יונתן דורון - רשימת מאמרים בבלוג (עמוד 21)

"משולש הגבולות" – ביקורת

"משולש הגבולות". בן אפלק.

"משולש הגבולות" (שם נוראי) הוא סרט של נטפליקס בן שעתיים וקצת. בבסיסו החצי הראשון הוא סרט שודים, והוא טוב בהרבה מהחצי השני של הסרט.

הבמאי ג'יי-סי שאנדור כתב את התסריט יחד עם מארק בול ("מטען הכאב") וזהו סרטו הרביעי אחרי "התמוטטות" ששנאתי, "הכול אבוד" עם רוברט רדפורד (בלבד) שהיה טוב, ו"שנה קשוחה מאוד" (עם אוסקר אייזק) שהיה בעיקר משעמם עם חלק אחרון מוצלח. ג'סיקה צ'סטיין שיחקה באחרון אך אלו סרטים על גברים, בעולם של גברים. ב"משולש הגבולות" יש הרבה טסטוסטרון: חמישה שחקנים שבילו שעות רבות בחדר כושר ושכולם, ככל הנראה, אלרגיים לסכיני גילוח.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"המין החזק" – ביקורת

"המין החזק". פליסיטי ג'ונס.

מכירים את הקטע הזה בסרט שכל הדרמה מובילה אליו, שהמתח בשיאו, השקט מוחשי, כל העיניים נשואות לדמות הראשית שניגשת למיקרופון, ומה קורה? היא מזיזה אותו קלות ויש חריקה צורמת ומביכה. שתיקה. ואז היא מתחילה לדבר. ראיתם אותו באין-ספור סרטים בעבר ותראו אותו גם פה.

"המין החזק" מציג סיפור אמיתי מעניין בחיי שופטת בית המשפט העליון לעתיד רות ביידר גינסבורג, שגם היתה נושא סרט התעודה RBG שהיה מועמד השנה לאוסקר. זהו התסריט הראשון שכתב דיויד סטיפלמן, במקרה אחיין של גינסבורג. הסרט מתחיל בלימודי המשפטים שלה בהארוורד ב-1956, צעדיה הראשונים בעיר ניו יורק והתיק המשפטי ששינה את מסלול הקריירה שלה ב-1970, לפני פחות מ-50 שנה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הבטחה עם שחר" – ביקורת #1

"הבטחה עם שחר". שרלוט גינסבורג, פייר ניניי.

"הבטחה עם שחר" הוא אפוס מרשים וסוחף, מהסוג שלא עושים לעתים קרובות בימינו, שלא זכה לתשומת הלב הראויה בעולם כי הוא דובר צרפתית ועוסק בסופר שאינו מהשמות המוכרים לכולם. הסרט, שלא חף מפגמים, הוא מהנה, סוחף, מצחיק ומרגש. מי שאוהב סרטים תקופתיים -עם תחנת רכבת, כמתחייב- יאהב את הסרט. הוא לא לצרפתים שלא יודעים לקרוא עברית או אנגלית כי יש חלקים גדולים בפולנית שלא מתורגמים לצרפתית.

"הבטחה עם שחר" הוא שם ספרו של רומן גארי ("עפיפונים", "כל החיים לפניו"), שמתאר חלק גדול מחייו. בסרט יש סיפור מסגרת מיותר לחלוטין ואם השם מצלצל לכם מוכר, ב-1970 ביים ז'יל דאסין גרסה באנגלית בכיכובם של אשתו מלינה מרקורי ואסי דיין כרומן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מילים נרדפות" – ביקורת

"מילים נרדפות". לואיז שבילו, טום מרסייה.

"מילים נרדפות", סרט ישראלי שצולם בצרפת ובצרפתית, הוא סרט לפסטיבלים. הוא פלצני, אמנותי-עלק, שזוכה בפרסים ורוב הקהל לא נהנה ממנו ועלול לחשוב שהוא לא בסדר. בחלקים גדולים שלו הוא מרגיש ונראה כמו פרודיה על סרטים כאלה, רק כשבמקרה הזה הבדיחה עלינו כי הוא זכה בפרס הראשי בפסטיבל ברלין מצוות שופטים שבראשו עמדה השחקנית הצרפתייה ז'ולייט בינוש, שלצד סרטים טובים כיכבה גם בלא מעט סרטים "אמנותיים" משמימים.

קיבלתי את זה שמה שקורה בסרט אינו אמין, זה עוד בסדר, אבל "מילים נרדפות" כולו מקומם ומרגיז ולא בשל התוכן שלו אלא בכך שהוא גרוע, מעצבן מה שהדמות עושה ושהכול נעשה ברצינות גמורה. בנוסף לכך, אין ממש דמויות, חסר היגיון פנימי, מעט הדיאלוגים בעברית לא נשמעים אמינים, ומרוב אלגוריות לא רואים סרט (כולל ולא רק מחוץ לקונסוליה והסוף).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הזוכים באוסקר 2019: "הספר הירוק" הטוב ביותר; גיא נתיב הישראלי זכה על סרט קצר

"סקין".

אלו הזוכים בפרסי האוסקר 2019 (ה-91 במספר). הטקס שהסתיים זה עתה ייזכר בעיקר ברעש שהיה לפני כן (קטגוריה חדשה שהוכרזה ובוטלה; פרסים שהתכוונו לחלק בהפסקות הפרסומות וזה בוטל; זה שנבחר מנחה וחזרו בהם). הם לא הצליחו לעמוד במשימתם שהטקס לא יעבור את קו 3 השעות, ולא צריך להוציא קטגוריות מהטקס אל הפסקות הפרסומות כדי לעמוד בזה. לא היו בו דברים שייזכרו בהם בעתיד מלבד נאום אחד (אין כמו הבריטים!).

"הספר הירוק", שזכה בפרס הסרט הטוב, זכה גם על תסריט מקורי ושחקן משנה. "רומא" זכה ב-3 פרסים גם כן: סרט זר, בימוי וצילום (שלושה פסלונים נוספים לאלפונסו קוארון). האהבה ל"הפנתר השחורה", שהיה מועמד ב-8 קטגוריות כולל לסרט הטוב ביותר, התבטאה עם זכייה ב-3 קטגוריות (עיצוב אמנותי, תלבושות ופס-קול). "סגן הנשיא" הסתפק בפרס על האיפור, "כוכב נולד" בפרס על השיר, ו"שחור על לבן" בפרס התסריט המעובד, כצפוי, בעוד "המועדפת" שהוביל יחד עם "רומא" עם 10 מועמדויות יצא עם פרס אחד בלבד, חשוב מאוד: שחקנית ראשית (הנאום של אוליביה קולמן היה מפוזר ומקסים, מרגש ומצחיק), ובכך גלן קלוז הפכה לשחקנית שהפסידה הכי הרבה פעמים (7).
"רפסודיה בוהמית" הוא הסרט הרביעי שזוכה ב-4 מתוך 5 מועמדויות ("אנני הול" ו"השתולים" זכו לסרט ולא זכו על משחק; Traffic -כמו "רפסודיה בוהמית"- לא זכה בסרט). כל הזוכים הקפידו לא להזכיר את שני הבמאים של הסרט: בריאן סינגר או דקסטר פלשטר, שהחליף אותו שבועיים לפני סוף הצילומים.

רשימת המועמדים המלאה לפרסי האוסקר 2019:

הסרט הטוב ביותר
"הספר הירוק"

בימוי
אלפונסו קוארון, "רומא"
* פעם שנייה שהוא זוכה על בימוי (אחרי "כוח משיכה"), ושוב על סרט שלא זכה לסרט הטוב ביותר. "הישג" שגם אנג לי שותף לו עם זכייה על "הר ברוקבק" ו"חיי פיי", יחד עם ג'ורג' סטיבנס ("ענק" ו"מקום תחת השמש") ופרנק בורזג (7^th Heaven ו-Bad Girl).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בן חזר הביתה" – ביקורת

"בן חזר הביתה". ג'וליה רוברטס, לוקאס הדג'ס.

"בן חזר הביתה", אחד הסרטים הכי אמריקאים שתראו אי פעם, הוא סרט דרמה על פי תסריט שהיה יכול להתאים לסרט טלוויזיה בשנות ה-80 מכל בחינה, מלבד אחת גדולה: בתפקיד הראשי כוכבת הקולנוע ג'וליה רוברטס. יש אפילו רגע שבו רואים את המשפחה בסלון דרך מצלמה של מישהי, במקרה הזה כמובן באמצעות הטלפון, ולפני שלושים שנה זה היה יכול להיות מצלמת וידיאו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

תחזית לזוכים באוסקר 2019

"הספר הירוק". ויגו מורטנסן, מהרשלה עלי

בעוד שבוע, ביום ראשון ה-24.2, יתקיים בלוס אנג'לס טקס הענקת פרסי האוסקר 2019 (ה-91 במספר). אלו ההימורים שלי לגבי הזוכים ב-21 קטגוריות מתוך 24 (בחוץ: סרט תיעודי קצר, סרט קצר, סרט אנימציה קצר).

סרט– "הספר הירוק"
בשנה רגילה הייתי מונה מבין הסרטים המועמדים את אלו שמועמדים גם לבימוי ומנפה את השאר, אך השנה מסתמן ש"הספר הירוק" יזכה למרות שאינו מועמד על בימוי כי הבמאי הוא פיטר פארלי, שהתפרסם עם אחיו בובי כבמאי של קומדיות כמו "משתגעים על מרי". זה קרה רק ארבע פעמים עם "כנפיים" (סרט אילם, הזוכה הראשון ב-1929), "גרנד הוטל" (1932; זו היתה המועמדות היחידה של הסרט! הבמאי היה אדמונד גולדינג), "הנהג של מיס דייזי" (1989; ברוס ברספורד) ו"ארגו" (2012; בן אפלק). "הספר הירוק", כמו שני האחרונים, מועמד לעריכה ("ארגו" גם זכה), קטגוריה שמלבד "בירדמן" (שערוך כטייק אחד ארוך) כל הזוכים מאז "אנשים פשוטים" (1980) היו מועמדים בה.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

לקראת האוסקר: מי תזכה, גלן קלוז או אוליביה קולמן?

גלן קלוז מתוך "האישה" ואוליביה קולמן מתוך "המועדפת".

אני מעדיף כשהזוכים באוסקר אינם ידועים מראש לא בשל אהבה להפתעות בהכרח אלא מהעדפה של מתח, כשיש קרב צמוד זה הרבה יותר מעניין. יותר כיף לראות שחקנית מופתעת ושמחה מאשר זו שצפויה לזכות ורק מחכה לרגע שיקראו בשמה. בחמש שנים האחרונות הזוכה בקטגוריית השחקנית הראשית היתה ידועה לפני הטקס. כולן זוכות ראויות שהיו צריכות להכין נאום מראש ולהיראות המומות: פרנסיס מקדורמנד (שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי), אמה סטון (לה לה לנד), ברי לרסון (חדר), ג'וליאן מור (עדיין אליס) וקייט בלנשט (יסמין הכחולה).

השנה מסתמן מרוץ צמוד בין שתיים מחמש המועמדות: גלן קלוז ואוליביה קולמן. שלוש המועמדות האחרות הן רקע להתרחשות: ליידי גאגא (היא תנסה להיראות מופתעת כשתזכה על השיר שכתבה ל"כוכב נולד"), מליסה מקארת'י ("האם אי פעם תסלחי?", סרט על פי סיפור אמיתי שג'וליאן מור כמעט כיכבה בו) ויליץ אפיריסו ("רומא" הוא סרטה הראשון, היא השחקנית הראשונה שמועמדת על תפקיד ראשי בספרדית).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שמונת הסרטים המועמדים לאוסקר לסרט הטוב ביותר 2019

אוסקר 2019: "רפסודיה בוהמית", "שחור על לבן", "רומא", "המועדפת".

מאז 2009 יש יותר מחמישה סרטים מועמדים בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. השנה המנעד רחב במיוחד וכולל סרט מכסיקני בשחור-לבן שמתחרש בשנות ה-70, ביוגרפיה מוזיקלית, דרמה-קומית על המלכה אן, ביוגרפיה על פוליטיקאי, סרט על גיבור-על (שחור), גרסה נוספת לסיפור סינדרלה מוזיקלי, ושני סרטים נוספים על פי סיפורים אמיתיים שמערבים יחסים בין שחורים ללבנים. 6 מתוך ה-8 מבוססים על סיפורים אמיתיים.

טקס הענקת פרסי האוסקר 2019 יתקיים בלוס אנג'לס ב-24.2.19. לרשימת המועמדים המלאה לפרסי האוסקר 2019 לחצו כאן.

1. המועדפת
מועמד ל-10 פרסים ב-9 קטגוריות: סרט, בימוי, שחקנית ראשית, 2 שחקניות משנה, תסריט מקורי, עריכה, צילום, עיצוב אמנותי ותלבושות. אם היו יותר משלושה סרטים מועמדים בקטגוריית האיפור והשיער כנראה שהיה מועמד גם לזה. יחד עם "רומא" מוביל את מספר המועמדים השנה. הביקורת של גל.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הספר הירוק" – ביקורת

"הספר הירוק". ויגו מורטנסן, מהרשלה עלי.

בסוף "הספר הירוק" ראיתי שהשחקנית אוקטביה ספנסר ("מאחורי המספרים", "צורת המים"), שזכתה באוסקר כשחקנית משנה על "העזרה", היא בין מפיקות הסרט. היא לא משחקת ב"הספר הירוק" (גם אין לה תפקיד מתאים) אולם יש קו דומה בין שני הסרטים. "העזרה" הרגיש לא-אמיתי: השחקניות (המוצלחות) לבשו תלבושות ולא בגדים והתהלכו בתפאורה. זה לא היה תאטרלי, זה היה לא אמין. כמוהו, "הספר הירוק" הוא ממתיק מלאכותי. הוא צפוי, שטחי ולא מצחיק, כאשר כל קטע מרגיש כמו נכתב ובוים כדי להיכלל בקדימון ולא קשור לכלום.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לאוסקר 2019: סרט ישראלי מועמד

"רומא".

הוכרזו המועמדים לאוסקר 2019 (ה-91 במספר). טקס הענקת פרסי האוסקר יתקיים ב-25.2. את הטקס ינחה קווין הארט לא ינחה אף אחד, ואחרי שהצהירו שבכוונם להקפיד שלא יגלוש מעבר לשלוש שעות, זה לא כל כך נורא.

"רומא" המכסיקני של אלפונסו קוארון מועמד לסרט הטוב ביותר, הסרט הראשון בספרדית שמועמד בקטגוריה הזאת, וגם לסרט הזר הטוב ביותר והוא צפוי לזכות את מכסיקו בניצחון הראשון שלה בקטגוריה הזאת. כל הסרטים לפני כן שהיו מועמדים בשתי הקטגוריות הללו -באותה שנה- זכו בקטגוריית הסרט הזר: Z (אלג'יר, 1969), "החיים יפים" (איטליה, 1998), "נמר דרקון" (טייוואן, 2000) ו"אהבה" (גרמניה, 2012).
"רומא" השווה את השיא של "נמר דרקון" ומועמד ב-10 קטגוריות.

ב-7 מתוך 8 השנים האחרונות היתה הפרדה גם בין הזוכה בסרט לזוכה בעריכה (וגם אז רק פעם אחת זה הלך לזוכה בבימוי): "צורת המים" ו"דנקרק" (2017), "אור ירח" ו"הסרבן" (2016), "ספוטלייט" ו"מקס הזועם: כביש הזעם" (2015), "בירדמן" ו"ויפלאש" (2014), "שתים עשרה שנים של עבדות" ו"כוח משיכה" (2013), "הארטיסט" ו"נערה עם קעקוע דרקון" (2011), "נאום המלך" ו"הרשת החברתית" (2010).

והפתעה לא צפויה נרשמה מצידו של הבמאי הישראלי גיא נתיב, שסרטו הקצר "סקין" (אותו כתב הישראלי שרון מימון והופק בארה"ב על ארה"ב) מועמד בקטגורית הסרט הקצר הטוב ביותר.

רשימת המועמדים לפרסי האוסקר 2019:

סרט
1. המועדפת
2. רומא
3. סגן הנשיא
4. כוכב נולד
5. שחור על לבן
6. הספר הירוק
7.  רפסודיה בוהמית
8. הפנתר השחור

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שלושה זרים זהים" – ביקורת #1

"שלושה זרים זהים".

יש שני סוגים של סרטי תעודה: אלו שמתארים סיפור מן העבר עם חומרי ארכיון רבים ככל האפשר וראיונות עם אנשים שהיו שם או הושפעו מהסיפור; ואלו שבהם מצלמות תיעדו בזמן אמת את הסיפור בעודו מתקיים. "שלושה זרים זהים" הוא מהסוג הראשון. מרבית העלילה התרחשה בתחילת שנות ה-80 בניו יורק. אחריתו היא תוצאה של הפקת הסרט.

הסיפור, שבוודאי זכור לאמריקאים ערניים שחיו אז, הוא באמת בלתי ייאמן ועדיף ללכת לראות את הסרט עם כמה שפחות מידע מוקדם. מעורבים בו צירופי מקרים, גורל, משפחות, אנשים טובים ורעים. הוא מעלה שאלות לא חדשות אך בהחלט רלוונטיות ובצורה מעניינת הנוגעים לכל אדם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »