מגזין סרטים (עמוד 243)

"6 גיבורים" – ביקורת

"שישה גיבורים".

"שישה גיבורים".

שמועה שרצה באינטרנט אומרת שלקראת שנת 2034 מארוול סדרת סרטים המבוססת על שירבוטים שנעשו על קירות השירותים במשרדים הישנים שלהם בניו יורק. עד אז אנחנו נשאר עם "6 גיבורים", סרט אנימציה של אולפני דיסני המבוסס על (עוד) אחת היצירות של מארוול. בהתאם לשמו, גם הסרט מעט גנרי, ופרט לעיצוב ייחודי, אין בו ייחוד של ממש. נדמה שערבבו מכל סרט אפשרי כדי ליצור סרט שיתאים לכולם (אפילו הגיבור יתום – בכל זאת מארוול), וכתוצאה מכך יש הרגשה של תפסת מרובה לא תפסת.

הסרט מתרחש בעתיד לא ברור, בעיר סן פרנסוקיו – שכשמה כן היא: שילוב בין סן פרנסיסקו לטוקיו. גיבור הסרט, הירו בן ה-14, הוא גאון רובוטיקה שרואה בלימודים גבוהים בזבוז זמן ומעדיף לבלות זמנו בקרבות רובוטים. אבל לאחר שאחיו לוקח אותו למעבדה בה הוא לומד, הירו נדלק ורוצה להצטרף אל אחיו. הוא משתתף בתחרות שמהווה מין מבחן קבלה לאוניברסיטה, וההמצאה שלו – מיני רובוטים שנשלטים על ידי כוח המחשבה – מקנה לו תהילת עולם, כולל הצעה למכור את ההמצאה לתאגיד ענק. הירו בוחר להצטרף לאחיו, אך עוד בטרם נגמר הערב, אחיו נהרג בשרפה שפרצה באולם התחרות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ערבים רוקדים – זהות שאולה" – ביקורת

"ערבים רוקדים". יעל אבקסיס, תאופיק ברהום.

"ערבים רוקדים". יעל אבקסיס, תאופיק ברהום.

"ערבים רוקדים" הוא הסרט הראשון המבוסס על ספריו של הכותב המצליח סייד קשוע. בדומה לטור השבועי שלו בעיתון 'הארץ' או לסדרה לה הוא כותב את התסריט, "עבודה ערבית", גם הפעם הנושא הוא זהותו המבולבלת והחצויה של האזרח הערבי בחברה הישראלית. ספציפית, הפעם הגיבור הוא איאד, שאחרי ילדות מאושרת בטירה, נשלח על ידי הוריו לתיכון יהודי יוקרתי הרחק מהבית. המעבר יסדוק את הבועה המוגנת בה הוא חי ויאלץ אותו להכיר בזרות העמוקה שהוא נושא עמו. כשבמרכזה נושא חשוב ומורכב, הדרמה "ערבים רוקדים" נוגעת ללב אך מתקשה לרגש באמת.

במאי הסרט הוא ערן ריקליס ("שליחותו של הממונה על משאבי האנוש", "הכלה הסורית"), וכאמור, התסריט מבוסס על ספריו של סייד קשוע. למעשה התסריט של "ערבים רוקדים" הוא שילוב בין ספרו הראשון בעל אותו השם – קובץ סיפורים קצרים – לבין ספרו האחרון "גוף שני יחיד". הבחירה לשילוב מעט תמוהה, לא מכיוון שהתסריט אינו קוהרנטי או אחיד אלא מאחר ובאופן זה המוטיבציה לסרט פחות ברורה. הטון הדרמטי המרכזי בסרט הוא מתוך "גוף שני יחיד", בו הגיבור מתנסה בשאילת זהות בדיוק כפי שעושה גיבור הסרט, איאד. עם זאת, הסרט אינו פשוט עיבוד של ספר זה ויש בו תוספת של רקע וקטעים קומיים השאובים מקובץ הסיפורים של קשוע, "ערבים רוקדים", שדווקא ממנו נלקח שם הסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פרינסס" ו"שיח לוחמים" הישראלים יתחרו בפסטיבל סאנדנס 2015

"פרינסס". קרן מור, שירה האס.

"פרינסס". קרן מור, שירה האס.

שני סרטים ישראלים התקבלו לתחרויות של פסטיבל סאנדנס 2015 בפארק סיטי, יוטה, ארה"ב: "פרינסס" של טלי שלום עזר ("סרוגייט") יתחרה בתחרות הרשמית של הפסטיבל, ו"שיח לוחמים" של מור לושי ("ישראל בע"מ") יתחרה בתחרות הקולנוע התיעודי העולמי.

"פרינסס" בכיכובם של קרן מור ואורי פפר, עוסק במיניות בתוך משפחה ישראלית ומתאר מסע התבגרות אפל, בין מציאות לדמיון, של אדר בת ה-12 (שירה האס) המנסה למצוא את מקומה בתוך מערכות היחסים היצריות והסוערות בבית. "שיח לוחמים" אוסף הקלטות חיילים לאחר מלחמת ששת הימים, שהקליטו הסופר עמוס עוז, פעיל ההגנה אברהם שפירא, ואחרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"גאווה" – ביקורת

"גאווה".

"גאווה".

"גאווה" הוא סרט נהדר, מצחיק ומרגש עד דמעות, עם צוות שחקנים מושלם. זהו סרט בריטי קלאסי על בני מעמד בינוני-נמוך דוגמת "ללכת עד הסוף" ו"בילי אליוט" (כולל כורי פחם שובתים), נושא רציני טבול בהומור רב, קצב טוב, דמויות נוגעות ללב והרבה שמחת חיים. היכונו למסחטת דמעות לא קטנה.

"גאווה" מבוסס על סיפור אמיתי והוסיפו דמויות בדיונות כדי להגביר את הדרמה והמתח. קבוצה של הומואים ולסבית מתאגדים כדי לתמוך ולאסוף כסף לטובת משפחות של כורי פחם ששובתים באנגליה בתחילת שנות ה-80. את קבוצת החברים מוביל צעיר בן כ-25 בשם מארק אשטון. הם בוחרים באקראי עיירה בוויילס שתזכה לתמיכתם. תושבי העיירה שמחים לקבל את הכסף, ופחות נלהבים לפגוש את הקבוצה של האנשים יוצאי הדופן שעומדים מאחוריו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קרן קולנוע חדשה לסרטי ביכורים של בוגרי בית הספר סם שפיגל

בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלויזיה בירושלים הקים קרן קולנוע חדשה לסרטי ביכורים של בוגריו, שתעניק מדי שנה 100 אלף דולרים ליצירת סרט באורך מלא לאחד הבוגרים. המענק השנתי שתעניק הקרן מורכב מ-50 אלף דולרים שישקיע בית הספר בקרן, ו-50 אלף הנותרים מוענקים מחברת ההפצה הצרפתית אי-אר-פי סלקשן (ARP Sélection), שלמעשה רוכשת בכך את זכויות ההפצה של הסרט במדינתה. את הזוכה השנתי תבחר ועדה – שהראשונה בה מורכבת ממנהל סם שפיגל רנן שור, המנהלת השותפה בחברת ההפצה מישל הלברשטט, הבמאי הישראלי ארי פולמן, מנהל פסטיבל ונציה אלברטו ברברה, ומנהל פסטיבל טורונטו קמרון ביילי.

ההכרזה על הבוגר הזוכה במענק תתקיים בימי ההולדת של בית הספר – ה-24 במרץ – והתקציב שקיבלה הקרן בשלב זה הוא לחמש שנים. מענק קרן הקולנוע החדשה של סם שפיגל מצטרף לחממת הקולנוע שמפעיל בית הספר, עם פרסים בגובה כ-80 אלף דולרים וליווי של עורכ/ת תסריט.

למרות החשש: "ערבים רוקדים" פתח מול 16 אלף צופים; השני המצליח ביותר של ערן ריקליס

"ערבים רוקדים". תאופיק ברהום.

"ערבים רוקדים". תאופיק ברהום.

למרות הדחיות והחששות של מפיצי "ערבים רוקדים", שהדביקו לו את התוספת "זהות שאולה" לשם, הצליח הסרט הישראלי למשוך 16,500 צופים לבתי הקולנוע בסוף השבוע הראשון שלו. מדובר בפתיחה השניה בגובהה לבמאי הותיק ערן ריקליס.

"ערבים רוקדים: זהות שאולה" לפי תסריט של סייד קשוע, מספר על ילד ערבי שמבקש להשתלב בחברה הישראלית (תאופיק ברהום, "אופוריה", בתפקיד ראשי ראשון). הוא מתחבר לילד אחר החולה במחלת ניוון שרירים (מיכאל מושונוב), ומתאהב בנערה יהודיה (דניאל קיציס), מה שכמובן לא הולך בקלות ומוביל אותו להחלטה גורלית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"השופט" – ביקורת

"השופט". רוברט דאוני ג'וניור, רוברט דובאל.

"השופט". רוברט דאוני ג'וניור משמאל, עם רוברט דובאל.

"שלום, אפשר בבקשה לקבל עדינות?"
"לא, אני מצטער, מדובר בבמאי של 'לדפוק חתונה', 'פרד קלואס' ו'חיים בהחלפה'."
בניגוד לסרטים שהוזכרו לעיל, "השופט" הוא סרט דרמה של דיויד דובקין ולא קומדיה, ובו שוב ושוב המצלמה מראים לנו (בתקריב) דברים שלא חייבים לראות (כמו הפטיש של השופט), וכל הזמן דמויות (בעיקר זו של רוברט דאוני ג'וניור) מסבירות מה הרגע ראינו, המקבילה הדרמטית לנתינת הסבר לבדיחה ששמענו. יש שתי סיבות לראות את הסרט ושתיהן מתחילות ברוברט: דאוני ג'וניור ודובאל. אך יש הרבה יותר סיבות לא לראות אותו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

משרד התרבות מקדם הדרישה להציג סרטים כישראלים בעקבות "וילה תומא"

"וילה תומא".

"וילה תומא".

משרד התרבות והספורט פרסם לציבור את הצעת תיקון המבחנים לחלוקת כספי תמיכות לקרנות התמיכה בקולנוע הישראלי, שעיקריו הם דרישה שהנתמך יציג את עצמו בתור סרט ישראלי, ושמעתה לוגו משרד התרבות יוצג גם בפתיחת הסרט ולא רק בסופו. התיקונים מוצעים בעקבות הסערה סביב הבמאית סוהא עראף שמיאנה להציג בפסטיבל ונציה את סרטה "וילה תומא" בתור ישראלי – כשבתחילה הציגה אותו בתור פלשתיני, ולאחר מכן נטול שיוך טריטוריאלי. עקב כך, דרש משרד הכלכלה בחזרה את כספי התמיכה שניתנו לסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

השנה, משרד התרבות נגד פסטיבל הנכבה: מבקש להפסיק התמיכה בסינמטק תל אביב

פוסטר פסטיבל הנכבה 2014.

פוסטר פסטיבל "48 מ"מ: הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נכבה".

שנה אחרי פנית איילת שקד, כעת משרד התרבות והספורט פנה למשרד האוצר בבקשה לשלול תמיכה מסינמטק תל אביב בתגובה לקיום פסטיבל "48 מ"מ: הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נכבה". הנכבה היא כינוי בערבית ליום החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, ואת הפסטיבל (השני במספר) יזמה ומארגנת עמותת "זוכרות".

שרת התרבות לימור לבנת, מסרה כי "זהו מצב בלתי סביר בעיני שגוף הנתמך על ידי מדינת ישראל יאפשר לקיים בין כתליו פסטיבל שלם המוקדש כל כולו להטפה כאילו יום הקמת המדינה הוא יום אבל. לא יתכן שהמדינה תישא בעלויות המימון של גוף המעודד דיון במה שמכונה על ידי הפלסטינים 'זכות השיבה'."

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פוקס קאצ'ר" – ביקורת #2

"פוקס-קצ'ר". סטיב קארל, צ'אנינג טאטום.

"פוקס-קצ'ר". סטיב קארל, צ'אנינג טאטום.

הכתובית "מבוסס על סיפור אמיתי" היא אחת הכותרות הערמומיות שיוצרי קולנוע יכולים לשים בפתיחת סרט. מצד אחד היא מעניקה לסרט הילה שמה שאנחנו עומדים לראות הוא אמיתי, שהוא מבוסס על ה"מציאות" ובכך נותנת גושפנקא לכל מהלך או אפיון דמות. מצד שני, אנחנו הצופים משווים אותה תמיד למה היה ואיך הדמויות כל כך דומות למציאות. במקרה של סיפור לא כל כך מוכר כמו זה שב"פוקס קאצ'ר" החלק השני פחות רלוונטי, אבל עדיין, אנחנו מלאים יראת כבוד למה שהיה וכל דבר שלא מסתדר ניתן לפטור ב"מה אתה רוצה? ככה זה". אבל סרט לא מספר את עצמו, ונדרש תסריט ומהלך מובנה כדי שהדברים ייפלו במקומם או שייצרו אפקט דרמטי, ובנקודה זו "פוקס קאצ'ר" נכשל. שכן למרות הכבדות והרצינות של הסרט, שלא בהכרח קשורות להיותו "אמיתי", בעשייה הקולנועית הבסיסית שלו הוא יש משהו שלא עובד.

ואפשר לשים את האצבע בנקודה המדויקת בו הבנייה הדרמטית מתפוררת. רגע התפנית המרכזית בסרט, שמסמלת את ההידרדרות הגדולה של הדמויות, אינה מפותחת דיה, ומורגשת מודבקת ודידקטית מדי. הדמויות עוברות שינוי שההסבר שלהן תלוש מדי והתהליך שהן עוברות מהיר מדי. התוצאה היא חלק שני לא משכנע ויוצר תחושה של דרמה לשם הדרמה. לא אתפלא אם בעתיד בנט מילר במאי הסרט יוציא גרסת הארוכה בלפחות 40 דקות, הגרסה הכוללת את השינוי שהדמויות עוברות, ובכך תשנה את אופי הסרט לחלוטין. כזו שתצדיק את הארשת האפית שהסרט עוטה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שני סרטים ישראלים ברשימה המקוצרת לאוסקר 2015: "איה" ו"חופש גדול"

"איה". שרה אדלר, אולריך תומסן.

"איה". שרה אדלר, אולריך תומסן.

האקדמיה שמחלקת את פרסי האוסקר (בטקס שיתקיים ב-22 בפברואר 2015) צמצמה את רשימת המתמודדים לסרט הקצר הטוב ביותר ל-10 סרטים, ולישראל יש שני נציגים מתוך העשרה! בקטגוריה זו מתמודדים פעמים רבות סרטים בשפה שאינה אנגלית. רשימת הסרטים הקצרים המועמדים היתה בת 141 סרטים, כעת צומצמה -כאמור- לעשרה וב-15 בינואר יוכזרו חמשת המועמדים הסופיים יחד עם שאר המועמדים בקטגוריות השונות. נציג ישראל הרשמי בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר הוא "גט" של שלומי ורונית אלקבץ.

הסרטים הישראלים המתמודדים הם "איה" ו"חופש גדול". "איה", שהוקרן בארץ בהצלחה בבתי הקולנוע הוא באנגלית, ואורכו 40 דקות (הסף המירבי לסרטים בקטגוריית הסרט הקצר). בסרט מככבים שרה אדלר ואולריך תומסן הדני, שכיכב גם ב"בעולם טוב יותר" (שזכה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר). את "איה" ביימו עודד בן-נון ומיכל ברזיס.

כמו הסרט הראשון גם את המתמודד השני ביימו צוות של גבר ואישה. "חופש גדול", בן 22 הדקות, מתרחש על חוף הים ומככבים בו יפתח קליין, עודד ליאופולד והילה וידור. את "חופש גדול" ביימו שרון מימון וטל גרניט שכתבו וביימו את "מיתה טובה" שמוקרן כעת בבתי הקולנוע בארץ.

"חופש גדול". יפתח קליין, הילה וידור, עודד לאופולד.

"חופש גדול". יפתח קליין, הילה וידור, עודד לאופולד.

בין היוצרים של שמונת הסרטים המתמודדים מולם ניתן לזהות עוד שמות זרים נוספים שמצביעים על מוצא לא-אמריקאי של הבמאים:

Baghdad Messi של הבמאי סהים עומר כליפה; "בוגלו וגרהם" של מייקל לנוקס; Butter Lamp של הו וי; Carry On של יאטאו לי; "המשאית של אבי" של מוריסיו אוסקי; Parvaneh של טלקהון המזווי; "שיחת הטלפון" של מאט קירבי, עם סאלי הוקינס ("יסמין הכחולה") וג'ים ברודבנט ("מולן רוז'"); ו-SLR של סטיבן פינגלטון.

"פלפלים צהובים", הסדרה הישראלית הראשונה ש-BBC תעבד לגרסה בריטית

"פלפלים צהובים". עלמה זק, יוסי מרשק, יהודה ברקן, מיכאל זפסוצקי.

"פלפלים צהובים". מימין: יוסי מרשק, עלמה זק, יהודה ברקן, מיכאל זפסוצקי. צילום: צחי צלניקר

לראשונה תעבד רשת הטלויזיה הבריטית BBC סדרה ישראלית לגרסה מקומית, והיא "פלפלים צהובים" של קרן מרגלית. המקור הופק בידי יולי אוגוסט הפקות, ושודר ב'קשת' של ערוץ 2. הגרסה הבריטית תיקרא "The A Word" ("המילה המתחילה באל"ף", כשהכוונה כמובן לאוטיזם).

"פלפלים צהובים" סיפרה על משפחה במושב מבודד שמתמודדת עם בנם האוטיסט. את הגרסה הבריטית יכתוב פיטר בווקר (שעיבד את "אנקת גבהים" לטלויזיה הבריטית ב-2009, שם כוכב הסדרה היה טום הארדי) עבור הערוץ BBC1, עם כוונה להתחיל לצלם בקיץ 2015 ולעלות לשידור בתחילת 2016. וקהילה, שתייצר חיבור עם הצופים".