פסטיבל דרום 2011: לימור לבנת תקפה את הסרט "עדות"
פסטיבל קולנוע דרום 2011 (ה-10 במספר) נפתח אמש (א') בסערה: שרת התרבות לימור לבנת שהגיעה לטקס פתיחת הפסטיבל, תקפה על הבמה את הסרט הפותח "עדות" של שלומי אלקבץ, המורכב ממונולוגים של שחקנים המדקלמים עדויות של אזרחים פלשתינים ושל חיילים ישראלים, על המתרחש בשטחי יהודה ושומרון.
"היה לי חשוב להגיע לכאן הערב", אמרה לבנת, "ולומר את הדברים לפני שאפרד, כיוון שרבים קראו לי להחרים את הפסטיבל. אני נגד חרמות ובעד חופש הביטוי, בלי אבל ובלי בערך, ולא רק כשמתאים לי, אלא תמיד – גם באריאל וגם בשדרות. לצערי, הסרט שיוקרן בעוד זמן קצר מציג עמדה חד צדדית ומסולפת שאינה תואמת את המציאות שדווקא כאן בשדרות מכירים היטב." לבנת נקטעה בידי מטח צעקות מקרב הנוכחים שקראו לה להישאר ולצפות בסרט שזו היתה בכורתו העולמית. היא המשיכה בדברים: "הסרט אינו מציג את עדותם של נפגעי הטרור בישראל, של האוטובוסים המתפוצצים, של ילדי שדרות שחטפו כאן מטחי טילים לאורך שנים. עדות? התעלמות."
תקיפות של סרטים על בסיס תקצירי עלילה ושמועות מסוג מה שעשה יאיר לפיד ל"אודם" עושות רק יחסי ציבור לסרט. מילא היתה שרת התרבות צופה בסרט עד תומו וזועקת את דבריה אחרי ההקרנה, עוד היה לזה תוקף כלשהו. אבל כבר למדנו ממקרה "הפסיון של ישו" אילו השלכות יש גם למעשים כאלה (כזכור, לאחר שאירגונים יהודים בארה"ב תקפו את הסרט, הוא יצא לבתי הקולנוע וגרף 370 מיליון דולרים בארה"ב בלבד – והתברג בזמנו לעשירית הסרטים הרווחיים ביותר בארה"ב). בקיצור, הדבר הנכון הוא לשתוק ולתת לאמנות להיות בשלה, אם רוצים באמת לנעוץ בה יתדות.
