מגזין סרטים (עמוד 229)

ההימור על "סטרייט אאוטה קומפטון" בישראל

"סטרייט אאוטה קומפטון". אלדיס הודג', או'שיאה ג'קסון ג'וניור, קורי הוקינס, ג'ייסון מיטשל, ניל בראון ג'וניור.

הבחירה להפיץ את הסרט המוסיקלי-היסטורי "סטרייט אאוטה קומפטון" (Straight Outta Compton) בישראל, רק בגלל ההצלחה הקופתית המפתיעה והמרשימה שלו בארה"ב, אינה מובנת מאליה. הסרט, שעלה לאקרנים אמש (ה'), מספר על להקת ההיפ-הופ NWA, שהכירה לעולם את המוסיקאים ד"ר דרה, אייס קיוב ועוד כמה ששמם לא נפוץ כל כך בארץ.

על אף שד"ר דרה הביא לעולם את אוזניות 'ביטס' המצליחות גם במחוזותינו, אייס קיוב הוא כנראה המוכר ביותר בארץ בזכות הופעותיו הטלויזיוניות והקולנועיות. מן הסתם שלא סצינת ההיפ הופ האמריקאית היא שמעניינת כאן ביותר, כי הגנגסטא-ראפ הכי גדול שהיה לנו פה הוא כש'הצל' נתן סטירה ל'סגול 59' (מי?) או שאותו 'הצל' ושותפו 'סאבלימינל' הסתכסכו בכאילו. ההצלחות הגדולות של ההיפ הופ בישראל גם כן מאחורינו, כשהשחקנים הכי בולטים מסחרית הם 'סאבלימינל והצל' שאלבום הלהיט שלהם היה אי שם ב-2002 ומאז הם בעיקר שורדים על אדי היח"צ; ו'הדג נחש' שממשיכים ליצר מוסיקה מחאתית מושמעת מסחרית אך קשה להגדיר אותה עוד כהיפ הופ. פה ושם עוד מצליח ההיפ הופ בארץ להרים ראש, עכשיו עם ההרכב האתיופי 'קפה שחור חזק', אבל זה לא תופס לאורך זמן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הלך לעולמו ווס קרייבן, במאי "צעקה" ו"סיוט ברחוב אלם"

ווס קרייבן (עומד) עם רייצ'ל מק'אדמס וקיליאן מרפי, מתוך "טיסת לילה".

יוצר האימה הפופולרי ווס קרייבן הלך לעולמו הלילה (בין ראשון לשני) לאחר מאבק ממושך בסרטן המוח, והוא בן 76.

קרייבן החל את דרכו בתור יוצר עצמאי ודל תקציב עם "הבית האחרון משמאל" (1972) ו"גבעת הפחד" (1977) שזכו להצלחה קופתית מרשימה, ביחוד ביחס לתקציב ההפקה שלהם. סרטו היקר הראשון "סיוט ברחוב אלם" (1984) עלה כמיליון דולרים והכניס בקופות פי 25 מכך. בסרט, שסיפר על פרדי קרוגר המגיע להרוג ילדים בשנתם וגרף שלל המשכים וחידוש, הציג קרייבן לעולם גם את השחקן ג'וני דפ. כעשור מאוחר יותר, הצליח קרייבן לשוב לתודעה עם הסרט "צעקה", שלמעשה לעג לז'אנר האימה שהוא עצמו הפך למאסטר שלו. סרט ההמשך הרביעי "צעקה 4" (2011), היה גם הסרט האחרון שיצר.

30 אלף ש"ח בתחרות חדשה לסרטונים בנושא מים: Water With No Limits

משרד הכלכלה ואיגוד המפיקים הישראלי הכריזו על תחרות סרטונים קצרים בשם Water With No Limits (כי למה לקרוא לתחרות ישראלית בעברית? "מים ללא גבולות" נשמע כל כך רע?). מבין הסרטונים, בני דקה עד 3, יבחרו שני זוכים, שיוקרנו בתערוכת Watec ישראל 2015 ויזכו את יוצריהם בפרסים בשווי 30 אלף ש"ח (הפרס הראשון בגובה 20 אלף ש"ח).

עורכי התחרות מבקשים כי הסרטונים לא יהיו פרסומיים או תדמיתיים, וישימו דגש על משמעות המים בקולנוע בהיבטים של זרימה, חיים, נביעות, חופש יצירה ושפע. כמו כן עליהם לדבר באנגלית או להכיל כתוביות באנגלית. על הסרטונים לעלות לאתר יוטיוב ולהישלח לעורכי התחרות עד ה-20 בספטמבר.

תערוכת Watec עוסקת בטכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת ואיכות סביבה, והיא תתקים בין ה-13 ועד ה-15 באוקטובר. שני הסרטונים הזוכים יוקרנו בביתנים בתערוכה, וגם בתערוכה המקבילה שתיערך בדצמבר בפריז.

"המיניונים" חצו את רף מיליארד הדולרים

"המיניונים".

סרט האנימציה לילדים "המיניונים" חצה את רף מיליארד הדולרים, והפך לסרט המצויר השלישי בהיסטוריה שהגיע להישג. הסרט גרף לאולפני יוניברסל 321.9 מיליון דולרים בצפון אמריקה, ועוד 682 מיליון דולרים בשאר העולם. בכך, יוניברסל הפכו לאולפנים הראשונים בהיסטוריה ששלושה סרטים שלהם חצו את הרף הגבוה בשנה אחת (יחד עם "מהיר ועצבני 7" ו"עולם היורה").

"המיניונים" הוא כאמור סרט האנימציה השלישי בהיסטוריה שחצה את רף מיליארד הדולרים, ולפניו עשו זאת "צעצוע של סיפור 3" (הגיע ל-1.06 מיליארד) ו"לשבור את הקרח" (הגיע ל-1.274 מיליארד), ללא התחשבות באינפלציה כמובן. סרט האנימציה של דיסני "הקול בראש" גרף בצפון אמריקה 343 מיליון דולרים, שהם יותר מההכנסות של "המיניונים" באיזור זה, אך עם זאת, ההכנסות של הסרט עד כה עומדות על כ-701 מיליון דולרים ברחבי העולם, אולי משום שיש לו עוד איזורים נוספים בעולם שבהם טרם הופץ.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שם קוד מ.ל.א.ך" – ביקורת

"שם קוד מ.ל.א.ך". הנרי קביל.

המשותף לביקורתיות של הטרחנים ושל 'ההייטרס' כנגד הקולנוע ההוליוודי העכשווי הוא, הטענה שכל מה שעושים שם זה בעיקר למחזר ולשחזר סדרות וסרטים ישנים או פשוט לעבד חוברות קומיקס עלומות – בידיעה שזה מה שימשוך את הקהל הצעיר. אז בשבילם, עשו את "שם קוד מ.ל.א.ך" עם כל המאפיינים של סרט קיץ (אקשן, הומור והתבססות על חומר קודם) ומצד שני כל כך ישן, שזה כבר נוסטלגי. עכשיו גם הם יכולים להרגיש שמתייחסים אליהם בקיץ.

לאור זאת ניתן להבין למה הסרט ברובו מרגיש כאילו עדיין תקוע בשנות השישים, הן מבחינת העיסוק במלחמה הקרה (לא שמעתם את ביבי לאחרונה? האיראנים בפתח!) והן מבחינת הסגנון. את הראשון עוד ניתן להבין, שכן הבסיס של הסדרה עליה מבוסס הסרט, הוא שיתוף פעולה בין אמריקאים לסובייטים וכל שיתוף פעולה אקטואלי יהיה או לא מעניין או לא הגיוני (למשל בין אמריקאים לסעודים במסגרת מלחמה בדאעש. אם רוצים לא הגיוני, עדיף לחזור לסרטי הקומיקס). בנוסף לכך, התסריט והחיבור בין האמריקאים לרוסים עובד היטב. אך לגבי הסגנון הקולנועי, לא משנה כמה ניסיתי, לא מצאתי שום הצדקה למעברים ולסגנון צילום כל כך מיושן, שהפעם האחרונה שראיתי אותם היה בחתונה בשנת 2002. נוסטלגיה היא דבר טוב, אבל אסור לה להשתלט על הכול.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"היטמן: סוכן 47" – ביקורת

"היטמן: סוכן 47". רופרט פרנד.

ניתן לומר על הסרט "היטמן: סוכן 47", שהוא עונה על כל הציפיות, אלא שהן לא כל כך גבוהות מלכתחילה. כבר לפי שמו, לא ציפיתי להרבה מהסרט, שהינו 'הלחם' בין אחד מסרטי האקשן הנשכחים של העשור הקודם ואחד מסרטי אמנויות הלחימה הכושלים אי פעם. לא שיש קשר בין השניים, אבל זו חתיכת נקודת פתיחה נמוכה. כל שרציתי היה שהסרט יספק מעט אקשן ומתח – ואכן יצאתי מסופק.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

בתי קולנוע הבוטיק "אורלנדו סינמה" סוגרים את שעריהם; ומה על חברת הפצת הסרטים?

רשת בתי קולנוע הבוטיק "אורלנדו סינמה" של עודד ראובני-הורוביץ, סוגרת את שעריה – שנה בדיוק אחרי שהתרחבה לבית הקולנוע השלישי ברשת, בירושלים. באתר בית הקולנוע מופיעה ההודעה: "בסוף החודש אורלנדו סינמה סוגרת שעריה. ציבור המנוים מוזמן לנצל את יתרת הכרטיסים שברשותו, או להמירם במבחר סרטי ה-DVD שלנו." מכך ניתן ללמוד שחברת ההפצה "סרטי אורלנדו", שהיתה אחראית להפצת סרטי איכות (שהופיעו בין היתר בבתי הקולנוע של אורלנדו) כגון "שנת חורף", "פרחים לאנה" ו"המועדון של ג'ימי" באחרונה – תמשיך ככל הנראה את פעולתה – זאת על אף שלא ידוע על סרטים שלהם שעתידים לצאת בקרוב.

סגירת בתי הקולנוע "אורלנדו סינמה" מעידה אולי על התרחבות גדולה מדי, מהר מדי. בית הקולנוע הראשון של הרשת היה בבית ציוני אמריקה בתל אביב, והוא פעל יפה. פעילות הפצת הסרטים היתה גם היא מאד מצליחה, והתרחבה לצפיה ישירה בחינם באינטרנט ול-VOD בתשלום בטלויזיה. אבל זה לא הספיק – ואל בית הקולנוע הבודד הצטרף שיתוף פעולה עם מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, בינואר 2014. באוגוסט של אותה השנה, הרשת התרחבה לבית הקולנוע השלישי שלי ב'בית שמואל' (הסמוך למתחם ממילא) בירושלים. שנה אחרי כן, הרשת מפסיקה את פעילותה לחלוטין. מזל שפעילות ההפצה נשארת, שהיא החשובה באמת (ויסלחו לי תושבי הערים שלא אוהבים לנסוע לקומפלקסים ההמוניים, ויש להם אלטרנטיבות בדמות הסינמטקים ובתי הקולנוע של לב).

הוכרזו הסרטים הישראלים שיתחרו בפסטיבל חיפה 2015

"ברש".

פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה 2015 (ה-31 במספר) הכריז על 9 הסרטים הישראלים העלילתיים שיתחרו ויוקרנו בפסטיבל, לצד 14 סרטי תעודה ישראלים, 46 סרטים קצרים וסרטי אנימציה, ו-15 סרטי יצירה צעירה. בין הסרטים העלילתיים, בולטים "היורד למעלה" שמגיע לחיפה (העיר בו הוא מתרחש) אחרי פסטיבל קאן, "למה עזבתי" שמגיע לפסטיבל אחרי ונציה (ופרישה מפסטיבל ירושלים), "ברש" אחרי סן סבסטיאן, ו"ציפורי חול" אחרי מונטריאול.

פסטיבל חיפה יתקיים השנה בין ה-26 בספטמבר ועד ה-5 באוקטובר, חול המועד סוכות.

הסרטים הישראלים בפסטיבל חיפה 2015:

תחרות הקולנוע הישראלי העלילתי

"אינרציה", עידן חגואל
"באבא ג'ון", יובל דלשד
"ברש", מיכל ויניק
"התעוררות", גיא מאירסון
"היורד למעלה", אלעד קידן
"למה עזבתני", הדר מורג
"ציפורי חול", אמיר י. וולף

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

עוד סרטים ישראלים בפסטיבל טורונטו 2015: "המילים הטובות", "חתונה מנייר", "באבא ג'ון", "לילה אחרון", "ילדי מפתח"

"המילים הטובות". רותם זיסמן-כהן, אסף בן שמעון, רועי אסף.

פסטיבל טורונטו 2015 (ה-40 במספר) הכריז על סרטים ישראלים נוספים שיוקרנו במסגרותיו השונות: "המילים הטובות" של שמי זרחין ו"באבא ג'ון" של יובל דלשד למסגרת 'קולנוע עולמי עכשוי' (Contemporary World Cinema); ו"לילה אחרון" של כרם בלומברג ו"ילדי מפתח" של אלעד גולדמן למסגרת 'קצרים' (Short Cuts). עדכון 26.8.15: גם הסרט "חתונה מנייר" של ניצן גלעדי הצטרף לפסטיבל ויוקרן במסגרת 'תגלית' (Discovery).

"המילים הטובות" שמכר על פי הערכות כ-150 אלף כרטיסים בהקרנותיו בארץ, מספר על שלושה אחים היוצאים למסע מירושלים לפאריז, בעקבות סוד משפחתי גדול. "באבא ג'ון" דובר הפרסית, מספר על נער בן 13 שמעדיף לשפץ גרוטאות מאשר לעסוק כאביו במשק תרנגולי ההודו המשפחתי. "לילה אחרון" מספר על שתי צעירות לסביות בלילה האחרון והסוער שלהן יחד, לפני שאחת עוזבת לברלין. "ילדי מפתח" מספר על אח ואחות שחוזרים לבית ריק מדי יום ומתמודדים כל אחד בדרכו עם המצב הזה. "חתונה מנייר" מספר על צעירה עם לקות שכלית קלה שחולמת להתחתן עם בנו של בעל המפעל לנייר טואלט בו היא עובדת.

ארבעת סרטים אלו מצטרפים לסרטים ישראלים שכבר הוכרזו בפסטיבל, והם "ההר" של יעל קיים, "רבין: היום האחרון" של עמוס גיתאי, "פרינסס שואו" של עידו הר ו"פה ולא שם" של דנאי אילון. חוץ מסרטים אלה, הקו-פרודוקציה הישראלית-אמריקאית "סיפור על אהבה וחושך" של נטלי פורטמן ובכיכובה על פי ספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז, תוקרן במסגרת הקרנות מיוחדות, והקו-פרודוקציה הישראלית-פולנית "הדיבוק" של מרסין ורונה, תוקרן במסגרת החלוצית (Vanguard).

השחקנית רמה מסינגר הלכה לעולמה

רמה מסינגר. צילום: אביטל פלג ודניאל קמינסקי

השחקנית הישראלית רמה מסינגר הלכה לעולמה עקב מחלה קשה, והיא בת 46 בלבד. בעוד כשבועיים היתה אמורה לחגוג יום הולדת 47.

מסינגר נולדה ברמת אפעל, ונקראה על שם דודה רמי, טייס חיל האוויר שנפל כשנה לפני שנולדה. היא למדה בבית הספר התיכון תלמה ילין ובצבא שירתה בלהקת פיקוד דרום. לאחר הצבא, סיימה את בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי.

מסינגר הרבתה להופיע על הבמות, בין היתר בהצגות "עקר בית" ו"פיאף" של בית ליסין, "מכתבי אהבה", "כנר על הגג" ו"מפתח לשניים" של הקאמרי, ו"אמדיאוס", "הקוקוריקו" של הבימה. זכתה בפרס שחקנית השנה 1999 עבור תפקידה בהצגה "קול קטן" של בית ליסין, ובפרס התיאטרון הישראלי 2012 על "סוביניר" של תיאטרון באר שבע.

בקולנוע שימשה בעיקר כמדבבת מצליחה לסרטי ילדים, בינהם "אלאדין" ו"צעצוע של סיפור". על המסך הקטן הופיעה ב"פרפר נחמד", "ספי", "שתוק שואו", "צה"ל 1", "זהו זה" והנחתה את התוכנית "שובו של השריף".

שלושה פרסים לסרט הישראלי "תיקון" בפסטיבל לוקרנו 2015

אבישי סיון עם פסלון הזכיה בפסטיבל לוקרנו 2015 על סרטו "תיקון".

הסרט הישראלי "תיקון" של אבישי סיון זכה בפרס השופטים לסרט הטוב ביותר (Premio Special della Giuria) בתחרות הרשמית של פסטיבל לוקרנו 2015 (ה-68 במספר) בשוויץ. זהו הפרס השני בתחרות, ולצידו זכה הסרט גם בפרס דון קיחוטה של הפדרציה הבינלאומית של אגודת הקולנוע IFFS, וזיכה את צלם הסרט שי גולדמן בפרס על פועלו.

"תיקון" מספר על אברך שמאבד את הכרתו בתאונה ביתית, ובעוד פרמדיקים לא מצליחים להחיותו, אביו מסרב לוותר ואכן מצליח להחיותו. הבן מתעורר עם יצר חיים שאינו מאפשר לו להמשיך בשגרת חייו כרגיל.

פסטיבל לוקרנו שננעל אמש קיים את הקרנת הבכורה הבינלאומית של הסרט, אחרי שהוקרן כאן בפסטיבל ירושלים וזכה בפרס הסרט הטוב. בתחרות הרשמית של לוקרנו שפט בין היתר הבמאי הישראלי נדב לפיד.

הושק יס פלאנט ירושלים

יס פלאנט ירושלים מבפנים. צילום: ערן לם

הושק יס פלאנט ירושלים עם 16 אולמות קולנוע בהם אולם IMAX ואולם 4DX, בשטח כולל של 28,500 מ"ר (מתוכם 2,000 מ"ר למסעדות ובתי קפה ורק 350 מקומות חניה). שמו המלא של המתחם הוא מרכז שרובר לתרבות וקולנוע יס פלאנט (על שם קרן שרובר שהיתה שותפה בהקמתו), והושקעו כ-200 מיליון ש"ח בהקמתו. גולת הכותרת האמיתית של השקת יס פלאנט ירושלים היא פתיחתו בשבת, בניגוד למתחרה סינמה סיטי שנאסר עליו.

יס פלאנט ירושלים, שנמצא בהרצה תקופה ארוכה יחסית, משתלב בחלקים רבים של העיר, משער יפו, דרך בריכת הסולטן, הסינמטק, החאן, מתחם הרכבת החדש ועד איזור המלונאות וטיילת ארמון הנציב. בחברת סינוורלד PLC (לשעבר תיאטראות ישראל) שהקימה ומפעילה את המתחם, ניסו לצרף ערכים מוספים למתחם הבילוי, בינהם תערוכות אמנות ופוסטרים של סרטים (הראשונים הם הפוסטרים של ג'יימס בונד על 24 סרטיו).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »