ביקורות קולנוע (עמוד 34)

"מלחמת הכוכבים 9: עלייתו של סקייווקר" – ביקורת #2: תחושה נוסטלגית חמימה

"מלחמת הכוכבים: פרק 9 – עלייתו של סקייווקר". דייזי רידלי.

עוד לפני שעמוד תסריט אחד שלו נכתב, ניתן היה לצפות שהסרט "מלחמת הכוכבים: פרק 9 – עלייתו של סקייווקר" יאכזב כמות גדולה של אנשים. חרף הפגמים האמיתיים שיש בו, יש גם מספיק מה לאהוב. אפילו אם חוברו כאן קטעים רק לשם התרפקות נוסטלגית, אני כן אוהב את הדמויות הראשיות ורוצה לראות עוד מהן.

"מלחמת הכוכבים" היא סיפור אישי עבורי, ואי אפשר לדבר על פרק 9 מבלי לדבר על המשא הגדול שהוא נושא על גבו. לפני שנים רבות, בגלקסיה רחוקה רחוקה, יצא סרט עצמאי של יוצר עם חזון. היוצר ההוא רצה ליצור בסוף שנות ה-70 מערבון חלל שיתכתב עם הסדרות שהוקרנו בבתי הקולנוע כשהיה ילד. קראו לו ג'ורג' לוקאס. הוא כבר עשה סרט אמנותי ("THX-1138") שזכה לביקורות טובות וסרט התבגרות שיצר ז'אנר שלם ("אמריקן גראפיטי"), אבל אף אחד לא הצליח להבין מה הוא רוצה לעשות עם סרט המוזר הזה ומה זו השטות הזו שנכנסה לו לראש. סביבו היו במאים מכובדים כמו פרנסיס פורד קופולה ומרטין סקורסזה שניסו להסביר לו עד כמה חבל על הזמן שהוא משקיע בסרט הילדים הטיפשי הזה. אבל היה לו שם גם חבר בשם סטיבן שפילברג שאמר לו שזה הולך להיות להיט מטורף. וכך אכן היה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פצצה" – ביקורת: שלוש השחקניות הראשיות אמינות וסוחפות בסרט קר

"פצצה". מרגו רובי, ניקול קידמן, שרליז ת'רון.

"פצצה" הוא דרמה המבוססת על הסיפור האמיתי שהתחולל בערוץ “חדשות פוקס" והגיע לנקודת רתיחה בשנת 2016 של ההטרדות והניצול המיני מצד מנהל הערוץ ומנהלי התכניות השונות. מאז נפוצה תנועת metoo# באוקטובר 2017, הנושא הזה מעסיק את נשות הוליווד, מה שכנראה דירבן שחקניות רבות מוכרות בתעשייה להשתתף בו בתפקידים קטנים. הסרט מעניין, קצבי (בעיקר בתחילתו) ומשוחק מצוין. יחד עם זאת, האופן בו העלילה מועברת מרוחק ולא מרגש.

הסרט נפתח בהצגה שנונה ומשעשעת של ערוץ "חדשות פוקס", השמרני-ימני, והעובדים בו על ידי העיתונאית מייגין קלי (בגילומה של השחקנית זוכת האוסקר שרליז ת'רון באיפור שמקשה מאוד על זיהויה, לולא הקול הייחודי שלה). מעבר להבנת בעלי התפקידים השונים והצורה בה המקום עובד, היא גם מציגה את הסקסיזם הגלוי בכל פינה, ובכך מפנה את הזרקור אל הנושא המרכזי שהוא הטרדות מיניות וניצול מרות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מלחמת הכוכבים 9: עלייתו של סקייווקר" – ביקורת #1: לא אמין אך קצבי ומהנה

"מלחמת הכוכבים: פרק 9 – עלייתו של סקייווקר". דייזי רידלי.

"מלחמת הכוכבים: פרק 9 – עלייתו של סקייווקר", הסרט התשיעי בסדרת הסרטים המצליחה "מלחמת הכוכבים", יצליח מאוד בלי שום קשר לטיבו או לאיכותו. רובו קצבי ומהנה והוא אינו סרט רע אבל יש בו המון מגרעות.

הבעיה הגדולה עם הטרילוגיה השלישית, שאהבתי גם בלי להשוות לטרילוגיה הקודמת שג'ורג' לוקאס ביים בין 1999 ל-2005, היא שבניגוד לטרילוגיה המקורית (1983-1977) אין בה מספיק (/בכלל?) קטעים מקוריים ובלתי נשכחים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"האפיפיורים" – ביקורת: עובד בעיקר בזכות אנת'וני הופקינס וג'ונתן פרייס

"האפיפיורים". ג'ונתן פרייס, אנתוני הופקינס.

על הנייר "האפיפיורים", המביא סדרת שיחות בין שני גברים זקנים (בשנות ה-70 וה-80 לחייהם) שהקדישו את חייהם לנצרות, אינו המתכון לסרט מעניין שחלקים גדולים ממנו מתנהלים בלטינית, באיטלקית ובספרדית. הסרט של "נטפליקס", שכמו "האירי" ו"סיפור נישואים" זוכה להקרנות בבתי הקולנוע לפני שיהיה זמין למנויי שירות הסטרימינג, עובד בעיקר בזכות אנת'וני הופקינס וג'ונתן פרייס, שני השחקנים הבריטיים הוותיקים שמגלמים אפיפיורים מגרמניה ומארגנטינה. כמו הרבה סרטים לאחרונה, כולל "השמים הם הגבול", הסרט לא מבוסס על מקרה אמיתי אלא "בהשראת" המציאות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"השקרן הטוב" – ביקורת: הדינמיקה מצוינת בין הלן מירן ואיאן מק'קלן

"השקרן הטוב". איאן מק'קלן, הלן מירן.

"השקרן הטוב" הוא דרמת פשע מותחת עם שניים מטובי שחקניה של בריטניה המבוססת על רב מכר ועוסקת בהונאה, באהבה ובהזדקנות ומה שקורה כשמערבבים אותן ביחד. הסרט מתחיל טוב ובמהלכו, עם כל תפנית עלילתית, שניתן לראות שעומדת להגיע מקילומטרים, מאבד עוד קצת מהעניין שנבנה בתחילתו. כמעט אין דבר שיוכל לגרוע מתצוגת המשחק המרשימה של כוכבי הסרט הותיקים הלן מירן ואיאן מק'קלן, והדינמיקה המצוינת ביניהם, רק חבל שזה הסרט בו הם משתפים פעולה לראשונה. הסרט אמנם לא טוב במיוחד, אבל הוא גם לא רע וקהל מבוגר יוכל למצוא בו עניין.

זהו הסרט השלישי ברציפות, והפעם הרביעית בסך הכל, בו ביל קונדון מביים את איאן מק'קלן (השלושה הקודמים היו "אלים ומפלצות" מ-1998, "מר הולמס" מ-2015 ו"היפה והחיה" מ-2017). על "אלים ומפלצות" אף זכה באוסקר על התסריט המעובד הטוב ביותר. אך הדרמה המדודה שעבדה היטב שם ובסרטו "קינסי" (2004), מרגישה מעט מאולצת בסרט זה. הכניסה החלקה לתוך העלילה מאבדת מומנטום בשינויי המיקום והתקופות בסצינות השונות שאולי תפסו את עין הקורא בספרו של ניקולס סירל (הסופר שבעברו עבד במודיעין הבריטי), אך שחררו את עין הצופה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"השמים הם הגבול" – ביקורת: מסע מרהיב ללא דמויות מעניינות

"השמיים הם הגבול". פליסיטי ג'ונס, אדי רדמיין.

הסיפור שרצו לספר ב"השמים הם הגבול" לא בא לידי ביטוי בצורה טובה והסרט עצמו אינו מספיק מרתק, מרגש או מלהיב כפי שהסיפור יכול היה להיות.

לאורך ההיסטוריה היו צמדים של שחקנים שחזרו וכיכבו יחד במספר סרטים מבלי להיות בני זוג בחיים, כמו ויליאם פאוול ומירנה לוֹי הנהדרים, קרי גרנט וקת'רין הפבורן המקסימים, טום הנקס ומג ריאן החביבים, ואמה סטון וריאן גוסלינג המשגעים. אף אחד לא ייחל בקוצר רוח לראות שוב את אדי רדמיין ופליסטי ג'ונס, שכיכבו ב"התאוריה של הכול" על סטיבן הוקינג. העולם לא השתוקק ל"התאוריה של הכול: הנקמה". וגם בליהוק של השניים חולשתו של הסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רצח כתוב היטב" – ביקורת: הקצב מגחיך באופן לא חיובי את העלילה

"רצח כתוב היטב". ג'יידן מרטל, ריקי לינדהום, מייקל שאנון, דון ג'ונסון, ג'יימי לי קרטיס, טוני קולט, קת'רין לנגפורד.

"רצח כתוב היטב" הוא דרמת תעלומה בסגנון ספריה (והסרטים המבוססים עליהם) של אגת'ה כריסטי על רצח שמתרחש באחוזה, אשר כל המשפחה ומקורביה חשודים במעשה. כפי שהמעמד דורש, העלילה מלאת תפניות והצופים עסוקים בלנחש מיהו האשם האמיתי, אבל הגילויים המוקדמים שמנטרלים את המתח והבימוי הבעייתי מרחיקים את הצופים מלשבת בקצה המושב בציפייה לבאות. התסריט חסר המעוף לא ממש עוזר לסרט להתרומם. אולי היחידים שעשויים להנות ממנו הם צעירים שלא צפו בסרט תעלומה מימיהם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סיפור נישואים" – ביקורת: השחקנים נהדרים

"סיפור נישואים". אדם דרייבר, סקרלט ג'והנסון.

"סיפור נישואים", שכתב וביים נואה ("נוח") באומבך, אינו השם הנכון לסרט והוא אפילו מטעה כי הוא לא על נישואים וגם לא לגמרי על סיום נישואים, מה שהיה עדיף. הסרט של נטפליקס, שמוקרן בבתי הקולנוע לפני שיגיע למכשיר הביתי של המנויים, כמו "רומא" בשנה שעברה ו"האירי" של מרטין סקורסיזה, ארוך מדי וצריך היה להיות ממוקד יותר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"עיר יתומה" – ביקורת: משחק איכותי בקצב עלילה איטי

"עיר יתומה". אדוארד נורטון.

"עיר יתומה" הוא דרמת פשע בסגנון פילם נואר שעוסקת בתעלומה מורכבת ומסואבת אותה מנסה לפתור עוזר בחברה לבילוש פרטי הסובל מתסמונת טורט בשנות ה-50 בניו יורק. העלילה נוגעת בנושאים של מתח בין-גזעי, פערים חברתיים-כלכליים ושחיתות פוליטית (יחסי הון-שלטון בפרט) – נושאים טעונים בפוליטיקה האמריקאית העכשווית (גם הישראלית, בעצם). למרות הבסיס המבטיח של הסרט, הוא לא ממש תופס ומרגיש ארוך יותר מאורכו הארוך ממילא (כמעט שעתיים וחצי), אך ניתן להנות מהליהוק המוצלח שלו והמשחק האיכותי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"האירי" – ביקורת: מלהיב ומתסכל, גדוש אך מתגמל

"האירי". אל פאצ'ינו, רוברט דה נירו.

"האירי" של מרטין סקורסזה הוא סרט מלהיב ומתסכל, מרתק ומשעמם, מהיר ואיטי, ארוך וארוך. יש בו גודש רב, לפעמים רב מדי, ועם זאת, למי שיתן לו סיכוי מצפה תגמול גדול.

ראשית, שניים מגדולי השחקנים של שנות השבעים נותנים בסרט הזה תפקידים מעולים. שנים רבות עברו מאז שהם החלו לבלבל בין משחק למניירות. מי זכר שאל פאצ'ינו יודע לשחק ככה? מי זכר שהוא יודע מצד אחד להיות עוצמתי ומצד שני להיות פגיע? מי זכר שהוא יכול לחשמל את המסך? אני זכרתי. לכן השנים האחרונות היו כל כך מתסכלות. מי זכר שרוברט דה נירו הוא אחד מגדולי השחקנים אי פעם? מי זכר שהחיוך והמבט שלו יכולים להעביר כל כך הרבה? מי זכר שהוא יכול להיות כל כך רגיש ועדין? אני זכרתי. דה נירו באמת היה גדול השחקנים של דורו ואבדה גדולה לקולנוע. והנה, לפתע, שניהם מציגים תצוגת משחק מפעימה. זה לא פחות ממרגש.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"לשבור את הקרח 2" – ביקורת: מקוריות שמוצגת בצורה שטוחה

"לשבור את הקרח 2".

בדיוק כשהשיר "Let It Go" הפסיק להתנגן לנו בראש, מגיע "לשבור את הקרח 2" – סרט ההמשך ללהיט האנימציה ההיסטרי של דיסני משנת 2013 על שתי האחיות בנות המלוכה אנה ואלזה, כשלזו האחרונה יש כוח הקפאה קסום. גילוי נאות, הסרט הראשון היה בעיני לא מוצלח במיוחד, כך שמי שאהב אותו מאוד, צריך לקרוא את הביקורת בערבון מוגבל. סביר להניח שהסרט יצליח מבלי קשר לאיכויות שלו, ואולי על זה דיסני הסתמכו כשאישרו תסריט כל כך לא מעניין ותבניתי. העיקר שאלזה מחליפה מספר תלבושות במהלכו (וזאת, חברים, חשיבה עסקית!).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פורד נגד פרארי" – ביקורת #3: סוחף ומהנה עם סצינות מיותרות

"פורד נגד פרארי". כריסטיאן בייל, מאט דיימון.

"פורד נגד פרארי" הוא דרמת מרוצים המבוססת על סיפורם האמיתי של קרול שלבי, נהג מרוצים לשעבר ומנהל עסק לבניית מכוניות מרוץ ושל קן מיילס, מכונאי ונהג מרוצים, אשר מציגה את הדינמיקה המיוחדת ביניהם וההישג המפעים אליו הגיעו בשנת 1966. הסרט מתחיל טוב מאוד בצלילה עמוקה לתוך עולם הרכב, אך מתלכלך בסצינות מיותרות שנועדו לנפח את העלילה ללא צורך. ובכל זאת, מדובר בסרט סוחף ומהנה לצפייה על המסך הגדול.

אין אחידות באיכות ובתוכן סרטיו של הבמאי ג'יימס מנגולד – מסרטים שאהבתי מאוד, הדרמה "נערה בהפרעה" (1999), המערבון "3:10 ליומה" (2007) וסרט הפעולה-מד"ב "וולברין" (2013) ועד לסרטים שהיו סבירים עד בלתי צפיים – "כמו יום ולילה" (2010) ו"קייט וליאופולד" (2001). הוא ללא ספק יודע להציג מכלול סיפורי בצורה טובה, אך מתקשה להתמקד בעיקר, מה שלא רק פוגם בקצב של הסרט, אלא גם מסכן את העיניים שלי מפגיעה אחרי מספר רב של גלגולי עיניים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »