גיא ברמן מכליס - רשימת מאמרים בבלוג (עמוד 8)

"אבא אווזה" – ביקורת

"אבא אווזה".

"אבא אווזה".

עם אנימציה יפה ותסריט שבלוני, "אבא אווזה" לא מצליח להתרומם ולהיות יותר מבידור בינוני. אבל צריך לזכור שקהל היעד שלו הוא באופן מובהק ילדים צעירים, והילדים שלי נהנו ממנו מאוד.

זהו סרטו הראשון כבמאי וכותב של כריס ג'נקינס, שעובד בתחום סרטי האנימציה כבר משנות ה-80, אבל בתפקידיו אלה הוא לא מביא לא ייחוד ולא בשורה לתחום. זהו סרט אנימציה קטן שהופק בשיתוף פעולה על ידי גורמים מארה"ב וסין. בארה"ב הוא בסופו של דבר לא יצא בקולנוע והגיע שם ישירות לנטפליקס.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"כוח הטיטאנים: חיים בסרט" – ביקורת

"כוח הטיטאנים! חיים בסרט".

"כוח הטיטאנים! חיים בסרט".

על אף השם העברי הכל כך גרוע שלו, הסרט המצויר "כוח הטיטאנים! חיים בסרט" הינו קומדיה נהדרת לילדים ולמבוגרים שאוהבים גיבורי על.

הסרט מבוסס על דמויות הטיטאנים הצעירים כפי שהן מופיעות בסדרת הטלוויזיה GO Teen Titans. דמויות הסדרה הן גרסאות קומיות לטיטאנים הצעירים מסדרת הקומיקס.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קוסמים ליום אחד: הפרח המכושף" – ביקורת

"קוסמים ליום אחד: הפרח המכושף".

"קוסמים ליום אחד: הפרח המכושף".

סרט הילדים "קוסמים ליום אחד: הפרח המכושף" אינו קסום ואינו מכושף. שרוי בבינוניות – הוא לא יותר מאופציה סבירה ליומית במזגן עם הילדים.

בפרסומים של הסרט נכתב כי "קוסמים ליום אחד" הוא סרט אנימציה מרתק ומרגש בסגנון הייחודי של סטודיו ג'יבלי ("המסע המופלא", "הטירה הנעה", "פוניו על הצוק ליד הים"). הגדרה נכונה יותר היתה כי הסרט הוא נסיון העתקה חסר רגש וברק ליכולות של אותו אולפן נפלא ולאוטר המרכזי שלו, היאהו מיאזקי האחד והיחיד. ובאופן מדוייק יותר – זהו נסיון להעתיק את "שירות המשלוחים של קיקי" הנפלא כל כך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"משימה בלתי אפשרית 6: התרסקות" – ביקורת #1

"משימה בלתי אפשרית 6: התרסקות". טום קרוז.

"משימה בלתי אפשרית 6: התרסקות". טום קרוז.

"משימה בלתי אפשרית: התרסקות", השישי בסדרת הסרטים של טום קרוז, הוא סרט פעולה מסעיר, וגם אם הוא נופל מקודמו כסרט שלם, המערכה האחרונה שלו היא מופתית.

"משימה בלתי אפשרית" כמותג, הוא הבייבי של טום קרוז. די מדהים לחשוב על זה שהוא התחיל את סדרת הסרטים הזו כבר לפני 22 שנים, בשנת 1996 (זה הסרט הראשון עליו היה חתום כמפיק). אבל יש להודות, גם היום, בגיל 56, קרוז עדיין מבצע את התפקיד בצורה נהדרת. מה שעוד כל כך יפה במותג, הוא שלמרות שקרוז הוא ללא ספק הפנים המזוהות איתו, הצוות הקבוע שלו, וינג ריימס ובעיקר סיימון פג, הם חלקים בלתי נפרדים מהקסם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אושן 8" – ביקורת #2

"אושן 8". אווקוופינה, קייט בלאנשט, ריהאנה, שרה פולסון, סנדרה בולוק.

"אושן 8". אווקוופינה, קייט בלאנשט, ריהאנה, שרה פולסון, סנדרה בולוק.

הסרט "אושן 8", בנוי על גימיק – במקום אותם פושעים אלגנטים שליוו את הסרטים הקודמים ("אושן 11", "אושן 12" ו"אושן 13"), הפעם מוצבות בקדמת הבמה פושעות אלגנטיות – והגימיק עובד.

דבי אושן (סנדרה בולוק), אחותו של דני אושן מהסדרה הגברית ('הכח' כנראה חזק במשפחה שלהם), יוצאת מהכלא עם תוכנית לשוד מושלם. היא פונה אל השותפה הותיקה שלה, לו (קייט בלאנשט), ויחד הן מקימות צוות פושעות ממולחות במטרה לגנוב ענק יהלומים יחודי ויקר במיוחד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"משפחת סופר-על 2" – ביקורת #2

"משפחת סופר-על 2".

"משפחת סופר-על 2".

"משפחת סופר-על 2" בנוי משני סרטים שונים שנאבקים האחד בשני. האחד מוצלח מאוד, השני חלש מאוד. טיבו של הסרט, בסופו של דבר, תלוי במי מהסרטים הללו מנצח, ולצערי, לפחות בזמן המסך שתופס כל אחד מהם, הסרט הטוב פחות מנצח.

לסרט הזה אני לא יכול שלא להגיע עם ציפיות גדולות. התסריטאי והבמאי שלו, בראד בירד, הוא יוצר האנימציה האהוב עלי בארה"ב ב-20 השנים האחרונות, כשמאחוריו 3 יצירות מופת: "ענק הברזל", "משפחת סופר-על" ו"רטטוי". "משפחת סופר-על" הוא אף סרט ההרפתקאות הגדול של העשור הקודם. לאחר שלושת הסרטים הללו עבר בראד בירד לסרטי לייב אקשן, אבל גילה שהמעבר לא פשוט כל כך. סרט הלייב אקשן הראשון שביים היה "משימה בלתי אפשרית 4", שהיה חביב מאוד, בעיקר בזכות ההברקות של בירד, אך לא יותר מכך. הסרט השני היה "בחזרה למחר", שהיה סרט מקסים, גם אם בעייתי. אפשר להבין למה לאחר שני הסרטים האלה החליט בירד לחזור לעולם האנימציה, שבו היה במאי מוערך שסרטיו זכו בפרסים רבים (כולל האוסקר). השאלה למה לחזור לסרט שלא דורש שום סרט המשך, היא שאלה טובה, אך אין לי עליה מענה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" – ביקורת #2

"סולו: סיפור מלחמת הכוכבים". אלדן ארנרייך.

"סולו: סיפור מלחמת הכוכבים". אלדן ארנרייך.

"סולו: סיפור מלחמת הכוכבים", הסרט החדש ביקום הקולנועי של "מלחמת הכוכבים", מכיל כל כך הרבה פגמים שעצם העובדה שמדובר בסרט כל כך מהנה היא סוג של נס. כנראה ש"הכוח" חזק עם סרט זה.

כמו תמיד, הבעיה המרכזית בסרטים כמו זה, שבאים לספר לנו את סיפור המקור של דמות אהובה מסדרה אהובה, היא שכל מהות התסריט הוא לסמן וי על צ'ק ליסט שמכיל את כל הדברים שהפכו את הדמות ואת הסרטים לכל כך אהובים. ואכן, הסרט הזה מכיל צ'ק ליסט ארוך במיוחד, שלפעמים יש תחושה שהוא הולך לקרוס לתוך עצמו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הצילו! כיווצתי את ההורים" – ביקורת

"הצילו! כיווצתי את ההורים".

"הצילו! כיווצתי את ההורים".

למרות שסרט הילדים הגרמני "הצילו! כיווצתי את ההורים" לא מחדש דבר, ולמעשה אף אין בו טיפת מקוריות, אין לי ספק שהוא יגרום לילדים הנאה ויספק להם שעה וחצי חביבות למדי.

זהו סרט המשך לסרט "הצילו! כיווצתי את המורה", שהוצג לפני שנתיים בארץ, אבל הוא עומד לחלוטין בפני עצמו (אני וילדי לא ראינו את הסרט הראשון וזה לא הפריע לנו כלל).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הבלתי נראים" – ביקורת

"הבלתי נראים".

"הבלתי נראים".

סרט הדוקו-דרמה "הבלתי נראים", מספר את סיפור השרדותם המרתק של יהודים שהסתירו את יהדותם ונשארו בברלין בזמן מלחמת העולם השניה. לכן, גם אם החלקים העלילתיים לא טובים מספיק, די בסיפור עצמו כדי לרתק ולהצדיק את הצפיה.

למרות הצהרות המשטר הנאצי, שהכריז רשמית כי ברלין נקייה מיהודים, בשנת 1943 חיו כ-7000 יהודים בברלין. על מנת לעשות זאת, יהודים אלו הפכו עצמם לבלתי נראים. אותם יהודים הפסיקו ללבוש את הטלאי הצהוב כשיצאו לרחובות ברלין ונעזרו בגרמנים שהסכימו להסתכן על מנת לעזור להם להשיג עבודה או מקלט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שחקן מספר אחת" – ביקורת #2

"שחקן מספר אחת".

"שחקן מספר אחת".

"שחקן מספר 1", סרטו החדש והמצופה של סטיבן שפילברג, הוא סרט אקשן מדע בדיוני קצבי מאוד שכמעט ולא נותן לצופה רגע לנוח או לחשוב. יכול להיות שהסיבה לכך היא שמנוחה ומחשבה יגלו שמדובר בסרט ריקני מאוד.

הסרט מבוסס על ספרו של ארנסט קליין (שגם כתב את התסריט עם זאק פן), שהפך ללהיט גדול בקרב כל מי שמגדיר את עצמו כגיק. הספר, שהכיל רעיון יפה מאוד, היה כתוב רע מאוד, אבל הפוטנציאל הקולנועי הגלום בו היה ברור. ספר וסרט הם שני מדיומים שונים וההשוואה בינהם היא שגויה, אך עדיין, כיון שקראתי את הספר, לא אוכל להתייחס לסרט בנפרד לגמרי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"להתראות שם למעלה" – ביקורת #1

"להתראות שם למעלה".

"להתראות שם למעלה".

"להתראות שם למעלה" הוא סרט אגדה מרגש שלוקח את הצופים שלו למסע בן שעתיים, שהוא גם דרמטי, גם קומי, ומאוד יפה ויזואלית. למרות הנושאים בהם עוסק הסרט, מתוקף היותו אגדה הוא רחוק מלשמור על ראליזם, ומבקש מהצופה להתלוות אליו לעולם הייחודי אותו הוא יוצר בצורה מדויקת כל כך.

את הסרט הצרפתי כתב וביים אלבר דופונטל. דופונטל מוכר יותר כשחקן (למרות שביים כמה סרטים בעבר), וגם כאן הוא משחק בתפקיד הראשי. את כל אחד מתפקידיו בסרט הוא עושה על הצד הטוב ביותר, ועל שניים מהם (בימוי ותסריט מעובד), אף זכה בפרס הסזאר לאחרונה. הסרט מבוסס על ספר מצליח באותו השם, שיצא בשנת 2013 ונכתב על ידי פייר למטר. ספר זה זכה בפרס גונקור היוקרתי (הפרס הספרותי היוקרתי ביותר בצרפת), כך שמדובר מראש בסרט שהציפיות לגביו היו גבוהות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הקדמונים" – ביקורת

"הקדמונים".

"הקדמונים".

הביקורת על "הקדמונים", סרט הסטופ-מושן החדש של יוצר וואלאס וגרומיט, ניק פארק, מתחלקת לשניים. אם אנחנו מתייחסים אליו רק כסרט שמיועד לילדים קטנים, אז אין ספק שהם יהנו ממנו מאוד, בלי קשר לאיכויות שיש או אין בו. הוא מצחיק והאנימציה טובה. אבל אם אנחנו מתייחסים אליו כסרט החדש של ניק פארק, אז אנחנו והסרט נתקלים בבעיה.

סדרת סרטי וואלאס וגרומיט החלה עם 3 סרטים קצרים בני חצי שעה, וצברה לה אהדה רבה בקרב חובבי ז'אנר האנימציה. הסרטים, שנעשו בטכנולוגית הסטופ-מושן תוך שימוש בפלסטלינה, היו שנונים מאוד, ייחודיים ולא דמו לשום דבר אחר. הם נועדו יותר למבוגרים מאשר לילדים. שני סרטי הקולנוע שעשה פארק לאחר מכן, "מרד התרנגולות" ו"וואלאס וגרומיט והארנב הקטלני", הצליחו לשלב יפה בין קהל של מבוגרים לילדים בוגרים יותר. כנראה שהעבודה על סדרת הטלוויזיה והסרט "שון הכבשון" (אמנם לא כבמאי, אך ככותב ומפיק) שפנו לקהל צעיר בהרבה, גרמה לו להמשיך עם קהל היעד גם לסרטו הנוכחי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »