מגזין סרטים (עמוד 183)

הסדרות הישראליות "על הספקטרום", "אוטונומיות" ו"ככה זה" יתחרו בפסטיבל סיריז-מאניה 2018

"על הספקטרום". בן יוסיפוביץ', ניב מג'ר, נעמי לבוב.

"על הספקטרום". בן יוסיפוביץ', ניב מג'ר, נעמי לבוב. צילום: אוהד רומנו.

הסדרות הישראליות "על הספקטרום" של יובל שפרמן ודנה אידיסיס, "אוטונומיות" של יהונתן אינדורסקי ואורי אלון, ו"ככה זה" של אסי כהן, דנה מודן ורם נהרי, יתחרו בפסטיבל הסדרות 'סיריז מאניה' 2018 (ה-9 במספר) שבצרפת. "על הספקטרום" ו"אוטונומיות" יתחרו בתחרות הרשמית של הפסטיבל, בעוד "ככה זה" תתחרה במסגרת הקומית.

"על הספקטרום" מתארת את חייהם של שלושה צעירים על הספקטרום האוטיסטי, אשר חולקים יחד דירה במסגרת דיור מוגן, בלב שכונה רגילה. "אוטונומיות" מספרת על מציאות דיסטופית בישראל שחצויה בין חרדים לבין חילונים. מאעכר חרדי (אסי כהן שגם מככב ב"ככה זה") שעוסק בהברחות קטנות, מקבל משימה מליגה אחרת: לחטוף ילדה מהטריטוריה החילונית אל הטריטוריה החרדית. ב"ככה זה" דנה מודן ואסי כהן הם זוג שכנים עם אישיות שונה לחלוטין, שהנסיבות מפגישות בינהם שוב ושוב.

הפסטיבל יתקיים השנה בין ה-27 באפריל ל-5 במאי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שוברי קופות: בכורה מוצלחת ל"פסיפיק רים 2" ו"הפנתר השחור" החמישי הגדול בהיסטוריה

"פסיפיק רים 2: המרד". סקוט איסטווד, ג'ון בויגה.

"פסיפיק רים 2: המרד". סקוט איסטווד, ג'ון בויגה.

אחרי שישה שבועות, וירידה מתונה מאד בהכנסות מדי שבוע, סרט הקומיקס "הפנתר השחור" הודח מצמרת טבלת שוברי הקופות השבועית, והוחלף בידי סרט הפעולה ההמשכי "פסיפיק רים 2: המרד". ברם הכנסותיו של "הפנתר" עדין היו יחסית גבוהות בסופ"ש האחרון, ודחפו אותו אל 630.9 מיליון דולרים. בכך, הוא נטל את תואר 'סרט הקומיקס המכניס ביותר בכל הזמנים' מ"הנוקמים" (623.3 מ"ד) והתמקם חמישי בטבלת שוברי הקופות הגדולים ביותר בכל הזמנים בצפון אמריקה. הבאים בתור בטבלה הזו הם "עולם היורה" (652.3 מ"ד) ו"טיטאניק" (659.4 מ"ד), ו"הפנתר" צפוי בקלות לעקוף אותם ולסיים שלישי, מתחת ל"אווטאר" (760.5 מ"ד).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בחזרה מטואיצ'י" – ביקורת #2

"בחזרה מטואיצ'י". דניאל רדקליף.

"בחזרה מטואיצ'י". דניאל רדקליף.

"בחזרה מטואיצ'י" הוא סרט הישרדות ישיר למדי, שעל אף המראות הקשים וההזדהות עם גיבור הסרט, לא מצליח לרגש או לעניין באופן מיוחד ועל כן מאבד מהטעם שלו. העלילה, שמבוססת על ספרו של יוסי גינסברג (המגולל את חוויותיו האמיתיות), בעלת פוטנציאל אמיתי, אבל לא מצליחה לממש אותו בעקבות בימוי בעייתי. הסרט משובץ בסצינות גרפיות (ביניהן יותר, ביניהן פחות) שמבקשות לזעזע את הצופה, והן אכן אפקטיביות במטרה זו. אילו רק זה היה מספיק בשביל להפוך סרט לטוב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"להתראות שם למעלה" – ביקורת #2

"להתראות שם למעלה".

