9 באוגוסט 2012 בשעה 9:30, מאת
אופיר איל
"טד". מארק וולברג וטד.
אחרי אוסף סדרות טלוויזיה מבריקות, סת' מקפרלן, נער הזהב של הטלוויזיה האמריקאית, מגיע לקולנוע עם סרטו הראשון "טד". למעשה, הפרט הכי חשוב שצריך לדעת על הסרט הזה הוא שהוא של סת' מקפרלן. אמנם יש בו שחקנים טובים ודב פרוותי מסקרן המדגים דיבור מלוכלך מהו, אך כל אלה משניים לעובדה שמקפרלן עומד מאחורי היצירה הזו. העלילה והדיאלוגים תפקידם לשמש במה לרעיונות הציניים וחדי האבחנה של האיש הזה, כך שההנאה ממנו היא בעיקר רעיונית ומילולית. באיזו מידה זה מצליח לסחוב סרט שלם? לא ממש אם אינך אמריקאי שרגיל לעלילה הומוריסטית נמוכה למדי.
מקפרלן, יוצר אמריקאי פורה ורב גוני, הוא אנימטור, תסריטאי, מפיק, מלחין, שחקן ומדובב, שעומד מאחורי כמה מסדרות האנימציה האמריקאיות הטובות ביותר. בין יצירותיו ניתן למצוא את "איש משפחה", "אבא אמריקאי" והעדפה אישית שלי- "המעבדה של דקסטר", שהן סדרות אנימציה שמטרתן לרוב היא לטבוח בנורמות וערכים אמריקאים מיופייפים. הסדרות של מקפרלנד נודעות בהפניית אצבע מדוייקת לרגעים המגוכחים ביותר של התרבות האמריקאית ובחופש האומנותי שהן נוטלות לעצמן על מנת לעסוק באלה: בכל אחת מהסדרות הללו פרק שגרתי יכול להיעצר לטובת כמה רגעי שקט מביכים או לשם חיתוך לעיסוק בנושא אסוציאטיבי של אחת הדמויות. כמו כן, אין בהן הקפדה על ריאליזם כאשר בסידרה "אבא אמריקאי" מככב חייזר שאומץ לחיק המשפחה וב"איש משפחה" הדמות הכי מתפקדת פרקטית ורגשית היא הכלב המשפחתי. תשכחו ממשפחת סימפסון- שכבודה בהחלט במקומה- בסדרות של מקפרלן החוק העלילתי היחיד שנשמר הוא זה שברגע נתון ישרת הכי טוב את הבדיחה, שהיא לרוב על חשבונה של אמריקה.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »
