מגזין סרטים (עמוד 13)

"כאב אמיתי" – ביקורת #1: סתמי ויכל לעסוק בכל נושא אחר במקום השואה

"כאב אמיתי". ג'סי אייזנברג, קירן קולקין.

"כאב אמיתי". ג'סי אייזנברג, קירן קולקין.

"כאב אמיתי", סרטו השני של ג'סי אייזנברג ככותב וכיוצר – קופרודוקציה אמריקאית-פולנית בתקציב צנוע מאוד של 3 מיליון דולר, מנסה להיות סרט "חשוב" ו"איכותי", ואיזה נושא יכול להיות "חשוב" יותר מאשר סרט של זכרון השואה? וכשאתה יהודי אז בכלל יש לך ליגיטימציה אוטומטית לעסוק בכך, כביכול. הבעיה היא שהסרט היה יכול לעסוק בכל נושא בעולם, נניח במסע לירח, ולכלול כמעט בדיוק את אותן שורות דיאלוג בתסריט – והתוצאה הייתה זהה וסתמית בדיוק באותה המידה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים בגלובוס הזהב 2025: "הברוטליסט" זכה ב-3 פרסים, "אמיליה פרז" ב-4, "שוגון" שלט בטלוויזיה

"הברוטליסט". אדריאן ברודי.

"הברוטליסט". אדריאן ברודי.

את טקס הענקת פרסי גלובוס הזהב 2025 הנחתה ניקי גלייזר, שהבדיחה הטובה ביותר שלה היתה: "זנדאיה, היית מדהימה ב"חולית", התעוררתי כדי לראות את כל הקטעים שלך."

"הברוטליסט" זכה ב-3 פרסים: סרט, בימוי ואדריאן ברודי לשחקן ראשי. ברודי רק היה מועמד לגלובוס הזהב על "הפסנתרן", שעליו זכה באוסקר; גל גדות הגישה לו את הפרס יחד עם אדגר רמירז. הפתעה ענקית היתה בזכייה של פרננדה טורז בפרס השחקנית הראשית בסרט הדרמה I'm Still Here, סרט ברזילאי שהיה מועמד בקטגוריית הסרט שלא בשפה האנגלית, והפסיד כצפוי ל"אמיליה פרז" שזכה בשלושה פרסים נוספים: סרט קומדיה/מוזיקלי הטוב ביותר, שחקנית משנה ושיר מקורי.

בקטגוריות הטלוויזיה התמקדו ב"שוגון" שזכתה ב-4 פרסים: סדרת דרמה, שחקן ושחקנית ראשיים ושחקן משנה; Hacks זכתה בסדרת קומדיה ובשחקנית ראשית; "אייל קטן" זכתה במיני סדרה הטובה ביותר ובפרס שחקנית המשנה. ג'רמי אלן וייט, שלא היה נוכח בטקס (הוא מצלם סרט שבו הוא מגלם את ברוס ספרינגסטין), זכה בפעם השלישית ברציפות על תפקידו בסדרה הלא-קומית "הדוב", הישג יוצא דופן בגלובוס הזהב.

הפתעה (שלא תחזור באוסקר) נרשמה בקטגוריית סרט האנימציה, שבו זכה הסרט "עם הזרם" הלטבי, שאין בו דיאלוגים.
לראשונה, בשישי נערך טקס מקדים שבו חולקו שני הפרסים המיוחדים למפעל חיים (בדומה שמה שעושים מזה שנים באוסקר, למרבה הצער), לקולנוע פרס ססיל בי. דה-מיל לוויולה דיויס, ולטלוויזיה פרס קרול ברנט לטד דנסון שגם היה מועמד לפרס השנה.
(השמטתי שתי קטגוריות מיותרות כי הן פופוליסטיות: סרט שובר קופות וסטנדאפיסט במופע סטנדאפ.)

סרט דרמה
1. הברוטליסט
2. עד שיצא עשן לבן
3. אנונימי לגמרי
4. ה-5 בספטמבר
5. Nickel Boys
6. חולית חלק 2

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

המלצות לפסטיבל חיפה של ינואר 2025: ניצול שואה שמהגר לארה"ב, רצח הי"א במינכן ועוד

"הברוטליסט". אדריאן ברודי.

"הברוטליסט". אדריאן ברודי.

פסטיבל חיפה ה-40 היה מיועד להתקיים, כמדי כל שנה, בחופשת חג הסוכות, אבל עקב המלחמה בצפון, הארוע נדחה לינואר 2025 (והקרנות מוקדמות החל מה-31 בדצמבר 2024). בזכות עובדה זאת, יש לנו את הפריבילגיה החד-פעמית להתוודע לסרטים הכי גדולים של השנה, מבלי לחכות עד שיגיעו לבתי הקולנוע בפברואר או מרץ, כבדרך כלל.
הנה ההמלצות הבולטות בעיני לפסטיבל:

1. "הברוטליסט"- סרטו של בריידי קורבט, שזכה בפרס הבימוי בפסטיבל ונציה ובעוד 66 פרסים בינלאומיים נוספים, עוסק באדריכל ההונגרי הידוע, לסלאו טוט (אדריאן ברודי), ניצול שואה שמעדיף להגר לארה"ב עם סיום מלחמת העולם השניה על פני עליה למדינת ישראל הצעירה, רק כדי ללמוד על בשרו את חסרונה של הערבות ההדדית ואת אכזריותה של השיטה הקפיטליסטית.
הסרט ארוך מאוד, 215 דקות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום 2024 בקולנוע

סיכום שנת 2024 בקולנוע.

סיכום שנת 2024 בקולנוע.

סיכום השנה שעברה שלי נעשה בצל המלחמה. מי האמין שבמשך כל 2024 עדיין נהיה במצב מלחמה. השנה הקולנועית הנוכחית סבלה משתי השביתות הארוכות בהוליווד בשנה שעברה, כשחודשים שבתו איגודי השחקנים ואיגודי התסריטאים. סרטים ממדינות אחרות לא סיפקו כיסוי מספק על המחסור בתוצרת אמריקאית.

לגלן פאוול לקח זמן לפרוץ (שחקניות אמריקאיות נוטות להיעלם אחרי גיל 36) וזה קרה. השנה הופיע בשלושה סרטים: הקומדיה הרומנטית "רק לא את" האיומה, קומדיית הפעולה "היט מן" של ריצ'רד לינקלייטר, ו"טוויסטרס" הבינוני. הוא חתיך, שילוב של טום קרוז ומת'יו מקונוהי, ויש לו קסם שזה מספיק בימינו עם מעט מאוד כוכבי קולנוע חדשים.
לשחקנית הגרמנייה סנדרה הולר היתה שנה מוצלחת עם שני סרטים עם פרופיל גבוה: "אזור העניין" בגרמנית שזיכה את בריטניה באוסקר הראשון בקטגוריית הסרט הזר ו"אנטומיה של נפילה" הצרפתי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"החדר הסמוך" – ביקורת: שחקניות מעניינות והאדום האופייני של אלמודובר

"החדר הסמוך". טילדה סווינטון.

"החדר הסמוך". טילדה סווינטון.

"החדר הסמוך", סרטו הראשון באנגלית (באורך מלא) של פדרו אלמודובר, הוא דרמה נוגה שבמרכזו שתי שחקניות נהדרות, טילדה סווינטון וג'וליאן מור. בזכות השמות של שלושתם הסרט הבינוני זוכה לתשומת לב ולצופים.

פחות או יותר מאז סוף שנות ה-80 ובעקבות המועמדות לאוסקר של "נשים נשים" בקטגוריית הסרט הזר, דובר על כך שפדרו אלמודובר יביים סרט באנגלית. עלתה אפשרות ואף התקדמות בעניין לפני שהוא נסוג ממנה שיביים את "חולייטה" באנגלית בכיכובה של מריל סטריפ.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטים זרים שמתמודדים לאוסקר 2025- חלק ה' ואחרון

"מגע (ש.ל.ר)". איגיל אולפסון.

"מגע". איגיל אולפסון.

85 סרטים מ-85 מדינות מתמודדים על חמש מקומות בקטגוריית הסרט הזר (הבין-לאומי) באוסקר, כשרק 15 מהם יעברו את הניפוי הראשוני, ביניהם עוד סרט תיעודי וכמה וכמה סרטים שאין להם שום סיכוי לעבור לשלב הבא.

בוסניה: My Late Summer, סרטו של דניס טאנוביץ' (שזכה באוסקר על סרטו "שטח הפקר" מ-2001), אישה מגיעה לאי מבודד (לא בודד) בענייני ירושה משפחתית, ומוצאת את עצמה נשארת שם יותר זמן ממה שתכננה.

ארמניה: "יאשה וליאוניד ברז'נייב" ליאשה יש פנסיה מזערית, והוא מתחיל להתחכך בצמרת הפוליטית, ביניהם היו"ר ליאוניד ברז'נייב.

בוליביה: "בידיים שלנו" (Own Hand) התובע מריו וגה מנסה לעצור הוצאת להרוג של חמישה צעירים שהואשמו בגניבת כלי רכב ומתמקד באחד הצעירים ובאביו. מתרחש ב-2013.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אנורה" – ביקורת #2: פורטרט מרשים של אישה "עובדת"

"אנורה".

"אנורה".

זוכה דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון "אנורה" הוא אכן הסרט הטוב והראוי ביותר מבין סרטי הפסטיבל שכבר הופצו בארץ, ולמרות שאורכו כשעתיים וחצי, הוא לא משעמם לרגע אחד וגדוש בסצנות משעשעות ומצחיקות מאוד, תודות לכתיבה האיכותית והמשחק המשובח של כלל השחקנים.

אנורה מיכייבה (מייקי מדיסון) היא חשפנית שעובדת במועדון חשפנות בברייטון ביץ' בברוקלין, מעוז הקהילה הרוסית בניו יורק, ויום אחד היא מעניקה שירות לבחור רוסי בשם איוון זכרוב (מרק אדלשטיין), בנו של אוליגרך רוסי שנמצא בארהב למטרות לימודים, והוא מתלהב ממנה ומבקש ממנה להיות צמודה אליו במשך שבוע ולהשתכן באחוזתו הסופר מפוארת, בתמורה ל-15 אלפי דולרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אנורה" – ביקורת #1: מעניין בזכות הדמויות

"אנורה".

"אנורה".

"אנורה", זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן ומועמד ל-5 פרסי גלובוס הזהב (סרט, בימוי, תסריט, שחקנית ראשית ושחקן משנה), שהסכימו לשבץ אותו כקומדיה אך זו יותר דרמה עם קטעים קומיים מאשר קומדיה של ממש (אם חייבים להגדיר הכול). יש הרבה עירום, גם אלימות, אך יותר מכול זה סיפור על אנשים ובעיקר הבחורה שנקראת אנורה אך לא אוהבת את השם הזה ובכל זאת קוראים ככה לסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מרשעת: חלק 1" – ביקורת #2: חוויה בינונית שעוברת מהר

"מרשעת". אריאנה גרנדה, סינתיה אריבו.

"מרשעת". אריאנה גרנדה, סינתיה אריבו.

"מרשעת" הוא החלק הראשון בעיבוד הקולנועי המצופה (והמשווק בכל הכוח) למחזמר הפנטזיה מברודווי, באותו שם, שמשחק בעולם בעשרים השנים האחרונות. הסרט מגולל את סיפורה של המכשפה הרעה מהמערב, הנבלית מהספר/סרט "הקוסם מארץ עוץ", ומגלה למה היא רעה, ונוגע בנושאים של שונות והעצמה נשית. למרות שאני לא מחבב מחזות זמר במיוחד, האורך של שעתיים וארבעים שלו עובר יחסית מהר (מלבד כמה חלקים מעייפים), וזאת בזכות ההתרחשויות העלילתיות הרבות. מומלץ בחום לחובבי מחזות זמר, השאר מוזמנים לבחור סרט אחר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קפיטנו" – ביקורת: ביצוע מושלם שמתעתע בין אמת לפנטסיה

"קפיטאנו".

"קפיטאנו". צילום: Greta De Lazzaris, באדיבות קולנוע חדש.

מתאו גרונה, המעניין והטוב מבין במאי איטליה כיום, מצליח להתעלות אפילו על סרטיו המשובחים הקודמים עם "קפיטנו", שמשלב בצורה מושלמת בין ריאליזם לפנטזיה וגם משאיר הרבה חומר למחשבה.

סיידו ובן דודו מוסא, שני נערים מסנגל, מעוניינים להגר לאירופה ומצליחים לאסוף בחשאי את סכום הכסף הדרוש לשם כך, אולם אימו של סיידו לא מרשה לו לנסוע כיוון שהוא צעיר מדי והיא מפחדת, כמובן, שיקרה לו משהו, אבל סיידו ומוסא נוסעים, בכל זאת, בלי לספר לאף אחד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

איך לא: פרסי ה-IDA בחרו ב"אין ארץ אחרת" לסרט הטוב ביותר

"אין ארץ אחרת".

"אין ארץ אחרת".

הסרט הפרו-פלשתיני "אין ארץ אחרת" של יובל אברהםבאסל אדרהחמדן בלאל ורחל צור קטף פרס הסרט הטוב ביותר של פרסי התעודה של ה-IDA 2024 (ה-40 במספר) בלוס אנג'לס, ארה"ב. ארבעת יוצרי הסרט גם זכו בפרס הבימוי, ובפרס 'האומץ תחת אש' (Courage Under Fire Award).

הסרט מתבונן במשך 5 שנים בחיי הערבים ביהודה ושומרון. הבחירה ב"אין ארץ אחרת" לא מפתיעה במיוחד: הארגון שמאחורי הפרסים, ה-IDA (International Documentary Association) הואשם לפני מספר ימים כי ביטל פרסומות לסרט הישראלי "עוד נשוב לרקוד" בקרב חבריו, לקראת פרסי האוסקר.

הזכיה של "אין ארץ אחרת" ב-IDA מצטרפת לזכיה כסרט התעודה הטוב ביותר בפסטיבל ברלין 2024 הגרמני (שם קראו שניים מהיוצרים לעצירת מכירת הנשק לישראל) ובפסטיבל גותהאם 2024 הניו יורקי.

הפקת "עוד נחזור לרקוד" נגד התאחדות התעודה IDA: ביטלה פרסומות שלנו לאוסקר

חברת 'סיפור' שהפיקה את סרט התעודה "עוד נחזור לרקוד" של יריב מוזר על טבח ה-7 באוקטובר וספציפית במשתתפי פסטיבל הנובה, טוענת שהתאחדות התעודה הבינלאומית (International Documentary Association, העומדת מאחורי פסטיבל באותו השם ובקיצור IDA), גרמו לביטול פרסומות לסרט לקראת בחירת חמישיות המועמדים הסופיים לפרסי האוסקר.

הפרסומות המדוברות היו אמורות להופיע בהודעת דואר האלקטרוני (ניוזלטר) שמשווק באמצעות אי-בלאסט (eBlast) ונשלח באופן תקופתי אל חברי ההתאחדות התעודה, שרבים מהם גם חברים באקדמיה האמריקאית לקולנוע הבוחרת את המועמדים והזוכים בפרסי האוסקר. המפיק מייקל שמידט האשים במכתב ל'דה-ראפ' את מנהל השיווק והתקשורת של ה-IDA, זפרהן יומרו (Zaferhan Yumru), בביטול: "תוצאה של איבה אישית. אנחנו יודעים שה-IDA

ב-IDA דוחים את ההאשמות. עוד יצוין כי יומרו העלה תמונה לאינסטגרם שלו עם הכיתוב "קולנוענים למען פלשתין".