מגזין סרטים (עמוד 29)

"ברבינהיימר" משכו כמעט 200 אלף צופים יחד בבכורה בישראל

"ברבי". מרגו רובי, ריאן גוסלינג.

"ברבי". מרגו רובי, ריאן גוסלינג.

צמד הסרטים "ברבי" של גרטה גרוויג ו"אופנהיימר" של כריסטופר נולן משכו כמעט 200 אלף צופים ביחד בסוף השבוע הראשון שלהם בישראל (20-22.7), כך על פי דיווח של חברת ההפצה 'טוליפ אנטרטיינמנט'. "ברבי" הוא המוביל מבין השניים עם 130 אלף צופים, ובחברת ההפצה מכתירים אותו בתור הסרט עם הבכורה השניה בגובהה אי פעם בישראל לסרט שאינו המשך או חידוש (אחרי "האחים סופר מריו: הסרט" שיצא מוקדם יותר השנה). "אופנהיימר" משך 65 אלף צופים, ובחברת ההפצה מכתירים אותו בתור הסרט בז'אנר הדרמה עם הבכורה הגבוהה ביותר אי פעם בישראל (אפשר להתווכח אם "ג'וקר" על 100 אלף הצופים שלו מתחרה בקטגוריה). עוד מציינים בחברת ההפצה כי כ-300 אלף איש פקדו את בתי הקולנוע בסוף השבוע האחרון, מה שמדגים עליה של 40% בהשוואה לסוף השבוע הקודם.

"ברבי" ו"אופנהיימר" הם שני סרטים בפרופיל גבוה (הראשון בגלל המותג המוכר והשני בגלל הבמאי המוערך שלו) שעלו באותו סוף השבוע בישראל, בצפון אמריקה ובמדינות נוספות, וזכו יחד לבאזז תוסס, עם צופים רבים בארה"ב שהצהירו כי יצפו בשני הסרטים באותו היום (יצוין "אופנהיימר" לבדו אורך 3 שעות בדיוק). התופעה הזו כונתה ברשתות "ברבנהיימר" (Barbenheimer), כהלחם של שני השמות, ואנשים אף יצרו מרצ'נדייס כגון חולצות לכבוד האירוע. לא מצאתי עדות לתופעה בישראל, אבל כן שמעתי על ישראלים שפקדו את בתי הקולנוע בביגוד ורוד לכבוד "ברבי" (ראו תיעוד לדוגמה בסרטון בסוף הכתבה).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אופנהיימר" – ביקורת #2: מספיק בשביל ללמוד קצת, לא מספיק בשביל להעמיק

"אופנהיימר". קיליאן מרפי.

"אופנהיימר". קיליאן מרפי.

"אופנהיימר" הוא סרט דרמה תקופתי בן שלוש שעות (!) המגולל את סיפור חייו של "אבי פצצת האטום" במסגרת שימוע שנעשה לו מספר שנים לאחר החרבת הערים היפניות הירושמה ונגאסקי. אמנם הסרט מרגיש מעט פחות ממשכו בפועל, אבל הוא עשוי בצורה שמנסה לעורר איזו ארשת חשיבות וחוויה "גדולה מהחיים" שאפשר לראות את התפרים – כלומר, להפריד בין הסאונד (החזק במיוחד) לבין הוידאו האבסטרקטי והתסריט שמלא במשפטי מחץ שלרוב לא מרגישים טבעיים. ללא ספק, גיליתי פרטים שלא ידעתי על אופנהיימר, אבל בהחלט לא מבין את דמותו, ובטח שלא התעוררה בי הזדהות כלשהי לקורות חייו המורכבים.

כריסטופר נולאן פיתח מוניטין של במאי שמעניק מבט קולנועי שמעורר מחשבה לגבי המציאות שלנו, מעיוות הזכרון ב"ממנטו" (2000), לעיוות האמת ב"היוקרה" (2006), להטמעת רעיונות ב"התחלה" (2010) ולאחרונה, תפיסות זמן – "בין כוכבי" (2014), "דנקירק" (2017) ו"טנט" (2020). גם הפעם הוא מערער את המציאות שלנו, עם תסריט שעיבד מספר, על סיפור היסטורי, שמשלב גם אמת, גם תורת קאוונטים וגם המצאה ששינתה את פני האנושות. הסגנון בסרטיו האחרונים די דומה, וניסיון זול (לא בתקציב) לגרום לנו לחשוב שאנחנו צופים בגאונות אומנותית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים בפסטיבל ירושלים 2023: "דניאל אויערבאך" של דוד וולך הטוב ביותר

"דניאל אויערבאך". ליהי קורנובסקי, רועי ניק, דוד וולך.

ליהי קורנובסקי, רועי ניק, דוד וולך בפסטיבל ירושלים 2023 בסמוך להקרנת "דניאל אויערבאך". צילום: תום וינטראוב לוק.

הוכרזו הזוכים בפרסי פסטיבל הקולנוע ירושלים 2023 (ה-40 במספר), ובראשם קטף "דניאל אויערבאך" של דוד וולך את הפרס הראשי לסרט העלילתי הטוב ביותר. בנימוקיהם, כתבו חבר השופטים קורנל מונדרוצו (יו"ר), יוסף סידר, יסמילה זבניץ' ואלכנסדרו בלק, כי "הסרט מתמודד עם שאלות נצחיות כמו זהות מורכבת, יחסים עם הדת, לאומיות, יצירתיות, נרקסיזם וזהות מינית. הסיפור מוצג בצורה עמוקה, מצחיקה וזועמת." הסרט קטף גם את פרס הצילום, המוסיקה ואת פרס העריכה, אותו חלק עם "שלושתנו" של הניה ברודבקר, שזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר ובפרס הבימוי. "שלושתנו" ישודר בקרוב ב'כאן 11', וכמוהו גם זוכה פרס התחקיר "השיבה מהפלנטה האחרת".

בתחרות הבינלאומית שפטו קלייר דני (יו"ר), מריה שרדר, וויט סטילמן, פלוריאן זלר וג'ואנה ויסנטה, והם בחרו בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר ב"אמא גלוריה" הצרפתי של מארי אמשוקלי.

סך הפרסים בפסטיבל השנה עומד על כמיליון ש"ח.

רשימת הזוכים המלאה בפרסי פסטיבל הקולנוע ירושלים 2023:

תחרות הקולנוע הישראלי באורך מלא

פרס חג'ג' לסרט העלילתי הטוב ביותר
"דניאל אויערבאך", דוד וולך

סרט ביכורים
"טעם התפוחים אדום", איהאב טרביה

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אופנהיימר" – ביקורת #1: הקטעים המעניינים נבלעים בבליל שעמום

"אופנהיימר". קיליאן מרפי, בני ספדי.

"אופנהיימר". קיליאן מרפי, בני ספדי.

כריסטופר נולאן ("טנט", "התחלה", "בין-כוכבים"), שכתב וביים את "אופנהיימר" על ג'יי. רוברט אופנהיימר, אבי פצצת האטום, רוצה להרשים, רוצה שיתלהבו ממנו ואוהב לעשות רעש, לא במובן של "מכה גלים" אלא במובן של רמקולים רועמים עד רעידות של הכיסאות באולם. עם "אופנהיימר" הוא רצה לעשות סרט לא שגרתי על אדם חשוב מאוד בהיסטוריה האנושית, ויצא בידיים ריקות. הכול מרגיש כמו הקדמה לקראת משהו שבקושי קורה, וכמעט כל רגע וכל משפט של דיאלוג מכל דמות כמו כוונו לקדימון. כולם מדברים קדימונית וזה לא עובד. במקום להוביל לקטע הבא, בא לך לראות את הסרט שהם מפרסמים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"גולדה" – ביקורת פסטיבל ירושלים: משעמם ועם בחירות תסריטאיות רעות

"גולדה". הלן מירן.

"גולדה". הלן מירן.

"גולדה" של הישראלי זוכה האוסקר גיא נתיב, מבקש לבחון את דמותה של ראשת הממשלה הרביעית של מדינת ישראל, גולדה מאיר, אולם הבעיה היא שהוא מקרטע ברמה הקולנועית ומוטה ברמה האידאולוגית.

לפני ארבע שנים זכה היוצר הישראלי גיא נתיב בפרס האוסקר על סרטו הקצר "סקין" והפך בכך לבמאי הישראלי השני (אחרי משה מזרחי שזכה באוסקר הזר עם סרטו הצרפתי "כל החיים לפניה") שזוכה באוסקר. הסרט הראשון שנתיב ביים לאחר אותה זכיה באוסקר, "גולדה", פתח את פסטיבל הקולנוע ירושלים רגע לפני שיעלה על המסכים בישראל. הוא מתמקד בדמותה של גולדה מאיר, בעיקר בזמן מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, ובהשתתפותם של שני כוכבי הקולנוע המפורסמים: הלן מירן שמגלמת את גולדה מאיר וליב שרייבר בתפקיד הנרי קיסינג'ר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הקומדיה הישראלית "ההילולה" משכה מעל 100 אלף צופים ב-4 ימי הבכורה

"ההילולה". צחי נוי, שלום אסייג.

"ההילולה". צחי נוי, שלום אסייג. צילום: אייל אפרתי.

הקומדיה הישראלית "ההילולה" של שלום אסייג ואריאל בנבג'י משכה מעל 100 אלף צופים בארבעת הימים הראשונים בקולנוע (חמישי עד ראשון, כולל), כך על פי דיווח של חברת ההפצה 'יונייטד קינג'. הסרט מוקרן ב-40 עותקים ובחברה ממאנים למסור את מספר הצופים המדויק, אבל בכל מקרה לא ראינו סרט ישראלי שמגיע לגבהים האלה כבר שנים, להוציא "לשחרר את שולי" שמשך מעל 100 אלף צופים בשלושה ימים (ולא ארבעה כמו "ההילולה"). לשם השוואה, "מכתוב" (שאמנם לא מבוסס על סדרת טלויזיה כמו "שנות ה-90" של "ההילולה", אבל כיכב בו הצמד הטלויזיוני חנן סביון וגיא עמיר) משך למעלה מ-70 אלף צופים בסופ"ש הבכורה.

"ההילולה" אוספת את גלריית הדמויות העשירה של "שנות ה-90" לנסיעה להילולה בקבר 'הבאבא סאלי' בנתיבות, אלא שטעות בדרך מובילה את כולם לשבי בעזה. בין היתר מככבים בסרט שלום אסייג, אוולין הגואל, שלומי קוריאט, אוראל צברי, עפר שכטר, גרא סנדלר, דניאל אסייג, אריק משעלי, צחי נוי, חי דוידוב, מוריס כהן, הרצל טובי ועוד.

השר קרעי הכריז על רפורמה בתקשורת: חובת הפקות מקור גם לגופים בחו"ל, פיקוח פוליטי על גופי התקשורת

פלייר משרד התקשורת לרפורמה. באדיבות משרד התקשורת.

פלייר משרד התקשורת לרפורמה. באדיבות משרד התקשורת.

שר התקשורת שלמה קרעי פרסם להערות הציבור את עיקרי תזכיר חוק השידורים החדש, קרי רפורמה בתקשורת. בעוד יש בחוק ניצנים של רעיונות טובים (בינהם סטנדרטים אחודים לכלל השוק ואדישות לטכנולוגיה או לארץ המוצא של גוף התקשורת), הוא מעורר כבר עכשיו התנגדויות משום שניכרת בו העדפה לגופים מסוימים שמוצאים חן בעיני הממשלה, החלשתם של גופים חזקים שאינם מוצאים חן בעיני הממשלה, והקמת מנגנוני פיקוח פוליטים על התקשורת.

אלו הם עיקרי תזכיר החוק שפורסמו:

רישום במקום רישיון, הקלות על פרסומות ודמי מנוי
ביטול שיטת הרישיונות והזיכיונות ומעבר לשיטה של רישום בלבד. ינוהלו שני מרשמים: מרשם ספקי תכנים ומרשם ספקי חדשות. כמו כן, יבוטלו רגולציות ותנאים שהיו נהוגים עד כה (למשל אין אפשרות למי שהוגדר פלטפורמה לשדר חדשות או פרסומות, למשל HOT ו-yes).
ההקלה ברישיונות ובזיכיונות תאפשר את כניסתם של שחקנים נוספים למגרש התקשורת בישראל, שעד כה היו מנועים מלעשות זאת (למשל בעלי HOT פטריק דרהי, שמפעיל את גוף החדשות i24news ב-3 שפות שעברית אינה אחת מהן), ובכך תגוון את הדעות. עם זאת, הרחבת השימוש בפרסומות כמקור הכנסה יגרור שיותר גופי תקשורת יתחרו על תקציבי הפרסום ההולכים וקטנים בשוק גם ככה (הרבה מהתקציב הולך לפרסום במנועי חיפוש באינטרנט וברשתות חברתיות), מה שעשוי לגרום להם להתמקד בתוכן סנסציוני ופחות בתוכן איכותי.

הפקות מקור
גופי התקשורת בישראל יחויבו ליצור הפקות מקור על פי גודלם, במקום לפי האם הם נחשבים ערוצי פרסומות (15%) או פלטפורמות (8%). לפי המרשם החדש, מי שיחשב ספק תכנים מקומי או בינלאומי בינוני יחויב בהפרשת 2% לטובת הפקות מקור, ספק תכנים מקומי או בינלאומי גדול יחויב ב-4%, ערוץ ישראלי רשום בינוני ב-6%, ערוץ ישראלי רשום גדול ב-12%.
כמו כן, הפחתת רגולציה כגון כללי נאותות הפקה, חלוקת סוגה עילית לתתי-סוגות וכדומה. החוק יתמקד בסוגה עילית של דוקו ודרמה בלבד, וספק תכנים רשום, בינוני או גדול שאינו בינלאומי או ערוץ ישראלי בעל "היקף פעילות גדול", ידרש להשקיע 15% מהחובה שלו כפי שהוזכרה מעל, בתכני דוקו או בתכנים המיועדים לילדים, לבני נוער, או לגיל הרך.
בפועל, מדובר בקיטון בכמות ההשקעה הנדרשת בהפקות מקור מגופים המחויבים בה כבר היום, אך מאידך ככל הנראה יחויבו גופים חדשים כמו נטפליקס. הפחתת הרגולציה ביחד עם התחרות הגואה על הפרסומות (ראו סעיף קודם) עשויה להביא לעוד פחות תוכן איכותי ויותר סנסציוני. יצוין כי ערוץ 14 נחשב גוף קטן ולכן יהיה פטור מחובת הפקות מקור.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אלף ואחד" – ביקורת פסטיבל ירושלים: תנופת הסיפור הולכת ואובדת

"אלף ואחד". טיינה טיילור.

"אלף ואחד". טיאנה טיילור.

פסטיבל ירושלים 2023 – "אלף ואחד", זוכה פסטיבל סאנדאנס השנה, הוא סרט עצמאי טיפוסי בכך שהוא דרמה על מישהו מסכן, כמעט על גבול של ניצול המסכנוּת, ומציג את הקשיים של חייו עם עצמו, עם הסביבה, עם הנסיבות, בידיעה שלא יהיה סוף לגמרי טוב, גם אם לא נעדר אופטימיות מסוימת.

במקרה הזה, אינז (טיאנה טיילור, ששיחקה בגרסה החדשה של "גברים לבנים אינם יכולים" שעשו משום מה) שמשתחררת מהכלא ומאתרת את בנה טֶרי בן ה-6, שבזמן היעדרה עבר בין בתי אומנה. הסרט מתרחש בניו יורק ב-1994; אין שום סיבה לציון המקום והתאריך בכתובית אחרי שרואים את העיר המוכרת כל כך ושומעים חדשות שמסגירות את התקופה. זה אמור להוסיף אותנטיות, כאילו זה סיפור אמיתי?

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קופות: "משימה בלתי אפשרית 7" לא עמד בציפיות אבל מראה פוטנציאל רב

"משימה בלתי אפשרית 7: נקמת מוות - חלק 1". טום קרוז, היילי אטוול.

"משימה בלתי אפשרית 7: נקמת מוות – חלק 1". טום קרוז, היילי אטוול.

מותחן ההרפתקאות "משימה בלתי אפשרית 7: נקמת מוות – חלק 1" הגיע בבכורתו בצפון אמריקה לבערך 80 מיליון דולרים בשישה ימים ובקרב 4,327 בתי קולנוע, על פי הערכות. 56.2 מיליון מתוכם נצברו בימות סוף השבוע (שישי עד ראשון), שזה מעט מאכזב בהתחשב בבכורה של קודמו "משימה בלתי אפשרית 6: התרסקות" בשנת 2018 עם כ-61.2 מיליון דולרים; אבל האכזבה האמיתית הגיעה כבר בהקרנות טרום הבכורה שהחלו בשלישי בערב, ועד חמישי (כולל) צברו רק 23.8 מיליון דולרים. אפשר להסתכל על המספרים ככה, אבל אפשר גם לנתח את המגמה היומית שלהם, שהיא בעליה והתחזקות (7 בשלישי, בערך 8.5 ברביעי ובחמישי, 16.7 בשישי, 21.4 בשבת ועוד 18 בראשון, שזה יום מיוחד בארה"ב ולכן סטנדרטי שיש ירידה קלה). עם מגמה כזו, אפשר להבין שלסרט יש דעות חיוביות מקרב הקהל ושהן דוחפות עוד ועוד ציבור ללכת אליו. בזכות זאת יש לו פוטנציאל לתקופה ארוכה בקולנוע – שתביא איתה גם הכנסות גבוהות בקופות. עלות ההפקה של הסרט נאמדת ב-291 מיליון דולרים, לפני הוצאות שיווק.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

לראשונה מאז 1960: איגוד השחקנים בהוליווד מצטרף לשביתת התסריטאים והוליווד תשותק

"אופנהיימר". קיליאן מרפי.

מנפגעי השביתה: הסרט "אופנהיימר" שקיים את הפרימיירה שלו בבריטניה, נעדר שחקנים על הבמה. בתמונה: קיליאן מרפי.

אחרי איגוד התסריטאים בהוליווד, איגוד השחקנים בהוליווד (SAG-AFTRA) הודיע הלילה (בין חמישי לשישי, שעון ישראל) על שביתה שלו בתעשית הסרטים והטלויזיה. השביתה מתחילה לאחר שפקע ההסכם בין איגוד השחקנים לבין איגוד מפיקי הסרטים והטלויזיה (AMPTP, לא להתבלבל עם איגוד המפיקים PGA), והמגעים לתנאי חידושו כשלו. זוהי הפעם הראשונה שאיגוד השחקנים שובת מאז שנת 1980, והפעם הראשונה שצמד איגודי השחקנים והתסריטאים ישבתו יחד מאז שנת 1960 (טריויה חביבה: בראש איגוד השחקנים עמד דאז רונלד רייגן, שהפך כעבור 7 שנים למושל קליפורניה וכעבור 21 שנים לנשיא ארה"ב).

איגוד השחקנים דורש בין היתר התאמות לעידן הנוכחי – הן באופי הטלויזיה והן ביכולות הטכנולוגיות דוגמת הבינה המלאכותית (AI). אופי הטלויזיה כיום הוא של עונות קצרות יותר (למשל פעם היו נהוגים 24 פרקים בעונה, בעוד היום הסדרות הבולטות מונות רק 10 פרקים ופחות; תהליכי יצירת עונות אורכים יותר זמן וכדומה) ועלייתם של שירותי סטרימינג שבהם התכנים זמינים כל הזמן (פעם השחקנים קיבלו שכר גם עבור שידורים חוזרים בטלויזיה, אבל היום בסטרימינג התוכן זמין ללא הפסקה ואין צורך ב'שידורים חוזרים'). היכולות הטכנולוגיות המתקדמות היום מאפשרות, מעבר לשימוש בתצוגות משחק של שחקנים מפרויקטים קודמים בפרויקטים חדשים, גם ליצור תצוגות משחק חדשות לחלוטין של שחקנים שמעולם לא נראו, או להלביש את פניהם של שחקנים על גבי פעלולנים ושחקנים אחרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לפרסי האמי 2023: "יורשים" ו"האחרונים מבינינו" מובילות

"האחרונים מבינינו". בלה רמזי, פדרו פסקל.

"האחרונים מבינינו". בלה רמזי, פדרו פסקל.

הוכרזו המועמדים לפרסי האמי לטלויזיה 2023 (ה-75 במספר), ובראשם מובילות העונה הרביעית והאחרונה בהחלט של "יורשים" עם 27 מועמדויות, עונת הביכורים של "האחרונים מבינינו" עם 24 מועמדויות, והעונה השניה של "הלוטוס הלבן" עם 23 מועמדויות. "יורשים" קיבעה שיא חדש כשהעמידה 3 שחקנים לפרס השחקן הראשי הטוב ביותר בסדרת דרמה: בריאן קוקס, ג'רמי סטרונג וקיראן קולקין. זו הכניסה הראשונה של קולקין לפרס השחקן הראשי, אחרי שהתמודד בעבר על פרס שחקן המשנה והפסיד אותו באמי הקודם לשותפו ל"יורשים" מת'יו מקפדיין. בסך הכל עד כה צברה "יורשים" בשלוש עונותיה הקודמות 13 פרסים, כולל פעמיים לסדרת הדרמה הטובה ביותר. הסדרה המוגבלת "עצבים" של נטפליקס קטפה 15 מועמדויות.

כוכב "האחרונים מבינינו" פדרו פסקל הוא השחקן ממוצא לטיני הראשון מאז 1999 (!) שמועמד לפרס השחקן הראשי הטוב ביותר. כוכבת "וונסדיי" ג'נה אורטגה היא השחקנית ממוצא לטיני הראשונה מאז 2007 שמועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר (מאז אמריקה פררה היתה מועמדת ב-2007 על "בטי המכוערת"), והשלישית בכל 75 שנותיו של האמי (הראשונה היתה ריטה מורנו על "9 עד 5" בשנת 1983).

במבט רחב על כלל הקטגוריות שהוכרזו ולא רק הבולטות שבהן, רשת הטלויזיה HBO מובילה עם 127 מועמדויות, ואחריה נטפליקס עם 103 מועמדויות. שירות הסטרימינג 'הולו' (Hulu) גרף 64 מועמדויות, אחריו אפל עם 54 מועמדויות, אמזון (בעזרת שירות 'פריווי', Freevee, ולא רק הפריים שלה) עם 42 מועמדויות, ו'דיסני פלוס' (לבדה, ללא עזרת רשתות אחרות מבית דיסני כגון ABC) גרפה 40 מועמדויות.

במגוון ההתעלמויות של בוחרי האמי אפשר למצוא את "שר הטבעות: טבעות הכוח" של אמזון שלא נכנסה לאף אחת מהקטגוריות הבולטות, בעוד "בית הדרקון" גם היא זכתה להתעלמות די גורפת אבל הצליחה לחמוק לקטגורית סדרת הדרמה הטובה ביותר. שתי הסדרות זכו להשוואות רבות בינהן תוך כדי השידור שלהן.

טקס הענקת פרסי האמי מיועד להתקיים ב-18 בספטמבר, אך מאיימת עליו שביתת התסריטאים בהוליווד (המתקיימת מאז ה-1 במאי) שעשויה להביא לדחייתו באופן משמעותי.

רשימת המועמדים בקטגוריות המובילות לפרסי האמי 2023:

סדרת הדרמה הטובה ביותר
"אנדור"
"סמוך על סול"
"הכתר"
"בית הדרקון"
"האחרונים מבינינו"
"יורשים"
"הלוטוס הלבן"
"הצהובות"

הסדרה הקומית הטובה ביותר
"בית הספר היסודי אבוט"
"בארי"
"הדוב"
"חבר המושבעים" (Jury Duty)
"גברת מייזל המופלאה"
"רק רוצחים בבניין"
"טד לאסו"
"וונסדיי"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות – חלק ראשון" – ביקורת

"משימה בלתי אפשרית 7: נקמת מוות - חלק 1". טום קרוז, היילי אטוול.

"משימה בלתי אפשרית 7: נקמת מוות – חלק 1". טום קרוז, היילי אטוול.

אחרי שישה סרטים, הראשון שבהם ב-1996(!), סרט "משימה בלתי אפשרית" בכיכובו של טום קרוז כאית'ן האנט הפך להצלחה בטוחה. "נקמת מוות" חולק לשני סרטים שצולמו בזה אחר זה בתקציב של 290 מיליון דולר. למרות ההצלחה המובטחת (בארה"ב הסרט הקודם היה המצליח ביותר בסדרה), וכשטום קרוז חם מתמיד בעקבות ההצלחה האדירה של "אהבה בשחקים: מאווריק", עדיין לא הגיוני לשמוע מסיימון פג (חבר הצוות של אית'ן האנט מאז הסרט השלישי, האחרון עם המספר בשם) בעת צילומי החלק השני: "עדיין לא ראיתי תסריט לאף אחד משני הסרטים."

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »