ביקורת טלויזיה: לאהוב את אנה (ערוץ 10)
"לאהוב את אנה" יכל להיות טוב יותר. הרבה יותר. במקום, הסדרה מציגה בימוי ומשחק ירודים מצד כמעט כל שחקני המשנה. מזל שיש את איבגי.
"לאהוב את אנה" יכל להיות טוב יותר. הרבה יותר. במקום, הסדרה מציגה בימוי ומשחק ירודים מצד כמעט כל שחקני המשנה. מזל שיש את איבגי.
מעוצבת טוב, "סרוגים" מנסה להכיר לעולם החילוני את העולם הדתי-לאומי, של מי שאינו נשוי עדין בגיל 30.
"רביעיית רן" מצטמצמת כולה לאירוע אחד מפתיע, כשכל העלילה מסביב באיכות בינונית. אלי שגב ציפה ליותר.
המהפך הגדול של תוכנית הריאליטי "הישרדות" והזוכה… נעמה! רגע… נעמה?!
את "על קצות האצבעות" מסכם השחקן אלי אלטוניו, איפה שהוא שם באמצע פרק הבכורה: "אוירה כבדה יש פה היום".
"צחוק מעבודה" קופצת הרבה מעל הפופיק, ומנסה להראות לכם שסטנד-אפיסטים ישראלים יכולים להצחיק בכל סיטואציה. רק שזה לא באמת קורה בפועל.
אדיר מילר חזר. ליאור כלפון חזר. ניר לוי (שוב) מגלם את המאהב (למה???). תנו ל"רמזור" צ'אנס, זה ישתלם.
הכל מרגיש ב"אבידות ומציאות" מדויק ועשוי היטב. אבל בכל זאת הכל מרגיש מקולקל.
ארץ נהדרת היא המשקה הלאומי, האוכל הרשמי, החביבה של כולם. אבל זה כבר לא סוד שארץ נהדרת בעונה החמישית היא לא ארץ נהדרת בעונה הראשונה.
אמרתם yes? אמרתם "טדי הפקות" וטמירה ירדני עם יואב צפיר? אמרתם רן דנקר? אמרתם דרמה מוסיקלית? אמרתם "השיר שלנו". אהה, אופס. אמרתם "דני הוליווד", אבל בלי נינט.
תוכנית המערכונים "כפיות", המבוססת על הפורמט המצליח מערוץ 4 הבריטי, מגיעה לכאן עם קאסט מרשים למדי, אך קשה להגדיר אותה מוצלחת מדי.
יאיר לפיד נחשב לאיש האקטואליה הכי חם בישראל. תוכנית האקטואליה שלו רצה כבר לא-מעט שנים וזוכה לאחוזי רייטינג אדירים, ומארחת את מיטב אישי ישראל, מראשי ממשלות ועד לזוכי אולימפיאדות נכים. טוב שלפיד חזר, כי החלל הריק שהוא השאיר אילץ את כבוד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לתת ריאיון בלעדי לאלי יצפאן במקומו.
