מגזין סרטים (עמוד 182)

"הבלתי נראים" – ביקורת

"הבלתי נראים".

סרט הדוקו-דרמה "הבלתי נראים", מספר את סיפור השרדותם המרתק של יהודים שהסתירו את יהדותם ונשארו בברלין בזמן מלחמת העולם השניה. לכן, גם אם החלקים העלילתיים לא טובים מספיק, די בסיפור עצמו כדי לרתק ולהצדיק את הצפיה.

למרות הצהרות המשטר הנאצי, שהכריז רשמית כי ברלין נקייה מיהודים, בשנת 1943 חיו כ-7000 יהודים בברלין. על מנת לעשות זאת, יהודים אלו הפכו עצמם לבלתי נראים. אותם יהודים הפסיקו ללבוש את הטלאי הצהוב כשיצאו לרחובות ברלין ונעזרו בגרמנים שהסכימו להסתכן על מנת לעזור להם להשיג עבודה או מקלט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שוברי קופות: "פרא" עם דוויין ג'ונסון מתעלה על "מקום שקט" בניגוד לציפיות

"פרא". דוויין ג'ונסון.

דוויין ג'ונסון הוא שחקן אקשן והרפתקאות אהוב והתחרות שלו ושל סרטו "פרא" מול כוכב המתח-אימה "מקום שקט" היתה צמודה להפליא בקופות של צפון אמריקה, בסופה "פרא" הפתיע וניצח. בכורת "פרא" הכניסה לאולפני ניו ליין והאחים וורנר 34.5 מיליון דולרים בקרב 4,101 בתי קולנוע בצפון אמריקה, על פי הערכות. זו לא בכורה מרשימה במיוחד, אבל בהתחשב בתחרות (המפתיעה בהצלחתה גם היא), זה כן יפה. לשם השוואה, בכורת "המומיה" עם טום קרוז אשתקד הניבה 31.7 מיליון דולרים, והסרט המשיך וגרף מעל 80 מיליון בכל הריצה שלו בצפון אמריקה. ל"פרא" יש עוד סופ"ש אחד של נחת לפני שיצטרך להתמודד עם הסרט שצפוי להיות שובר הקופות הגדול של השנה – "הנוקמים 3: מלחמות האינסוף" – שהתחרות מולו היתה מה שהביא להקדמת "פרא" בשבועיים. מחוץ לצפון אמריקה, המצב של הסרט בכלל מצוין – בזכות בכורה מקבילה גם בסין, שהניבה לבדה 55 מיליון דולרים. הכנסות הסרט מחוץ לצפון אמריקה נאמדות בכ-114.1 מיליון דולרים, על פי הערכות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"המגשר" – ביקורת

"המגשר". דין נוריס, ג'ון האם, רוזמונד פייק.

"המגשר" (או "ביירות", בשמו המקורי של הסרט) הוא דרמת מתח עם מעט קטעי פעולה שנותנת לצופה בדיוק מה שהוא הגיע אליו, לא פחות, אבל גם לא יותר. הסרט אפלולי ושומר על קצב קבוע במהלכו. העלילה יחסית צפויה, עם רגעי מתח ספורים, ואפקטיבית. למרות שמרגיש כמו סרט שכבר נעשה בעבר בשונות קלה, הוא קולע למטרה שלמה הוא נוצר – הצגה של מציאות מורכבת בצורה שטחית ונוחה לעיכול שמספקת לצופה אסקפיזם זמני תוך העברת תוכן היסטורי שמשקף את המציאות העכשווית.

במאי הסרט, בראד אנדרסון, לא זר לסרטי מתח ופעולה. הוא ביים את "הקריאה" בכיכובה של האלי בארי בשנת 2013 ופרקים בסדרות מהז'אנר ("פרינג'", "לנצח", "האמיצים" ועוד), וגם הפעם הוא מבצע עבודה טובה, אם כי נטולת סיכונים. אין שום דבר מיוחד או חדשני בבימוי, ולסרט זה הוא הולם וטוב. התסריט נכתב על ידי טוני גילרוי, שכתב ארבעה מתוך חמשת סרטי "ג'ייסון בורן" וסרטים נוספים בסגנון מתח/פעולה על רקע ממשלתי ("סימן חיים", "שם המשחק"), כך שתת הז'אנר של סרט זה הוא בדיוק המומחיות שלו. לכן זו לא ממש הפתעה שהשילוב של הבימוי והתסריט יצרו סרט שמצליח לעניין, גם אם הוא לא מרשים במיוחד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הבמאי מילוש פורמן הלך לעולמו

"הרוחות של גויה". מילוש פורמן.

הבמאי יליד צ'כיה וזוכה שני פרסי האוסקר מילוש פורמן, הלך לעולמו בגיל 86.

פורמן נולד ב-1932 בצ'כוסלובקיה. בשואה נשלחו אביו היהודי ואימו הנוצריה פרוטסטנטית למחנות ריכוז של הנאצים ונרצחו. הוא גודל בידי קרובי משפחה, ובהמשך למד באקדמיה לקולנוע בפראג. סרטו הבולט הראשון היה "פטר השחור" (Black Peter) מ-1963 שזיכה אותו בפרס הראשון בפסטיבל לוקרנו. לאחר התפרקות ברית ורשה, כיבוש צ'כוסלובקיה בידי ברית המועצות ותחילת הדיכוי הרוסי של 'האביב של פראג', היגר פורמן לניו יורק שבארה"ב. סרטו הראשון בהוליווד היה "התפשטות" ואחריו ביים את סרטו זוכה 5 פרסי האוסקר "קן הקוקיה" בכיכובו של ג'ק ניקולסון – כולל פרס הסרט והבימוי הטובים ביותר. עם סרטו הבא "שיער" המעבד למסך הגדול את המחזמר הידוע, היה מועמד לפרס גלובוס הזהב. ב-1984 שב למולדתו כדי לעבד את המחזה "אמדאוס" שזכה בשבעה פרסי אוסקר כולל הסרט הטוב ביותר. סרטים נוספים שביים בהמשך הקריירה שלו הם "לארי פלינט – האיש והסקנדל", "איש על הירח" ו"הרוחות של גויה".

פורמן היה נשוי שלוש פעמים: לשחקנית הצ'כית יאניה ברייכוב (1958-1962), לשחקנית ורה קסדלובה (1964-1999) שהולידה לו תאומים, ולמרטינה זבורליובה (1999 ועד היום) שהולידה לו תאומים נוספים.

פרס הסדרה הטובה ביותר ל"בשבילה גיבורים עפים" הישראלית בפסטיבל קאן לסדרות 2018; פרס גם ל"מיגל"

"בשבילה גיבורים עפים". מיכאל אלוני, משה אשכנזי, תומר קפון, נדב נייטס. צילום: ניתאי נצר

סדרת הדרמה הישראלית "בשבילה גיבורים עפים" של עמרי גבעון קטפה את פרס הסדרה הטובה ביותר של פסטיבל קאן לסדרות Canneseries לשנת 2018 (זו הפעם הראשונה שהפסטיבל מתקיים). סדרת הדרמה הישראלית "מיגל" של טום סלמה ודפנה לוין קטפה פרס מיוחד (ציון לשבח) על 'הופעה מיוחדת' לשחקני הסדרה המרכזיים רן דנקר, ראול מנדז, אביב כרמי, עומר בן דוד ומיגלטו סוחוול.

"בשבילה גיבורים עפים" מספרת על ארבעה חברים (תומר קפון, נדב נייטס, מיכאל אלוני ומשה אשכנזי) שניתקו קשר אחרי מלחמת לבנון השניה, וכעת משנעלמה והוכרזה כמתה אחותו של אחד מהם (שהיא גם אהובתו של אחר מבינהם, בגילומה של נינט טייב), הם נפגשים שוב ונוסעים יחד למצוא אותה בקולומביה. "מיגל" מספרת על צעיר הומוסקסואל (דנקר) שמגיע לגואטמלה במטרה לאמץ ילד.

"בשבילה גיבורים עפים" היא סדרה מבית 'קשת', ובינתים לא שובצה לשידור בישראל. "מיגל" הינה מבית 'הוט', ושודרה לאחרונה.

הסרטים הישראלים "דולפין מגומי" ו"גבריאל" יתחרו בפסטיבל קאן 2018

"דולפין מגומי". צילום: דוד רודוי, באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

הסרטים הישראלים הקצרים "דולפין מגומי" של אורי אהרון מאוניברסיטת תל אביב ו"גבריאל" של אורן גרנר יתחרו בפסטיבל קאן 2018 (ה-71 במספר) בצרפת. "דולפין" יתחרה במסגרת 'סינפודסיון' לסרטי סטודנטים, ו"גבריאל" (סרט עצמאי צרפתי עם יוצר ישראלי, אם לדייק) במסגרת הקצרים (שאינם סטודנטים).

"דולפין מגומי" מספר על לילה אינטימי בדירה תל אביבית בין שני גברים (חן חפץ, עמרי לרון) שהכירו זה עתה. החיבור הגופני מיידי ומסעיר, וככל שהלילה מתקרב לקיצו הם נופלים זה בקסמיו של זה, עד שהכמיהה לאהבה נכנסת לחדר. "גבריאל" מספר על קבוצת תלמידים שמחפשת ביער אחרי ילד נעדר מהפנימיה שלהם. לאחר תקרית אלימה, אחד מהם נפרד מקבוצת החיפושים, מתחיל לשוטט לבד ומתרחק אל עומק היער.

פסטיבל קאן יתקיים השנה בין ה-8 ועד ה-19 במאי.

שוברי קופות: "מקום שקט" עושה הרבה רעש, "מאבדים את זה" נאה

"מקום שקט".

עם באזז פסטיבלים חיובי, בכורת סרט האימה "מקום שקט" בבתי הקולנוע בצפון אמריקה הכניסה על פי הערכות 50 מיליון דולרים בקרב 3,508 בתי קולנוע. זו כבר הבכורה השניה בגובהה לשנה זו (ברם הקיץ עוד לפנינו), והבכורה השלישית בגובהה לסרט אימה בכל הזמנים, אחרי "זה" (123.4 מיליון דולרים) ו"פעילות על טבעית 3" (52.6 מ"ד).

כניסתו של "מקום שקט" לצמרת טבלת שוברי הקופות של סוף השבוע דחקה את סרט המד"ב "שחקן מספר אחת" שלב אחד מטה על אף קיטון זעיר בהכנסות של 40 אחוזים בלבד, שהתבטאו בתוספת יפה של 25.1 מיליון דולרים בקרב 4,234 בתי קולנוע. בסך הכל בשבועיים גרף הסרט 96.9 מיליון דולרים. מחוץ לצפון אמריקה, המצב דווקא הפוך: "שחקן מספר אחת" נשאר בצמרת טבלאות ההכנסות, בעוד "מקום שקט" אחריו (כשהארץ העיקרית בה הצליח היה בריטניה עם 3.6 מיליון דולרים). עם זאת "מקום שקט" נחשב למצליח מחוץ לצפון אמריקה לא פחות מהלהיט "ספליט".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

זאב רווח וליא קניג ידליקו משואה בטקס יום העצמאות 2018

ליא קניג מתוך "כל החיים לפניה". באדיבות יח"צ.

השחקן והקולנוען זאב רווח, והשחקנית ליא קניג, ידליקו יחד משואה בטקס יום העצמאות 2018, כך בישרה הערב (שבת) יו"ר הוועדה לטקסים וסמלים, שרת התרבות מירי רגב.

בהודעת משרד התרבות נכתב כי "זאב נחום רווח, מענקי הקומדיה, המסך והבמה בישראל, יליד רבאט שבמרוקו עלה עם משפחתו לירושלים, בה גדל והתחנך על ברכי המסורת היהודית וטעמי המקרא. רווח הוא מנשמת אפה של התרבות לעם בישראל, שחקן, מפיק, תסריטאי, קומיקאי ובמאי ישראלי, שיצירותיו בקולנוע ובתאטרון חקוקות בפנתאון החוצות של העם שלנו. רווח מלווה את מסכי ובמות חיינו בארץ הזאת למעלה משנות דור. בדרכו האמנותית הייחודית, ודרך משקפי 'החכם חנוכה', 'סאלח שבתי" ודמויות אלמותיות נוספות, ששיחק, מבטא זאב רווח את הווירטואוזיות האינסופית שלו לרקום ביד אמן את סיפורי חיינו, להצחיק ולרגש."

נגד רווח הוגשו שתי תלונות בשנת 2006 למשטרה (הראשונה פורסמה כאן והשניה כאן) בגין הטרדה מינית לכאורה של שתי שחקניות על ידו, אחת מהן נחשפה בתור קמילה טרגולוב. עוד הואשם רווח בפרסומי פייסבוק (כמו של השחקנית ריקי בליך) כי הטריד נשים נוספות, אך לא הוגשו עוד תלונות למשטרה נגדו. ארגוני נשים צפוים להגיב לנושא בחירתו להשיא משואה, ומענין שיו"ר הועדה שבחרה בו היא השרה מירי רגב.

על ליא קניג נכתב בהודעת משרד התרבות כי "כלת פרס ישראל, שחקנית התיאטרון הלאומי הבימה, המציין השנה 100 להיווסדו, היא בין אדריכליות עולם המשחק בישראל. קניג שייכת לדור הנפילים של התאטרון הלאומי שלנו, שהחל את דרכו החלוצית לפני מאה שנים במוסקבה. מפליאה ביכולותיה ובכשרונה יוצא הדופן לכבוש את הבמות ולהופיע בפני מאות אלפים בארץ ומעבר לים. ליא היא נצר של תרבות היידיש ולצד זאת סמל של ישראליות מתחדשת."

הסרט הישראלי "האופה מברלין" נרכש לעיבוד אמריקאי

"האופה מברלין".

סרט הדרמה הישראלי "האופה מברלין" של אופיר ראול גרייצר נרכש בידי הישראלי-לשעבר אורי סינגר ויעובד לגרסה אמריקאית בעזרתו של היוצר.

"האופה מברלין" מספר על תומאס (השחקן הגרמני טים קלקהוף), קונדיטור מוכשר מברלין, שמנהל מערכת יחסים עם אורן (רוי מילר), גבר ישראלי נשוי. כשאורן נהרג בתאונת דרכים, תומאס נוסע לישראל ומאתר את אשת המאהב (שרה אדלר), אלמנה טריה שמנסה להמשיך את חייה ולשרוד בבית הקפה הקטן שלה במרכז ירושלים. תומאס נכנס לחייה של ענת תחת זהות בדויה, ובאמצעות העוגות שהוא אופה משנה את פני בית הקפה ומוצא עצמו מעורב בחייה של אלמנת אהובו הרבה יותר ממה שציפה.

הסרט קטף פרס בפסטיבל קרלובי וארי ובשני פרסים מפסטיבל ירושלים. בסופ"ש הבכורה שלו, משך הסרט מעל 20 אלף צופים, והמשיך ומשך מעל מאה אלף צופים. הזכויות להפקת גרסה אמריקאית של סרטים ישראלים נרכשו בעבר, אבל נכון לעכשיו רק שניים אכן נוצרו: "החוב" ו"הגננת".

שוברי קופות: "שחקן מספר אחת" מספר אחד

"שחקן מספר אחת".

סרט ההרפתקאות-מד"ב "שחקן מספר אחת" של סטיבן שפילברג עלה לאקרנים בצפון אמריקה והכניס על פי הערכות 41.2 מיליון דולרים בקרב 4,234 בתי קולנוע. הסכום הזה מיקם אותו בצמרת טבלת שוברי הקופות של סוף השבוע, אבל גם הפך אותו לסרט החמישי הכי מכניס בחג הפסחא של כל הזמנים – מעל "ג'י איי ג'ו 2: סוגרים חשבון" (40.5 מ"ד) ומתחת ל"התנגשות הטיטאנים" (61.2 מ"ד). אם מסתכלים על הכנסות מארבעה ימים בגלל החג, מגיעות ההכנסות של "שחקן" ל-53.2 מיליון דולרים. הכנסותיו של "שחקן" נחשבות יפות מאד ותואמות את הציפיות. גם מחוץ לצפון אמריקה, הכניס הסרט סכום יפה מאד של 128 מיליון דולרים, מתוכם 61.7 מיליון דולרים מסין לבדה – מה שהופך אותו לסרט הכי מכניס של אולפני האחים וורנר במדינה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שחקן מספר אחת" – ביקורת #2

"שחקן מספר אחת".

"שחקן מספר 1", סרטו החדש והמצופה של סטיבן שפילברג, הוא סרט אקשן מדע בדיוני קצבי מאוד שכמעט ולא נותן לצופה רגע לנוח או לחשוב. יכול להיות שהסיבה לכך היא שמנוחה ומחשבה יגלו שמדובר בסרט ריקני מאוד.

הסרט מבוסס על ספרו של ארנסט קליין (שגם כתב את התסריט עם זאק פן), שהפך ללהיט גדול בקרב כל מי שמגדיר את עצמו כגיק. הספר, שהכיל רעיון יפה מאוד, היה כתוב רע מאוד, אבל הפוטנציאל הקולנועי הגלום בו היה ברור. ספר וסרט הם שני מדיומים שונים וההשוואה בינהם היא שגויה, אך עדיין, כיון שקראתי את הספר, לא אוכל להתייחס לסרט בנפרד לגמרי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שחקן מספר אחת" – ביקורת #1

"שחקן מספר אחת".

זוהי ביקורת על הסרט "שחקן מספר אחת", לא על הספר ולא על העיבוד שלו. קריירת הבימוי של סטיבן ספילברג מתחלקת לסרטי הרפתקה מהנים (אינדיאנה ג'ונס, הוק, פארק היורה) ולסרטי דרמה (להציל את טוראי ראיין, רשימת שינדלר, אמיסטד). "שחקן מספר אחת" הוא מהסוג הראשון אך רחוק מהשיאים שידע בעבר.

הסרט ארוך מדי על אף שעוברים במהירות גדולה על הכול. כמו דמות מחשב, הסרט רץ כל הזמן קדימה והוא שטחי. כשלרגע וייד, הדמות הראשית, יושב לדבר עם מישהי הוא אפילו אומר משהו כמו "הכול יותר אטי בעולם האמיתי." אך קצב חסר נשימה אינו מספיק. הסרט מתרחש ב-2045 -אך 90% ממנו קורה בתוך ה"אואזיס", עולם וירטואלי, כך שזה לא ממש משנה- וכך שזה סוג של סרט אנימציה, אך לא מרגש, לא מצחיק, עם עלילה קלושה על דמויות לא מעניינות במיוחד ואין הפתעות ממשיות. כולם נורא חכמים ומחושבים מדי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »