ההימור על "סטרייט אאוטה קומפטון" בישראל

"סטרייט אאוטה קומפטון". אלדיס הודג', או'שיאה ג'קסון ג'וניור, קורי הוקינס, ג'ייסון מיטשל, ניל בראון ג'וניור.
הבחירה להפיץ את הסרט המוסיקלי-היסטורי "סטרייט אאוטה קומפטון" (Straight Outta Compton) בישראל, רק בגלל ההצלחה הקופתית המפתיעה והמרשימה שלו בארה"ב, אינה מובנת מאליה. הסרט, שעלה לאקרנים אמש (ה'), מספר על להקת ההיפ-הופ NWA, שהכירה לעולם את המוסיקאים ד"ר דרה, אייס קיוב ועוד כמה ששמם לא נפוץ כל כך בארץ.
על אף שד"ר דרה הביא לעולם את אוזניות 'ביטס' המצליחות גם במחוזותינו, אייס קיוב הוא כנראה המוכר ביותר בארץ בזכות הופעותיו הטלויזיוניות והקולנועיות. מן הסתם שלא סצינת ההיפ הופ האמריקאית היא שמעניינת כאן ביותר, כי הגנגסטא-ראפ הכי גדול שהיה לנו פה הוא כש'הצל' נתן סטירה ל'סגול 59' (מי?) או שאותו 'הצל' ושותפו 'סאבלימינל' הסתכסכו בכאילו. ההצלחות הגדולות של ההיפ הופ בישראל גם כן מאחורינו, כשהשחקנים הכי בולטים מסחרית הם 'סאבלימינל והצל' שאלבום הלהיט שלהם היה אי שם ב-2002 ומאז הם בעיקר שורדים על אדי היח"צ; ו'הדג נחש' שממשיכים ליצר מוסיקה מחאתית מושמעת מסחרית אך קשה להגדיר אותה עוד כהיפ הופ. פה ושם עוד מצליח ההיפ הופ בארץ להרים ראש, עכשיו עם ההרכב האתיופי 'קפה שחור חזק', אבל זה לא תופס לאורך זמן.









