"ברביקיו". סופי דוץ, ליזין מייס, ואלרי קרוז.
סרט הדרמה הקומי הבינוני "ברביקיו" הוא סרט צרפתי מאוד עם כל המרכיבים שאתם מצפים. הוא גם משעשע, השחקנים נהדרים, העלילה מתקדמת בקצב מספק וההומור -כמו ברוב הסרטים הצרפתיים- די ילדותי ולרוב צפוי מאוד. הסיפור פשוט ומוכר אך עשוי כמו שצריך. כתוצאה מכך, הסרט סובל מחוסר תחכום מעורר השתאות, כמו לא ניסו אפילו לעשות משהו מקורי או קולנועי יוצא דופן.
"מיתה טובה". עליזה רוזן, לבנה פינקלשטיין, זאב רווח, אילן דר.
הוכרזו המועמדים לפרסי אופיר 2014 (ה-25 במספר) של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה, ומובילים במספרים: "מיתה טובה" של שרון מימון וטל גרניט עם 14 מועמדויות, "גט – המשפט של ויויאן אמסלם" של האחים רונית ושלומי אלקבץ ו"אפס ביחסי אנוש" של טליה לביא עם 12 מועמדויות כל אחד ואחריהם "יונה" ו"את לי לילה" עם 9. יהודה ברקן יקבל בטקס שיתקיים ב-21 בספטמבר במשכן לאמנויות הבמה באשדוד, פרס מפעל חיים. איש הצלילים אלי ירקוני יקבל פרס הישגים מקצועיים.
המועמד המוביל לזכייה מסתמן כ"גט". סרטם הקודם של האלקבצים, "שבעה", היה מועמד ל-13 פרסים וזכה ב-2 (שחקנית משנה- אוולין הגואל וצילום). רונית אלקבץ זכתה בפרס אופיר שלוש פעמים כשחקנית ומועמדת השנה עם אחיה שלומי על בימוי ותסריט. שני קליין ונלי תגר, המועמדות כשחקניות משנה על תפקידן ב"אפס ביחסי אנוש", תתמודדנה מול חברתן לסרט, דאנה איבגי, שמועמדת על תפקידה ב"את לי לילה" ומועמדת גם כשחקנית ראשית על "אפס ביחסי אנוש".
במאי חמשת הסרטים המועמדים לסרט הטוב ביותר מועמדים גם לבימוי, כשרק התסריט של "יונה" לא מועמד. "האם זה אתה?", הסרט הזוכה במסלול הפרינג', הוא המועמד השישי בקטגוריה, והוא לא מועמד בשום קטגוריה נוספת. אף סרט במסלול הפרינג' לא מועמד לפרס כלשהו. סרטים שמפתיע שהתעלמו מהם לחלוטין, ואפילו לא זכו למועמדות אחת למשחק או לתלבושות או כל דבר שהוא: "הרחק מהיעדרו", "אנשים כתומים" ו"טוביאנסקי". הקומדיה "אפס ביחסי אנוש" זכתה במספר רב של מועמדויות, כצפוי, אך לעומתה הקומדיות "שושנה חלוץ מרכזי" ו"זינוק בעלייה" (עם שלמה בראבא ואיתי טיראן) לא מועמדות בשום קטגוריה.
רשימת המועמדים המלאה לפרסי אופיר 2014:
הסרט הטוב ביותר
1. "גט – המשפט של ויויאן אמסלם"
2. "יונה"
3. "את לי לילה"
4. "מיתה טובה"
5. "אפס ביחסי אנוש"
6. "האם זה אתה?" [הזוכה במסלול סרטי הפרינג']
בימוי
1. רונית ושלומי אלקבץ, "גט"
2. ניר ברגמן, "יונה"
3. אסף קורמן, "את לי לילה"
4. שרון מימון וטל גרניט, "מיתה טובה"
5. טליה לביא, "אפס ביחסי אנוש"
"קסם לאור ירח". אמה סטון.
וודי אלן מנפק סרט בכל שנה וסרטו החדש הוא "קסם לאור ירח". הוא יוצר שראיתי את כל הסרטים שלו, אני מחכה לסרט השנתי שלו על אף שאני יודע שהוא לא יגיע לפסגות העבר שלו ("הרומן שלי עם אנני", "מנהטן", "שושנת קהיר הסגולה", "חנה ואחיותיה"). מאז 1997 היו סרטים שלו שנהניתי מהם (ב"חצות בפריז" היה בו מעט מן הקסם של אלן משנות ה-80 וה-90) אך היו לו הרבה סרטים בינוניים: סבלתי קשות מ"לרומא באהבה", "יסמין הכחולה" לא היה סרט טוב (המשחק הטוב של קייט בלנשט לא מחפה על התסריט), והתחושה העיקרית שהיתה לי בזמן הצפייה של "קסם לאור ירח" ובסופה היא סתמיות. סתם סרט של וודי אלן. מעוצב ומצולם להפליא, המוסיקה נהדרת, וזהו. סיפור העלילה קטנטן והוא נעדר כל מעוף או מקוריות, ואין לפחות הומור טוב שיחפה על כך.
"סקס טייפ". ג'ייסון סגל, קמרון דיאז
"סקס טייפ" הוא סרט משעשע שנשען רבות על שני השחקנים הראשיים שלו, קמרון דיאז וג'ייסון סגל, שגם חתום על התסריט. הסרט מרגיש כמו גרסה עדכנית לסרט משנות ה-80 כמו "לילה מגניב" (Adventures in Babysitting), ועלילתו בקלות היתה יכולה להוות בסיס לפרק בסדרה קומית בימינו. גם פה, כמו ביותר מדי סרטים בשנים האחרונות, יש אזכורים לא מצחיקים לסרטים ולסדרות עכשוויות, אך לא הרבה למרבה המזל.
"מכסחי השדים". ביל מורי, דן אקרויד, הרולד ראמיס.
ב-1984 הוקרנו בבתי הקולנוע "שליחות קטלנית", "מכסחי השדים", "גרמלינס" ו"קרטה קיד". מה משותף לכל הסרטים המהנים הללו שמצוטטים ונצפים עד היום? לכולם נעשו סרטי המשך. והם לא היחידים מאותה שנה שהיתה קרקע פוריה לסרטי המשך, יותר מכל שנה אחרת.
סרטי ההמשך נולדו עם הקולנוע. שחקנים גילמו שוב ושוב את אותן דמויות בסרטים קצרים (בעיקר קומיים) ובסרטי הרפתקאות שהיו כמו פרקים בטלוויזיה (שעדיין לא הומצאה). בהמשך היו סדרות סרטים, כמו "האיש הרזה" שהתחילה ב-1934 (סרט בן 80 ומומלץ בחום), שבעקבות ההצלחה של הקומדיה הבלשית הנפלאה חזרו ויליאם פאוול ומירנה לוֹי לגלם את הבלשים הנשואים ניק ונורה עד הסרט השישי ב-47'.
"בלש אמיתי". מתיו מקונוהיי, וודי הארלסון.
לפני שעה קלה הוכרזו המועמדים לפרסי אמי 2014 (ה-66 במספר). הטקס יתקיים ב-25.8, מוקדם מהרגיל (בדרך כלל הוא מתקיים בספטמבר) וביום שני- דבר יוצא דופן: יום ראשון הוא היום הקבוע של טקסי פרסים בארצות הברית. את הטקס ינחה סת' מיירס, יוצא Saturday Night Live, שהחליף את ג'ימי פאלון בתכנית האירוח הלילית שלו, אחרי שזה החליף את ג'יי לנו בתכנית שלו.
קצת הרבה הבהרות בנוגע לקטגוריות שבהן מועמדים המועמדים השונים: "בלש אמיתי" בעלת 8 הפרקים מועמדת כסדרת דרמה ולא כמיני סדרה, לעומת "אימה אמריקאית" ו"פארגו" שממשיכות לעונות נוספות עם אותם שחקנים. "בני ערובה", המבוססת על הסדרה הישראלית בכיכובה של איילת זורר, שרדה רק עונה אחת אז מריצים אותה כמיני סדרה. אחרי שלוש שנים של איחוד הקטגוריות "סרט הטלוויזיה הטוב ביותר" ו"המיני סדרה הטובה ביותר", שוב פיצלו ביניהן. "שרלוק" כבר לא "מיני סדרה" אלא העמידו את הפרק השלישי של העונה השלישית כסרט טלוויזיה. בשל התחרות העזה בסדרות הדרמה והצחיחות הכמעט מוחלטת בצד הקומי, "כתום הוא השחור החדש" מוצבת בין הקומדיות (המועמדות היא לעונה הראשונה; השנייה יצאה, במכוון, אחרי ה-31.5 שהוא תאריך הסף למועמדות של הטקס של השנה).
רשימת המועמדים לפרסי האמי 2014:
דרמה
סדרת הדרמה הטובה ביותר
"בלש אמיתי" – רק שמונה פרקים, והיו יכולים להגיש אותה כמיני סדרה, אך HBO החליטו לנסות (לפחות) לכבוש חזרה את הקטגוריה הזאת
"בית הקלפים" – עונה 2 ומועמדות שנייה ברציפות
"אחוזת דאונטון" – עונה 4, העונה הראשונה זכתה בקטגוריית המיני סדרה הטובה ביותר
"משחקי הכס" – עונה 4
"מד מן" (Mad Men) – עונה 7 (ואחרונה; 8 הפרקים הראשונים), זכתה על ארבע העונות הראשונות.
"שובר שורות" – עונה 5 (שמונת הפרקים האחרונים). זכתה, לראשונה, בשנה שעברה על החצי הראשון של העונה האחרונה
שחקן ראשי
מתיו מקונהיי, "בלש אמיתי"
וודי הרלסון, "בלש אמיתי"
קווין ספייסי, "בית הקלפים"
ג'ון האם, "מד מן"
בריאן קרנסטון, "שובר שורות" (זוכה השנה שעברה)
ג'ף דניאלס, "חדר החדשות"
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »
"גוף שלישי". ג'יימס פרנקו עם לואן שבנול.
"גוף שלישי" הוא סרט יומרני, ריקני, מטופש, מעצבן ובנוסף לכול גם משעמם. פול האגיס כתב וביים סרט עם שלל כוכבים ומורן אטיאס (לנצח "שלנו") שבבסיסו רעיון ספרותי שהיה צריך לקבל טיפול של סופר, ולהתפרסם בספר, ולחסוך מאתנו שעתיים ועשר דקות מחיינו.
פול האגיס כתב שני סרטים ברציפות שזכו באוסקר לסרט הטוב ביותר: "מיליון דולר בייבי" (2004) שביים קלינט איסטווד ו"התרסקות" (2005) שהוא עצמו ביים. הסרט הבינוני "התרסקות" עסק במתיחות בין שחורים ללבנים בלוס אנג'לס דרך סיפוריהם של מספר דמויות שונות. ב"גוף שלישי" הוא עושה ניסיון כושל להשתמש בשלושה קווי עלילה עם קו מקשר, הצטלבויות והקשרים, כדי לעסוק בנושא שמתגלה בהדרגה במהלך הסרט.
"רחוב ג'אמפ 22". צ'אנינג טאטום, ג'ונה היל
"רחוב ג'אמפ 22" הוא סרט ההמשך בעל השם החביב ל"רחוב ג'אמפ 21" שהיה מבוסס על הסדרה מסוף שנות ה-80 בכיכובו של ג'וני דפ. הסרט מלפני שנתיים היה מוצלח מאוד, מצחיק יותר ממה שאנשים ציפו שיהיה והצליח מאוד. סרט המשך היה אך מתבקש, ומי שאהב את הסרט הראשון ייהנה גם מסרט ההמשך. על אף שהוא פחות טוב ממנו, הוא מבדר, מהנה ומצחיק. זהו אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי בקיץ הזה המלא סרטים בינוניים.
השוטרים הסמויים שמידט וג'נקו (ג'ונה היל וצ'אנינג טייטום), שבסרט הקודם חיפשו את המקור לסם החדש שנפוץ בתיכון, יוצאים למשימה די דומה: חיפוש מקור סם חדש שנפוץ בקולג'. זהו סרט קומי שמודע לכך שהוא סרט, ומודע לכך שהוא סרט המשך. מזכירים הרבה כמה העלילה של הסרט דומה לזאת של הסרט הראשון ומשחקים הרבה עם קלישאות קולנועיות ("תגיד משהו מגניב לפני שאתה זורק את הרימון").
"גרייס ממונקו". ניקול קידמן.
"גרייס ממונקו", שהיה סרט הפתיחה של פסטיבל קאן השנה, הוא סרט רע. השיקולים שהביאו לבחירתו ברורים: הוא עוסק בזוהר, תהילה, כוכבי קולנוע, הוא של במאי צרפתי, בתפקיד הראשי כוכבת קולנוע אמריקאית שמגלמת שחקנית מפורסמת, הסרט מתרחש במונקו (נסיכות בדרום צרפת, לא רחוק מהעיר קאן) ועוסק ביחסים בין מונקו וצרפת. אך הסיבה שהוא אכן נבחר לא ברורה; מדובר בסרט גרוע, לעתים מגוחך, וחסר סגנון אחיד באופן מעורר תמיהה.
הבמאי אוליביה דהן הוכיח את יכולתו לספר בצורה מקורית וטובה ביוגרפיה של זמרת צרפתייה מפורסמת ב"אדית פיאף – החיים בוורוד". הפעם הדרמה האנושית קטנה יותר ומתמקדים בפרק זמן קצר יותר, אך מעבר לסיפור העלילה המצומצם יחסית, משתלטת על הסרט העשייה שלו: בימוי השחקנים האיום ושלל אמצעים קולנועיים מיושנים שלא משרתים את הסיפור, כולל תקריבים שסיבתם לא ברורה, דיאלוגים שחוקים, מוסיקה איומה (של כריסטופר גאנינג), שורות דיאלוג שחוזרים בקטע הבא כמהדהדים בתודעה של הדמות ורגעים של הילוך אטי שבמקום להוסיף לדרמה מוסיפים שעמום. איך יכול להיות שב-2014 עדיין מראים בהילוך אטי צלחת נשברת על הרצפה כשמישהו כועס?! בסוף הסרט -שלא מגיע- זה הופך להיות סרט "אמנותי" במובן הכי רע של המילה ולא ממש מצליח לספר דבר בדימויים במונטז' חסר הדיאלוגים שלו.
"שכנים". סת' רוגן, רוז ברן.
"שכנים" בכיכובם של סת' רוגן וזאק אפרון הוא אחד הסרטים הגרועים של השנה. אם השמות שלהם לא אומרים לכם דבר, סימן שאתם לא קהל היעד של הסרט הזה. אם אתם אוהבים אותם דעו כי תקבלו את מה שאתם מצפים- עלילה קלושה, הומור נמוך וקטעים מוגזמים. אה, וגם כל מה שרע בקולנוע האמריקאי העכשווי: מלא אזכורים של סדרות וסרטים (ביניהם סרטי באטמן, "משחקי הכס", "בנות", "שובר שורות", סרטים עם רוברט דה נירו), מה שכבר מזמן הפסיק להצחיק אותי ויהפוך את הסרט הזה ללא רלוונטי בעוד שנתיים, בערך. יש רגעים מוצלחים אך הם מעטים מדי וטמונים בין הררי גסויות מאולצות ולא מצחיקות.
"רוץ ילד רוץ". אנדריי טקץ'.
בכל שנה מופקים סרטים על יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה, ובארץ יש -כמובן- קהל יעד גדול מאוד לסרטים הללו. השנה יכולנו לראות את "גנבת הספרים" הנוראי ועכשיו מגיע "רוץ ילד רוץ", סרט מרגש דובר גרמנית ופולנית, עם משחק נהדר של אנדריי טקץ' בתפקיד הראשי. הסרט, תוספת נאה ל"סרטי השואה", לא מתרחש בגטו או במחנה ריכוז אלא בשטחים שביניהם, בין רחובות ערים ואזורי כפר של פולין בחצי הראשון של שנות ה-40.
"רק ג'יגולו". ג'ון טורטורו.
"רק ג'יגולו" הוא סרט איום שכתב וביים השחקן ג'ון טורטורו ("אל תתעסקו עם הזוהאן", "ברטון פינק" וסרטים אחרים של האחים כהן). טורטורו גם מככב בתפקיד הראשי כרווק שבשנות ה-50 לחייו עושה במקרה את צעדיו הראשונים כג'יגולו. וודי אלן מגלם את החבר-הסרסור שלו, וזאת הסיבה היחידה שהסרט מוקרן בבתי הקולנוע בארץ. לו היה מדובר בכל שחקן אחר בתפקיד הסרסור בסרט העצמאי הגרוע הזה קשה להאמין שהסרט היה זוכה להקרנה ציבורית ולביקורת הקוטלת הזאת.
זו בעיה כשמרגישים שסרט בן 90 צריך היה להיות קצר בחצי. הרעיון של העלילה הראשית היה יכול להיות חלק מעניין בסרט עם מספר אפיזודות, בדומה ל"לרומא באהבה", אחד הסרטים הגרועים ביותר של וודי אלן– שכמו הרעיונות בבסיס העלילות שלו, מדובר במשהו מסקרן ומלא אפשרויות שכנראה עבד טוב יותר על הנייר מאשר בפועל.