מגזין סרטים (עמוד 51)

הסרטים הישראלים "קריוקי" ו"עונת הארטישוק" יוקרנו בפסטיבל טרייבקה 2022

"קריוקי". ריטה שוקרון, ששון גבאי. צילום: דניאל מילר.

הסרטים הישראלים "קריוקי" של משה רוזנטל ו"עונת הארטישוק" של אורנה רוטנברג יוקרנו בפסטיבל טרייבקה 2022 (ה-21 במספר) בניו יורק, ארה"ב. "קריוקי" יתחרה בתחרות העלילתית הבינלאומית, ואילו "עונת הארטישוק" יוקרן במסגרת 'קורס במכשולים' (Obstacle Course) ששייכת למסגרת-העל של הסרטים הקצרים בפסטיבל. לשניהם תהיה זו הקרנת הבכורה העולמית.

"קריוקי" היא קומדיה המספרת על זוג בורגני בשנות ה-60 לחייו (ששון גבאי וריטה שוקרון) אשר נמשכים לשכן החדש שלהם (ליאור אשכנזי), רווק כריזמטי שמקיים מסיבות קריוקי בדירה שלו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"תור: אהבה ורעם" – טריילר מתורגם: כריס המסוורת', טייקה ווייטיטי ו… נטלי פורטמן חוזרים

"תור: אהבה ורעם".

פטישים קדושים! הטיזר טריילר הראשון של "תור: אהבה ורעם" הגיע סוף סוף, והוא עמוס בפרצופים מוכרים מסרטי מארוול. נראה שהסרט ימשיך ישירות מאירועי "הנוקמים: סוף המשחק", ותור (כריס המסוורת') ממשיך להסתובב עם חבריו "שומרי הגלקסיה" (עם פיטר קווייל של כריס פראט פה, אשר מופיע הרבה בטיזר), בעוד הוא מחפש שלווה פנימית לעצמו. אנו אפילו מקבלים הצצה קצרה אל ולקירי (טסה תומפסון), מלכת אסגרד החדשה, שמלבושיה מזכירים מאד את הדמות שלה משיתוף הפעולה האחרון עם המסוורת', "גברים בשחור".

נראה ש"תור 4: אהבה ורעם" יהיה נאמן לקו המקפיץ של "תור 3: רגנארוק" ולרוק של שנות ה-1980, מה שכבר נרמז בלוגו של הסרט, ועכשיו ביתר שאת עם פוסטר חדש שמציג את האל הנורדי בג'ינס, בווסט ובטי-שירט; והשיר "Sweet Child O' Mine" של גאנ'ס אנד רוזס מ-1987 שמושמע באמצע הטיזר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חיות הפלא: הסודות של דמבלדור" – ביקורת: מבדר מאוד

"חיות הפלא 3: הסודות של דמבלדור". אדי רדמיין, קאלום טרנר.

"הסודות של דמבלדור", הסרט החדש בסדרת חיות הפלא של ג'יי. קיי. רולינג, ממשיך את הקו של הסרטים הקודמים. אם אהבתם אותם, תאהבו מאוד גם אותו. אם הם לא דיברו אליכם, אתם יכולים לוותר מראש.

בסרט השלישי בסדרה אנחנו מצטרפים לצוות מיוחד שדמבלדור מארגן במטרה להכשיל את גרינדלוולד בנסיונותיו להשתלט על הנהגת הקוסמים. הצוות כולל כמובן את ניוט (אדי רדמיין) וג'ייקוב (דן פוגלר) הזכורים לטובה מהסרטים הקודמים, כמו גם דמויות משנה אחרות ודמויות חדשות לגמרי. בדרך הם יבקרו ברפובליקת ויימר (לא האמיתית, אבל ללא ספק קרובת משפחה), ימנעו חיסול פוליטי ויבואו במגע עם מעט מדי חיות פלא ויותר מדי אנשים מיותרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רצח בשישה חלקים" – ביקורת סדרה: עומס פרטים בלי הפרדה מה חשוב

"רצח בשישה חלקים". הנרי לויד-יוז, לוסי הייל.

"רצח בשישה חלקים" ("ראג-דול" במקור, כלומר "בובת טלאים") היא קו-פרודוקציה אמריקנית-בריטית שכוללת שישה פרקים ומבוססת על ספר מאת דניאל קול באותו שם, ועוסקת ברוצח סדרתי שמבתר את גופות קורבנותיו, תופר אותם מחדש וגם מפרסם מראש את רשימת האנשים שהוא עומד לחסל.

מי שמנסה לעצור אותו הוא הבלש הבריטי נת'ן רוז ושותפותיו לצוות: אמילי בקסטר הבריטית גם כן ולייק אדמונדס האמריקנית (שמגולמת על ידי השחקנית וזמרת הקאנטרי לוסי הייל, "שקרניות קטנות", "מת או חובה").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורות בקצרה: "אמבולנס" ו"מורביוס"

"אמבולנס". ג'ייק ג'ילנהול, יאיא עבדול-מאטין השני.

"אמבולנס"

סרט אקשן של מייקל ביי, שהביא לנו את "הפריצה לאלקטרז", "ארמגדון" וסדרת סרטי "רובוטריקים". הפעם הוא עיבד סרט דני באותו שם וליהק את ג'ייק ג'ילנהול ("הר ברוקבק", "הנסיך הפרסי: חולות הזמן") ויאיא עבדול-מאטין ("אקווה-מן", "מטריקס" התחייה") לתפקידים הראשיים. דני שארפ מושך את אחיו ויל, החייל המשוחרר, לביצוע שוד בנק מסעיר. כשהשוד לא מתנהל כמו בתכנון, השניים חוטפים ניידת אמבולנס שבתוכה שוטר שנפגע במהלך השוד ופרמדיקית אמיצה שדואגת להשאיר אותו בחיים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אמהות מקבילות" – ביקורת #2: פנלופה קרוז לא מצילה משעמום

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז, מילנה סמיט.

"אמהות מקבילות" הוא סרט דרמה ספרדי של הבמאי הפופולרי פדרו אלמודובר על אם חד הורית טרייה שגורלה נקשר בגורלה של בת עשרה שגם היא אם טרייה. כן, גם בסרט הזה העיצוב מוקפד. כן, גם בו יש הרבה אדום. למרות שיש בו מרכיבים חשובים לסרט מוצלח – שחקנית ראשית מוכשרת וכריזמטית וסיפור בסיס שיכול להתפתח לכיוונים מעניינים, כמה שלא נעים לומר, הסרט פשוט משעמם. באיזשהו שלב גם התקווה שהוא יתרומם נמוגה. כדאי לחכות לסרט הבא של אלמודובר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אמבולנס" – ביקורת: מחסיר פעימה אבל ארוך מדי

"אמבולנס". ג'ייק ג'ילנהול, יאיא עבדול-מאטין השני.

בסרט האקשן "אמבולנס" ממשיך הבמאי מייקל ביי בהפגנת חיבתו המוגזמת להפרזות. זה יכול היה לעבוד לא רע אלמלא אורך הסרט, אשר גורם לצופה לאבד עניין במהלך הדרך.

דני וויל הם אחים. דני הוא בנו של שודד בנקים ידוע וזה מה שהוא יודע לעשות. ויל היה ילד אפרו אמריקאי שהמשפחה אימצה. הוא ניסה להתנתק מהמשפחה ככל שניתן והתגייס לצבא. עכשיו הוא מגלה שגם לחייל משוחרר ומעוטר אין מי שיעזור בהשגת מימון לניתוח לו זקוקה אשתו שנאבקת במחלת הסרטן. בלית ברירה הוא חובר אל דני אחיו לשוד חד פעמי מבחינתו.

כצפוי, מהלך השוד "המתוכנן" משתבש באופן לא מתוכנן, שני האחים חוטפים אמבולנס עם פרמדיקית ושוטר שנפצע בשוד. מכאן ובמשך רוב הסרט אנחנו מובלים בידיו האמונות של מייקל ביי במרדפים אינסופיים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אמהות מקבילות" – ביקורת #1: פנלופה קרוז טובה מאוד, אבל הדרמה נעדרת

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז.

פדרו אלמודובר הוא תסריטאי-במאי שיש לו קהל מושבע בארץ ובעולם, מאלו שחובבי הקולנוע מרגישים חובה לראות כל סרט חדש שלו בזכות סרטיו עוד משנות ה-80. למרבה הצער, ב"אמהות מקבילות" הוא לא רק רחוק משיאו ("עקבים גבוהים", "אהבת בשר ודם"), הוא פשוט לא טוב ואני ממליץ לוותר עליו.
הסרט מרגיש ארוך, מיושן וחסר תנופה. העיצוב המשגע הצפוי נוכח בכל שנייה (כל תמונה שתלויה על הקיר, אגרטלים, עינית הדלת, האדום הקבוע), פנלופה קרוז טובה מאוד, אבל נעדרים דברים בסיסיים כמו דרמה, תשוקה, מתח, הומור.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אבו עומאר" – ביקורת: סיפור טוב בסרט ביכורים בוסרי

"אבו עומאר". שני ורצ'יק, קייס נאשף. צילום: מתן בללתי.

"אבו עומאר" הוא סרט הביכורים של הבמאי רוי קריספל וככזה, בהחלט ניתן לחוש בו גולמיות בוסרית. למרות כך נושא הסרט והקונפליקטים העולים מתוכו הם תרגיל קלאסי בתסריטאות טובה. עם שעון זמן מתקתק, הלחץ הלאומי מגולם בגוף הפרטיקולרי וגבולותיה של האנושיות בין המחסומים מתגלה באופן המובהק ביותר.

סלאח (קייס נאשף, "אננדה") אביו של עומאר בן השנתיים תקוע בגבולות ישראל יחד עם גופת בנו הפעוט, עומאר נפטר מסיבוך מולד בלב ואביו סלאח מנסה להביאו לקבורה ליד משפחתו, בעברה השני של הגדה. הסיבוך הזה – בלב – יפנה אותנו ללב תוצאות הסכסוך, אשר היה שם, כמו ברגע לידתו של עומאר – גם ברגע לידת ארצנו. המעברים אל צידה השני של הגדה, כראוי לתסריט טוב, סגורים בשל מתיחות וסלאח מוצא את עצמו מסתובב תפרן, עם תיק (אירוני) של בית"ר ירושלים ובתוכו גופת בנו הקטן. סיפור שמתחיל באופן שכזה עבור שב"ח כבר נועד לדרך לא פשוטה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

יהודה לוי יהיה ראש השב"כ בסדרה "הראש"

יהודה לוי מתוך "מעילה". צילום: אביר סולטן.

השחקן יהודה לוי יגלם את התפקיד הראשי של ראש השב"כ בסדרת המתח והריגול "הראש" (לשעבר "האויב שבתוכנו). את הסדרה יצרו וכתבו רון לשם, עמית כהן ודניאל אמסל ("שעת נעילה"), ויביים אופיר לובל ("בלקספייס", "לעבור את הלילה", "ארץ נהדרת") עבור 'קשת 12'.

הסדרה מתויגת כעוסקת בעולם של קץ הפרטיות וביכולת של גורמים עוינים, לצד המדינה ומוסדותיה – לפרוץ לכל מכשיר טלפון נייד, מצלמה או מחשב, ולרגל אחרי הסודות הכי כמוסים שלנו. כך קורה לראש השב"כ (לוי) בחודש המטלטל בחייו המקצועיים והאישיים: מתגלה ההדלפה החמורה ביותר בתולדות שירות הבטחון הכללי, שתוביל לחשדות בכל הסובבים הקרובים אליו. ליהוקו של לוי לתפקיד מגיע אחרי שבאמצע החודש שעבר (מרץ) פורסם בערוץ טלגרם שעשוי להיות מקושר לגורמים איראנים, סרטון המכיל לכאורה תמונות ומסמכים אישיים של ראש המוסד, דוד ברנע, ונטען שזו תוצאה של מעקב מודיעיני אחריו מאז 2014. במוסד טענו אז כי לא נפרץ מכשיר הטלפון של ברנע.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מינקס" – ביקורת: תעוזה מינית ודיאלוגים משעשעים

"מינקס". אופיליה לוביבונד, ג'ייק ג'ונסון.

היסטוריה אלטרנטיבית הוא תת-ז'אנר ספרותי שהפך לאחרונה לנפוץ גם בתחומים אחרים של התרבות הפופולרית, כגון: סרטים, סדרות טלויזיה ואפילו גיימינג.
ההיסטוריה האלטרנטיבית (או "היסטוריה חלופית", בעברית תקנית) בהגדרתה, מציגה ארוע היסטורי מוכר וידוע, אבל שלפחות אחת העובדות בו עברה רביזיה משמעותית, כמו למשל ניצחון מדינות הציר במלחמת העולם השניה, ביצירתו פורצת הדרך של פיליפ ק. דיק, "האיש במצודה הרמה", שהיוותה השראה ליוצרים נוספים בתת-סוגה זו, כשהמטרה העיקרית שלהם בהסטת העובדות ההיסטוריות ממסלולם הידוע היא לבחון "מה היה קורה אילו".
הבעיה עם השימוש ההולך וגובר בז'אנר זה מופיעה כשהוא הופך מכלי שנועד לצורך דיון היסטורי לכלי שמשרת צרכים אסקפיסטים, מה שעלול להוביל לבלבול בין בדיה להיסטוריה ובכך לתת תוקף לעובדות שקריות שעלולות להיות מנוצלות על ידי גורמים שמרנים וקונספירטיבים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קופות: בכורה סולידית ל"מורביוס" ביחס לביקורות; "באטמן" מעל 700 מ"ד בעולם

"מורביוס".

את צמרת טבלת שוברי הקופות של סוף השבוע בצפון אמריקה תפס סרט הקומיקס "מורביוס" עם בכורה בגובה 39.1 מיליון דולרים בקרב 4,268 בתי קולנוע, על פי הערכות. מצד אחד, עם ביקורות כל כך קטלניות נגדו בארה"ב (ציון 17% ברוטן טומטוז; וגם בארץ, ראו את מדד המבקרים של אידיבי בלחיצה על שם הסרט), אפשר לתהות כמה עוד ז'אנרים היו מצליחים לגרוף כך כך הרבה כסף, מלבד ז'אנר גיבורי העל? ומצד שני, מדובר בפחות מחצי מסכום הבכורה של הסרט "ונום" (2018), ששותף לאותו יקום קולנועי של אותם האולפנים ולאותו רעיון של אנטי-גיבור-על בסרט מקורות (origin story). בשאר העולם שמחוץ לצפון אמריקה, גרף הסרט תוספת מכובדת של 44.9 מיליון דולרים מתוך 62 ארצות ושווקים, לא כולל סין (וגם כמו רוב הסרטים ההוליוודים, לא בטוח שכלל יצא בסין), מה שמביא את הסכום הכולל שלו מסביב לעולם לכ-84 מ"ד. 3 מ"ד מתוכם הגיעו מ-IMAX בצפון אמריקה, ועוד 2.5 מ"ד מ-IMAX בשאר העולם.

אגב, בחלק מהארצות והשווקים שמחוץ לצפון אמריקה האפילה בכורת "סוניק 2" על "מורביוס", ובסך הכל גרף "סוניק 2" כ-25.5 מיליון דולרים מתוך 31 ארצות ושווקים (שארה"ב, סין וגם ישראל אינן בינהן).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »