביותר בחו"ל בקריירה שלה. לפני שנתיים חתמה את הטרילוגיה שביימה עם אחיה בסרט המצליח והמוערך "גט – המשפט של ויויאן אמסלם", שזיכה אותה בפרס אופיר השלישי שלה. אשתקד כיכבה בסדרה הצרפתית "טריפליום" שהגיעה גם לארץ, ובמהלך קמפיין השיווק של הסדרה נשאלה על ידי חדשות 2 גם על הקשר שלה עם ידידה מהקולנוע שהואשם בעבירות מיניות, משה איבגי, אך נטשה את האולפן בסערה מבלי לענות וחוללה הדים.
היא היתה נשיאת ארגון 'אחותי', תנועה חברתית פמניסטית-מזרחית.
"ספר הג'ונגל".
הסרט "ספר הג'ונגל" החדש קיבל השראה, כמובן, מספרו של רודיארד קיפלינג, והוא בעיקר חידוש לסרט המצויר של דיסני מ-1967, הסרט האחרון שוולט דיסני בעצמו פיקח על הפקתו לפני מותו. הרעיון של חידוש סרט מצויר שלהם אינו דבר חדש אצל דיסני, אך בשנים האחרונות הוא צובר תאוצה עם ההצלחה הגוברת של הסרטים, ותכנונים לסרטים נוספים על פי הקטלוג העשיר, המצליח והאהוב שלהם.
"על כלבים וגנבים" היה הסרט המצויר הראשון של דיסני שהפך לסרט לא-מצויר, עם שחקנים בשר ודם. הגרסה הלא-מצוירת הצליחה מאוד והכניסה בסוף שבוע הבכורה שלה בצפון אמריקה 33.5 מיליון דולרים בקופות, שהצטברו ל-134.9 מיליון דולרים ב-15 שבועות. בהמשך חברת דיסני העלתה גרסאות במתיות לברודווי של הסרטים המצוירים "בת הים הקטנה", "היפה והחיה", "אלאדין" ו"מלך האריות", אחד ממחזות הזמר המצליחים ביותר בברודווי אי פעם.
בשנים האחרונות הבינו שיש פוטנציאל נוסף לסרטים המצוירים האהובים מעבר להוצאות מחודשות לקולנוע, מכירת גרסאות די-וי-די מיוחדות, סרטי המשך שהופקו ישירות לווידיאו, סדרות טלוויזיה מצוירות. אפשר גם לחדש את הסרטים הידועים לסרטים עתירי תקציב, עם אפקטים וכוכבים.
"על כלבים וגנבים"
סרט מצויר: 1961, סרט עם שחקנים בשר ודם: 1996
הכנסות הלא-מצויר בעולם: 320 מיליון דולר
גלן קלוז כקרואלה דה-ויל, ג'ף דניאלס וג'ואלי ריצ'רדסון כזוג המתאהב, ועם יו לורי.
סרט ההמשך, שיצא ב-2000, היה מועמד לאוסקר על תלבושות. מתוכנן סרט על קרואלה, כנראה בכיכובה של אמה סטון.
"אליס בארץ הפלאות". מיה וסיקובסקה
"אליס בארץ הפלאות"
סרט מצויר: 1951, סרט עם שחקנים בשר ודם: 2010
הכנסות בעולם: מיליארד ו-25 מיליון דולר
מיה וסיקובסקה כאליס, ג'וני דפ ככובען המטורף, הלנה בונהם קרטר ואן האת'ווי כמלכות ושלל שחקנים נוספים.
הסרט זכה באוסקר על עיצוב אמנותי ועל תלבושות והיה מועמד על האפקטים החזותיים.
את סרט ההמשך, בהפקתו של טים ברטון שביים את הסרט הראשון, תוכלו לראות השנה בבתי הקולנוע.
"מעבר להרים ולגבעות". אלון פדות.
הסרטים הישראלים "מעבר להרים ולגבעות" של ערן קולירין ו"עניינים אישיים" של מאהא חאג' התקבלו לפסטיבל קאן 2016 (ה-69 במספר) בצרפת. שני הסרטים יתחרו בתחרות 'מבט מסוים' (Un Certain Regard), השניה ביוקרה לתחרות הרשמית.
"מעבר להרים ולגבעות" מספר על סגן אלוף (אלון פדות, "ברקיע החמישי"), שמשתחרר מהצבא אחרי 27 שנים בשירות קבע. הוא חוזר לביתו ולבני משפחתו מהם היה רחוק שנים ארוכות ומתחיל לעשות את צעדיו הראשונים בחברה האזרחית. הוא מצטרף לחברה המשווקת ערכות דיאטה, אך ההחלטה אט אט מסבכת אותו ואת בני משפחתו. "עניינים אישיים" מספר על אב ואם מזדקנים בנצרת שאינם מדברים ביניהם, והאב מחליט לפנות ולשוחח עם בניו המתגוררים ברמאללה ומעבר לים.
"ספר הג'ונגל".
על פניו, לסרט "ספר הג'ונגל" בבימויו של ג'ון פאברו יש את כל מה שצריך כדי להצליח: מותח, לא מעייף לרגע, לא קלישאתי או מטיפני, המדבבים עושים עבודה מצויינת שמונחת על אנימציה ממוחשבת שגורמת לחיות להראות אמיתיות. ברם לא ברור מי קהל היעד שלו, שכן בניגוד לסרט האנימציה מ-1967, הסרט שומר על רוח המקור, והולך לכיוון מעט אפל. זה לא "באטמן נגד סופרמן" אך גם לא משהו שילדים קטנים מדי יילכו. מצד שני, לילדים גדולים יותר יש את כל חיקויי "משחקי הרעב".
"אנה". יבגניה דודינה.
סרט הסטודנטים הישראלי "אנה" של אור סיני מבית ספר לקולנוע ולטלויזיה סם שפיגל, התקבל לתחרות הסינפודסיון של פסטיבל קאן 2016 (ה-69 במספר) בצרפת.
בסרט, יבגניה דודינה מגלמת את אנה, הנשארת לראשונה לבדה, בלי בנה. היא יוצאת למסע קטן בעיירה בה היא חיה, בחיפוש אחר גבר שיעניק לה מגע – גם אם רק לרגע אחד קצר. עוד מופיעים גם מיקי לאון, אלון דהן ודניאל ברוסובני.
פסטיבל קאן יתקיים השנה בין ה-11 ועד ה-22 במאי. "אנה" הוקרן כבר בתחרות הסרטים הקצרים של פסטיבל חיפה האחרון.
יהונתן אינדורסקי. צילום: שלומי יוסף
ארבעה חודשים אחרי ההשקעה הגדולה של קרן רבינוביץ', החלו אתמול (ב') צילומי הסרט "לפני הזיכרון", סרטו העלילתי הראשון של יהונתן אינדורסקי ("זמן פוניבז'", "שטיסל"). אינדורסקי גם כתב את התסריט, שפותח בחממת הקולנוע הבינלאומית ירושלים.
העלילה מספרת על אדם (משה פולקנפליק, "שטיסל", "הדמעות של אמסלם", "בוצ'אצ'י") שעוזר לאנשים לספר את 'הסיפור הנכון' בפני נדבנים ידועים, כדי לעורר בהם את יצר הצדקה. בוקר אחד הוא חוזר מעיסוקי הלילה המפוקפקים כדי לגלות שאישתו נטשה אותו לבד עם בתם בת התשע. כעת הוא נאלץ לצרף את בתו למסעותיו הליליים, ויחד הם מוצאים את הילדות האבודה של שניהם. בסרט יופיעו גם רבקה מיכאלי, דובל'ה גליקמן, אילן דר, יעל אבקסיס, דב נבון, יחזקאל לזרוב, בועז קונפורטי, מאור שוויצר, רות גלר, רבקה גור ואחרים.
הסרט מופק כקו-פרודוקציה ישראלית-צרפתית בידי טליה קלינהנדלר ואסנת הנדלסמן קרן מ'פאי סרטים', בתמיכה נוספת של קרן גשר ושל קרן אבי חי. בארץ שותפת ההפקה 'יונייטד קינג' תהיה כמובן אחראית גם על ההפצה, אבל הסרט יוצא לדרך כבר גם עם מפיץ עולמי: 'בטא סינמה' (Beta Cinema), שהפיצו את "מיתה טובה" ו"המילים הטובות".
"מיסטר גאגא".
הסרטים הישראלים "מיסטר גאגא" של תומר הימן, "רבין במילותיו שלו" של ארז לאופר, "קרדיט לרצח" של ולאדי אנטונביץ', ו"הממלכה המופלאה של פאפא אלייב" של טל ברדה ונועם פנחס, יוקרנו בפסטיבל התעודה הוט-דוקס 2016 (ה-23 במספר) שבטורונטו, קנדה.
"מיסטר גאגא" מביא את סיפורו של אוהד נהרין, הכוריאוגרף והמנהל האמנותי של להקת המחול בת שבע. "רבין במילותיו שלו" אוסף חומרי ארכיון מצולמים ומוקלטים לצד מכתבים שכתב ראש הממשלה שנרצח, יצחק רבין. "קרדיט לרצח" מתעד את חיפושם של הבמאי וחברו אחר רוצחים במעמקי המחתרת הניאו-נאצית ברוסיה. "הממלכה המופלאה של פאפא אלייב" מתעד משפחה מוסיקלית שנשלטה ביד רמה על ידי הסב הכריזמטי, אך הזה מאבד אט אט את אחיזתו במשפחה.
פסטיבל הוט-דוקס יתקיים השנה בין ה-28 באפריל ועד ה-8 במאי.
"גט – המשפט של ויויאן אמסלם". רונית אלקבץ.
בחודש הבא תחלנה הקרנות האקדמיה, הקרנות של סרטים ישראלים בסינמטק תל אביב לחברי האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, סרטים שמהם ייבחרו המועמדים לפרסי אופיר שיתקיימו, כבכל שנה, לפני ראש השנה.
ישראל היא המדינה האחרונה שהמועמד שלה לאוסקר הוא הסרט שזוכה בטקס הפרסים המקומי. נוצר מצב נוח, כביכול, שבכל שנה יש להכריז על הסרט המתמודד מטעם כל מדינה עד ה-1.10 וטקס פרסי אופיר מתקיים בחודש ספטמבר, עם סיום השנה העברית.
"דרך קלוברפילד 10". ג'ון גודמן, מרי אליזבת' ווינסטד.
בדומה להרבה מושגים בימינו כגון 'נטרול', גם 'סיקוול' נהיה מאד גמיש. וכך הקשר בין "קלוברפילד" של מאט ריבס מ-2008 ל"דרך קלוברפילד 10" שעולה השבוע הוא בעיקר בשם הרחוב בו מתרחש הסרט הנוכחי. כל קשר אחר הוא באחריות הצופה. יותר משהוא סרט המשך, הסרט משתייך לעולם המורחב של קלוברפילד. שזה למעשה אומר שהם תחת אותה מטריית הפצה ושיווק של מותחני אימה דלי תקציב (25 מליון דולר לראשון ו-5 לנוכחי) עם גימיק באופן הסיפור (נכון לעכשיו. יש מצב שעם הסרט הבא התיאור של "הסדרה" ישתנה). בעוד הסרט הראשון הורכב מחומר מצולם (Found Footage), סרט שכולו מוצג דרך חומרים שקלטו אנשים בגוף ראשון, הסרט הנוכחי הוא הרבה יותר סטנדרטי במובן הזה. הייחוד שלו הוא שכמעט כולו מתרחש באותו חלל וכולל שלוש דמויות בלבד.
"הוא + היא". ז'אן דוז'ארדין.
"הוא + היא" הינה 'קומדיה' רומנטית שמכוונת חזק מאוד לגיל הזהב. זהו סרט שמתנהל בצורה איטית להחריד וצפויה עוד יותר, אך גרוע מזאת, הוא לא מרגש כלל ומצחיק רק בחלקו, כך שהוא לא יותר מסרט סתמי.
זהו סרטו ה-45 (לא כולל סרטים דוקומנטריים) של הבמאי הצרפתי המוערך קלוד ללוש. כיאה לסרט שמגיע אחרי כל כך הרבה סרטים אחרים, מתקבלת התחושה שהוא נעשה "על אוטומט", כלומר פרט לכמה נקודות בהן העריכה מקשה על הצופה להבין את המתרחש, לא ניתן למצוא בו פגמים משמעותיים מחד, או חידושים מאידך. הדבר הבולט ביותר בבימוי הסרט בסרט הוא הקצב האיטי שבו הוא מנתהל, מה שבאמת מעלה את החשד כי ללוש ביים את "הוא+היא" מתוך שינה.