פרסי אופיר 2011: את מי בכלל זה מעניין?
גם אם קולנוע ישראלי הוא הדבר שהכי מענין אתכם בעולם – הסיבה היחידה שהיה ויהיה לכם כיום אכפת מפרסי אופיר, הוא שאתם עובדים בתעשית הקולנוע המקומית. פרסי אופיר, מעין מקבילה מקומית וצנועה לפרסי האוסקר האמריקאים, הם פרסים שמוענקים לתעשיה קטנה, מתוך אותה תעשיה קטנה, ללא שום קשר לעולם החיצון לה. הדבר המסעיר ביותר שקרה בשנים האחרונות עם פרסי אופיר הוא שהזכיינית הכי מבוקשת ומצליחה בטלויזיה הישראלית הסכימה לשדר את טקס הענקת הפרסים. אילולא שאול דישי וניסיונו ליצור דמוקרטיה באקדמיה הישראלית לקולנוע, אף גוף תקשורתי לא היה מדבר על פרסי אופיר מלבד הצמד הסטנדרטי: יש מועמדים + יש זוכים. וזה לא שדישי עושה גלים בציבור הרחב או שהמאבק שלו קשור יותר מדי לפרסים, אבל לפחות הוא מצליח למשוך מדי פעם התיחסויות בכלי תקשורת נפוצים. אז מהן בעצם הסיבות שפרסי אופיר לא מעניינים אף אחד מחוץ לתעשיה הקטנה שמחלקת אותם לעצמה? ולמה חשוב כל כך שלמישהו מחוץ לתעשיה הזו יהיה אכפת מהם?










