משחקי הכס: סיכום עונה ראשונה
פרק הבכורה של הסדרה "משחקי הכס" לפני חודשיים לא גרם לי להתלהב, וזהו סיכום עדין. יחד עם זאת, לקחתי בעצתי שלי, והמשכתי לצפות בסדרה פחות או יותר בגלל המחסור המשווע בסדרות איכותיות באמת. הפרקים הירודים של "משחקי הכס" המשיכו להיערם שבוע אחר שבוע, בעוד הביקורת הראשונה שלי מערימה על עצמה מנגד עוד ועוד תגובות שנאה מגולשים לאתר. לא באמת הרבה השתנה מאז – למרות כמה הצלחות-רגעיות למדי – כך שעדין הסדרה לא הצליחה לפרוץ מחוץ לגדר ה'סביר'. עיקר הישענותה על עיצוב ונופים מדהימים במקום על תוכן מענין ולא נמרח ואיטי היו בולטים ואפילו משחק מוצלח מכמה מהשחקנים הבולטים לא הציל אותה מגורל הבינוניות. אם עוד לא ראיתם את פרקי הסדרה, אתם מוזמנים לקרוא את הביקורת שלי על אותו פרק בכורה, כי מעתה ואילך מאמר זה יהיה עמוס ספויילרים למי שלא ראה את כל העונה הראשונה. וחזרה לענייננו…
לאט מדי וכמעט מאוחר מדי, סוף סוף בפרק השישי ניצת קצת ענין בסדרה כאשר ויזריס קיבל עונש על התנהגותו המבזה. חמישה פרקים של שעמום ואיטיות נסבלת בקושי, גרמו לי להוריד מעט את רף הציפיות, אין ספק. אבל אז הגיע הפרק השביעי והתעלה על קודמו: הרבה מאד מזימות ותככים – ממש כמו אופרת סבון מתוסרטת היטב, רק עם אבירים. חאל דרוגו הבטיח לדינריז את כס הברזל ונד סטארק בטח באדם הלא-נכון כאשר ניסה להפיל את שלטונו של ג'ופרי באראת'יאן (או לניסטר, איך שתרצו) במקום אביו רוברט המנוח; כך שלבסוף מצא את עצמו כלוא על בגידה. אחרי שישה פרקים, הפרק השביעי הביא את הסדרה לשיא התחכום שלה (שיא שישמר עד סוף העונה לצערנו). פרק שמונה גם הוא היה מעל הסביר, וגם סוף סוף הציג קרב מענין שנמשך יותר משניות אחדות – הקרב בין מורה ה'ריקוד' של אריה, סיריו, לשומריהם של הלניסטרים. פרק תשע היה כנראה שיא המתח של הסדרה: הכיצד יתכן שהפנים המוכרות ביותר בסדרה (ומי שנחשב כמוביל שלה), ימחק גם הוא מהמסך? למרות שאת הקלף של התאוששות ממוות-בטוח חשף התסריט (הספר) כבר על הילד בראן שהתרסק מגובה, בכל זאת היה מתח באשר לגורלו המר של אדארד סטארק. זה הסיט את כל תשומת הלב מהממבו-ג'מבו הפולחני-כישופי שנעשה לחאל דרוגו הגוסס לפתע, וקילקל את הקונספט הלכאורה-נקי-מפנטסיה ומעודד במיוחד של הסדרה (מה שרק יתעצם בסוף הפרק העשירי עם חשיפת הדרקונים החיים) למרות שכבר בפרקים קודמים ניקרו בדרכנו פנטסיות על מתים מתעוררים לחיים.







הקומדיה התקופתית "הוד מעלתך" (ש.ל.ר, Your Highness) בבימויו של 



