יונתן דורון - רשימת מאמרים בבלוג (עמוד 11)

"סעי בובה" – ביקורת #1: מפתיע שזה האח כהן ולא קולנוען צעיר שמתרגש מעירום

"סעי בובה". ג'רלדין ויסוונת'ן, מרגרט קוויילי.

לאית'ן כהן אין יכולת לעבוד בלי מישהו שהוא מכיר בקרבה גדולה מאוד. "סעי בובה" הוא סרטו הראשון מאז האנתולוגיה הגרועה "הבלדה על באסטר סקראגס" שעשה עם שותפו הקבוע, אחיו ג'ואל. לאורך עשרות שנים עבדו יחד האחים כהן, כתבו, הפיקו, ביימו וערכו סרטים רבים, ביניהם "ברטון פינק", "פארגו" ו"ארץ קשוחה" (על שני האחרונים זכו באוסקר, בין השאר, על תסריט). לפני מספר שנים נודע שהם עובדים על פרויקטים בנפרד. ג'ואל ביים את אשתו פרנסיס מקדורמנד בסרט "הטרגדיה של מקבת" הרציני והכבד, ואית'ן ביים את "סעי בובה", שאת התסריט כתב יחד עם אשתו טרישיה קוק (שגם ערכה). אולי התסריט הזה גרם לג'ואל להיפרד קולנועית מאחיו. בעקבות "סעי בובה" יכול להיות שבאקדמיה שמחלקת את האוסקר יוסיפו את האפשרות להחרים למישהו פסלון שנים אחרי שזכה בו על בסיס ביזוי. מועמדים נוספים להשבת הפרס כוללים את רוברט דה נירו (שפה ושם עדייין משתתף בסרטים שבהם הוא לא מבזה את הקריירה שלו) ואל פצ'ינו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי המשך עם שמות מיוחדים

מייקל קיטון הוא "ביטלג'וס", מתוך הסרט מ-1988.

בספטמבר השנה ו-36 שנים אחרי "ביטלג'וס", טים ברטון ומייקל קיטון חוזרים עם סרט המשך שנקרא בשם הנפלא "ביטלג'וס ביטלג'וס". סרטי המשך קיימים מאז המצאת הקולנוע, ומאז שנות ה-80 לשמות של רובם המכריע פשוט מוסיפים את הספרה 2 (או 3 או… הבנתם…). בעוד יש כמה וכמה "חוזר", "מכה שנית" ו"עוד" (באטמן, הפנתר הורוד, 48 שעות), פה ושם לאורך השנים התגלתה יצירתיות בשמות של סרטי המשך.

"שובו של הנוסע השמיני" נקרא במקור Aliens. בסרט של רידלי סקוט ב-1979 היה חייזר אחד על החללית עם סיגוורני ויבר, ובהמשך היא התמודדה עם הרבה חייזרים. לסרט ההמשך שביים דיויד פינצ'ר המשיכו עם זה ו"הנוסע השמיני 3" נקרא במקור Alien³. עם הבאים כבר עברו ל"הנוסע השמיני: …".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ארגייל" – ביקורת: סם רוקוול לא מספיק כדי להציל את הביזיון הזה

"ארגייל: סוכן חשאי". הנרי קאוויל, ג'ון סנה.

"ארגייל" הוא סרט פעולה "קומי" מגוחך, איום ונורא, אפילו לא בידור שטותי, שנדמה שכתב נער מתלהב בן 13 ומישהו בטעות החליט להפיק אותו ולבזבז עליו 200 מיליון דולר. בראש המגרעות הרבות שממלאות את האסון הזה (שאת חלקן אמנה בהמשך) עומד הליהוק של ברייס דאלאס האוורד (סרט "עולם היורה") בתפקיד הראשי.

האוורד, ה"ג'סיקה צ'סטיין לעניים", חסרה את הקסם השופע של כוכבות כמו אמה סטון, אנה קנדריק, סנדרה בולוק ורייצ'ל מקאדמס, בתפקיד שדורש מישהי מקסימה. אם היא מתעקשת להמשיך לצאת לעבוד אז שתתקמד בבימוי (כמו המעבר שעשה אביה, רון האוורד). היעדר הנוכחות שלה בולט עוד יותר כשמולה יש את סם רוקוול, הגדרת הקוּל, שעם בחירת תסריטים טובה יותר יכול היה להפוך לכוכב גדול.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מסכנים שכאלה" – ביקורת #1: הרבה דברים יפים וחכמים בסרט שלא לכל אחד

"מסכנים שכאלה". אמה סטון.

"מסכנים שכאלה" הוא סרט אמנותי מסחרי עם הרבה מוזרויות, מין ועירום. הוא אינו סרט לכל אחד, יש בו הרבה דברים יפים וחכמים אך הגיוני לגמרי שיהיו כאלה שישתעממו ממנו, שהוא יגעיל אותם, שירגיש להם מטומטם ומעצבן.

בלה (אמה סטון) מתגוררת בלונדון בבית עם רופא מנתח שהיא מכנה "אלוהים" (גוֹד הוא קיצור של שמו הפרטי). פניו מעוותים והוא יוצא מהבית רק כדי ללמד רפואה. על בלה נאסר לצאת מהבית כי שכלה אינו בראשה והיא לא מדברת או מתנהגת כמו שצריך. חיי הבית משתנים כשנכנסים אליו מקס (רמי יוסוף מהסדרה "רמי"), מתלמד של גוד, ומאוחר יותר גם עורך הדין דאנקן (מארק רופאלו). שניהם נכבשים בקסמה המשונה ובסקרנות של בלה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לאוסקר 2024: "אופנהיימר" מוביל, הישראלי הקצר "מכתב לחזיר" מועמד

"אופנהיימר". קיליאן מרפי, פלורנס פיו.

הוכרזו המועמדים לפרסי האוסקר 2024 (ה-96 במספר). את הטקס ינחה פעם נוספת, למרבה הצער, ג'ימי קימל שלו יש תכנית אירוח לילית בערוץ ABC שמשדר את הטקס. הטקס, שיתקיים ב-10.3, יחל שעה מוקדם מהרגיל (2:00 לפי שעון ישראל).

עם מועמדותו התשיעית לבימוי על "רוצחי פרח הירח", מרטין סקורסיזה השווה את מספר המועמדויות לבימוי של סטיבן ספילברג ועכשיו שניהם שנִיים רק לויליאם ויילר שהיה מועמד 12 פעמים וזכה שלוש פעמים (על "גברת מיניבר", "שנות חיינו היפות ביותר" ו"בן חור"). ספילברג זכה פעמיים על בימוי, על "רשימת שינדלר" (1993) ו"להציל את טוראי ראיין" (1998), ולסקורסיזה זכייה אחת בלבד (על "השתולים" מ-2006). בכל ההיסטוריה של האוסקר רק ארבעה סרטים צברו 10 מועמדויות ולא זכו בכלל, שניים מהם של סקורסיזה: "האירי" ו"כנופיות ניו יורק". (שני האחרים הם "חלום אמריקאי" של דיויד או. ראסל ו"אומץ אמיתי" של האחים כהן; שני סרטים בלבד צברו 11 מועמדויות -שניהם ב-10 קטגוריות- ולא זכו בכלל: "הצבע ארגמן" של ספילברג מ-1985 ו"נקודת מפנה" מ-1977.)

רשימת המועמדים המלאה לפרסי האוסקר 2024:

הסרט הטוב ביותר
1. "אופנהיימר"
2. "רוצחי פרח הירח"
3. "אנטומיה של נפילה"
4. "מסכנים שכאלה"
5. "אזור העניין" (The Zone of Interest)
6. "ברבי"
7. "חיים שלמים"
8. "נשארים לחג"
9. American Fiction
10. "המאסטרו"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הגול הבא מנצח" – ביקורת: פה לגמרי ברור מה תפקיד הבמאי

"הגול הבא מנצח". מייקל פסבנדר.

כמו כל סרט ספורט, "הגול הבא מנצח" אינו על כדורגל אלא על נבחרת שחקנים ובעיקר המאמן שלה. המזל של הסיפור והסרט שהבמאי-תסריטאי(-שחקן) טאיקה ואטיטי התעניין בסיפור כי בקלות היה יכול לצאת סרט פשוט, צפוי ורגיל, אך בזכות חוש ההומור שלו הסרט יוצא נשכר כשכולו טבול ברוח שלו. לאנשים לא תמיד ברור מה במאי עושה, ויש סרטים שהבמאי לא מורגש בהם, אולם אצל ואטיטי טביעות כל עשר אצבעותיו מעטרות כל רגע וזו ברכה גדולה במקרה הזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים בגלובוס הזהב 2024: "אופנהיימר", "מסכנים שכאלה" ו"יורשים" הטובים ביותר

"אופנהיימר". בני ספדי.

את טקס הענקת פרסי גלובוס הזהב 2024 (ה-81 במספר) הנחה ג'ו קוי, שהיה נבוך מהבדיחות שלו. "אופנהיימר" זכה ב-4 פרסים: לסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן ראשי ופס-קול.
למרבה ההפתעה הגדולה, "מסכנים שכאלה" זכה בפרס סרט הקומדיה והשחקנית הראשית ולא "ברבי". הפתעה נוספת נרשמה עם הזכייה של "אנטומיה של נפילה" (Anatomy of a Fall) בפרס התסריט. הסרט הצרפתי זכה גם בפרס הסרט הזר. לאוסקר בחרה צרפת בסרט קליל יותר, The Taste of Things, עם ז'ולייט בינוש.

בטלוויזיה התמקדו בתכניות מעטות: "יורשים" זכתה בסדרת דרמה, שחקן ושחקנית ראשיים ושחקן משנה; "הדוב" בסדרת קומדיה, שחקן ושחקנית ראשיים; ו"עצבים" במיני סדרה, שחקן ושחקנית ראשיים. השנה לא ניתנו פרסי מפעל חיים בתחום הקולנוע (על שם ססיל בי. דה-מיל) או הטלוויזיה (שניתן לו השם קרול ברנט) וויתרו על קטע, שהפך למסורת ברוב טקסי הפרסים, של ציון אנשי התחום שמתו בשנה האחרונה.

תזכורת לרשימת המועמדויות המלאה לפני כל הזוכים.

רשימת הזוכים בפרסי גלובוס הזהב 2024:

סרט דרמה
"אופנהיימר"

סרט קומדיה או מוזיקלי
"מסכנים שכאלה"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"העבריינים" – ביקורת: הרעיון הטוב נקבר תחת התארכות ופירוט מיותרים

"העבריינים".

גם אם יקצצו שעה וחצי מ"העבריינים" בן 189 הדקות, לא יתקבל סרט טוב. בחלקים מסוימים חשבתי שעושים ממני צחוק, שלבמאי שילמו לפי משך הסרט. זה, ללא ספק, אחד הסרטים הגרועים שיוקרנו השנה בארץ; מקווה שאצליח לחמוק מאיומים כמוהו. מקומם שסרט כזה מתקבל לפסטיבלים בעולם, שהוא עלול לקבל תווית של איכותי או אמנותי. הסרט נבחר להיות נציג ארגנטינה לאוסקר הקרוב, והוא כבר נופה ולא יהיה מועמד, למרבה הרווחה.

מוראן עובד בבנק והוגה תחבולה שתאפשר לו לצאת ל"פנסיה מוקדמת". הוא מוכן לשאת בתוצאות כדי להבטיח לעצמו חיים טובים ושקטים בהמשך. הוא רותם חבר לעבודה, שבעל כורחו נאלץ לשקר לאשתו ומכניס מתח לחייו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום 2023 בקולנוע

סיכום שנת 2023 בקולנוע. צילומים באדיבות יחסי ציבור.

בשנת 2022 הכנסות מסרטים בעולם עוד לא הגיעו לרמה של לפני התפרצות הקורונה. השנה, 2023, התקרבו סוף סוף לאותה רמה, ואז פגעו בהכנסות השביתות של איגוד התסריטאים ושל איגוד הבמאים, שגרמו להפסקה בצילומים של סרטים, לביטול הפקות, ולדחיית תאריכי בכורה של סרטים גם כי שחקנים לא הורשו להתראיין ולקדם את הסרטים שלהם (אחד הסרטים שעברו ל-2024 הוא "חולית חלק 2").
בארץ, בנוסף לכך, נסגרו בתי הקולנוע באוקטובר בשל המלחמה.

שני סרטים "הצילו" את בתי הקולנוע בקיץ, ושניהם יצאו באותו סוף שבוע. "ברבי" של גרטה גרוויג הצליח מעבר לכל הציפיות עם יותר ממיליארד דולר הכנסות ברחבי העולם, ו"אופנהיימר" של כריסטופר נולאן הגיע כמעט למיליארד, הישג מצוין לדרמה היסטורית ארוכה. (עמדתי לכתוב על האחרון "סרט בלי פיצוצים" אבל…) סרט שהצליח בצורה מפתיעה עוד לפניהם היה "האחים סופר מריו" המצויר, שגם הוא חצה את קו מיליארד הדולר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הלילה האחרון" (2023) – ביקורת: יש מתח ומתעוררת סקרנות

"הלילה האחרון". פיירפרנצ'סקו פאבינו.

"הלילה האחרון" הוא מותחן פשע איטלקי עשוי היטב.

פרנקו הוא שוטר במילאנו שיום לפני שהוא יוצא לפנסיה מוקדמת, אחרי 35 שנות שירות בלא שירה פעם אחת במישהו, נקרא לזירת אירוע שבו נהרג שוטר שהוא מכיר. ואז קופצים אחורה למה שהתרחש עשרה ימים קודם לכן…

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"צ'ריטי המתוקה" – ביקורת: שירלי מקליין מצוינת עם השורות של ניל סיימון

"צ'ריטי המתוקה". שירלי מק'ליין.

הערה מקדימה: בשנה הזאת עם הרבה אירועים חיצוניים יוצאים מגדר הרגיל, מחאה ומלחמה בארץ, שתי שביתות בתעשיית הבידור בארה"ב (של התסריטאים ושל השחקנים), אני צופה בהרבה מאוד סרטים בבית שטרם ראיתי (עוד על כך בסיכום השנה בסוף החודש). אין סיבה מיוחדת לכתיבת ביקורת דווקא על הסרט הזה, זו ממש לא המלצה גורפת. ועכשיו לביקורת.

"צ'ריטי המתוקה" (1969) הוא סרט מוזיקלי ארוך מדי בלי שום סיבה שמבוסס על מחזמר מצליח בברודווי, שמבוסס על הסרט האיטלקי "ג'ולייטה של הרוחות" של פליני מ-1965. לעיבוד(ים) שלוש מעלות: את הטקסט של המחזמר (מה שנקרא באנגלית book, שלא כולל את מילות השירים) כתב ניל סיימון, המחזאי הקומי המצליח ביותר אי פעם, עם שורה של הצגות שמועלות כל הזמן בכל העולם, כולל "הזוג המוזר", "יחפים בפארק" ו"יומן חוף ברייטון"; בוב פוסי הבמאי והכוראוגרף, שזה סרטו הראשון כבמאי, ויש לו סגנון ריקוד משלו שמזוהה עמו עד היום, מעל 30 שנה אחרי מותו; ולתפקיד הראשי של הסרט ליהקו את שירלי מקליין (בברודווי זאת היתה גוון ורדון, אשתו של פוסי).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"האיש מהחלומות" – ביקורת: רעיון מקורי, ביצוע לא מהודק

"האיש מהחלומות". ניקולס קייג'.

ל"האיש מהחלומות" יש רעיון מקורי, שלא ידעו מה לעשות אתו. זה מתחיל כקומדיה, בערך, ואז זה לא מצחיק ופחות ופחות מהודק, מרוסן ותחת שליטה בסרטו הראשון באנגלית של כריסטופר בורגלי הנורווגי, שגם כתב את התסריט.

ניקולס קייג' מצוין בתפקיד שנדמה לפרקים שנכתב לפול ג'יאמטי. בשנים הרבות האחרונות קייג' שיחק בעיקר בסרטים שהוא בעצמו שכח לפני שהכסף נכנס לחשבון הבנק שלו. אחרי שזכה באוסקר על הדרמה העצמאית "לעזוב את לאס וגאס" מ-1995 הפך באופן מפתיע לשחקן פעולה וכוכב קולנוע יוצא דופן כי תמיד היה מוזר ובחר בתפקידים של דמויות משונות. לפעמים זה מצליח כמו ב"אדפטיישן", ולפעמים הניסיון לא צולח כמו במקרה הזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »