"מאניבול". ג'ונה היל, בראד פיט.
"מאניבול" אינו סרט ספורט טיפוסי. האמריקאים, צרכני ספורט מושבעים, אוהבים סרטי ספורט. פוטבול, בייסבול וכדורסל הם שלושת ענפי הספורט המצליחים ביותר בארצות הברית ובכל שנה מופק לפחות סרט אחד על קבוצה, מאמן או שחקן, לרוב על פי סיפור אמיתי. כדי ליהנות מ"מאניבול" יש להתכונן לסרט אטי ועדיף להבין מעט בחוקי משחק הבייסבול (ראו פסקה אחרונה).
"חשופות". רייצ'ל ווייז.
למה אתם הולכים לראות סרט? כי אם אתם מעוניינים בסרט טוב, "חשופות" הוא סרט בשבילכם. הנושא – סחר בנשים ביוגוסלביה של אחרי מלחמת האזרחים – עלול להרחיק אנשים שהולכים לקולנוע כדי לברוח מהמציאות, מחפשים משהו קליל, בידור מהנה.
"החפרפרת". גארי אולדמן.
"החפרפרת" הוא סרט איום, קשקוש מקושקש על פי ספר של ג'ון לה קארה, שבעוד יומיים יחגוג את יום הולדתו ה-80. מזמן לא ראיתי סרט שהקטעים בו כה קצרים והוא מרגיש אטי וסתמי כל כך. צוות השחקנים הבריטי מרשים: גארי אולדמן, קולין פירת', ג'ון הארט, טום הארדי, מארק סטרונג, סיארן הינדס, טובי ג'ונס ובנדיקט קאמברבאץ'. הצילום מוצלח, המוסיקה בסדר, וחוץ מזה, אין שום דבר בסרט הריקני הזה.
בכל שנה מעלים את שמו של בילי קריסטל כמנחה אפשרי של האוסקר, והפעם הוא באמת חזר כדי להנחות את טקס הענקת הפרסים של 2012 (ה-84 במספר). הוא הנחה לראשונה ב-1990, כששנה לפני כן לא היה מנחה בטקס, והמשיך לעוד שלוש שנים נוספות ברציפות, ופנו אליו גם להנחות בפעם החמישית ברציפות אך הוא ויתר והמפיקים פנו אל מישהו אחר. הוא הנחה ארבע פעמים נוספות עד כה, כולל את הטקס של 1998 – הטקס הכי נצפה אי פעם (בזכות "טיטאניק" שסחף את דרכו בקופות ובפרסים).
אחרי שורה של קומיקאים, הביא קריסטל משהו נוסף: מאז הטקס הראשון שלו פתח קריסטל את הטקס במחרוזת שירים על הסרטים המועמדים לסרט הטוב ביותר (טוב שחזר בשנה שאין עשרה סרטים מועמדים!). ולאחר מכן אימץ את 'הכנסתו' לסרטים של השנה, כפי שבן סטילר עשה בהצלחה רבה בטקס פרסי הקולנוע של MTV.
"רנגו".
מ-18 יבחרו 5: האקדמיה לאמנויות הקולנוע והמדעים האמריקאית הכריזה על 18 הסרטים המתמודדים על מקום בחמישיה הסופית לפרס האוסקר 2012. מאז 2001 יש בטקס האוסקר קטגוריה לסרט האנימציה הטוב ביותר. מספר הסרטים המועמדים תלוי במספר הסרטים המתמודדים. בעשר שנות הקטגוריה, פעמיים בלבד היו חמישה סרטים מועמדים. השנה, כמו ב-2002 וב-2009, יהיו חמישה סרטים מועמדים, שיוכרזו ב-24.1.2012.
עשרת הסרטים שזכו בקטגוריה הזאת במשך השנים: "שרק" (2001), "המסע המופלא", "מוצאים את נמו", "משפחת סופר-על", "ואלס וגרומיט", "תזיזו ת'רגליים", "רטטוי", "וול-אי", "למעלה", "צעצוע של סיפור 3" (2011). ארבעת האחרונים היו מאולפני פיקסר, וסך הכול זכו פיקסר שש פעמים בקטגוריה הזאת. לא בטוח שהסרט שלהם השנה, "מכוניות 2", אפילו יהיה מועמד. "מפלצות בע"מ" ו"מכוניות" הם הסרטים היחידים של פיקסר שהיו מועמדים בקטגוריה הזאת ולא זכו בפרס.
בכל שנה מופיעים ברשימת המתמודדים סרטים לא מוכרים, חלקם לא באנגלית. "המסע המופלא" היפני הוא היחיד בשפה שאינה אנגלית שזכה בקטגוריה. שלושה סרטים צרפתיים היו מועמדים בעבר. השנה ישנם מתמודדים מצרפת, מצ'כיה ומספרד.
אז מהם שמונה עשר הסרטים המתמודדים השנה?
מקומם של שלושת הראשונים נראה מובטח. אליהם יצטרף, אולי, אחד מחמשת סרטי ההמשך.
"ריו"
"רנגו"
"הרפתקאות טינטין"
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »
"הערת שוליים". שלמה בראבא, ליאור אשכנזי. צילום: רן מנדלסון.
הלילה (ו') הודיעו באופן רשמי על 63 הסרטים המתמודדים על חמשת המקומות בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר של אוסקר 2012. את ישראל מייצג "הערת שוליים" של יוסף סידר, אשר ביים את המועמד לאוסקר "בופור" (2007). ישראל היא המדינה עם הכי הרבה מועמדויות ללא זכייה (9), אחריה פולין ומכסיקו (8). שלא כמו בישראל, שבה הסרט הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפרסי אופיר אוטומטית מייצג אותנו באוסקר, ברוב המדינות יש ועדה לבחירת הסרט שייצג את המדינה בקטגוריית הסרט הזר. למרות הרתיעה מוועדות עם חברים אינטרסנטיים בישראל, יש להנחיל את הדבר גם בישראל כי הסרט הטוב ביותר הוא לא בהכרח הסרט הטוב ביותר לאוסקר, כפי שלאירוויזיון לא שולחים את השיר הטוב ביותר אלא משתדלים לבחור את השיר המתאים לתחרות.
המצביעים לאוסקר נוטים לבחור בסרטים מאירופה הן כמועמדים והן כזוכים. מתוך 55 סרטים זרים זוכים (מאז שנוסדה הקטגוריה התחרותית), רק 8 סרטים באו ממדינות מחוץ לאירופה, חמישה מהם מאז 2000, אז יש שינוי מבורך במגמה הזאת.
צרפת ואיטליה, שתי המדינות שהיו מועמדות הכי הרבה פעמים וזכו הכי הרבה פעמים בקטגוריה, שולחות את "הכרזת מלחמה" ו"טרה פרמה", בהתאמה. ספרד, המדינה השלישית במספר המועמדויות והזכיות, שוב לא בחרה בסרט של פדרו אלמודובר ("העור בו אני חי") והעדיפה על פניו את Pa negre ("לחם שחור"). שני סרטים של אלמודובר היו מועמדים לסרט זר "נשים, נשים" (1988) ו"הכל אודות אמא" (1998) שזכה. אלמודובר היה מועמד על בימוי וזכה על התסריט של "דבר אליה" (2002) ו"העור בו אני חי" יכול תיאורטית להיות מועמד לכל פרס, מלבד לסרט הזר הטוב ביותר.
בין 60 הסרטים המתמודדים ישנם שני סרטי המשך: "שמש בוגדנית 2" (רוסיה) בבימוי ניקיטה מיכאלקוב, שביים גם את הסרט הראשון שזיכה אותו בַּפּרס ב-1994 ו"יחידה עילית 2" (ברזיל).
מיכאלקוב הוא לא הבמאי המוכר היחיד שמתמודד. בקטגוריה זו מרבים להשתתף סרטים של במאים שכבר התמודדו על הפרס. את The Flowers of War (סין) ביים ז'אנג יימו ("מחול הפגיונות", "הפנסים האדומים") שביים את שני הסרטים הסיניים היחידים שהיו מועמדים לסרט זר ("ז'ודו" ו"גיבור"). הסרט Beyond (שוודיה) הוא סרטה הראשון כבמאית של השחקנית פרנילה אוגוסט ("כוונות טובות", אמא של אנקין סקייווקר ב"מלחמת הכוכבים- פרק 1: אימת הפנטום"). בסרט מככבים נומי ראפיס ("נערה עם קעקוע דרקון", "שרלוק הולמס 2") ובעלה. את סרט השואה In Darkness (פולין) ביימה אגנישה הולנד, שכתבה את שניים מהסרטים הטובים ביותר על השואה, "קורצ'ק" (1990) ו"אירופה אירופה" (1991) שאותו גם ביימה. היא עובדת גם בארה"ב ובין השאר ביימה את "העלמה מכיכר וושינגטון", "להעתיק את בטהובן" ופרקים של "הסמויה".
"הדרך חזרה". קולין פארל, ג'ים סטרג'ס.
"הדרך חזרה" הוא אך ורק סרט מסע, מסע רגלי, ארוך וקשה, של קבוצת אסירים שנמלטים מגולאג בסיביר, כל הדרך אל הודו. כתובית בתחילת הסרט מבשרת שהשנה היא 1940 וששלושה אסירים חצו את הרי האלפים והגיעו להודו. לא מתעכבים יותר מדי על הבריחה שלהם מהמחנה הרוסי. החלק הזה הוא בעצם רק הקדמה הכרחית כדי להציג את קבוצת הצועדים.
"משחקי שלטון". ג'ורג' קלוני, ריאן גוסלינג
טוב שיש לנו את ג'ורג' קלוני. בין הסרטים ההוליוודים שהוא משתתף בהם (סרטי "אושן") הוא משחק גם בסרטים פחות תבניתיים ("האמריקאי" ו"מייקל קלייטון", למשל, גם אם הם לא תמיד כה מוצלחים), והסיבה העיקרית שטוב שהוא עובד בימינו הוא "משחקי שלטון". קלוני כתב, ביים ומשתתף ב"משחקי שלטון", דרמה פוליטית טובה עם סיפור לא-'גדול' שהופכת לסרט טוב בזכות דיאלוגים טובים, שחקנים מעולים והבימוי של קלוני.
"העור בו אני חי". אנטוניו בנדרס.
השחקן הספרדי אנטוניו בנדרס התחיל את הקריירה שלו והתפרסם בסרטים הפרועים לטובה של פדרו אלמודובר בשנות ה-80, ביניהם "חוק התשוקה" ו"נשים, נשים". סרטם המשותף האחרון היה "קשור אותי! אהוב אותי!" (1990), ושנתיים לאחר מכן החל בנדרס להופיע בסרטים אמריקאים. אלמודובר המשיך לעשור פורה של סרטים טובים, בין השאר "עקבים גבוהים" ו"אהבת בשר ודם", ולשיא הצלחתו הבינלאומית עם "הכל אודות אמא" (1999). מאז זכו הסרטים שלו לחשיפה גדולה והוא צבר לו קהל צופים נאמן ורחב. כעת ב"העור בו אני חי" (מבחינה דקדוקית היה עדיף "העור שבו אני חי"), אחרי שהרוויח הרבה כסף והשתתף בעיקר בסרטים נשכחים, חוזר בנדרס לשפת אמו ולבמאי שאתו התחיל את דרכו כשחקן קולנוע.
"משחקי שלטון". ריאן גוסלינג, ג'ורג' קלוני.
פסטיבל הסרטים חיפה 2011 (ה-27 במספר) מתהדר השנה במעל 100 סרטים מכל העולם – רוסיה, יפן, אנגליה, מכסיקו, ישראל ועוד – שכל אחד יכול למצוא בו סרטים לטעמו. קשה להמליץ על סרטים מסוימים שיוקרנו בפסטיבל, מכיוון שלא ראינו אותם. יחד עם זאת, בחרתי להמליץ במדריך הצפייה הזה על סרטים שלדעתי הם המסקרנים ביותר שיוקרנו במהלך ימי החג, והתבססתי על במאי או שחקנים מוכרים שאת עבודותיהם אהבתי בעבר; או אם זהו סרט ראשון של במאי או שהשחקנים לא מוכרים, מה שסיקרן אותי הוא כנראה השם, הפוסטר והתקציר. לקינוח, מניתי את הסרטים הזרים שיתמודדו מול "הערת שוליים" על מקום בקטגורית הסרט הזר הטוב ביותר באוסקר.
הפסטיבל יתקיים השנה בין ה-13 ל-22 באוקטובר, וההמלצות כאן מסודרות לפי תאריך ההקרנה הראשון של הסרטים. תמונה רחבה יותר על הפסטיבל ניתן לקבל במאמרים המתאימים: הסרטים הישראלים, הסרטים הזרים, מסגרת הפרינג'דר ואורחים בולטים.
הסרטים המומלצים בפסטיבל חיפה 2011:
סרט הפתיחה: "משחקי שלטון" (13.10)
ג'ורג' קלוני ביים ומככב בדרמה פוליטית טובה עם דיאלוגים מוצלחים וכשלצידו ריאן גוסלינג, פיליפ סימור הופמן, אוואן רייצ'ל ווד, פול ג'יאמטי, מריסה טומיי, וג'פרי רייט. אם תבחרו לצפות בו באירוע הפתיחה כנראה שלא תספיקו לקרוא את הביקורת המלאה שלי שתתפרסם ביום ה' ככל הנראה, אבל במשפט אומר שבשנים האחרונות כמעט ולא מפיקים סרטים בוגרים לאנשים שעברו את גיל 25 ומחפשים דרמה טובה – לכן סרט טוב שבו אנשים לא תמיד אומרים בדיוק מה שהם מתכוונים, כמו בחיים, הופך לאחד הסרטים הטובים של 2011 (אך אל תצפו ליותר מדי).
"שובבות" (13.10, 15.10, 20.10)
דרמת מתח שוודית.
"גן העדן של אמא" (14.10, 19.10)
סרט קזחי שכתב מוחסאן מחמלבאף האיראני ("גאבה", "ליקוי חמה בקנדרהאר").
"שחור בצבעים בהירים" (14.10, 17.10)
דרמה גרמנית על פרד ואניטה, הנשואים כבר 50 שנה. עם ברונו גנץ ("הנפילה").
"אמיגו" (15.10, 22.10)
סרטו של ג'ון סיילס ("דג התשוקה", "כוכב בודד")
"הענקים" (16.10, 18.10)
סרט בלגי על שלושה נערים צעירים מבלים יחד את חופשת הקיץ.
"אריראנג" (17.10, 21.10)
הבמאי הקוריאני, קים קי דוק, שביים את "אביב, קיץ, סתיו, חורף ו…אביב", "להרגיש בבית" ו"זמן", והופיע גם בסרטו "נשימה", לוקח את כל מרכז הבמה הפעם. הוא כתב, ביים, ערך, הפיק ומשחק (הוא גם היה מצלם לו הדבר היה אפשרי).
ג'יין לינץ', מנחת טקס פרסי אמי 2011.
בלילה בין ראשון (18.9) לשני יתקיים בלוס אנג'לס טקס פרסי האמי 2011 (ה-63 במספר), הניתנים לתכניות טלוויזיה ששודרו בארה"ב בין ספטמבר 2010 למאי 2011. את הטקס תנחה ג'יין לינץ' ("גלי"). מספר זוכים משנה שעברה לא מועמדים השנה, מה שמבטיח שהשנה יהיו מספר שחקנים שזו תהיה זכייתם הראשונה בפרס האמי. אז מי מועמד בפעם הראשונה? מי עשוי להפתיע? מה הסיכויים של סטיב קארל לזכות על העונה האחרונה של "המשרד"? נסקור כאן את כל המועמדים בקטגוריות הראשיות בדרמה ובקומדיה.
סדרת דרמה
1. "מד מן" (Mad Men) – עונה רביעית. זכתה בשלוש השנים האחרונות, ולמרות העונה המצוינת – לא בטוח שתזכה השנה
2. "אימפריית הפשע" – עונה ראשונה של המתמודדת העיקרית לזכייה בפרס. למרבה ההפתעה מועמדים מתוכה שני שחקנים בלבד (שחקן ראשי, שחקנית משנה); כך או כך, סביר להניח שמרטין סקורסיזה יזכה בפרס הבימוי על הפרק הראשון של הסדרה
3. "האישה הטובה" – עונה שנייה של הסדרה המשפטית. הסדרה המועמדת היחידה שמשודרת ברשת שידור ולא בתחנת כבלים בארה"ב
4. "משחקי הכס" – עונה ראשונה לסדרה שעצם מועמדותה היא הישג כיוון שמדובר בסוגה שלעתים רחוקות זוכה להכרה באמי: סדרת פנטזיה
5. "אורות ליל שישי" – עונה חמישית ואחרונה. מועמדות ראשונה בקטגוריה זו לסדרה על ענף הספורט המצליח ביותר בארה"ב (פוטבול)
6. "דקסטר" – עונה חמישית ומועמדות רביעית ברציפות לסדרה שנדמה שכבר עברה את שיאה. מעולם לא היה לה סיכוי לזכות בפרס הסדרה והשנה הסיכוי קטן מתמיד
"המפתח של שרה". כריסטין סקוט תומס.
כמספר הקורבנות, מספר הסיפורים שאפשר לספר על השואה. "המפתח של שרה", על פי ספרה של טטיאנה דה רוני, הוא סיפור אחד על גורלה של משפחה אחת בצרפת. הסרט הטוב בבימוי ז'יל פאקה ברנרד דובר צרפתית ואנגלית והמתעניינים בסיפורים אודות השואה צריכים לראות אותו.