"אנט". מריון קוטיאר.
"אנט" הוא סרט מוזיקלי על אהבה גדולה, התמודדות עם שדים פנימיים, ניצול והקרבה, וגם על ילדה מופלאה אחת. למרות סצינת פתיחה מסקרנת וסוחפת שלאחריה התחלה מבטיחה, הסרט ארוך ומייגע עם עלילה דלה למדי. יש בו מספר סצינות מיניות חושפניות וסצינות אלימות, כך שצופים רגישים צריכים לקחת זאת בחשבון. מי שינסו להנות רק מהמוסיקה הקליטה והעיצוב היפהפה, אולי יסיימו את הסרט בסיפוק מה. מוטב לצופים שמחפשים תוכן להמשיך לסרט הבא בלוח ההקרנות.
"אנט". מריון קוטיאר, אדם דרייבר.
"אנט" סרטו של הבמאי המוערך ליאו קראקס ("מנועים קדושים", "הנאהבים מפריז") פתח השנה את פסטיבל קאן היוקרתי, בחירה אשר גררה באולם הגרנד לומייר שריקות בוז ובהקרנה בה נכחתי בארץ גרמה בעיקר לצחוק בלתי מרוסן בין הצופים.
זהו הפרויקט הראשון באנגלית של קראקס, הידוע בבימויו האקסצנטרי והנועז, והוא אמור היה להיות לא-פחות ממהפנט: עם תקציב מושקע של כ 15.5 מיליון דולר (במימון אמזון), ליהוק מושלם של אדם דרייבר ומריון קוטיאר ופסקול של הצמד המוזיקלי "ספארקס", לא ברור היכן יש מקום לטעויות, אך ישנו – והרבה.
"אנט". אדם דרייבר, מריון קוטיאר.
"אנט" הוא מאסטרפיס. ככל שאני חושב עליו יותר, ככה אני מבין כמה זה סרט ענק ששווה 5 כוכבים בקלות. סרט כל כך מתוחכם ומהנה, שלא רק מקיים דו שיח מדהים עם ז'אנר המיוזיקלס, אלא כולל רצף אמירות פנטסטיות על תולדות עולם הבידור.
הסרט כולל את כל הייצוגים הנלעגים כביכול של השואו ביזנס: קיטש, מנייריזם, קלישאות, רומנטיסיזם, טראש, וולגריות, וסנטימנטליות – והופך את כל אלה ליצירת אומנות מפוארת.
"חצות בפריז". אוון ווילסון, מריון קוטיאר.
"חצות בפריז" נפתח בצילומים מרחבי פריז, כולל כל האתרים והבניינים המפורסמים ופארק שעשועים. זו העיר שאלן דיבר עליה בכל כך הרבה סרטים ובה מתרחש וצולם הסוף של "כולם אומרים אני אוהב אותך" (1996), ורק אז שם הסרט וכתוביות הפתיחה, שעל הרקע שלהן שומעים את בני הזוג גיל ואינֶז מדברים על פריז והוא אומר שבווודאי היה מדהים לגור בעיר בשנות ה-20.
המוזיקה ששומעים בפתיחה, בסיום ולכל אורך הסרט: Si tu vois ma mere של סידני בכט.
"בעלי ברית". בראד פיט, מריון קוטיאר.
לכאורה קל לסווג את "בעלי ברית" כמעין "מר וגברת סמית'" המתרחש במלחמת העולם השנייה, אבל בפועל קשה יהיה למצוא שני סרטים בעלי אופי כל כך שונה. במקום האקשן הקליל וחסר המח שמציע סרט המרגלים מ-2005, "בעלי ברית" אינו סרט אקשן, כי אם מותחן רציני ודרמטי המבוצע בצורה מצויינת, כזאת שתשאיר אתכם על קצה הכסא למשך כל אורכו.
את הסרט ביים רוברט זמקיס, שכבר זכה למקום של כבוד בספרי ההיסטוריה עם יצירות מופת כמו "להתחיל מחדש", "פורסט גאמפ" וטרילוגיית "בחזרה לעתיד". הפעם הוא מאחד כוחות עם סטיבן נייט, אחד הכותבים המוערכים בהוליווד היום, על אף שתסריטיו, בניגוד לסרטיו של זמקיס, לא זכו להצלחה רבה ("משחק באש", "לוק"). השילוב בין זמקיס לנייט עובד מצויין. מצד אחד הכתיבה של נייט בונה סיפור מפותל ורב תהפוכות בעוד שזמקיס מצליח להעביר את המתח הנבנה בעזרת כמה וכמה רגעי מפתח שמשאירים את הצופה עם נשימה עצורה.
"הנסיך הקטן".
"הנסיך הקטן" הוא סרט אנימציה צרפתי שמשתמש בספר באותו השם מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי, והוא השני לעשות כן אחרי שהספר עובד לסרט מוסיקלי כושל בבימוי סטנלי דונן ב-1974. ספר האגדות המודרני הוא ספר דק שחייבים להוסיף לו משהו כדי להפוך אותו לסרט באורך מלא, ובמקרה של סרט האנימציה החדש מדובר בסיפור על אם ובתה שעוברות לגור בשכנות לטייס זקן שכותב את הסיפור שיהפוך לספר "הנסיך הקטן".
השעה הראשונה עובדת מצוין, ואני מעריך את הרעיון מאחורי החלק השלישי של הסרט, הניסיון להעביר את רוח הספר, אך מרגע שהמטוס ממריא (בקטע מקסים ומרהיב) הסרט עובר לגמרי לפנטזיה ועובר למחוזות שעובדים פחות טוב. החלק הזה במיוחד אינו מתאים לילדים, ואף יכול להפחיד חלק מהם.
"חלודה ועצם". מריון קוטיאר, מתיאס שונירטס.
הסרט "חלודה ועצם" מבוסס על מקבץ סיפורים קצרים של הסופר הקנדי קרייג דוידסון באותו השם. העלילה אוחדה על פי 2 סיפורים עיקריים: "27 עצמות," סיפורו של מתאגרף-חובבן לשעבר שהיה בעל פוטנציאל וכעת חייו מוטלים לסדרה של קרבות מחתרת עם אגרופים חשופים; ו-"Rocket Ride" על מאמן לוויתן קטלני, שרגלו נתלשת על ידי הלוויתן.
דוידסון כתב 3 ספרים על מתאגרפים: הראשון היה רומן אימה בשם Sarah Court, לאחריו כתב את The Fighter ובסוף את "חלודה ועצם". כמחקר על נושא האגרוף, דוידסון נכנס למשטר אימונים קשה של 16 שבועות, וגם השתתף בתחרות אגרוף בטורנטו נגד הסופר מייקל נוקס, אך הפסיד.
ז'אק אודיאר ותומאס בידגין ("נביא") נמשכו מאד לסיפוריו של דוידסון, משום התעסקותו במשברים. דמויותיו של דוידסון בסיפוריו הן בשולי החברה, והסופר דוידסון מתאר את אכזריותו של העולם המודרני – עולם של כליאה, עולם של גברים, בלי הרבה אור. אודיאר ובידגין רצו לחקור את הכאוס והברבריות העכשוויים, ורצו להשתמש באכזריות ובברוטליות של אותם סיפורים כדי להעצים את האופי בו היצר הפיסי נאבק כדי לברוח מן הגורל האכזר שמוכתב על ידי גורמים חיצוניים.
"חלודה ועצם". מריון קוטיאר, מתיאס שונירטס.
"חלודה ועצם" הוא סרט נוסף שמצטרף לשורה ארוכה מדי של סרטים בשנים האחרונות שעשויים מצוין – צילום, עריכה, בימוי, משחק יוצאים מן הכלל – אך יש בהם פגמים, חסרים ו/או חסרונות שמונעים מהם להיות סרטים מצוינים. הסיפור לא "מחזיק" לכל אורך הסרט, משהו לא עובד, והבעיה, כרגיל, נעוצה בתסריט. שם הסרט, אגב, הוא ביטוי בצרפתית שפירושו דבר חסר ערך, שלא נשאר ממנו דבר מלבד… חלודה ועצם.
"התפשטות". מריון קוטיאר.
סרט המתח "התפשטות" בכיכובם של מריון קוטיאר, מאט דיימון, ג'וד לאו, גווינת' פאלטרו, קייט ווינסלט ולורנס פישבורן, פתח מכובד מאד והתמקם בראש טבלת שוברי הקופות של סוף השבוע, בעוד סרט הפעולה הספורטיבי "לוחם" בכיכובו של טום הארדי, לא היה כל כך בר מזל. "התפשטות" פתח עם 23.1 מיליון דולרים בקרב 3,222 בתי קולנוע, כך על פי ההערכות. לא מדובר בסכום מזהיר, אלא בסכום מכובד כאמור שמיקם אותו ב-15 הפתיחות הטובות של ספטמבר, מעט אחרי "גנב עירוני" עם 23.8 מ"ד אשתקד. למרות כל הכוכבים שלו, "התפשטות" לא עלה כל כך הרבה (כ-60 מיליון דולרים), ועם פתיחה כזו לא יהיה לו קשה להחזיר את ההשקעה תוך כשבועיים בארה"ב בלבד.
לעומת זאת, הפתיחה של "לוחם" לא האירה את השרירים של טום הארדי באור הבוהק ביותר. כוכב "התחלה" ו"עלייתו של האביר האפל" שמתוזמן ל-2012, עוד לא הצליח להוכיח את עצמו כשחקן המוביל סרט, כשהסרט כשל אפילו להגיע לסכומים הנמוכים שמצופה מסרטי ספורט. לשם השוואה, המועמד לאוסקר "פייטר" פתח אשתקד עם כ-12 מיליון דולרים. בין "לוחם" שהתמקם שלישי לבין "התפשטות" בצמרת, ניצב סרט הדרמה "העזרה" במקום השני, עם ירידה של 40.5 אחוזים ברווחיו מהשבוע שעבר בו אחז במקום הראשון. הוא גרף כעת עוד 8.7 מיליון דולרים בקרב 2,935 בתי קולנוע ובסך הכל ב-5 שבועות הרוויח 137.1 מיליון דולרים.
מותחן הוירוס המשתולל "מחלה מידבקת" (ש.ל.ר, Contagion) של סטיבן סודרברג, התחדש בקדימון ראשון. מככבים בסרט מאט דיימון, גווינת' פאלטרו, קייט ווינסלט, לורנס פישבורן, מריון קוטיאר וג'וד לאו והעלילה מתנהלת במספר קוים ומתמקדת בדמויות שונות, כשברקע משתוללת מגיפה קטלנית. תהנו:
"חצות בפריז". אוון ווילסון, רייצ'ל מק'אדמס.
"חצות בפריז" הוא הסרט השנתי של וודי אלן שמזה שנים מקפיד לכתוב ולביים סרט בשנה. אלן הוא היוצר של "קח את הכסף וברח" (1969), "הרומן שלי עם אנני" (1977), "שושנת קהיר הסגולה" (1985), "בעלים ונשים" (1992) ואחרים שאני אוהב מאוד. ראיתי רבים מסרטיו מהעשורים הללו פעמים רבות ותודות להם אני מחכה ומצפה מידי שנה בשנה לראות את יצירתו החדשה, על אף שכל סרטיו במאה ה-21 נופלים מההישגים של סרטיו הקודמים.
אולפני האחים וורנר אישרו רשמית כי השחקנים ג'וזף גורדון-לויט ומריון קוטיאר הצטרפו לסרט "עלייתו של האביר האפל" (ש.ל.ר, The Dark Knight Rises) של כריסטופר נולן, אך דבר התפקידים שנמסרו מוטל בספק. השניים יחברו שוב לכוכב השלישי של "התחלה" מבית נולן – טום הארדי – שיגלם את ביין.
הגרסה הרשמית טוענת כי גורדון-לויט יגלם את ג'ון בלייק, שוטר מקוף בעיר גותהם שהוצב תחת פקד גורדון; ואילו קוטיאר תגלם את מירנדה טייט, חברת הנהלה בתעשיות וויין שלהוטה לעזור לברוס וויין לשוב לפעילויותיו הפילנתרופיות של אביו. "כשאתה עובד עם אנשים מוכשרים כמו מריון וג'ו [ג'וזף]," מסר נולן, "זה לא מפתיע שתרצה לחזור על הניסיון [הזה]. חשבתי עליהם מיד לתפקידים של מירנדה ובלייק, ואני מצפה לעבוד עם שניהם שוב." אלא שנולן הוא אשף בשמירת סודות על הסרטים שלו, והמילים שלו הן בדרך כלל רמזים בלבד לדברים גדולים הרבה יותר. שתי הדמויות לכשעצמן אינן דגולות בעולם הקומיקס ולכן קל להבין כי מדובר בעטיפה בלבד עבור שני כוכבי "התחלה" שלו. הרי לא סביר שהוא יקח את השניים לסרט, ביחוד אחרי דיונים רבים, לגלם תפקידים עלומים. וראייטי מזכירים כי נולן עשה תרגיל דומה עם [ספוילר לסרט הראשון בסדרה] ליאם ניסן שהקרדיט שלו ב"באטמן מתחיל" הוא של הנרי דוקארד, אך למעשה התברר כי הוא ראס אל גול, אחד מאויביו הגדולים של באטמן שהוצג לראשונה ב-1971.[/ספוילר]
ואם כבר ראס אל גול – השחקן ג'וש פנס (שהופיע ב"הרשת החברתית") הצטרף ל"עלייתו" בתור ראס אל גול בצעירותו. הסרט יצטלם במהלך הקיץ בפיטסבורג שבארה"ב, עם כוונה לעלות לאקרנים בארה"ב ב-20 ביולי, 2012.