מגזין סרטים (עמוד 13)

הסרט הישראלי "זה לא זמן לפופ" יוקרן בתחרות הסינף-סינפודסיון בפסטיבל קאן 2024

"זה לא זמן לפופ". ירדן שי. צילום: שי אטר.

סרט הסטודנטים הישראלי "זה לא זמן לפופ" של עמית וקנין מאוניברסיטת תל אביב יוקרן בפסטיבל קאן 2024 (ה-77 במספר) שבצרפת. הסרט יתחרה בתחרות סרטי הסטודנטים 'הסינף' (La Cinéf), שהוא השם החדש לתחרות הסטודנטים הותיקה 'הסינפודסיון' (Cinéfondation).

"זה לא זמן לפופ" בן ה-14 דקות מתרחש ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. יעל (ירדן שי) מבריזה מהאזכרה של אביה שנפל במלחמת לבנון השנייה ומקווה לזכות בדירה מרופטת בדרום תל אביב שם היא תגלה את המחירים שעליה לשלם לשם כך. מטעם הסרט מספרים כי וקנין יחד עם צלם הסרט שי אטר, "ניסו להעמיד זו מול זו את האסתטיקה הגראנג'ית של דרום תל-אביב ואת תקוות הגיבורה יעל, באופן שיבליט את המתח בין סיפורה ובין סיפור קולקטיבי הגדול ממנה."

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"היחידה ללוחמה לא ג'נטלמנית" – ביקורת: מלאכותי ונשכח

"היחידה ללוחמה לא ג'נטלמנית". הנרי קאוויל.

"היחידה ללוחמה לא ג'נטלמנית" הוא סרט קליל על מבצע בריטי חשאי במלחמת העולם השנייה, שמאחורי הקלעים כלל את איאן פלמינג, שאומרים שגם בהשראת מוביל המבצע עיצב את דמותו של ג'יימס בונד (לכן הוא מציג את עצמו בסרט כפלמינג, איאן פלמינג). הנרי קאוויל (סופרמן) היה בין המועמדים הסופיים לגלם את בונד כשדניאל קרייג נבחר, ושמו שוב מוזכר בחיפוש אחר הבונד החדש. זו אולי הנקודה המעניינת ביותר בסרט שמתאמץ להיות מסוגנן והנשכח הזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי "כביש הסרגל" עם עידן עמדי זכה בפרס הראשי של פסטיבל ריימס פולאר 2024

מימין מיה דרייפוס וטלי שרון, עם השתתפותן בפסטיבל ריימס פולאר 2024 עם "כביש הסרגל". צילום: Pierre Oberkampf, באדיבות יחסי ציבור סרטי יונייטד קינג.

סרט הדרמה-מתח הישראלי "כביש הסרגל" של מיה דרייפוס ובכיכובם של טלי שרון ועידן עמדי, קטף את הפרס הראשי של פסטיבל ז'אנר המשטרה ריימס פולאר 2024 (ה-4 במספר) שבצרפת. ההכרזה על הזוכים התקיימה אמש (שבת) בעיר ריימס שמזרחית לפריז, כשבישראל פיקוד העורף הכריז על הנחיות חדשות וסגירת חלקים נרחבים במדינה, לקראת התקיפה הצפויה של איראן כנגד ישראל.

"על הזכיה המרגשת התבשרנו אתמול במקביל לירי של מאות הכטב"מים לעבר שטח ישראל, סיטואציה סוריאליסטית ישראלית," מסרה מנהלת ההפצה של הסרט לירון אדרי. "אנחנו גאים ושמחים עבור מיה, וחברת ההפקה ותעשיית הקולנוע הישראלית." הבמאית מיה דרייפוס הוסיפה: "מרגש מאד לזכות בהכרה על מותחן ישראלי בפסטיבל שמוקדש כולו לחגיגה של הז'אנר. מקווה שנתבשר על חזרתם של החטופים כך שנוכל לנשום שוב כמו שצריך."

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"איימי ויינהאוס: בק טו בלאק" – ביקורת: ניכר שליצירתיות הקולנועית ניתן משקל

"איימי ויינהאוס: בק טו בלאק". מריסה אבלה.

בשנת 2015 יצא למסכים סרטו הדוקומנטרי של אסיף קפדיה, "איימי", והציג פורטרט מהפנט של כוכבת בנפילה חופשית מהפסגה הכי גבוהה אל הסוף הטראגי הבלתי נמנע, בהתחשב בגורמים שהקיפו אותה והשפיעו עליה. כעת מגיע "איימי ויינהאוס: בק טו בלאק", סרטה העלילתי של סם טיילור-ווד ("נער משום מקום", "חמישים גוונים של אפור"), שמזכיר מאוד את הדוקו במהלכים העלילתיים שלו, אבל נופל ממנו משתי סיבות עיקריות – הנסיון להמנע מלחשוף את כל האמת, הלא כל כך נעימה עבור אנשים מסויימים, והעובדה שאף שחקנית, מוכשרת ככל שתהיה, לא באמת יכולה לגלם את איימי ויינהאוס כמו איימי ויינהאוס.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קרב אוויר" – ביקורת: סרט אקשן ישראלי עמוס ריגושים ומתח

"קרב אוויר". דניאל ליטמן במרכז. צילום: דיויד סקורי.

מלחין מוסיקת הפסקול תום שרפשטיין הוא הכוכב האמיתי של סרט האקשן הישראלי "קרב אוויר". הבימוי של רועי הורנשטיין, העריכה שלו עם יוסף גרינפלד ועבודת המצלמה של בנג'י כהן בהחלט יעילים – אבל כל סצינה בסרט, כולל סצינות שרק מדברים בהן, נטענת באנרגיה בזכותו של שרפשטיין ומשדרגת את הסרט לחוויה ששווה להנות ממנה בקולנוע.

העלילה הבסיסית של "קרב אוויר" דומה מאד לזו של "אהבה בשחקים" עם טום קרוז, רק מעתיקה אותה אל שנת 1967, בסמוך למלחמת ששת הימים. סרן רן נשר (מאור שוויצר) הוא טייס שחצן, ששם את שיקול דעתו, את תקוותיו להפיל בקרב ואת התשוקה להיות הטוב ביותר, לפני הוראות המפקדים שלו. דווקא את זה שלא סר לפקודות, מציבים בראש טייסת מטוסי המיראז', במקומו של ההיפך הגמור ממנו, סרן איתן רום (דניאל ליטמן), שמתקשה להחליט בעצמו ותמיד עושה בדיוק את מה שאומרים לו. בין השניים מתפתחת יריבות כיצד להוביל את הטייסת, כשברקע היא עשויה לאבד את ההשתתפות בשיא של התקופה – מבצע 'מוקד' לתקיפה סימולטנית של כל חילות האויר של כל אויבנו מסביב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

השחקנים לבנה פינקלשטיין ואסף יונש בין הזוכים בפרסי אמ"י 2023-2024

לבנה פינקלשטיין בפרימיירה של "המילים הטובות". צילום: רפי דלויה.

הוכרזו הזוכים בפרסי מפעל חיים של איגוד אמני ישראל (אמ"י) לשנת תשפ"ד 2023-2024 (ה-14 במספר), והם השחקנית לבנה פינקלשטיין, השחקנית והזמרת מוניקה ורדימון, המחזאי סעיד סלאמה, הכוריאוגרפית והרקדנית גבי אלדור, המוסיקאים חנן יובל, אבנר גדסי, ירדנה ארזי ורבקה זהר, המשפטן והקוסם דורון ב. לוינסון, הקוסם ונשיא הכבוד של אגודת הקוסמים משיח יעקבי, המלחין צבי שרף, והסופר והכוריאוגרף מושיקו יצחק הלוי. עוד יוענק השנה פרס לאמנים צעירים פורצי דרך, והם השחקן אסף יונש ("מי שמע על חווה ונאווה") והזמרת אודיה אזולאי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ספר הפתרונות" – ביקורת: מצחיק ואזוטרי

"ספר הפתרונות". פייר ניני.

למישל גונדרי, שכתב וביים את "ספר הפתרונות", יש רעיונות נפלאים. הקהל לסרט אינו גדול אך שמו של גונדרי ("שמש נצחית בראש צלול", "מדעי החלום") יכול להביא קהל סקרן לאולמות. אין ברירה אלא להגדיר את הסרט כקומדיה, ואם מוציאים את הדיאלוגים (שחלקם מצחיקים) יכול היה כמעט להיראות כמו וידיאו-קליפ ארוך, ז'אנר שגונדרי מצטיין בו כי הרעיונות שלו לא תמיד מחזיקים לסרט שלם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אנטומיה של נפילה" – ביקורת: מתאמץ להיות אמנותי

"אנטומיה של נפילה". סנדרה הולר.

"אנטומיה של נפילה" עטור הפרסים הוא סרט דרמה בן שעתיים וחצי דובר צרפתית ואנגלית סביב פרשייה משפטית. יאהבו את הסרט אנשים שמצאו עניין ב"פּרידה" האיראני. בשניהם יש משפט ועיסוק בשחזור ארוך. הקצב הזוחל המעיק של שניהם, הסגנון של "כמו הצצה לחיים אמיתיים", הוא הסעיף הראשון בספר ההוראות לסרטים אמנותיים, סרטי פסטיבל. במקרה הזה זה הצליח ל"אנטומיה של נפילה", שזכה סרט בפרס הראשי בפסטיבל קאן, פרס דקל הזהב, והיה מועמד ל-5 פרסי אוסקר: לסרט הטוב ביותר, לבימוי, שחקנית ראשית, עריכה וזכה על התסריט. את הסרט ביימה ג'סטין טרייה, שכתבה את התסריט עם בעלה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

דיסני+ יהיה זמין בחשבונית אחודה גם ללקוחות סלקום TV

דיסני פלוס בתוך סלקום טי-וי.

שירות הסטרימינג 'דיסני פלוס' (Disney+) ו'סלקום טי-וי' (סלקום TV) הכריזו על שיתוף פעולה, במסגרתו יוכלו לקוחות סלקום לשלם בחשבונית אחודה על דיסני פלוס ולדלג באמצעות כפתור יעודי בסלקום טי-וי אל אפליקצית דיסני פלוס. לשיתוף הפעולה אין בשורה בתחום העלויות: המחיר להוספת דיסני+ לסלקום יעמוד על 44.90 ש"ח לחודש, זהה לעלות ברכישה עצמאית ללא סלקום, ויותר מהמחיר שהיה עד ממש לאחרונה (39.90 ש"ח).

שיתוף הפעולה בין דיסני וסלקום דומה לשיתוף הפעולה של דיסני עם yes. עד כה yes היתה חברת התקשורת הישראלית היחידה שנענתה לדרישת דיסני להתחייב לכמות מנוים שיתחברו דרכה לדיסני+, ובינתים לא ידוע האם סלקום התחייבה גם היא. יתכן ואפשר למצוא רמז לכדאיות לשת"פ מצד סלקום בדברים שמסר מנכ"ל דיסני ישראל גיא קרני: "אנחנו שמחים על השותפות עם חברת סלקום הבאה לידי ביטוי בהארכת הסכמי ההפצה עבור ערוצי הטלויזיה שלנו והרחבת שיתוף הפעולה גם לשירות דיסני+." כלומר יתכן וכדי להמשיך ולהציע את תכני דיסני לצפיה בתוך אפליקצית סלקום טי-וי מפעם לפעם (סרטי קולנוע חדשים, סדרות לילדים), ההסדר המשתלם או הנדרש היה לשתף פעולה גם בהצעת דיסני+ דרך סלקום טי-וי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי "כביש הסרגל" עם עידן עמדי יתחרה בפסטיבל הז'אנר הצרפתי ריימס פולאר 2024

"כביש הסרגל". עידן עמדי, טלי שרון.

סרט הדרמה-מתח הישראלי "כביש הסרגל" של מיה דרייפוס ובכיכובם של טלי שרון ועידן עמדי, יתחרה בתחרות הרשמית של פסטיבל ז'אנר המשטרה ריימס פולאר 2024 (ה-4 במספר) שבצרפת. יהיה זה הסרט הישראלי הראשון שמוקרן בתולדותיו הקצרות של הפסטיבל.

עלילת הסרט מספרת על דפנה (שרון), בלשית משטרה תל-אביבית מבטיחה שהורחקה לעפולה ומוצאת את עצמה מטפלת בעבירות זוטות והתחמקות מהשמש הקופחת. כשאלמנת מלחמה צעירה נעלמת לפתע ואיש אינו טורח לחפש אחריה, דפנה הופכת את החיפוש אחריה ואחר נסיבות היעלמותה למשימת חייה. עוד משתתפים שרה פון-שוורצה, יגאל נאור, בועז קונפורטי, אנסטסיה פיין, והזמרת דיקלה. השחקן והמוסיקאי עידן עמדי שמככב בסרט, גויס למילואים לאחר טבח ה-7 באוקטובר 2023, ולפני כחודשיים נפצע קשה במהלך המלחמה בעזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"דוג-מן" – ביקורת: השחקן הראשי והכלבים בתצוגת משחק מרהיבה

"דוג מן". קיילב לנדרי ג'ונס.

"דוג-מן" הוא דרמת פשע המגוללת את סיפורו של גבר צעיר עם חיבור מיוחד לכלבים וחיבה גדולה לתיאטרליות. אמנם החיבור בין מופעי דראג לחיים בשולי החברה לא עובר חלק בגרון, סיפור החיים הקשה של הדמות הראשית מצליח לפצות על כך ואפילו לרגש, בזכות תצוגת משחק מרהיבה, שמרוממת אפילו את כתיבת הדיאלוגים הממוצעת. הסרט כולל לא מעט סצינות אלימות, אך הן רק קישוטי רקע לסיפור ייחודי ששווה צפייה למי שיעיזו.

לוק בסון יצר בקריירת הבימוי שלו סרטים מדהימים, חלקם מהאהובים עליי ביותר ("הכחול הגדול", "ניקיטה", "לאון", "האלמנט החמישי"), אך במעבר לשנות האלפיים הוא התחיל לדשדש. למרות שהמשיך לקבל תקציבי עתק ושחקנים מהשורה הראשונה רצו לעבוד איתו, בסון לא הצליח לשחזר את ההצלחה. זכורים לרעה "לוסי" (2014) ו"ולריאן ועיר אלף הכוכבים" (2017), שלא היה ברור בכלל לאן הוא רצה לקחת אותם. הסרט הזה מרגיש כמו חזרה לפשטות, סרט קטן עם סיפור שאפשר לספר בישירות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אווטאר: כשף האוויר האחרון" – ביקורת סדרה: עיבוד מבדר, אבל לא טוב מספיק

"אווטאר: כשף האוויר האחרון".

לאחר העיבוד הקולנועי הכושל של מ. נייט שמאלאן משנת 2010 לסדרת האנימציה המצליחה "אווטאר כשף האוויר האחרון", היה נראה שלא נזכה לעיבוד מוצלח (האם צריך בכלל עיבוד, זו כבר שאלה אחרת). אבל אז הגיעה נטפליקס ובשיתוף פעולה עם ניקולודיאון (הערוץ בו שודרה הסדרה המקורית) והביאו לנו עיבוד חדש בתצורת סדרה בת שמונה פרקים של כ-45 דקות כל אחד לעונה הראשונה (מתוך שלוש). הקדימון היה נראה מבטיח, וחייב להודות שבתור מעריץ, התרגשתי לראות את הדמויות לובשות צורה חיה, והפעם ברוח סדרת האנימציה. רק שלאחר צפייה בכל העונה, אני לא בטוח שהתוצאה טובה מספיק, אבל היא בכל זאת מבדרת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »