מגזין סרטים (עמוד 221)

הסרט הישראלי "אנה" לתחרות הסינפודסיון של פסטיבל קאן 2016

"אנה". יבגניה דודינה.

סרט הסטודנטים הישראלי "אנה" של אור סיני מבית ספר לקולנוע ולטלויזיה סם שפיגל, התקבל לתחרות הסינפודסיון של פסטיבל קאן 2016 (ה-69 במספר) בצרפת.

בסרט, יבגניה דודינה מגלמת את אנה, הנשארת לראשונה לבדה, בלי בנה. היא יוצאת למסע קטן בעיירה בה היא חיה, בחיפוש אחר גבר שיעניק לה מגע – גם אם רק לרגע אחד קצר. עוד מופיעים גם מיקי לאון, אלון דהן ודניאל ברוסובני.

פסטיבל קאן יתקיים השנה בין ה-11 ועד ה-22 במאי. "אנה" הוקרן כבר בתחרות הסרטים הקצרים של פסטיבל חיפה האחרון.

החלו צילומי "לפני הזיכרון": סרטו העלילתי הראשון של יוצר "שטיסל", יהונתן אינדורסקי

יהונתן אינדורסקי. צילום: שלומי יוסף

ארבעה חודשים אחרי ההשקעה הגדולה של קרן רבינוביץ', החלו אתמול (ב') צילומי הסרט "לפני הזיכרון", סרטו העלילתי הראשון של יהונתן אינדורסקי ("זמן פוניבז'", "שטיסל"). אינדורסקי גם כתב את התסריט, שפותח בחממת הקולנוע הבינלאומית ירושלים.

העלילה מספרת על אדם (משה פולקנפליק, "שטיסל", "הדמעות של אמסלם", "בוצ'אצ'י") שעוזר לאנשים לספר את 'הסיפור הנכון' בפני נדבנים ידועים, כדי לעורר בהם את יצר הצדקה. בוקר אחד הוא חוזר מעיסוקי הלילה המפוקפקים כדי לגלות שאישתו נטשה אותו לבד עם בתם בת התשע. כעת הוא נאלץ לצרף את בתו למסעותיו הליליים, ויחד הם מוצאים את הילדות האבודה של שניהם.  בסרט יופיעו גם רבקה מיכאלי, דובל'ה גליקמן, אילן דר, יעל אבקסיס, דב נבון, יחזקאל לזרוב, בועז קונפורטי, מאור שוויצר, רות גלר, רבקה גור ואחרים.

הסרט מופק כקו-פרודוקציה ישראלית-צרפתית בידי טליה קלינהנדלר ואסנת הנדלסמן קרן מ'פאי סרטים', בתמיכה נוספת של קרן גשר ושל קרן אבי חי. בארץ שותפת ההפקה 'יונייטד קינג' תהיה כמובן אחראית גם על ההפצה, אבל הסרט יוצא לדרך כבר גם עם מפיץ עולמי: 'בטא סינמה' (Beta Cinema), שהפיצו את "מיתה טובה" ו"המילים הטובות".

"מיסטר גאגא", "רבין במילותיו שלו", "קרדיט לרצח" ו"פאפא אלייב" הישראלים יוקרנו בפסטיבל הוט-דוקס 2016

"מיסטר גאגא".

הסרטים הישראלים "מיסטר גאגא" של תומר הימן, "רבין במילותיו שלו" של ארז לאופר, "קרדיט לרצח" של ולאדי אנטונביץ', ו"הממלכה המופלאה של פאפא אלייב" של טל ברדה ונועם פנחס, יוקרנו בפסטיבל התעודה הוט-דוקס 2016 (ה-23 במספר) שבטורונטו, קנדה.

"מיסטר גאגא" מביא את סיפורו של אוהד נהרין, הכוריאוגרף והמנהל האמנותי של להקת המחול בת שבע. "רבין במילותיו שלו" אוסף חומרי ארכיון מצולמים ומוקלטים לצד מכתבים שכתב ראש הממשלה שנרצח, יצחק רבין. "קרדיט לרצח" מתעד את חיפושם של הבמאי וחברו אחר רוצחים במעמקי המחתרת הניאו-נאצית ברוסיה. "הממלכה המופלאה של פאפא אלייב" מתעד משפחה מוסיקלית שנשלטה ביד רמה על ידי הסב הכריזמטי, אך הזה מאבד אט אט את אחיזתו במשפחה.

פסטיבל הוט-דוקס יתקיים השנה בין ה-28 באפריל ועד ה-8 במאי.

בחירת הסרט הישראלי לאוסקר

"גט – המשפט של ויויאן אמסלם". רונית אלקבץ.

בחודש הבא תחלנה הקרנות האקדמיה, הקרנות של סרטים ישראלים בסינמטק תל אביב לחברי האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, סרטים שמהם ייבחרו המועמדים לפרסי אופיר שיתקיימו, כבכל שנה, לפני ראש השנה.

ישראל היא המדינה האחרונה שהמועמד שלה לאוסקר הוא הסרט שזוכה בטקס הפרסים המקומי. נוצר מצב נוח, כביכול, שבכל שנה יש להכריז על הסרט המתמודד מטעם כל מדינה עד ה-1.10 וטקס פרסי אופיר מתקיים בחודש ספטמבר, עם סיום השנה העברית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"דרך קלוברפילד 10" – ביקורת

"דרך קלוברפילד 10". ג'ון גודמן, מרי אליזבת' ווינסטד.

בדומה להרבה מושגים בימינו כגון 'נטרול', גם 'סיקוול' נהיה מאד גמיש. וכך הקשר בין "קלוברפילד" של מאט ריבס מ-2008 ל"דרך קלוברפילד 10" שעולה השבוע הוא בעיקר בשם הרחוב בו מתרחש הסרט הנוכחי. כל קשר אחר הוא באחריות הצופה. יותר משהוא סרט המשך, הסרט משתייך לעולם המורחב של קלוברפילד. שזה למעשה אומר שהם תחת אותה מטריית הפצה ושיווק של מותחני אימה דלי תקציב (25 מליון דולר לראשון ו-5 לנוכחי) עם גימיק באופן הסיפור (נכון לעכשיו. יש מצב שעם הסרט הבא התיאור של "הסדרה" ישתנה). בעוד הסרט הראשון הורכב מחומר מצולם (Found Footage), סרט שכולו מוצג דרך חומרים שקלטו אנשים בגוף ראשון, הסרט הנוכחי הוא הרבה יותר סטנדרטי במובן הזה. הייחוד שלו הוא שכמעט כולו מתרחש באותו חלל וכולל שלוש דמויות בלבד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הוא + היא" – ביקורת

"הוא + היא". ז'אן דוז'ארדין.

"הוא + היא" הינה 'קומדיה' רומנטית שמכוונת חזק מאוד לגיל הזהב. זהו סרט שמתנהל בצורה איטית להחריד וצפויה עוד יותר, אך גרוע מזאת, הוא לא מרגש כלל ומצחיק רק בחלקו, כך שהוא לא יותר מסרט סתמי.

זהו סרטו ה-45 (לא כולל סרטים דוקומנטריים) של הבמאי הצרפתי המוערך קלוד ללוש. כיאה לסרט שמגיע אחרי כל כך הרבה סרטים אחרים, מתקבלת התחושה שהוא נעשה "על אוטומט", כלומר פרט לכמה נקודות בהן העריכה מקשה על הצופה להבין את המתרחש, לא ניתן למצוא בו פגמים משמעותיים מחד, או חידושים מאידך. הדבר הבולט ביותר בבימוי הסרט בסרט הוא הקצב האיטי שבו הוא מנתהל, מה שבאמת מעלה את החשד כי ללוש ביים את "הוא+היא" מתוך שינה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" – ביקורת

"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק". הנרי קאוויל, בן אפלק.

הרגע הכי משמעותי בקולנוע ההוליוודי באלף הנוכחי היא סצינת הפוסט-קרדיט ב"איירון מן", כשניק פיורי חושף לראשונה בפני טוני סטארק את "הנוקמים". הדבר נתן את האות לפרויקט הגדול של מארוול שכבר הכניס מיליארדים ומתוכנן (נכון לעכשיו) להמשיך עד 2019. בעבר השני של הכביש, היריבים הגדולים – די.סי. קומיקס – ראו שזה הולך, והלכו בעקבות כלל היסוד בעסקים: ליד עסק מצליח, פתח עסק זהה. אז הם לקחו את הנכסים שלהם: סופרמן, באטמן, וונדרוומן ואחרים וחשבו איך למנף אותם לעולם קולנועי משלהם. הבעיה הייתה שהם היו בפיגור: בעוד שהשלב הראשון של מארוול הגיע לסיומו ב-2012 עם "הנוקמים", די.סי. אפילו לא התחילו את שלהם. לכן הם נקטו בגישה הישראלית: קודם ירו ואחר כך כיוונו. תחילה עם "איש הפלדה" ב-2013 וכעת עם "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק". ההתפתחות מן הכלל אל הפרט במקום מן הפרט אל הכלל מורגשת. הסרט עמוס, מבולגן ומנסה לבסס דמויות עם עומק בכמה דקות; בעוד אצל מארוול הדבר נבנה על פני כמה סרטים. זה חבל, משום שבתוך כל הבלאגן יש סרט טוב, עם קצב בלתי פוסק (בעיקר בחלק הראשון), שהיעדר העומק פוגע בו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

זוטרופוליס – ביקורת #2

"זוטרופוליס".

"זוטרופוליס" נועד להיות סרט מלא בכיף המכוון לכל המשפחה מעצם היותו סרט של דיסני, ברם מרוויח את מעמדו כסרט מהנה מאוד בזכות ולא בחסד. עם שילוב של אנימציה נהדרת, סיפור טוב, מסר נגד סטריאוטיפים והכי חשוב – בדיחות שפונות גם אל הקהל המבוגר – אין ספק שמדובר בסרט שיהיה הלהיט של תקופת החגים הקרובה.

הבמאים הם שניים מבמאי האנימציה המנוסים שכבר הספיקו להוכיח את עצמם בתחייה הנוכחית של דיסני. ביירון האוורד ("בולט" ו"פלונטר"), וריץ' מור ("ראלף ההורס") לא מנסים לשחזר להיטי עבר בהם קו העלילה יחסית צפוי והעניין הוא הדמויות. במקום זאת הם עושים סרט שיותר מאפיין את העשייה הנוכחית של סרטי דיסני – קצב התרחשויות מהיר עם דמויות פשוטות יחסית, מה שמאפשר לחקור את העולם בו הסרט מתרחש. לדעתי, מבין השניים, השפעתו של מור הורגשה יותר בגלל הצורה שבה הסרט מטפל בעולם החי באופן דומה לצורה שבה "ראלף ההורס" טיפל במשחקי המחשב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

זוטרופוליס – ביקורת #1

"זוטרופוליס".

כותרות הסיום של "זוטרופוליס", סרט האנימציה ה-55 במספר של אולפני וולט דיסני, מאזכרות משהו כמו 8 כותבים שונים. בעת הצפייה זה היה נראה לי מוזר, אבל במחשבה שנייה, כנראה זה מה שנדרש כדי להוציא סרט שאינו מבוסס על אגדת ילדים או קומיקס (אם כי גם אלו בדרך כלל כוללים מספיק כותבים כדי לארגן משחק של שלוש על שלוש). הצורך להמציא עלילה מקורית אך לא שחוקה, חכמה אבל לא מתחכמת, שתצחיק גם ילדים וגם מבוגרים – דורש את מיטב המוחות לעבוד יחדיו ולא לעבוד אחד על גבי השני באינסוף שכתובים. זה ללא ספק המאפיין הבולט ביותר של הסרט: מורכבות בכל הרבדים שמתלכדים לכדי יצירה חכמה (אם כי לטעמי מעט ילדותית מדי – שזה הגיוני, כי בכל זאת צריך למכור מרצ'נדייז), מצחיקה ואנושית, וכל זאת תוך שימוש בטריק הכי ישן בספר: האנשה של חיות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הסרטים הישראלים בפסטיבל דוקאביב 2016: מאת תמר טל, נילי טל, זהר וגנר, שמעון דותן ועוד

"החולמים מבבילון".

13 סרטים ישראלים יתמודדו השנה בתחרות הרשמית של פסטיבל הקולנוע התיעודי הבינלאומי דוקאביב 2016 (ה-18 במספר) בתל אביב. הפרס הראשי בתחרות עומד על 70 אלף ש"ח.

פסטיבל דוקאביב יתקיים השנה בין התאריכים ה-19 ל-28 במאי בסינמטק תל אביב, בנמל תל אביב, כיכר הבימה, גינת לויניסקי, 'התדר' בבית רומנו, 'בית דני' בשכונת התקווה והמרכז הערבי-יהודי ביפו. סרט הפתיחה יהיה אחד ממשתתפי התחרות הרשמית: "החולמים מבבילון" של רומן שומונוב.

הסרטים הישראלים בפסטיבל דוקאביב 2016:

התחרות הרשמית
"החולמים מבבילון", רומן שומונוב – להקת צעירים יוצאי בריה"מ לשעבר מאשדוד מנסה לזכות באליפות העולם בברייקדאנס.
"אמא-ילדה" – יעל קיפר, רונן זרצקי – מסע חייהן של נשים שנולדו במרוקו ובתימן וחותנו בעודן ילדות קטנות. עכשיו, בחלק האחרון של חייהן, הן מתמודדות לראשונה עם עברן ועם האופן בו הוא עדיין משפיע על חייהן ועל חיי בני משפחתן.
"הממלכה המופלאה של פאפא אלייב", טל ברדה, נועם פנחס – סיפורה של משפחת אלייב המוזיקלית, הנשלטת על ידי הסבא הפטריארכלי, הכריזמטי וחובב הוויסקי – פאפא אלייב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" – סוג של ביקורת

"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק". הנרי קאוויל.

21 נקודות שעלו לי אחרי הצפייה בסרט "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", שמהוות כאן סוג של ביקורת:

1. הסרט בן שעתיים וחצי ורובו הוא בקרוב לסרטים הבאים בעולם הסרטים של "די-סי קומיקס" שאחראים על הדמויות של באטמן, סופרמן, וונדר-וומן, אקווה-מן, הפלאש ועוד. הסרטים העתידיים כוללים את "ליגת הצדק" ומכאן "שחר הצדק" שבשם הסרט.
2. רוב הדיאלוגים והעריכה בסרט הם כמו בקרוב לסרט עצמו. קדימון (טריילר) באורך מלא לסרט אמריקאי הוא שתי דקות וחצי. פה זה נמשך, כאמור, שעתיים וחצי.
3. אל תחפשו שום היגיון במשהו שהדמויות עושות. אין לי מושג מה דיאנה פרינס, בגילומה של גל גדות (כבוד!), עושה במטרופוליס, מה המניעים שלה ומה היא רוצה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רגשות מעורבים" ו"האישה מהסינמטק" זכו בפסטיבל אפוס 2016

נורית יעקבס-ינון זוכה בפרס על "האישה מהסינמטק" בפסטיבל אפוס 2016. צילום: אורי הראל

הסרטים "רגשות מעורבים" של גיא דוידי ו"האישה מהסינמטק" של נורית יעקבס-ינון זכו בפרסי פסטיבל אפוס לסרטי אמנות ותרבות 2016 (ה-7 במספר). חבר השופטים, שכלל את המבקר הרוסי פטר שפוטיניק, עידית עמיחי והבמאי רם לוי, נימקו את בחירתם ב"רגשות מעורבים": "מלאכת מחשבת מקצועית, מדויק ערוך ומצולם בהקשבה דרוכה לדקויות של החומרים האודיו ויזואליים בהם הוא משתמש. זהו סרט רב פנים, שמצד אחד עושה מה שאמנות טובה צריכה לעשות: להעיז. להטיח בפני החברה דברים שהדעת הקונצנזוס איננה סובלת, אולם מצד שני הוא מטיל בהם ספק." ואת בחירתם ב"האישה מהסינמטק" נימקו: "הבמאית מתבוננת באמפתיה, בעדינות וברגישות בחייה של ספאא דבור. הסרט מתגבש לדרמה עזה שנוגעת לא רק בחייה של אישה אחת, אלא בחיי כולנו."

"רגשות מעורבים" מתעד את אמיר אוריין, אמן תיאטרון ומחנך שמתבצר ופועל במקדש משלו, הרחק מן העולם הממוסד. "האישה מהסינמטק" מתעד אישה מוסלמית עצמאית אשר נאמנה לחלומותיה, שואבת את כוחותיה מקסם הקולנוע ומנסה להקים את הסינמטק הראשון למגזר בישראל – בנצרת.