מגזין סרטים (עמוד 356)

6 סרטים ישראלים יוקרנו בפסטיבל מונטריאול 2011

"פלייאוף". ערן ריקליס עם דני יוסטון.

6 סרטים ישראלים יוקרנו בפסטיבל מונטריאול 2011 (ה-35 במספר): הסרט "פלייאוף" של ערן ריקליס יוקרן במסגרת התחרות המרכזית (שבע שנים אחרי שגרף בתחרות 4 פרסים מרכזיים כולל פרס הסרט הטוב עם "הכלה הסורית"); "מוסטאר הלוך ושוב" של דוד פישר יוקרן במסגרת התיעודית; הסרטים "לא רואים עליך" של מיכל אביעד, "הנותנת" של הגר בן-אשר, ו"מבול" של גיא נתיב יוקרנו במסגרת העולמית; והסרט "בוקר טוב, לילה טוב" של עומר בובליל יוקרן במסגרת הקצרים.

"פלייאוף" עטיר התקציב (25 מיליון ש"ח) שיעלה לאקרנים באוקטובר השנה, נכתב בהשראת סיפורו של רלף קליין ומספר על מאמן כדורסל ישראלי שנבחר לאמן את הנבחרת הלאומית של גרמניה, למרות היותו ניצול שואה; "מוסטאר הלוך ושוב" שמוקרן בימים אלו בסינמטקים, מתעד את בנו של פישר שיצא ללמוד בעיר המסוכסכת מוסטאר שבבוסניה; "לא רואים עליך" מספר על שתי נשים המגלות כי נאנסו לפני שנים רבות על ידי אותו אדם; "הנותנת" מספר על אם חד הורית ששוכבת עם מרבית הגברים בישוב שלה עד שמגיע הגבר שאיתו מתפתחת מערכת יחסים מורכבת יותר; ו"מבול" מספר על ילד אוטיסט שחוזר לחיק משפחתו אחרי שנים במוסד.

פסטיבל מונטריאול יפתח השנה ב-20 באוגוסט.

מכרז הפקה שני של יס-דוקו ב-2011: ישקיע כ-3.2 מיליון ש"ח ב-10 פרויקטים

ערוץ yes דוקו מזמין יוצרים ישראלים להשתתף במכרז חדש של פרויקט הדגל שלו לעידוד היצירה המקומית – 'דוקו-ישראלי', במסגרתו יבחרו כ-10 פרויקטים בעלות כוללת של כ-3.2 מיליון ש"ח. מכרז זה (ה-14 במספר) יוצא חצי שנה אחרי הקודם, והגשת החומרים כולה תתבצע דרך אתר הערוץ באינטרנט.

בין ההצלחות האחרונות של סרטי הפרויקט בפסטיבל דוקאביב אפשר למצוא את "הצלמניה" עם הפרס הראשי, "רעות" עם פרס הביכורים, "רחוקים" עם פרס התחקיר, ו"ההורים שלי" עם ציון לשבח.

ההרשמה למכרז מתבצעת דרך אתר יס דוקו, ותינעל בסוף חודש זה (אוגוסט).

החלו צילומי "העיניים – יוני המנחם"

"העיניים - יוני המנחם (ש.ל.ר)". צחי נוי, יוני המנחם.

צלם הסטילס לקולנוע יוני המנחם מצטלם בימים אלה לסרט תעודה הסוקר 40 שנות קולנוע ישראלי דרך עיניו וצילומיו, בשם "העיניים – יוני המנחם" (שם זמני). את הרעיון הגתה יעל קלופמן שגם מביימת, רוני קלדרון מצלם, והאחים משה וליאון אדרי מפיקים עם מיקי רבינוביץ'.

הסרט זוכה להענות מכובדת של יוצרים ושחקנים המצטלמים עם יוני המנחם וסוקרים יחד את תקופת העשיה המשותפת. בין המשתתפים: מיכל בת-אדם, אסי דיין, משה מזרחי, זאב רווח, יהודה ברקן, משה איבגי, ז'אק כהן, יונה אליאן, ורבים אחרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שוברי קופות 01.08.11: "הפלישה למערב" בתיקו עם "הדרדסים"

"הפלישה למערב".

"הפלישה למערב" (או "בוקרים נגד חייזרים") נגד "הדרדסים": שניים משלושת הסרטים שפתחו בסוף השבוע בארה"ב עומדים כרגע עם תיקו רווחים וממתינים להגעתם של הנתונים הסופיים של הקופות בסוף השבוע. "הפלישה למערב" פתח בקרב 3,750 בתי קולנוע למול 3,395 בתי הקולנוע של "הדרדסים", ושניהם גרפו על פי ההערכות כרגע עם 36.2 מיליון דולרים. מדובר בפתיחה לא רעה לשני הסרטים: "הפלישה" עמד בקו אחד עם סרטי חייזרים אחרים כגון "סופר 8"  (35.5 מ"ד), "פלישה עולמית: הקרב על לוס אנג'לס"  (35.6 מ"ד) ו"מחוז 9"  (המוביל בתקופה האחרונה, עם 37.4 מ"ד). "הדרדסים" הצליח יותר מאשר "הצ'יוואווה מבוורלי הילס"  (29.3 מ"ד) אבל פחות משמעותית מ"אלווין והצ'יפמנקס" (45 מ"ד).

הקומדיה הרומנטית "טיפש, מטורף, מאוהב" פתחה יפה מאד עבור הישגי הז'אנר בעונה, אבל יחסית נמוך עבור הכוכב סטיב קארל. היא הרוויחה 19.3 מיליון דולרים בקרב 3,020 בתי קולנוע, וחתמה את החמישיה העליונה; כשבאמצע "קפטן אמריקה" ירד ב-61.7 אחוזים ברווחיו מהשבוע שעבר ו"הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק שני" חצה את רף מיליארד הדולרים. "קפטן" גרף 24.9 מיליון דולרים בקרב 3,715 בתי קולנוע. בסך הכל בשבועיים גרף הסרט 116.8 מיליון דולרים. "הארי" גרף 21.9 מיליון דולרים בקרב 4,145 בתי קולנוע. בסך הכל ב-3 שבועות גרף הסרט 318.5 מיליון דולרים.

"הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק שני" חצה את רף מיליארד הדולרים

"הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק שני". דניאל רדקליף.

הסרט התלת מימדי והאחרון בסדרת הקוסם הצעיר "הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק שני" חצה את רף מיליארד הדולרים (1,008,460,000$ על פי הערכות) והפך לסרט התשיעי בהיסטוריה שעשה זאת. הסרט, שנהנה ממחירי כרטיסים גבוהים בהקרנות התלת מימד, עקף את רווחיו של "האביר האפל" – הוא סרטם השני של אולפני האחים וורנר בתשיעיה האקסקלוסיבית.

"אוצרות המוות 2" הצליח לגבור על "רובוטריקים 3" במירוץ להיות הסרט התשיעי שחוצה את הרף הגבוה, על אף שהזה פתח שבועיים קודם. נותרו ל"רובוטריקים 3" עוד כ-17 מיליון דולרים כדי להפוך לסרט העשירי בהיסטוריה שחוצה את הרף. יתרה מזאת, ההישג של "אוצרות המוות 2" הוא בזמן הקצר שנדרש לו כדי לעבור את הרף: 19 ימים, שהם בדיוק הזמן שנדרש לסרט הרווחי ביותר בהיסטוריה "אווטאר", לעבור את הרף (ובסופו של דבר הגיע ל-2.782 מיליארד דולרים).

כ-31.6 אחוזים מרווחי "אוצרות" הגיעו מתוך ארה"ב ועומדים על 318,460,000$. שאר הרווחים הגיעו מחוצה לארה"ב, והם כ-690,000,000$, הרבה הרבה פחות ממה שהיה לסרט הקודם שנכנס לרשימת המיליארדרים ("שודדי הקאריבים 4: זרמים זרים" עם 774 מ"ד).

עוד ברשימה האקסקלוסיבית שלא הזכרתי עד כה: "טיטאניק", "שר הטבעות: שיבת המלך", "שודדי הקאריביים 2: תיבה של איש מת", "אליס בארץ הפלאות" ו"צעצוע של סיפור 3". "שודדי הקאריבים" היא סדרת הסרטים היחידה שהכניסה שני סרטים לרשימה, ואילו "צעצוע של סיפור 3" הוא סרט האנימציה היחיד שנכנס אליה.

"בבוא הזמן" – קדימון לסרט עם ג'סטין טימברלייק ואמנדה סייפריד

סרט המדע הבדיוני עטיר הכוכבים "בבוא הזמן" (ש.ל.ר, In Time) התחדש בקדימון חדש. את הסרט ביים אנדרו ניקול ("שר המלחמה") ומככבים בו ג'סטין טימברלייק, אמנדה סייפריד, אלכס פטיפר, אוליביה ווילד, מאט בומר וקיליאן מרפי. הוא עתיד לצאת לאקרנים בישראל ב-27 באוקטובר, והעלילה שלו מספרת על צעיר (טימברלייק) שמואשם ברצח על לא עוול בכפו, ונאלץ להתמודד עם מערכת משומנת שבה זמן הוא כסף – פשוטו כמשמעו.

קצרים מקומיים – כולם נלחמים: איגוד שח"ם, עידית שחורי, סינמטק שדרות ועוד

עידית שחורי. נלחמת על בית הספר לתסריטאות.

היות והרבה מהמוזכר במאמר הזה עוסק במלחמות, נפתח דווקא באחת שעוברת בקלות יחסית:

אושר בקריאה ראשונה להגדיל את מערך השידור הדיגיטלי בעלות החד-פעמית "עידן+" בתוך שנה וחצי ל-18 ערוצים. כרגע קיימים בו הערוצים 1, 2, 10, 33 וערוץ הכנסת, ולצד גרסאות HD של ערוצים אלו מדובר גם על כל ערוץ מסחרי חדש שיעלה במסגרת המעבר לרישיונות; כמו גם ערוצים יעודיים וערוצי נישה המתפרנסים מפרסומות, כגון ערוץ 9, 24 וערוץ החדשות היעודי.

—–

מלחמה 1: איגוד שחקני המסך (שח"ם) חבר לסוכנויות השחקנים הגדולות ומאיים בסנקציות כנגד הפקות וחברות ההפקה בארץ, בטענה שהללו פוגעות בתנאיהם של השחקנים על אף הסכמים בנושא, כך על פי וואינט. בין הסוכניות שהצטרפו: זוהר יעקובסון, פרי כפרי, לבנה חכים, סוכנות ADD, לביאה הון, שרית ולורנס, דנה ליטוין, ענת שי, חיים שרגא, רודיקה אלקלעי, דודי שמיר רינת איתן, ואיילה ברק.

—–

מלחמה 2: בית הספר לתסריטאות של עידית שחורי נקלע למצוקה כלכלית קשה ועשוי להיסגר, כל זאת בימים בו הוא אמור לחגוג 15 שנות פעילות. שחורי: "אני עדיין תקווה שמנהל התרבות יחלץ בהקדם על מנת להציל את בית הספר מפני סגירה. אין ספק שבית הספר הוא מפעל חיי והוא השפיע רבות על כל פריחת נושא התסריטאות בישראל." ראוי לציין כי זהו בית הספר היחיד בישראל המלמד אך ורק תסריטאות.

—–

מלחמה 3: סינמטק שדרות מזהיר בהארץ כי אם ימשיך תקציבו לקטון, לא תהיה ברירה לסגור את הסינמטק היחיד הפועל בכל מרחב דרום הארץ. "הקשיים התקציביים שלנו נמשכים כבר הרבה זמן," מסר מנהל הסינמטק בני כהן, "ובמצב הנוכחי נוכל לפעול עוד כמה חודשים, לא יותר מכך. אם לא נצליח למצוא בהקדם תומכים ותורמים, לא נוכל להמשיך בפעילות שלנו." הסיבה, אגב, לירידה בתקציב היא ירידה בתרומות שלו זוכה הסינמטק כמו גם היווסדם של 2 סינמטקים חדשים (חולון ונצרת) אשר גוזרים נתח מתקציב מועצת הקולנוע שלא גדל בהתאם.

—–

מלחמה 4: ועדת איתור המליצה על יוני בן מנחם לתפקיד מנכ"ל רשות השידור, אלא שאגודת העיתונאים עתרה לבג"צ משום ש"מינויו של בן-מנחם איננו אלא מינוי פוליטי פסול".

—–

מלחמה שנגמרה: בית המשפט העליון דחה סופית את תביעתם של חמשת חיילי צה"ל אשר תבעו פיצוים מבמאי הסרט "ג'נין ג'נין" מוחמד בכרי, בגין לשון הרע. השופט יצחק עמית, בהסכמת השופטת מרים נאור, קבע כי "ענייננו בביטוי שקרי ציבורי, ביטוי שקרי שהוא אכן קונקרטי ועוצמתי במעשים החמורים שהוא מייחס לחיילי צה"ל שפעלו במחנה הפליטים בג'נין. עם זאת, הביטוי השקרי נסב על קבוצה בלתי מסויימת, ומכאן שלא עומדת למערערים זכות תביעה בעוולה אזרחית" (ע"א 8345/08).

—–

מלחמה שנגמרה 2: הסכם בין HOT לבין ארגון תל"י האחראי על תמלוגי יוצרים, יזרים תוספת הכנסה עבור תסריטאים ובמאים שיצירותיהם שודרו בהוט בשנים האחרונות. ההסכם יחול על פרויקטים שהופקו מאז 2003 (זאת עבור תסריטאים; עבור במאים מאז 2006 עקב הסכמים קודמים בנושא) ועד סוף 2014, במסגרתו תשלם הוט כ-18-20 מיליון ש"ח באופן רטרואקטיבי ועוד כ-7-8 מיליון ש"ח עבור כל שנה החל מ-2011 ועד תום 2014. התשלום רלבנטי החל מהשידור הראשון ונוגע גם לשידורי ה-VOD.

—–

מלחמה על שם טוב: על פי ספר מאת מאיר דורון וג'וזף גלמן, המפיק הישראלי ארנון מילצ'ן שירת בשורות המודיעין הישראלי ומימן מבצעים שונים בשירות לק"ם (יחידה לקשרי מדע), גוף ביון שפעל תחת משרד הביטחון הישראלי. שיא הבאזז: סיוע לתוכנית הגרעין הישראלי בידיעת הנשיא שמעון פרס.

—–

מלחמה על בראד פיט: מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, הודיע על הקמת יחידת-סמך למשרדו, שתפקידה יהיה לפעול לקידום ולביסוס תעשיית הטלוויזיה, הקולנוע והניו-מדיה הישראלית ברחבי העולם. "בימים האחרונים", מסר קדמי, "שחקן הוליוודי בשם בראד פיט צילם סרט על ישראל בעלות של 120 מיליון דולר. רק שהסרט צולם במלטה ולא בישראל". היחידה תתמקד בשלושה תחומים: יצא סרטים ופורמטים טלויזיונים, משיכת הפקות בחו"ל לישראל וקידום תעשית הניו-מדיה.

—–

וכמו הפתיחה, גם נקנח באי-מלחמה: הוראת השעה המאפשרת ל-HOT ול-yes להשקיע 25 מיליון ש"ח מתמלוגיהן בהפקת חדשות, הוארכה לשנה נוספת.

סופר 8 – ביקורת

"סופר 8".

פעם אחת לפני שנים רבות בסוף השורה 'סרטו של' נכתב שם המפיק ולא שם הבמאי, כפי שזה היום. לרוב לא מציינים בביקורת את שם המפיק, אך במקרה של "סופר 8" התסריטאי והבמאי ג'יי. ג'יי. אברמס ("מסע בין כוכבים") שאב השראה ולקח אלמנטים רבים (גם) מסרטיו של מפיק הסרט סטיבן ספילברג.

ב-1979 חבורה של נערים צעירים בחופשת קיץ, כולל צ'רלס הקולנוען הצעיר וג'ו (סרטם הראשון של ריילי גריפיתס וג'ואל קורטני) שאיבד באותה שנה את אמו ואביו הוא ג'ק –פלבול עיניים מהשם– סגן השריף (קייל צ'נדלר), מצלמים סרט במצלמת 8 מ"מ ("סופר 8") ועדים לתאונת רכבת מסתורית שאחריה החיילים הצובאים על עירם מסתירים את ההתרחשויות יוצאות הדופן שקורות במקום לאחר מכן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"התחלפות" של ערן קולירין יתמודד בפסטיבל ונציה 2011

"התחלפות". צילום: שרון ברקת

הסרט הישראלי "התחלפות" של ערן קולירין יתמודד בתחרות הראשית של פסטיבל ונציה 2011 (ה-68 במספר). הפסטיבל האיטלקי יפתח ב-31 באוגוסט עם הסרט "אמצע מרץ" (ש.ל.ר, The Ides of March) של ג'ורג' קלוני, וינעל ב-10 בספטמבר עם הסרט "גבירות במצוקה" (ש.ל.ר, Damsels In Distress) של וויט סטילמן. קולירין יתמודד השנה על פרסים בפסטיבל מול דיויד קרוננברג, רומן פולנסקי וטוד סולונדז; וסרטו מספר על גבר נשוי עם ילדים שביום אחד נוטש את עבודתו, חוזר לביתו בשעה לא רגילה, ומתחיל לבחון את חייו. הסרט אמור היה להתמודד על פרסי אופיר הקרובים, אך ימים-מספר לפני ההקרנה פרש מהתחרות השנה כשהתגלה פגם בעותק שממנו היה אמור להיות מוקרן לחברי האקדמיה כבכורה עולמית. קולירין טוען כי הידיעה על הקבלה לפסטיבל ונציה היתה גם עשויה למנוע את ההקרנה לחברי האקדמיה – על מנת לחשוף את הסרט לראשונה בפסטיבל, אך הפגם בעותק החליט בשבילו שכן יהיה.

הסרטים בתחרות של פסטיבל ונציה 2011

"אמצע מרץ" (ש.ל.ר, The Ides of March) של ג'ורג' קלוני, ארה"ב
Tinker, Tailor, Soldier, Spy, תומאס אלפרדסון, UK, Germany
Wuthering Heights, Andrea Arnold, UK
Texas Killing Fields, Ami Canaan Maan, ארה"ב, פרויקט שני
Quando La Notte, Cristina Comencini, Italy
Terraferma, Emanuele Crialese, Italy/France
A Dangerous Method, דיויד קרוננברג, Germany/Canada
4:44 Last Day On Earth, Abel Ferrara, ארה"ב
Killer Joe, William Friedkin, ארה"ב
Un Ete Brulant, Philippe Garrel, France/Italy/Switzerland
A Simple Life, Taojie, Ann Hui, China/Hong Kong
"ההתחלפות" של ערן קולירין, ישראל
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי "בוקר טוב אדון פידלמן" לפסטיבל טורונטו 2011

"בוקר טוב אדון פידלמן". שרה אדלר.

הסרט הישראלי "בוקר טוב אדון פידלמן" של יוסי מדמוני התקבל לתחרות הרשמית המרכזית של פסטיבל טורונטו 2011 (ה-36 במספר) הקנדי – פרס קאדילק לבחירת הקהל. ההודעה על ההתמודדות מפתיעה בשני מובנים מכיוון שהרשימה המלאה של מתמודדי התחרות הרשמית צפויה להתפרסם רק עוד מספר שבועות (ב-18 בספטמבר, ועוד קצת על זה אצל יאיר רוה). בינתים פורסמו מסגרות הגאלה וההקרנות המיוחדות, שיכילו נוכחות אמריקאית בולטת; ויתכן מאד שנראה בעתיד נוכחות ישראלית נוספת בפסטיבל, כאשר תתפרסם הרשימה המלאה. תודה ליאיר רוה שתיקן את הכתיבה המקורית שלי, לפיה נרמז כי הפסטיבל דורש בכורות עולמיות אצלו.

העלילה של "אדון פידלמן" מביאה את סיפורו של פידלמן (ששון גבאי), רסטוראטור קשיש, מוצא עצמו נלחם על הסדנה שלו העומדת בפני סגירה לאחר מותו של שותפו מזה ארבעים שנים. הוא נאלץ להיאבק בנוח בנו (נבו קמחי), אליו התנכר במשך שנים, שמבקש לסגור את הסדנה ולבנות במקומה בית דירות. היחיד שנרתם לעזרתו של פידלמן הוא אנטון השוליה (הנרי דוד), בחור צעיר ואבוד שמסתתר מהעולם בסדנה ומבקש להמשיך את דרכו של פידלמן. פידלמן שכשל בתפקידו כאב לבנו נוח, הופך לדמות אב עבור השוליה. יחד הם מנסים להציל את הסדנה, ובמידה מסוימת גם את עצמם, אך ההתקרבות בינהם באה על חשבון הבן האמיתי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ריאיון עם חורחה גורביץ', במאי "בדרך אל החתולים"

חורחה גורביץ'.

אידיבי פועל לקידום הקולנוע הישראלי – בגיל 53, עם מאה קרדיטים מאחוריו וטעון ב"אהבה מדהימה לנצח" כהגדרתו לאישה שפגש בזכות הסרט החדש שלו, חורחה גורביץ' נשמע כמו אדם חדש. הסרט "בדרך אל החתולים" שהתמודד בפסטיבל ירושלים לפני שנתיים כבר וזיכה את הכוכבת הראשית ריטה זוהר בפרס שם, נחת סוף סוף בבתי הקולנוע בסוף השבוע האחרון. ישבתי עם גורביץ' לשמוע על הקולנוע שלו, הדרך שלו לביים והחיבור שהוא יוצר עם הנפשות הפועלות איתו על הסרט. הוא עונה לי בפתיחות ובכנות, ומקפיד לזרוק פה ושם הערות קומיות אך מופתע כשאני אומר לו שהוא אדם מאד משעשע. אנשים הופתעו מכך שרצה לביים סרט קומדיה, הוא מסביר את ההסתייגות.

בתעשיה, חורחה גורביץ' מוכר בעיקר בתור צלם ומרצה לצילום קולנוע. כבר בתקופת לימודיו באוניברסיטת תל אביב, בתחילת שנות השמונים, הוא נחשב לצלם של המחזור (והבאים אחריו) ולפני הסרט הראשון באורך מלא שצילם היו באמתחתו למעלה משלושים סרטים קצרים שצילם, בינהם "ארנסטו", "קירות עץ דקים" וסרטים אחרים שקטפו פרסים בעולם. בשנת 1985 צילם את הסרט העלילתי הראשון שלו "שוברים" של אבי נשר, ובהמשך עבד עם עמוס גוטמן ב"חימו מלך ירושלים", עם יגאל בורשטיין ב"אושר ללא גבול" ועם אחרים. סרטו הראשון כבמאי היה הקצר "נפרדנו כך" מ-1991, ושנה מאוחר יותר ביים את מוני מושונוב בסרט הקצר "המקלחת" זוכה פסטיבל ירושלים (1997), מה שיהווה בסיס לשיתוף הפעולה גם ב"בדרך אל החתולים". עוד בדרך ביים והפיק סדרות טלויזיה וסרטים רבים, עלילתיים ותיעודיים, וכאמור גם מלמד צילום, שבין תלמידיו נמנים ניר ברגמן, הדר פרידליך (זוכת פסטיבל ירושלים האחרון והבעייתי על "עמק תפארת"), הצלם אסף סודרי (זוכה פרס אופיר על "עטאש") ואחרים.

איך הפכת בלימודים לצלם קולנוע?

"כשצילמתי סרטים אמרו לי 'אה, אתה צלם'; אמרתי להם 'לא, אני איש קולנוע'. היום כשאני מביים סרטים אומרים לי 'אה אתה מביים – עכשיו אתה במאי', אני אומר להם 'לא, אני איש קולנוע'. זה שאני לא רציתי להיות צלם ורציתי להיות משהו אחר. ככה קרה, וזאת היתה האהבה הראשונה שלי. היום זה מצחיק אותי כי אנשים אומרים 'הצלם לשעבר' או זה שפרש מהצילום. אני צוחק, כי מעולם לא פרשתי מצילום. אני מת לצלם סרט קולנוע, חולם על לצלם סרט קולנוע. אני לא מבין למה במאים ושחקנים כמו איבגי או רונית אלקבץ יכולים לחזור למשחק אחרי שביימו סרטים, ואני שבא מצילום – המפיקים והבמאים לא חושבים לנכון שאני אצלם את הסרטים שלהם."

ובכל זאת?

"אומרים 'לא, הוא במאי אז הוא צריך רק לביים; או 'הוא רוצה רק לביים אז הוא יתקרב, ויפריע'. אבל זה שטויות, כי כשיש לך כל כך הרבה ניסיון של מאה סרטים מאחוריך, ביימת 15 סרטים, אז צילום זה דבר יותר שקט, יותר קל. זה פחות אחריות, או אחריות אחרת, אז זה יהיה הרבה יותר קל היום לצלם סרט."

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ריאיון עם דוד פישר, במאי "מוסטאר הלוך ושוב"

דוד פישר

אידיבי פועל לקידום הקולנוע הישראלי – הסרט "מוסטאר הלוך ושוב" של דוד פישר יצא בסוף השבוע האחרון לבתי הקולנוע, בדיוק 11 שנים אחרי יציאת סרטו הקודם, "רשימת אהבה". בסרט מתעד פישר את בנו, יובל, שבחר לבלות את שנות לימודיו האחרונות לפני הצבא בתיכון אירופאי בעיר המסוכסכת מוסטאר, שבבוסניה-הרצגובינה. הנער שהוא שולח ללימודים המרוחקים הוא דעתן וביקורתי, ודווקא על בסיס הריחוק בינהם, מנסה פישר לבנות עם בנו מערכת יחסים הדוקה יותר משהיתה להם בארץ.

הקריירה של פישר מתחילה בשנות השמונים בהן היה במאי סרטי אקטואליה עבור מגזינים טלויזיונים, "מבט שני", "יומן השבוע" וכדומה. בשנת 1996 הוא הוציא את סרטו העצמאי הראשון שהיה "קברו אותו חי", אודות פעיל הפנתרים השחורים דני סעיל שחבריו חשדו כי הוא סוכן מוסד, ואילו שלטונות הבטחון חשדו בו כבוגד. מאז יצר עוד כמה וכמה סרטים עד שב-1999 הפך לראש הקרן החדשה לקולנוע ולטלויזיה, ובמקביל סיים את עבודתו על הסרט "רשימת אהבה" שיצא שנה מאוחר יותר וזכה בפסטיבל ירושלים ובפרס אופיר (אז עוד פרס האקדמיה לקולנוע ולטלויזיה). מלבד העיסוק בקרן, פישר לימד ב'מעלה' ובבתי ספר נוספים לקולנוע וסייע ליוצרים רבים בשיווק סרטים לחו"ל, כתיבת הגשות וכדומה.

אתה עובר להיות יוצר במשרה מלאה?

"נפרדתי מהקרן באופן מלא. פרידה מלאה. כמו שהייתי שם טוטלי לגמרי בעבודה שעבדתי שם נפרדתי טוטאלית מהעבודה כשנפרדתי מהם. הקמתי במסגרת הקרן את פרויקט גרינהאוס שהוא פרויקט בתמיכת האיחוד האירופי והשארתי אותו להמשך העבודה בקרן. את שאר היוזמות שלי והפרויקטים האחרים שיזמתי בתחום הדוקומנטרי, גם בתחום הדרמה – כל הנושאים האלה השארתי מאחורי לגמרי; והמקום היחידי שנשארתי בו באופן כזה או אחר היה הוראה וחזרה ליצירה. היום אני יוצר במשרה מלאה: בהפקות שלי שאני גם מביים וגם בהפקות של יוצרים אחרים שאני אפיק להם ואעבוד איתם כחברת הפקה, וזה מספיק בהחלט."

איך התגבש הסרט?

"בראש שלי, התחלתי את הסרט ביום הראשון שהוא יצא מהבית. אבל זה היה רק בראש שלי. אני אמרתי לו: קח מצלמה איתך ותצלם כשבא לך ונראה מה יוצא. הוא היה יותר חכם ממני, כי הוא בדרך כלל יותר חכם ממני, והוא אמר לי 'אני לא רוצה לקחת מצלמה איתי, אני רוצה לחיות את החיים המלאים בלי המצלמה, אני הולך לחיות שם, להנות, לבלות, לעשות מה שצריך ואת המצלמה אני משאיר לך.' אז באתי לבקר אותו שלוש-ארבע פעמים, כולל פעם אחת עם אישתי, אמא שלו, והאחיות. ביקרנו אותו, הוא ביקר בבית והיו לנו אינטרקציות שונות עד שבחצי השנה האחרונה שהוא היה שם – הגעתי בפעם הראשונה ואז התחלתי לצלם במשך שבועות מספר – גם כן הלוך-חזור ולא באופן רצוף.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »