יונתן דורון - רשימת מאמרים בבלוג (עמוד 60)

ביקורת: החיים הכפולים של וולטר

"החיים הכפולים של וולטר". ג'ודי פוסטר, מל גיבסון.

יש סרטים שזוכים ליחסי ציבור מהסיבות הלא נכונות. שמם של רוב השחקנים בהוליווד עלה בזמן זה או אחר לתפקיד הראשי של וולטר בלאק ב"החיים הכפולים של וולטר": סטיב קארל, ג'ים קארי, בן סטילר ואחרים. כשג'ודי פוסטר ("שתיקת הכבשים") נבחרה לבמאית, היא הביאה את חברה הטוב מל גיבסון לתפקיד הראשי. גיבסון, שבשנים האחרונות עלה לכותרות (או העלה את עצמו לכותרות) בשל חייו האישיים והתבטאויותיו ופחות בשל התפוקה הקולנועית שלו, משחק טוב ולראשונה בקריירה האמריקאית שלו הוא משתמש במבטא האוסטרלי המקורי שלו. מדובר בסרט טוב, לא 'מצוין', שלא מצליח בארה"ב גם בשל נוכחותו של גיבסון, אך לא רק.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: ז'טאם איי לאב יו טרמינל

"ז'טאם איי לאב יו טרמינל". דני ניב, נרונה קפלן.

על כרזת הסרט "ז'טאם איי לאב יו טרמינל" של דני מנקין (במאי סרט התעודה "18 קילו של אהבה") כתוב: "אם לא עכשיו אז מתי?" וזהו השיר שמוקי (הוא דני ניב מלהקת שבק ס') שר ומנגן בגיטרה בסרט. השם המקורי של "לפני השקיעה" (2004), סרט ההמשך של "לפני הזריחה" (1995), היה If Not Now (אם לא עכשיו), ובסופו, כזכור, סלין (ז'ולי דלפי) מנגנת ושרה לג'סי (אית'ן הוק). בכך לא מסתיים הדמיון בין סרטו של מנקין לשני סרטיו של ריצ'רד לינקלייטר. סרטי "לפני -" אינם יצירות מופת אך הם סרטים מוצלחים ומהנים, שהיה בהם גם משהו שביטא בצורה מוצלחת את רוח התקופה שבה כל אחד מהם נעשה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: וביום השלישי

"וביום השלישי". הילה פלדמן, שרון אלכסנדר

ביום השלישי הפריד אלוהים, כידוע, בין השמים למים והיבשה הופיעה, והיה לו עוד זמן לברוא עצים וצמחים, אז הוא אמר פעמיים כי טוב. על "וביום השלישי" בן השעתיים של משה איבגי קשה לומר דבר טוב. איבגי כתב, ביים ומשתתף בסרט שקיבל מימון על סמך שמו והמוניטין (שיצא לו בצדק כשחקן), כנראה, כי קשה להאמין שהוא הגיע מקריאת התסריט היומרני שכתב (עם אסתר נמדר-תמם וורד פוסט).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: ת'ור

"ת'ור". כריס המסוורת'.

לעומת גיבורי העל המפורסמים, סופרמן, באטמן וספיידר-מן, לא ידעתי דבר על "ת'ור" – מאיפה הוא בא, מהם כוחותיו, מיהם אויביו או איך הוא נראה. "ת'ור" הוא חלק בסדרה הבלתי נגמרת של סרטים על פי קטלוג חוברות הקומיקס של חברת מארוול, כשבשנה הבאה יהיה הסרט "הנוקמים" (2012) שיאכלס את ת'ור, הענק הירוק וקפטן אמריקה (ביולי נוכל לראות את הסרט אודותיו בכיכובו של כריס אוונס).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: צעקה 4

"צעקה 4". נב קמפבל.

תחל שנה וסרטי ההמשך שלה; "צעקה 4" הוא סרט ההמשך הראשון שמגיע לארץ השנה מתוך מבול שיא של עשרים סרטי המשך שמצפים לנו עד סוף דצמבר. "צעקה" (1996) היה מקורי ונהדר ומלא דם, "צעקה 2" (1997) איום ו"צעקה 3" (2000) מוצלח גם הוא בשילוב מתח של סרטי אימה עם קריצות קומיות והומור עצמי. וכמו הסרטים הרביעיים של "מת לחיות" ו"אינדיאנה ג'ונס" שנעשו יותר מעשור אחרי הסרט השלישי בסדרות שלהם, כמו הרשע בסרטי אימה שמסרב למות, מחיים גם את "צעקה".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: נגד כל הסיכויים

"נגד כל הסיכויים".

הסופר פיליפ קיי. דיק כתב ספרים רבים וידוע בעיקר בסיפורים ובספרים מתחום המדע הבדיוני. "בלייד ראנר" (1982) עם הריסון פורד היה הסרט הראשון שהתבסס על ספר של דיק, והסרטים המפורסמים והטובים ביותר שעובדו מספריו הם "זכרון גורלי" (1990) עם ארנולד שוורצנגר ו"דוח מיוחד" (2002) עם טום קרוז, וגם "צ'ק פתוח" (2003) עם בן אפלק היה בסדר. כעת מגיע "נגד כל הסיכויים" (במקור: The Adjust Bureau, "לשכת התיקונים") עם מאט דיימון, המבוסס על סיפור קצר של דיק (שהלך לעולמו ב-1982).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: 127 שעות

"127 שעות". ג'יימס פרנקו.

יש סרטים שצריך לראות בקולנוע, ולמרות שרוב הסרט מתרחש בנקיק צר ובדמות אחת, את "127 שעות" צריך לראות באולם עם תמונה גדולה ומערכת צליל טובה. הבימוי והעריכה קצביים, הצילום נהדר, המוסיקה טובה וסוחפת וג'יימס פרנקו מחזיק את הסרט. פרנקו בחירה טובה מאוד לתפקיד הראשי. בימים אלו אפשר גם לראות אותו מגלם את המשורר אלן גינזבורג ב"יללה" וגם שם הוא עושה עבודה מצוינת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: ציון ואחיו

"ציון ואחיו". עופר חיון, ראובן בדלוב. צילום: קארין בר.

סרטו הראשון של ערן מירב, שכתב וביים את "ציון ואחיו", מצטרף לשורה של סרטים ישראלים שהוקרנו לאחרונה ובמרכזם נער צעיר, סביב גיל בר המצווה וכוללת את "הדקדוק הפנימי", "מבול" ו"פעם הייתי".

ציון (ראובן בדלוב) חולק חדר עם אחיו הגדול מאיר (עופר חיון בהופעת בכורה מרשימה, ובקרוב ב"אודם" של יהונתן סגל). הם מתגוררים בחיפה עם אמם הגרושה אילנה (רונית אלקבץ), שמנהלת מערכת יחסים עם אלי (צחי גראד). אלקבץ וגראד הנהדרים מגלמים זוג נשוי גם ב"מבול", שצולם אחרי "ציון ואחיו" ועלה רק לפני כמה שבועות גם הוא על מסכי הקולנוע בארץ. "ציון" רץ לפרסי אופיר 2009 ולא היה מועמד לדבר, גם לא הצילום המוצלח מהתחלה של איציק פורטל המנוסה ("הכוכבים של שלומי", "אביבה אהובתי").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: מבול

"מבול". מיכאל מושונוב. צילום: עמית ברלוביץ.

הסרט הישראלי "מבול" מתחיל עם כתוביות באנגלית – לא בעברית ובאנגלית, רק באנגלית: Mabul – כמו אומרים לנו: "הסרט הזה לא מיועד לכם, הישראלים, פנינו לחו"ל." הבמאי גיא נתיב ("זרים" עם לירון לבו) הצליח לקבץ לסרטו שחקנים מהשורה הראשונה הן לתפקידים הראשיים – צחי גראד, רונית אלקבץ, מיכאל מושונוב – והן לתפקידים הקטנים ביותר, ביניהם שמיל בן ארי, דני שטג ואסתי זקהיים. הסרט היה מועמד לשישה פרסי אופיר, כולל לסרט הטוב ביותר, וזיכה את מיכאל מושונוב בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: איך אתם יודעים

"איך אתם יודעים". אוון ווילסון, ריס וית'רספון

מאיפה להתחיל עם "איך אתם יודעים"? מזמן לא ראיתי סרט בעייתי כל-כך מקסים, או סרט מקסים עם כל כך הרבה בעיות. אם זו נשמעת כמו חזרה מיותרת, חכו שתראו את הסרט – וכמו הסרט, הביקורת הזאת תורכב מחלקים-חלקים שלא תמיד ברור הקשר ביניהם. הסרט נע בין מקסים למלאכותי, לפעמים באותו קטע עצמו (כמו זה בבית החולים).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: שמח תודה עוד בבקשה

"שמח תודה עוד בבקשה". ג'וש רדנור, קייט מארה.

בפסטיבל סאנדאנס 2010 זכה "שמח תודה עוד בבקשה" בפרס חביב הקהל, וברור לגמרי למה. מדובר בסרט עכשווי שמתרחש בניו יורק, אודות צעירים, החיים ואהבה, יש בו לא מעט שורות מוצלחות והוא מצחיק ומלא חן. את הסרט, שמופץ בארץ סמוך להקרנתו בבתי הקולנוע בארצות הברית, כתב וביים ג'וש רדנור, שגם מככב בתפקיד הראשי. הוא מוכר כטד בסיטקום "איך הכרתי את אמא שלכם" וזהו סרטו הראשון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים בפרס אוסקר 2011: "נאום המלך" הטוב ביותר; זכה בשלושה פרסים נוספים

השחקן חביאר ברדם מעניק את פרס התסריט המקורי הטוב ביותר לדיויד סיידלר על "נאום המלך". צילום: MICHAEL YADA / ©A.M.P.A.S.

טקס פרסי האקדמיה (פרס האוסקר) 2011 (ה-83 במספר) הסתיים לפני מספר דקות עם ההכרזה (הצפויה) על "נאום המלך" כסרט הטוב ביותר. אן האת'ווי הנחתה את הטקס יחד עם ג'יימס פרנקו, שהפסיד את פרס השחקן הטוב ביותר למלך קולין פירת'. קטעי הקישור של המנחים היו איומים, לא מצחיקים ומיותרים.

"נאום המלך" ו"התחלה" הובילו את מספר הזכיות עם ארבעה פרסים כל אחד, ואילו "הרשת החברתית" הסתפק בשלושה. "נאום" קטף מלבד פרס הסרט הטוב, גם את פרס הבמאי, השחקן הראשי כאמור, והתסריט המקורי. "התחלה" קטף את פרס הצילום, עריכת הצליל, ערבול הצליל והאפקטים החזותיים. "הרשת החברתית" קטף את פרס התסריט המעובד, העריכה והפסקול. נטלי פורטמן שבה הביתה עם הפסלון שלה בקטגורית השחקנית הראשית על "ברבור שחור" כפי שחזו הרוב, וגם כריסטיאן בייל עמד בציפיות וקטף את הפרס שלו על שחקן המשנה על "פייטר". "צעצוע של סיפור 3" קטף את פרס האנימציה ופרס השיר המקורי; והסרט הדני "בעולם טוב יותר" קטף את פרס הסרט הזר.

ההפתעה הגדולה היתה ש"אומץ אמיתי" יצא בידיים ריקות, על אף 10 המועמדויות שלו, כמו "כנופיות ניו יורק" (2002) בשעתו. אך בשיא השלילי של 11 מועמדויות ואפס זכיות מחזיקים שני סרטים: "הצבע ארגמן" (1985) ו"נקודת מפנה" (1977). מהמפסיד הגדול, למנצחים:

רשימת הזוכים בפרסי האקדמיה (פרס אוסקר 2011):

הסרט הטוב ביותר

"נאום המלך"

במאי

טום הופר, "נאום המלך"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »