"המורה". קייט מארה, ניק רובינסון.
"המורה", אשר עלתה השבוע לשידור ב"הוט", היא סדרת דרמה הכוללת עשרה פרקים – באורך לא אופייני של כ-25 דקות – ומהווה, למעשה, רימייק לסרט באותו שם, שגם הוא נכתב, בוים והופק על ידי חנה פידל, יוצרת הסדרה.
העלילה עוסקת בקלייר (קייט מארה), מורה בבית ספר באוסטין, טקסס, שמפתחת קשר רומנטי עם אחד מתלמידיה וצריכה כמובן להסתיר את העניין מבעלה, מאחיה השוטר, ומשאר הדמויות שמאכלסות את הסדרה.
"כוחו של הכלב". בנדיקט קמברבאץ'.
כעת משהוכרזו המועמדים הסופיים לפרסי האוסקר 2022 (ה-94 במספר) של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע, כדאי לסקור במה עוסקים הסרטים המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר, ומה צוות המבקרים שלנו כאן באידיבי חשב עליהם:
"כוחו של הכלב". בנדיקט קמברבאץ'.
הוכרזו המועמדים לפרסי האוסקר 2022 (ה-94 במספר) של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע, ובראשם "חולית" עם 10 מועמדויות, "כוחו של הכלב" עם 12 ו"בלפסט" עם 7. הטקס יתקיים ב-27.3 ועדיין לא הודיעו מי ינחה את הטקס.
הסרט היפני "הנהגת של מר יוסוקה" מועמד לסרט הטוב ביותר, בנוסף לבימוי, לתסריט המעובד ולסרט הזר הטוב ביותר. "לברוח" הדני הוא הסרט הראשון בהיסטוריה שמועמד בשלוש הקטגוריות האלה: סרט זר, סרט אנימציה וסרט תעודה.
השנה חזרו לעשרה סרטים מועמדים לסרט הטוב ביותר (טעות איומה). קנת' בראנה מועמד כמפיק, במאי והתסריטאי של "בלפסט" שמבוסס על ילדותו (הוא לא משחק בסרט). עם המועמדות לתסריט מקורי הוא האדם שהיה מועמד בהכי הרבה קטגוריות אי פעם (8! שלוש השנה ועוד חמש בעבר: שחקן ראשי, שחקן משנה, תסריט מעובד וסרט קצר), והשנה יזכה לראשונה בפרס.
ג'יין קמפיון, האישה השנייה שהיתה מועמדת לבימוי (על "הפסנתר" מ-1993), היא הראשונה שקוצרת מועמדות שנייה בקטגוריה, בתקווה שלא נצטרך לציין דברים כאלה יותר וישפטו סרט על פי טיבו ולא המין של מי שעומד מאחוריו. היא זכתה על התסריט של "הפסנתר" ומועמדת השנה גם על התסריט של "כוחו של הכלב".
"סיפור הפרברים" מ-1961 הוא הסרט היחיד שהיה מועמד ב-12 קטגוריות וזכה ב-11, כולל לסרט הטוב ביותר (ההפסד היחיד היה בקטגוריית התסריט, שבה לא נוטים לזכות סרטים מוזיקליים). הגרסה של סטיבן ספילברג מועמדת ל-7 וכנראה תצא בידיים ריקות.
"חולית" מועמד ל-10 פרסים, וצפוי לזכות על עיצוב אמנותי, צליל, אפקטים חזותיים ואיפור. הגרסה של דיויד לינץ' מ-1984 היתה מועמדת בקטגוריה אחת בלבד (צליל).
"בלפסט" אינו מועמד לעריכה (או לצילום), מה שעלול לפגוע בסיכוייו לזכות, אך נגיע לתחזית הזוכים לקראת הטקס עצמו.
רשימת המועמדים המלאה לפרסי האוסקר 2022:
סרט
1. "בלפסט"
2. "כוחו של הכלב"
3. "הנהגת של מר יוסוקה"
4. "סיפור הפרברים"
5. "ליקוריץ פיצה"
6. "אל תסתכלו למעלה"
7. "סמטת הסיוטים"
8. "חולית"
9. "משפחה מנצחת"
10. "CODA"
"אין רשע בעולם".
סרטו של מוחמד רסולוף האיראני "אין רשע בעולם", הוא חלון אל איראן המודרנית המציג ארבעה סיפורים, כל אחד עומד בפני עצמו אך יחד הם נכרכים לתמונת מצב בלתי אפשרית עבור גיבוריה. לא בטוח אם כל ארבעת החלקים הכרחיים, בעיקר בסרט כל כך ארוך, אך החוויה בהחלט משקפת מדינה ללא חופש בחירה. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל ברלין בחורף 2020 וקטף את פרס דב הזהב. את הפרס קיבלה בתו של רסולוף, בראן, לאחר שנאסר על הבמאי לעזוב את ארצו.
"בלפסט". ג'וד היל, ג'יימי דורנן, ג'ודי דנץ', קטרינה באלף.
"בלפסט" הוא כמו עוגת גבינה שנראית טוב, עשויה מכל המרכיבים האיכותיים ביותר, ועם טעם חביב בלבד. הסרט בינוני וחמוד ועשוי מעולה: הבימוי, צילום, עריכה, משחק הם כולם טובים מאוד, אבל בעוד יש דרמה בסיפור, העלילה נטולת מתח דרמטי, לא כי הכול צפוי מראש אלא שאין כמעט משהו שאפשר לגלות שיהרוס את הסרט.
קנת' בראנה ("המלט", "ת'ור") כתב וביים על בן דמותו באדי ומשפחתו בבלפסט החל מאוגוסט 1969. באדי (ג'וד היל הנהדר) ישן עם אחיו באותה מיטה, אבל אחיו ויל בקושי מופיע בסרט (זה השם של אחיו במציאות, שכונה ביל); הם אף פעם לא רבים ומסתמן כדמות לא משמעותית בחייו של באדי (באותה תקופה, לפחות). אביו (ג'יימי דורנן, "חמישים גוונים של אפור") עובד בלונדון ומגיע הביתה לעתים רחוקות. למשפחה בעיות כספיות, שהאם (קתרין באלף, מהסדרה "זרה") מטפלת בהן. לידם גרים סבא וסבתא (קירן היינדס וג'ודי דנץ', שמלווה את בראנה מאז "הנרי ה-5", סרטו הראשון כבמאי).
"סמטת הסיוטים". בראדלי קופר, קייט בלאנשט.
יש הרבה דברים נהדרים ב"סמטת הסיוטים", סרטו החדש של גיירמו דל טורו ("צורת המים", "המבוך של פאן").
דל טורו הוא מהבמאים שמעדיפים סרטים שלא מתרחשים בהווה. הסרט נהדר מכל בחינה טכנית: צילום, שחזור תקופתי, עיצוב החדרים והחללים, כפי שכבר למדנו לצפות מדל טורו. העולם שלו הוא כמו הגרסה האפלה והזדונית של טים ברטון אך חבל שאינו מסוגל לוותר על חיבתו לאימה ולזוועות (בעיקר לקראת הסוף ברגעי אלימות קצרה אך אכזרית וגרפית). הסרט מתקדם בקצב מדוד ומתאים, ויש גם קטעים ארוכים יותר כשצריך. הסוף קצת נמתח אחרי שברור לאן זה הולך ואז לראשונה מורגש שהוא ארוך (שעתיים וחצי).
הצוות מתוך "שומרי הגלקסיה: חלק 2".
הבמאי והתסריטאי ג'יימס גאן אישר רשמית כי "שומרי הגלקסיה: חלק 3" יהיה הסרט האחרון שבו תופיע החבורה הנוכחית, ושהוא עובד על סיום הולם כמיטב יכולתו לגיבורים הבלתי-צפוים בהרפתקה האחרונה שלהם. גאן חשף את המידע בפודקאסט "הירו ניישן" של דדליין, אבל לא פירט מה זה אומר – כלומר, האם נראה את הדמויות מתפצלות לדרכן או שמא מישהי מהן תמצא את מותה. הרמיזה החדשה מצטרפת לידיעה כי גאן יסיים את דרכו עם "שומרי הגלקסיה" בפרק השלישי שיכתוב ויביים, אבל בה בעת יש לו גם פרויקט טלויזיה עם הדמויות לשירות הסטרימינג 'דיסני פלוס' שנקרא "ספיישל החג של שומרי הגלקסיה" (ש.ל.ר, Guardians of the Galaxy Holiday Special). עזיבתו של גאן את הדמויות אינן בהכרח אומרות שהן גם כן תסיימנה את תפקידן ביקום הקולנועי של מארוול, וכס היצירה מאחוריהן עשוי לעבור ליוצרים אחרים.
דיסני פלוס עם מותגי התוכן: דיסני, פיקסאר, מארוול, מלחמת הכוכבים, נשיונל ג'אוגרפיק, סטאר.
שירות הסטרימינג "דיסני פלוס" (Disney Plus, או פשוט דיסני+) הכריז רשמית על השקה במדינת ישראל במהלך קיץ 2022.
עדכון, ראו גם: רשמי ומדויק: הסרטים, הסדרות ושאר התכנים לילדים ולמבוגרים בפתיחת דיסני פלוס בישראל
דיסני פלוס נהנה מקטלוג עצום של תכנים ממקורות מגוונים בשליטת קבוצת דיסני (The Walt Disney Company), ובינהם תכני הקולנוע והטלויזיה של אולפני דיסני (בינהם עיבודים מחודשים ל"שכחו אותי בבית" ול"לילה מטורף במוזיאון"), פיקסאר (בינהם "אנקאנטו" האחרון), מארוול ("האלמנה השחורה", "הנצחיים", "הנוקמים" וסדרות שעלו בלעדית בסטרימינג כגון "וונדה ויז'ן", "לוקי", "הפלקון וחייל החורף" ו"הוקאיי"), לוקאספילם ("מלחמת הכוכבים" והסדרות הבנות "המנדלוריאן", "לאנדו" ו"הספר של בובה פט") ונשיונל ג'אוגרפיק. בקבוצה נמנים תכנים של מותגי פוקס, כגון אולפני פוקס המאה ה-20 (שאחראי ל"סיפור הפרברים"), ערוץ FX ואולפני סרצ'לייט, אך בחלק מהארצות בעולם אלו זמינים דרך תת-מותג בשם 'סטאר' (Star); וגם המותגים 'הולו' (Hulu, שירות סטרימינג נפרד התומך בהפקות יעודיות) ו-ESPN (רשת שידורי ספורט). הסמלים (לוגואים) של סטאר ושל נשיונל ג'אוגרפיק מוצגים באתר האינטרנט העברי של השירות, מה שאולי מרמז שתכניהם יהיו זמינים בישראל.
"נקודת מפנה".
הסרט הדוקומנטרי "נקודת מפנה", קופרודוקציה ישראלית-גרמנית בבימויו של נועם סובוביץ' (הוט 8), מוקרן בטלויזיה לקראת יום השואה הבינלאומי החל השבוע, אולם לא מדובר בסרט שעוסק באיזשהוא אופן בשואה עצמה, אלא בסרט על ספורט, במקרה הזה כדורגל, ככלי אידאלי לפיוס והשלמה, במקרה הזה בפיוס בין העם הגרמני לעם היהודי.
כדי להדגיש את הנושא, בסצינה הפותחת את הסרט, מוקרנים קטעים מגמר הגביע העולמי בין הונגריה לגרמניה מטורניר הגביע העולמי של 1954, שבסיומו גברו הגרמנים על ההונגרים וזכו בגביע העולמי הראשון בתולדותיהם, כבר בהשתתפות הראשונה שלהם במפעל מאז סיום המלחמה. בווייס אובר נשמעים דבריו של מוטל'ה שפיגלר, אחד מהמרואיינים הרבים בסרט, שאומר שכילד, הוא בכה בזמן שהגרמנים הניפו את גביע העולם, אבל כבוגר הוא כבר מגיב אחרת כשהגרמנים מנצחים. נקודת המוצא של הסרט היא, אם כך, השנים של לאחר מלחמת העולם השניה, שבה גרמניה היתה טאבו מוחלט עבור מדינת ישראל והישראלים, ובסיומו, גרמניה היא אחת הנבחרות הכי אהודות כאן ויש לה אפילו מועדוני מעריצים מייד אין יזראל.
"המספר העגול".
"המספר העגול", סרטו הדוקומנטרי של דוד פישר, עוסק במיתולוגיה שמאחורי המספר 6 מיליון, המציין את מספר הנספים היהודים בשואה ומנסה לענות על השאלות המתבקשות שאף אחד לא מעיז לשאול: איך התקבע המספר הזה? האם המספר הזה מדויק? והאם ולמה זה בכלל חשוב?
בסצינה יפה ואינטיליגנטית שפותחת את הסרט, היוצר נוסע להמבורג ונכנס לחנות משקפיים ששמה הוא "שישה מיליון משקפיים" ושואל את הבעלים, שנולד בערך 40 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השניה, לפשר השם והאם הוא מודע להיסטוריה האפלה שאותה המספר הזה מייצג.
"שעת אפס". מיה לנדסמן. צילום: בועז יהונתן יעקב.
בשנת 2014 פוטר המורה אדם ורטה מעבודתו כמורה ברשת בתי הספר "אורט" לאחר שתלמידתו, ספיר סבח שלחה מכתב לשר החינוך ובו התלוננה על כך שהמורה מפיץ בכיתה אידאולוגיה שמאלנית קיצונית.
פרשה זאת משמשת כהשראה לעלילת הסדרה "שעת אפס" שעלתה ב'כאן 11'.
הסדרה, שנוצרה ונכתבה על ידי דקלה קידר ובוימה בידי איתן צור, עוסקת בקונפליקט שנוצר כאשר מורה שמלמד בבית ספר תיכון בכפר סבא, נגרר לריב המתפתח בינו לבין תלמידתו סביב אמירות גזעניות שנאמרו על ידה בזמן השיעור שהעביר. המצב מסתבך כאשר התלמידה מבצעת בו שיימינג פומבי ברשת החברתית ומשם הסיטואציה הנפיצה ממשיכה להדרדר.
"שעת אפס". דורון בן דוד, מיה לנדסמן. צילום: בועז יהונתן יעקב.
זה כבר לא סוד שהמערכת מעודדת מורים צעירים להביע דעות – פוליטיות ואחרות – בזירה הבית ספרית, אך באותה הנשימה, מערכות היחסים בין התלמידים והמערך הבית-ספרי הפכו את יוצרותיהם וכל מורה יכול להיחשף בקלקלתו, רק שהפעם יש לקהל השבוי אייפונים משוכללים במיוחד כדי לאפשר בית דין שדה. לסביבה הזו נכנסת סדרת הדרמה "שעת אפס" של כאן 11.
אם העלילה של "שעת אפס" מוכרת, זה לא במקרה – משרתו של מורה לאזרחות נמצאת בסיכון לאחר תלונה של תלמידה הקשורה לפליטת פה על מוסריותו של צה"ל. למי מאתנו שלא זוכר – אי שם בשנת 2014 הרחוקה, צרותיהם של תיכוניסטים נראו שונות כיום ולילה מצרותיהם ב-2022. ספיר סבח, תלמידת תיכון, הגישה תלונה על המורה שלה לאזרחות, אדם ורטה, לאחר שאמר בכיתה כי "צה"ל הוא הצבא הכי לא מוסרי בעולם". ורטה פוטר בסוף אותה שנת לימודים, באופן לא קשור, עקב קיצוצים. לאחר מכן יצא חוזר מנכ"ל שהצהיר כי מורה יוכל להביע דעה ולבקר את הממשלה, כל עוד יקפיד שלא לכפות את עמדתו או להביע דה-לגיטימציה למדינה.