"הג'נטלמנים" – ביקורת: לנו ולצ'ארלי הנאם מגיע יותר
"הג'נטלמנים". צ'ארלי האנם, מתיו מקונוהיי, טום וו.
"הג'נטלמנים", סרטו החדש של גאי ריצ'י, דומה ברוחו לסרטיו הראשונים (עולם הפשע באנגליה, גברי, אלים) אך יותר מתמיד נראה שבחר לביים תסריט שכתב ילד בן 14. על הנייר התסריט נשמע, כנראה, מגניב ומתוחכם; הוא הצליח למשוך את יו גרנט, מת'יו מקונוהי, קולין פארל, מישל דוקארי (בעוד תפקיד אחר לגמרי מליידי מרי שגילמה ב"אחוזת דאונטון"), הנרי גולדינג ("עשיר בהפתעה") ועוד. הדבר הטוב ביותר בסרט (ופחות או יותר היחיד מלבד התלבושות) הוא השחקן צ'ארלי הנאם ("ילדי האנרכיה"), שהוא בעצם בתפקיד הראשי.
ריי (הנאם) הוא יד ימינו של מיקי פירסון (מקונוהי), ששולט בתחום החממות לגידול גראס, ושוקל למכור את העסק שלו שמניב מיליונים. העסק והעסקה מושכת את מת'יו (ג'רמי סטרונג, "מכונת הכסף") המכונה "היהודי", סינים, וגם מאמן אגרוף (פארל) מעורב בעל כורחו בעסק. למי שייכת הנאמנות של כל אחד מהם? מי יִרה במי ולמי אכפת?