"להתראות שם למעלה".

בעיות מהותיות של קצב בסרט הצרפתי "להתראות שם למעלה" פוגמות במה שהיה יכול להיות סרט ממש טוב. בצרפת היה הסרט הצרפתי ה-6 הכי מצליח של 2017 ומועמד ל-13 פרסי סזאר, כולל לסרט הטוב ביותר, וזכה ב-5 מהם: על בימוי, תסריט מעובד, צילום, עיצוב אמנותי ותלבושות; שלושת האחרונים בצדק רב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"להתראות שם למעלה" – ביקורת #1

"להתראות שם למעלה".

"להתראות שם למעלה".

"להתראות שם למעלה" הוא סרט אגדה מרגש שלוקח את הצופים שלו למסע בן שעתיים, שהוא גם דרמטי, גם קומי, ומאוד יפה ויזואלית. למרות הנושאים בהם עוסק הסרט, מתוקף היותו אגדה הוא רחוק מלשמור על ראליזם, ומבקש מהצופה להתלוות אליו לעולם הייחודי אותו הוא יוצר בצורה מדויקת כל כך.

את הסרט הצרפתי כתב וביים אלבר דופונטל. דופונטל מוכר יותר כשחקן (למרות שביים כמה סרטים בעבר), וגם כאן הוא משחק בתפקיד הראשי. את כל אחד מתפקידיו בסרט הוא עושה על הצד הטוב ביותר, ועל שניים מהם (בימוי ותסריט מעובד), אף זכה בפרס הסזאר לאחרונה. הסרט מבוסס על ספר מצליח באותו השם, שיצא בשנת 2013 ונכתב על ידי פייר למטר. ספר זה זכה בפרס גונקור היוקרתי (הפרס הספרותי היוקרתי ביותר בצרפת), כך שמדובר מראש בסרט שהציפיות לגביו היו גבוהות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הקדמונים" – ביקורת

"הקדמונים".

"הקדמונים".

הביקורת על "הקדמונים", סרט הסטופ-מושן החדש של יוצר וואלאס וגרומיט, ניק פארק, מתחלקת לשניים. אם אנחנו מתייחסים אליו רק כסרט שמיועד לילדים קטנים, אז אין ספק שהם יהנו ממנו מאוד, בלי קשר לאיכויות שיש או אין בו. הוא מצחיק והאנימציה טובה. אבל אם אנחנו מתייחסים אליו כסרט החדש של ניק פארק, אז אנחנו והסרט נתקלים בבעיה.

סדרת סרטי וואלאס וגרומיט החלה עם 3 סרטים קצרים בני חצי שעה, וצברה לה אהדה רבה בקרב חובבי ז'אנר האנימציה. הסרטים, שנעשו בטכנולוגית הסטופ-מושן תוך שימוש בפלסטלינה, היו שנונים מאוד, ייחודיים ולא דמו לשום דבר אחר. הם נועדו יותר למבוגרים מאשר לילדים. שני סרטי הקולנוע שעשה פארק לאחר מכן, "מרד התרנגולות" ו"וואלאס וגרומיט והארנב הקטלני", הצליחו לשלב יפה בין קהל של מבוגרים לילדים בוגרים יותר. כנראה שהעבודה על סדרת הטלוויזיה והסרט "שון הכבשון" (אמנם לא כבמאי, אך ככותב ומפיק) שפנו לקהל צעיר בהרבה, גרמה לו להמשיך עם קהל היעד גם לסרטו הנוכחי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסדרה הישראלית "על הספקטרום" תוקרן בפסטיבל טרייבקה 2018

"על הספקטרום". בן יוסיפוביץ', ניב מג'ר, נעמי לבוב.

"על הספקטרום". בן יוסיפוביץ', ניב מג'ר, נעמי לבוב.

הסדרה הישראלית "על הספקטרום" של יובל שפרמן ודנה אידיסיס תוקרן בפסטיבל טרייבקה 2018 (ה-17 במספר) שבניו יורק, ארה"ב. זוהי הפעם הראשונה שסדרת טלויזיה ישראלית מוקרנת בפסטיבל.

"על הספקטרום" מתארת את חייהם של שלושה צעירים על הספקטרום האוטיסטי, אשר חולקים יחד דירה במסגרת דיור מוגן, בלב שכונה רגילה. השלושה הם עמית (בן יוספוביץ'), אוטיסט בתפקוד גבוה שעדיין מנסה להבין איך נוסעים באוטובוס, זוהר (נעמי לבוב) בחורה עם לקות שכלית שעובדת בארומה ומחפשת אהבה ורון רון (ניב מג'ר) בחור עם אספרגר, אובססיבי לערוץ הקניות ולניקיון, המסתגר בבית.

פסטיבל טרייבקה יתקיים השנה בין ה-18 ועד ה-29 באפריל. עוד, יוקרנו בו הסרט הישראלי "אין בתולות בקריות", הסרט האמריקאי מאת הבמאית הישראלית הגר בן-אשר, "נשים מתות מהלכות", והסרט הישראלי הקצר "מכתב אהבה למ"מ שלי".

"בחזרה מטואיצ'י" – ביקורת #1

"בחזרה מטואיצ'י". דניאל רדקליף.

"בחזרה מטואיצ'י". דניאל רדקליף.

ב"בחזרה מטואיצ'י" מגלם דניאל רדקליף (הארי פוטר) את יוסי! גינזבורג, שכתב את רב המכר "בחזרה מטואיצ'י" ב-1985 על חוויותיו בג'ונגלים של האמזונס ב-1981. אין הרבה ישראלים שאינם פוליטיקאים או אנשי צבא ושעשו עליהם סרט אמריקאי. בין מפיקי הסרט גם הישראלית דנה לוסטיג.

על פניו, זהו סיפור מרתק. יוסי! הסתובב אחרי הצבא בדרום אמריקה לפני שזה נעשה פופולרי עד כמעט נורמה. בבוליביה הוא פוגש מכר שוויצרי (ג'ואל ג'קסון האוסטרלי, שזה סרטו הראשון), שיחד עם קווין!, חבר אמריקאי שלו (אלכס ראסל האוסטרלי החביב, מ"כרוניקה בזמן אמת" והסדרה היחסית-חדשה SWAT), חוברים למדריך הטיולים קארל אל לב שטח לא ממופה במעמקי הג'ונגל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הפנתר השחור" בצמרת בחמישית; "טומב ריידר" מצליח לנצחו רק בחו"ל

"טומב ריידר". אליסיה ויקנדר.

"טומב ריידר". אליסיה ויקנדר.

סוף השבוע החמישי של "הפנתר השחור" בקופות ברחבי העולם המשיך להיות מרתק: בצפון אמריקה, הסרט החזיק חזק בצמרת והוסיף 27 מיליון דולרים בקרב 3,834 בתי קולנוע. זהו הסרט הראשון מאז "אווטאר" (2009) שמצליח להישאר במקום הראשון כל כך הרבה שבועות ברצף (ולפניו היה "החוש השישי" מ-1999). בסך הכל בחמשת שבועותיו בקופות גרף הסרט 605.4 מיליון דולרים, ודרושים לו רק עוד כ-18 מיליון דולרים (אותם הוא כנראה ירוויח עד יום שישי או שבת הקרובים) כדי להדיח את "הנוקמים" בתור סרט גיבורי העל המכניס ביותר בצפון אמריקה.

ההצלחה המסחררת של הסרט ממשיכה לפגוע בבכורות החדשות, והפעם הנפגע הראשי הוא סרט הפעולה "טומב ריידר", שהכניס בבכורה 23.5 מיליון דולרים בקרב 3,854 בתי קולנוע ונאלץ להסתפק במקום השני בטבלה של צפון אמריקה. אבל בשאר העולם, שם האוכלוסיה השחורה אינה דומיננטית כמו בארה"ב, התהפכו היוצרות ו"הפנתר השחור" הובס בידי "טומב ריידר". הסרט בכיכובה של אליסיה ויקינדר הכניס כ-84.5 מיליון דולרים בבכורה שלו ב-56 ארצות/שווקים (שהתווספו ל-9 ארצות מהשבוע שעבר), בעוד "הפנתר" הכניס כ-30 מיליון דולרים, וסך כל הכנסותיו מחוץ לצפון אמריקה מסתכמות ב-577 מיליון דולרים. מסביב לכל העולם, הכנסות "הפנתר" הגיעו ל-1.183 מיליארד דולרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"גבולות פרוצים" – ביקורת מפסטיבל אפוס

"גבולות פרוצים: מסע אל תוך עסקי האמנות".

"גבולות פרוצים: מסע אל תוך עסקי האמנות".

פסטיבל אפוס 2018 – "גבולות פרוצים" הוא הסרט הדוקומנטרי שפתח את פסטיבל אפוס ה-9 (פסטיבל בינלאומי לסרטי תרבות ואמנות המתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות). כמו הקומוניזם, גם הסרט הזה נשמע מאוד טוב בתיאוריה, ובפרקטיקה הוא לא ממש עובד. הסרט ממצה את עצמו יחסית מהר ואז כל מה שנותר לצופה הוא לספור את קיצו (של הסרט) לאחור.

השם של הסרט מוצלח יותר באנגלית – בתרגום ישיר "קווים מטושטשים", דו משמעות של גבולות מטושטשים (כלומר, פרוצים) ושל קווי אמנות מטושטשים. דואליות שנמצאת גם בתעשית האמנות, בה עוסק הסרט. הנקודה בה מתחיל הסרט הוא ניפוץ הרעיון הרומנטי שאמנות נעשית עבור היצירה – מדובר בעסק. במקרים חריגים, מדובר בעסק המגלגל מיליוני דולרים. הסרט מחולק לעשרה קטעים, כל אחד עוסק באספקט אחר בתעשית האמנות. הבעייתיות היא שאותה המסקנה בנוגע לתעשיה הוצגה מזוויות אחרות בקטעים השונים, כך שגם כשנוסף מידע חדש, הוא לא מוסיף הרבה לרעיון הכללי שהסרט מנסה להעביר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"טומב ריידר" – ביקורת #2

"טומב ריידר". אליסיה ויקנדר.

"טומב ריידר". אליסיה ויקנדר.

"טומב ריידר", שמתחיל לספר מחדש את הרפתקאותיה של לארה קרופט, הוא הבינוניות בהתגלמותה. לא סרט רע, אבל ממש לא סרט טוב. מספיק קצבי כדי שזמן הצפיה יעבור מהר, וכל כך חסר ערך שברגע שיצאת ממנו כבר שכחת מה ראית.

לארה קרופט ו"טומב ריידר" החלו את דרכם בסדרת משחקי מחשב לפני יותר מעשרים שנה. כפי שקורה יותר ויותר, דמותה של לארה מצאה את עצמה בשני סרטי קולנוע בכיכובה של אנג'לינה ג'ולי בתחילת שנות ה-2000. בשנת 2013 יצא משחק מחשב חדש שאתחל את סדרת המשחקים בפעם השלישית. כנראה שזה היה תירוץ טוב לאתחל גם את סדרת הסרטים, ואכן, הביוגרפיה של הדמות בסרט נלקחה ישירות מהביוגרפיה שנכתבה לדמות המשחק החדש. אבל זה לא נגמר שם – גם דמויות נוספות, מקומות, אירועים ושמות נלקחו ממשחק המחשב, ואם זה נשמע לכם מתכון לתסריט מקושקש במיוחד, אתם צודקים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"טומב ריידר" – ביקורת #1

"טומב ריידר". אליסיה ויקנדר.

"טומב ריידר". אליסיה ויקנדר.

"טומב ריידר" הוא בינוניות בשיאה. אין פה משהו מקורי או יחודי, זהו מוצר עתיר תקציב עם אפקטים סבירים, סרט הרפתקאות בטעם של פעם, בימים שהיו איים לא ממופים בעולם. סביר להניח שלא תקראו ביקורת על הסרט מבלי שיוזכרו סרטי אינדיאנה ג'ונס, ולא בכדי. הסרט שואב השראה משלושת הסרטים הראשונים על הארכיאולוג המפורסם בקולנוע.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »