מגזין סרטים (עמוד 253)

רשת הקולנוע גלובוס מקס תתרחב לערים כרמיאל ואשקלון

יורם גלובוס (מימין) עם בנט קפלן, בעלי רשת גלובוס מקס.

יורם גלובוס (מימין) עם בנט קפלן, בעלי רשת גלובוס מקס. צילום: רפי דלויה

רשת בתי הקולנוע גלובוס מקס של יורם גלובוס ובנט קפלן תשקיע כ-60 מיליון ש"ח בהקמת בתי קולנוע בערים כרמיאל ואשקלון. ערים אלו מצטרפות לכפר סבא, פתח תקוה, חיפה, רחובות ומעלה אדומים שבהן הרשת כבר מתוכננת להקים בתי קולנוע, בהשקעה כוללת של כ-350 מיליון ש"ח.

גלובוס מקס מתכננת להקים בתי קולנוע קטנים יחסית בתוך ערים בינוניות בגודלן שרחוקות מהקומפלקסים הגדולים של סינמה סיטי ויס פלנט, ולנגוס לאלו בנתח השוק. כך, מתכוונת הרשת לטפס מן המקום השלישי בנתח השוק של ענף בתי הקולנוע (24% על פי הערכות), אל אחד משני המקומות הראשונים (כ-40%).

בכרמיאל יכלול בית הקולנוע 6 אולמות, ואילו באשקלון בית הקולנוע שיוקם ב-2017 במתחם 'מרינה מול בעיר', יכלול 8 אולמות קולנוע רגילים ו-5 אולמות VIP.

הסרט הישראלי "את לי לילה" נמכר להפצה באנגליה, בצרפת ובאוסטרליה

"את לי לילה". דאנה איבגי (לפנים) עם לירון בן שלוש.

"את לי לילה". דאנה איבגי (לפנים) עם לירון בן שלוש.

הסרט הישראלי "את לי לילה" של אסף קורמן נמכר להפצה באנגליה, בצרפת ובאוסטרליה, והספיק לעשות זאת בטרם הקרנתו במסגרת 'שבועים של במאים' של פסטיבל קאן 2014. חברת פילמס בוטיק (Films Boutique) טיפלה בהפצתו לחו"ל של הסרט, ובאנגליה ובאירלנד הוא יופץ על ידי חברת 'פקדילו פיקצ'רס' (Pecadillo Pictures); בצרפת תפיץ אותו 'פוטמקין' (Potemkine); ובאוסטרליה תפיץ אותו 'פאלאס פילמס' (Pallace Films).

את "את את לילה" כתבה בת זוגו של קורמן, לירון בן שלוש, שגם מככבת (ומבוסס בחופשיות על חייה) בתור צעירה שמטפלת באחותה הקטנה בעלת הפיגור השכלי (דאנה איבגי) עד שהיא נדרשת לוותר על הטיפול ומתפנה מקום לגבר בחייה.

"אנו מאוד נרגשים מהתגובות שהסרט מקבל ממפיצים ונציגי פסטיבלים שצפו בו בהקרנות שוק מוקדמות", מסר קורמן. "העובדה שהסרט מצליח לדבר אל אנשים, להפתיע ואפילו לבדר אותם אומרת שכנראה עשינו משהו טוב."

"אקס-מן: העתיד שהיה" – ביקורת

"אקס-מן: העתיד שהיה". ג'יימס מק'אבוי, פטריק סטוארט.

"אקס-מן: העתיד שהיה". ג'יימס מק'אבוי, פטריק סטוארט.

"אקס-מן: העתיד שהיה" הוא סרט שאפילו התיאור 'בינוני' גדול עליו: אין בו מספיק אקשן, אין בו מספיק מתח, אין בו מספיק תחכום (או בכלל), אין בו מספיק הומור ואין בו מספיק דרמה. מה שכן יש בו הוא מפגן אדיר של בזבוז כשרונות משחק והרבה מאד אנימצית מחשב. שזה לא כל כך שונה משאר הסרטים בסדרה, כך שהמעריצים יכולים לקנות את הכרטיס שלהם לקולנוע בבטחה – רק לא לתלת מימד, כי אין שום שימוש בו על המסך.

לאחר שהסכים לתת את המושכות באופן חד פעמי לבמאי אחר והצטער על כך עד ימינו אנו, בריאן סינגר חזר לביים את סדרת ה"אקס מן" האהובה שלו. ומה יותר טוב מאשר לשלב את גיבורי הסדרה שלו עם גיבורי האתחול שביים מתיו ווהן ב"אקס-מן: ההתחלה"? את חגיגות האיחוד הגדול של סינגר השמיד גבר שהתלונן רגע לפני הפצת הסרט, כי סינגר אנס אותו בילדותו. כל איזכור לסינגר בסמוך לאיזכור הסרט "אקס-מן: העתיד שהיה" מאותו הרגע נמוג. היות שעיתוי הפרסום התקשורתי של המקרה מרגיש צהוב במיוחד, אתעלם גם אני מהענין ואתיחס לעשיה הקולנועית בלבד. וכשכך הדבר, אינני יכול להצביע על סרט אחר מ"החשוד המיידי" שאהבתי ברזומה של סינגר ("סופרמן חוזר", "מבצע ואלקירי"), וסרטו החדש אינו שונה מהשאר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הרודן" של יוצר "הומלנד", גידי רף הישראלי, תשודר ב-yes

"הרודן".

"הרודן".

yes רכשה את הסדרה האמריקאית "הרודן" (Tyrant) מאת יוצר "הומלנד" ו"חטופים", גידי רף הישראלי – ותשדר אותה בסמוך לארה"ב.

"הרודן" היא סדרה על משפחה אמריקאית הנשאבת לתוך קרבי השלטון במדינה מזרח תיכונית סוערת. בסאם "בארי" אל פאיד (אדם ריינר) הוא בנו הצעיר של דיקטטור של מדינה מזרח תיכונית שסועת אלימות. הוא שב למולדתו לאחר 20 שנה שבהן התגורר בארה"ב, נישא לאישה אמריקאית (ג'ניפר פיניגן) וילד ילדים. הדינמיקה המשפחתית מושכת אותו ואת משפחתו חזרה לטובת חתונת אחיינו, אך טרגדיה מתרחשת ומשנה את כל תוכניותיו. הסדרה עלתה בעבר לכותרות כאשר צילומיה נערכו גם בכפר סבא, ובין הישראלים שמשתתפים בה ניתן למצוא את מורן אטיאס ואשרף ברהום.

הסדרה עתידה לעלות לשידור בארה"ב ב-24 ביוני, ובארץ היא תשודר בערוץ yes Oh.

הסרט הישראלי "בורג" של שירה גפן נמכר להפצה בצרפת

"בורג". שרה אדלר, סמירה סרייה.

"בורג". שרה אדלר עם סמירה סרייה.

הסרט הישראלי "בורג" של שירה גפן נמכר להפצה בצרפת על ידי חברה חדשה בשם 'פאנם דיסטרבושן' (Paname Distribution). את מכירות הסרט בחו"ל מנהלת חברת 'ווסט-אנד פילמס' (WestEnd Films).

"בורג" מחליף בין אישה ישראלית (שרה אדלר) לבין אישה פלשתינית (סמירה סרייה) משני צדי הקו הירוק, ומעורר בהן את הכמיהה האמיתית שלהן. "מודרני ושונה במיוחד," מסרו מחברת פאנם, "'בורג' מציע מבט חדש, פואטי ומלא הומור – על הנושאים הקלאסים של הקולנוע הישראלי, כגון זהות או התנהלות אמנותית ופוליטית."

"בורג" מוקרן בימים אלה בשבוע המבקרים של פסטיבל קאן 2014. הסרט גם נמכר להפצה באוסטרליה.

הסרט הישראלי "פריז על המים" עלה שלב לקראת פרס האקדמיה האמריקאית 2014

"פריז על המים". אילן דר, מרים זוהר.

"פריז על המים". אילן דר עם מרים זוהר.

סרט הסטודנטים הישראלי "פריז על המים" של הדס איילון עלה שלב בהתמודדות על פרס סרט הסטודנטים הזר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע 2014 (ה-41 במספר), האחראית גם על האוסקר. הסרט נבחר לשלישיה הסופית בדרך לפרס, מול "Border Patrol" מאנגליה ו-"Nocebo" מגרמניה, והשלב הבא (ב-7 ביוני) יהא בחירת הזוכים במדליות זהב (המקום הראשון), כסף וארד.

הסרט מספר על בתיה (מרים זוהר), שחקנית עבר מפורסמת, אשר לאחר שנים של תסכול מקצועי מקבלת הזדמנות לחזור למסך. אולם התרחשות בלתי צפויה ביום האודישן מאלצת אותה להתמודד עם בעלה (אילן דר) ועם סדר העדיפויות של חייה.

הסרט יוקרן ביוני הקרוב בפסטיבל הסטודנטים הבינלאומי תל אביב.

הסרט הישראלי "אפס ביחסי אנוש" נמכר להפצה בארה"ב

"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, נלי תגר.

"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, נלי תגר. צילום: ערן כהן

סרט הקומדיה הישראלית "אפס ביחסי אנוש" של טליה לביא נמכר להפצה בארה"ב. את הסרט תפיץ בארה"ב 'צייטגייסט פילמס' (Zeitgeist Films), שהפיצה בין היתר את הסרטים הישראלים: "מדוזות" ו"מסעות ג'יימס בארץ הקודש".

עלילת "אפס ביחסי אנוש" מתרחשת בבסיס צבאי גדול בדרום הארץ, בו מיטב חיילנו עסוקים באימונים ובפעילות מבצעית, אך נדמה שהדרמה האמיתית מתרחשת בשלישות: הביקורת השנתית אמורה להתרחש בעוד שבועות ספורים, אך בנות המשרד הצעירות והוותיקות – עסוקות כל אחת בדרמה הפרטית שלה. לפני שבועות ספורים קטף הסרט שני פרסים בפסטיבל טרייבקה 2014 בניו יורק: פרס הסרט העלילתי הטוב ביותר ופרס היצירה הנשית על שם נורה אפרון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו זוכי פסטיבל דוקאביב 2014: "תקופת מבחן" הטוב ביותר (עודכן)

"תקופת מבחן".

"תקופת מבחן".

הוכרזו זוכי הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי דוקאביב 2014 (ה-16 במספר): "תקופת מבחן" של אביגיל שפרבר הוא הסרט הישראלי הטוב ביותר (בסך 70 אלף ש"ח) ו"הכיכר" של ג'יהאן נג'ים" הוא הסרט הזר הטוב ביותר.

בתחרות הישראלית שפטו היוצר הישראלי דוד אופק, המפיקה הישראלית אורית זמיר, ריאן הרינגטון ממכון טרייבקה, לזלי ושו מחברת ההפצה האירופאית 'פסטיבל אג'נסי' ופול סטרוץ מפסטיבל הקולנוע אמת/שקר. השופטים בחרו ב"תקופת מבחן" "על הקולנוע הנועז, המשלב עושר עלילתי עם אמת דוקומנטרית," נימקו. "הקרבה האינטימית וההבנה העמוקה של מורכבות מושג המשפחה, יוצרים דיוקן אישי יוצא דופן, שמצליח להציף תמות אוניברסאליות מנקודת מבט יחודית."

רשימת הזוכים בפרסי דוקאביב 2014:

התחרות הישראלית

הסרט הישראלי הטוב ביותר
"תקופת מבחן", אביגיל שפרבר

הסרט הישראלי הטוב ביותר – ציון לשבח
"החיים על פי אוהד", ערי דניאל ארליך

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קשרי דם" – ביקורת

"קשרי דם". קלייב אוון.

"קשרי דם". קלייב אוון.

את "קשרי דם" החדש אפשר לתאר בגסות כמו מפגש לא מוצלח בין שני הסרטים "חלום אמריקאי" ו"הלילה הוא שלנו". קחו מהראשון את הדגש החזק על שנות ה-70' (מינוס האפיל הסקסי), ומהשני את הרעיון של שני אחים הנמצאים משני צדי החוק, וחסכתם לכם טיול לקולנוע. למרות הניסיון לשחזר את הקסם המיוחד של התקופה ולהציע עלילה בגובה העיניים, הסרט נכשל כבר מרגע הליהוק. ארוך מדי, חסר מיקוד ובעיקר פשוט קלוש, "קשרי דם" אינו מצליח לעורר ענין.

העובדה שבמאי הסרט הוא השחקן הצרפתי גיום קאנה ("אתמול בלילה", "להתראות"), מסבירה משהו על תהליך הולדתו של "קשרי דם". למעשה מדובר ברימייק לסרט צרפתי בעל אותו השם (בצרפתית- Les Liens du san), אשר יצא ב- 2008 ובו כיכב גיום עצמו. כעת בתפקיד הבמאי, עולה השאלה האם הסיבה לשחזור היא רק הסיבה השכיחה של הנגשת יצירה, שהוכחה כמוצלחת, לקהל רחב יותר (AKA קהל אמריקאי שלא אוהב את המסך שלו באירופאית)? מאחר והסרט המקורי לא היה שובר קופות מיוחד וכמו כן, עברו כבר כמה שנים מאז שיצא לקולנוע, נראה שאכן הסיבה לתרגום טמונה במקום אחר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ערבים רוקדים" של ערן ריקליס יפתח את פסטיבל ירושלים 2014

"ערבים רוקדים". דניאל קיציס, תאופיק ברהום.

"ערבים רוקדים". דניאל קיציס עם תאופיק ברהום. צילום: איתן ריקליס

הסרט הישראלי "ערבים רוקדים" של ערן ריקליס יפתח את פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים 2014 (ה-31 במספר), ואילו הסרט היפני "הרוח העולה" של היאו מיאזקי ינעל את הפסטיבל.

"ערבים רוקדים" מבוסס על ספרו של סייד קשוע ומספר על איאד (תאופיק ברהום), ילד ערבי מטירה שנשלח על ידי הוריו ללמוד בפנימייה יהודית יוקרתית בירושלים שם הוא מוצא את עצמו מתמודד עם סוגיות של שפה, תרבות וזהות. הוא מנסה לשרוד ולמצוא את דרכו במקום בו מתנהלת מלחמה תמידית. איאד מרגיש זר ומנוכר ומבין שעל מנת להתקבל כשווה בין שווים, להפסיק להיתפס כחשוד, ובשביל לעבוד, לאהוב ובעיקר להרגיש שייך – עליו להקריב את עצמו. "הרוח העולה" עוקב אחר סיפור חייו של ג'ירו, שמילדות חולם לטוס במרומים ולתכנן מטוסים בהשראת מהנדס התעופה האיטלקי הנודע קפרוני. ראייתו לקויה ולכן הוא אינו יכול להפוך לטייס של ממש, אך ב-1927 הוא מצטרף ליחידת התעופה של חברת הנדסה יפנית גדולה. תוך זמן קצר כולם מבינים כי מדובר בגאון אמיתי, והוא נהפך לאחד ממהנדסי המטוסים המבריקים והמוערכים ביותר בעולם.

פסטיבל ירושלים יתקיים השנה בין ה-10 ל-20 ביולי בסינמטק ירושלים ובמוקדים נוספים ברחבי העיר.

"שכנים" – ביקורת #2

"שכנים". זאק אפרון, סת' רוגן.

"שכנים". זאק אפרון, סת' רוגן.

המסר שעולה מ"שכנים" הוא מעט מטריד: עד שלא תגור מול בית אחווה של תלמידי קולג' שירעישו כל כך עד שביתך התינוקת לא תרדם, לא תדע מה המשמעות של להיות הורה. מאחר ואני בגיל של גיבורי הסרט, אני צריך להתחיל לחשוב על מקום מגורים חדש בקרוב. ואם המסר הזה היה נארז בסרט מצחיק, אז הבעייתיות של המסר היו מורגשות פחות. אך כשרוב הבדיחות הטובות נמצאות בטריילר – הדבר הופך למעיק.

את הסרט ביים ניקולאס סטולר שמגיע עם רקורד מרשים של קומדיות עם גוון רומנטי ("קח את זה כמו גבר", "עד החתונה זה יעבור") בהם הדרמה הייתה שקול לקומידה, במקרה זה מערכות היחסים שטחיות ולא רציניות, ומנגד הבדיחות לרוב ילדותיות. ייתכן וזה מתאים לסרט העוסק בנערים וגברים שלומדים להתבגר, אבל גם את זה ניתן לעשות בחן, ולא חסרות דוגמאות. אולי סטולר הוא לא האחראי היחיד והעובדה שזוהי עבודת ביכורים של התסריטאים לא תרמה לכך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פריז פינת ניו יורק" – ביקורת

"פריז פינת ניו יורק". רומן דוריס עם אודרי טוטו (מימין), קלי ריילי, ססיל דה פרנס.

"פריז פינת ניו יורק". רומן דוריס עם אודרי טוטו (מימין), קלי ריילי, ססיל דה פרנס.

"פריז פינת ניו יורק" היא קומדיה צרפתית נעימה ומתוקה על אב הנאלץ לעבור לניו יורק בעקבות ילדיו. מרגע הפתיחה הלא שגרתית ולכל אורכו, מזכיר הסרט יותר מכל סדרת טלוויזיה. לסדרה יש פריבילגיה, שלא לומר צורך, למלא את העלילה במספר רב של דמויות שיצרו ענין ויניעו את הסיפור קדימה; סרטים לעומת זאת, נדרשים להיות ממוקדים יותר, כך שיתאפשר לצופה ללוות את הגיבורים בהתרחשות ספציפית המוגבלת לזמן נתון. "פריז פינת ניו יורק" בוחר בדרך הביניים עם העדפה ברורה למדיום הטלוויזיוני. שעה לתוך הצפייה תשכחו את עצמכם בהתרחשות המאוד לא מתכנסת שעל המסך ותופתעו לגלות שאתם עדיין בקולנוע צופים בסרט. בכל זאת, משהו כנראה עובד נכון ב"פריז פינת ניו יורק" מאחר והטעם שנותר מהצפיה הוא מתוק וההיכרות המעמיקה עם הגיבור יוצרת משאלה לפרק נוסף.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »