"על חבל דק" – ביקורת
"על חבל דק". ג'וזף גורדון-לויט.
גיבור הסרט "על חבל דק" מתאר את המעשה בו מתמקדת העלילה – הליכה על חבל בין שני מגדלי התאומים ז"ל – כמעשה אמנות. למרות זאת, אף לא לרגע אחד לאורכו של הסרט הרגשתי שאני צופה ביצירת אמנות. אם כבר, התחושה הייתה שאני צופה ביצירה טכנולוגית. נכון שישנן יצירות בהן הגבול בין השניים מטושטש ולא ברור, אבל לי היה נדמה שהבמאי רוברט זמקיס כל כך התאהב בחזון הוויזואלי שלו, עד שנזנחה מלאכת הסיפור הקולנועית. ואכן, המראה של הסרט הוא חד פעמי. רגעי ההליכה בין התאומים הם מרהיבים ועוצרי נשימה. ולא רק הם. לכל אורכו של הסרט הצילום של דריוס וולסקי מהפנט אותך, אבל למרות זאת האופן בו הסיפור מתגלגל מוציא אותך ממנו. אין זה מפתיע כשזה מגיע מזמקיס, שיותר משלושים שנה מוביל ומתנסה בשימוש בטכנולוגיות חדישות בקולנוע ("מי הפליל את רוג'ר ראביט?", "רכבת לקוטב" ואחרים) לא קופא על שמריו. אך בניגוד למקרים אחרים, נדמה שהפעם הוא מעדיף את הטכנולוגי על פני הקולנועי.
