"לרומא באהבה". גרטה גרוויג, ג'סי אייזנברג, אלן פייג'.
הכרחתי את עצמי לראות שוב את "לרומא באהבה" כי שנאתי את הסרט בצפייה הראשונה (אלה הדברים שכתבתי עליו לפני 6 שנים) ואני עדיין חושב שהוא אחד הגרועים של אלן, אולי הגרוע ביותר.
מתוך 15 סרטיו האחרונים (כולל החדש מ-2018) אלן שיחק רק בשלושה: זה, "סקופ" (2006) ו"כל דבר אחר" (2003) שבו היה לו תפקיד משנה. הוא גם סיפק קריינות ל"קפה סוסייטי" (2016).
שיר הפתיחה הוא הגרסה המקורית של Volare, השיר השני הכי מפורסם שיצא מהאירוויזיון אחרי "ווטרלו" (השיר האיטלקי לא זכה בשנה שלו), שהתפרסם מאוד גם בזכות גרסתו של דין מרטין. בסוף תזמורת מבצעת גרסה אינסטרומנטלית של השיר על המדרגות הספרדיות. הנעימה החוזרת לאורך הסרט היא Amada Mia, Amore Mio.
הסרט נפתח בשוטר תנועה שמדבר למצלמה כשהוא עומד באמצע צומת. ואז לרגע שומעים את הקריינות שלו. הסרט מורכב מארבעה סיפורים, שניים מהם באיטלקית, שעוברים אליהם לסירוגין על אף שאחד מהם מתרחש במשך יום אחד והאחרים לאורך ימים ושבועות; והם עשויים יותר מדי כמו דרמה במקום קומדיה. 25 הדקות הראשונות טובות ומבטיחות, אך הסרט נמשך 112 דקות וזה הולך ומידרדר. בשלושה מהסיפורים יש דמויות שבוגדות בבני זוגן. לפחות שניים מהם היו עובדים טוב יותר כקטעי פרוזה.
"לרומא באהבה".ג'ודי דיויס, וודי אלן.
(1) היילי (אליסון פיל, שהיתה זלדה פיצג'רלד ב"חצות בפריז"), ניו יורקית שמוצאת יצירות אמנות ללקוחותיה, מבקשת עזרה ברחוב ממיכאלנג'לו סנטולי (פלביו פארנטי, "אני אהבה"), עורך דין מקומי שמרבה לטוס לניו יורק במסגרת עבודתו.
פיליס וג'רי (ג'ודי דיויס ווודי אלן), הוריה של היילי, מגיעים לאיטליה. היא פסיכיאטרית, הוא במאי אופרות ועבד במחלקת המוזיקה הקלאסית בחברת תקליטים, סובל מהפנסיה ומתזוזות של המטוס בדרך לאיטליה.
זה הסרט השלישי של אלן במאה ה-21 שבו מכנים מישהו "קומוניסט" אחרי "מה שעובד" ו"חצות בפריז" (בקטעים שבהווה, לא באלה שתרחשים בעבר). פה ג'רי (אלן) קורא ככה למיכאלנג'לו, הארוס של בתו, יותר מפעם אחת.
ג'יאנקרלו, אבא של מיכאלנג'לו, מנהל בית לוויות, ואמו לא דוברת אנגלית. ג'רי מתרשם מהשירה במקלחת של ג'יאנקרלו (זמר טנור במציאות בסרטו היחיד).
רעיון שעל הנייר (לא בתסריט אלא בפרוזה) היה עובד נהדר: אמריקאית מתארסת לאיטלקי והוריה באים לפגוש אותו. אביה, שעובד במחלקה של המוזיקה הקלאסית בחברת תקליטים, שומע את אבי ארוסה שר במקלחת ומעודד אותו לפתח קריירה בשירה. אך הוא לא מצליח לשחזר את יכולותיו הקוליות מחוץ למקלחת ומתחיל להופיע על במות בתא מקלחת שמציבים על במה.
"לרומא באהבה". פנלופה קרוז.
(2) באיטלקית: מילי ואנטוניו באים לרומא לירח הדבש ובמטרה לעבור להתגורר בעיר. הוא מתעתד לעבוד בעסק של דודיו.
הם מגיעים למלון ובזמן שמילי נאבדת בניסיון למצוא מספרה, מגיעה אל חדרו של אנטוניו זונה בשם אנה (פנלופה קרוז, שבנוסף לספרדית ולאנגלית גם יכולה לשחק באיטלקית; זה לא סרטה הראשון בשפה זו). צמד דודים ודודות של אנטוניו מפתיע אותו בחדר המלון כשאנה על מיטתו והוא מציג אותה כאשתו.
בשיטוטיה מילי פוגשת את פיה פוזארי, אחת השחקניות האהובות עליה, שמצלמת סרט בעיר ומציגה בפניה את השחקן הפרוד-מאשתו לוקה סלטה, שלוקח את מילי לאכול במסעדה שבה אנטוניו יושב עם אנה וצמד זוגות דודיו. אחרי זה היא הולכת עם לוקה לחדר המלון שלו ושודד מפתיע אותם. אנטוניו שוכב עם אנה, מילי שוכבת עם הפורץ אך בסוף מילי ואנטוניו יוצאים מחוזקים מהבגידות שלהם.
בעיקר לא מצחיק.
"לרומא באהבה". ג'סי אייזנברג, אלק בולדווין.
(3) האדריכל ג'ון פוי (אלק בולדווין), שבעבר התגורר בעיר, מגיע לחופשה עם אשתו קרול. מאז "אליס" (1990) הצליח בולדווין בקולנוע, כולל "גלנגרי גלן רוס", "פרל הרבור", "השתולים", ובסדרה הקומית הנהדרת "רוק 30", ואחרי 22 שנה הוא שב לשחק בסרט של אלן. ב"אליס" הוא היה רוח רפאים של גבר מעברה של אליס שנהרג ומלווה אותה במשך 24 שעות. כאן הוא חוזר לעבר ורואה את עצמו הצעיר: הוא מלווה את ג'ק (ג'סי אייזנברג), שלומד אדריכלות ונוהג במכונית עם גג נפתח. הוא גר באיטליה עם חברתו סאלי (גרטה גרוויג), שמזהירה אותו מראש כשחברתה עומדת להגיע: אתה תשתגע עליה, רק שלא תתאהב בה, כולם מטורפים על מוניקה. (מעניין מה יקרה…) מוניקה (אלן פייג'), חברה של סאלי שזה עתה נפרדה מדונלד, חבר שלה ההומוסקסואל, היא שחקנית לא מצליחה שהולכת לפסיכולוג חמש פעמים בשבוע. משדכים לה את השחקן ליאונרדו באסו, שנפרד לאחרונה מחברתו השחקנית. (דמויות קודמות של שחקנים.)
"לרומא באהבה". אלן פייג', ג'סי אייזנברג.
כשארבעתם מתגנבים בלילה לאתר של מרחצאות רומאיות עתיקות מתחיל גשם שוטף עם סופת ברקים ומוניקה וג'ק מוצאים את עצמם לבד, רטובים. חששותיה של סאלי, שכל הזמן עסוקה ומכריחה את ג'ק להסתובב עם מוניקה בעיר, מתגשמים: ג'ק מאוהב במוניקה. (ראו רשימת נרטבים בגשם בסקירה על "בעלים ונשים".)
מוניקה (פייג') לג'ק (אייזנברג): ?Why are you blushing [למה אתה מסמיק?] (ראו רשימה בסקירה על "רגשות".)
מוניקה מצטטת את המשורר רילקה: .You must change your life [עליך לשנות את חייך.] שכבר שמענו ב"אשה אחרת".
בסוף ג'ק מתכוון להיפרד מסאלי בשביל להיות עם מוניקה אך היא מקבלת תפקיד שיחייב אותה להיות ביפן במשך ארבעה חודשים והיא לגמרי שוכחת מג'ק. ג'ק נפרד מג'ון (בולדווין) במקום שבו נפגשו ברחוב בתחילת הסרט.
מה המטרה של הפגישה של האדריכל ג'ון עם עברו? מעבר להצלחתו הכלכלית אנחנו לא ממש יודעים דבר על ההווה שלו אז ההרהור לצעירותו לא משפיע עליו או מביא אותו לתובנה חדשה כלשהי. אם העבר הוא מה שחשוב, היה כדאי שיקרה משהו שעוד לא ראינו מיליון ומאתיים אלף פעמים, או שיהיה מצחיק, חכם, מקסים או משהו לא כה צפוי וסטנדרטי.
"לרומא באהבה". רוברטו בניני.
(4) באיטלקית: ליאפולדו פיזנלו (רוברטו בניני, "החיים יפים") נשוי לסופיה ואב לשניים. הוא עובד במשרד. הוא ואשתו רואים בקולנוע את הסרט האיטלקי "בדידותם של המספרים הראשונים". בלי שום סיבה נראית לעין כתבים וצלמים צובאים על ליאופולדו והוא נלקח לריאיון באולפן טלוויזיה.
הוא מפורסם על כלום ומדווחים על כל דבר קטן שהוא אוהב ועושה בחיים. חייו משתנים מקצה אל קצה. הוא ואשתו הולכים לבכורה חגיגית של סרט, עם שטיח אדום ושחקנים מקומיים מפורסמים.
רעיון יפה: גבר ממוצע, נשוי, עם שני ילדים, המום ונהנה מהפרסום שהוא זוכה לו (הוא מפורסם על היותו מפורסם). זה לא עובד כקומדיה או כסאטירה.
מוזכרים: ברד פיט ואנג'לינה ג'ולי, "טוסקה" של פוצ'יני, ייטס, פריז, גאודי, הסרט "כמעין המתגבר" (על האדריכל הווארד רוארק, על פי ספרה של איין ראנד), דוסטוייבסקי, קירקגור, רילקה, עזרא פאונד, אלבר קאמי, פרויד, המחזה "מיס ג'ולי", שאלת קיומו של אלוהים.