מגזין סרטים (עמוד 38)

נדב לפיד עורר סערה בפסטיבל הודי: "זה סרט תעמולה וולגרי"; ננזף בידי שגריר ישראל

נדב לפיד עם פסלון הזכיה בפסטיבל ברלין על "השוטר". באדיבות יחסי ציבור הסרט.

הקולנוען הישראלי נדב לפיד ("השוטר", "הגננת") משמש כיו"ר חבר השופטים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי IFFI 2022 (ה-53 במספר) בגואה, הודו, ותקף אמש (ב') את הסרט "תיקי קשמיר" (The Kashmir Files) של ויוק אגניהוטרי. לפיד אמר על הבמה: "כולנו היינו מוטרדים והמומים מהסרט, שהרגיש לנו כמו סרט תעמולה וולגרי שלא מתאים למסגרת התחרותית של פסטיבל קולנוע כה נחשב," והוסיף: "לגמרי נוח לי לחלוק בפתיחות את התחושות הללו פה אתכם על הבמה, מכיוון שרוח הפסטיבל יכולה לקבל באמת גם דיון ביקורתי, שהינו חיוני לאמנות ולחיים."

"תיקי קשמיר" עוסק בהגירה ההמונית של האוכלוסיה ההינדית מחבל קשמיר בשנות ה-1990, וככל הנראה מייחס אחריות בלעדית לרדיפתם בידי אוכלוסיה המוסלמית באיזור. הסרט הוקרן בישראל כבר באפריל השנה ומככבים בו אנופם קר, מיטון צ'קרבורטי, דראשן קומאר ופלבי ג'ושי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מילה שלה" – ביקורת #2: הפרשה שהביאה את MeToo# מועברת בצורה רגישה ומכבדת

"מילה שלה". זואי קזן, קארי מוליגן.

"מילה שלה" הוא סרט דרמה המבוסס על סיפור אמיתי על שתי העיתונאיות החוקרות של מערכת הניו יורק טיימס שפרסמו לראשונה את פרשת הארווי ויינשטיין, שהובילה לבסוף לתנועת "גם אני" (#MeToo) ולמאסרו. כיוון שמדובר בסיפור בעל פרופיל גבוה מהעבר הלא רחוק, רוב הצופים יודעים איך הוא מסתיים, ולכן המיקוד הוא בכוח ובתעוזה של השתיים והלחצים שבהם היו צריכות לעמוד כדי להביא את הסיפור אל האור. הסיפור מועבר בצורה רגישה, מכבדת כלפי הקורבנות ובשום אופן לא שמאלצית. בחירה מצוינת לכל אוהבי הדרמה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"עולם מוזר" – ביקורת: דף מסרים במקום סרט הרפתקאות

"עולם מוזר".

ל"עולם מוזר", סרט האנימציה של דיסני נטול השירים, לא יהיה סרט המשך כי הוא לא יצליח מספיק, ככל הנראה, אבל לא אופתע אם תהיה סדרת טלוויזיה בשירות הסטרימינג דיסני+ בשנים הקרובות. יש בו עולם ודמויות שקל לראות בסדרה לילדים עם סיפורים באורך עשרים וחמש דקות.

הסרט הזה, המצויר ה-61 של דיסני, לא יהיה ברשימה כלשהי של סיכום השנה או דירוג כלשהו של כל סרטי דיסני, להוציא איגודי זכויות שונות כי לסרצ'ר (Searcher), הדמות הראשית, יש אישה שחורה ובן שמאוהב בנער אחר, ויש גם דמויות ממוצא אסייתי ולרגע מתמקדים ברחוב במישהי בכיסא גלגלים. יותר ויותר רואים סרטים אמריקאיים שנראים כמו מודעה של בנטון. זה בוטה, עשוי בצורה לא מעודנת, מוגזם, וגם במקרה הזה מרוב דף מסרים וזהירות, בולט יותר דף המסרים מאשר סרט ההרפתקאות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הפייבלמנים" – ביקורת: כמו דפדוף באוסף זכרונות

"הפייבלמנים". מישל ויליאמס, גבריאל לבל, פול דנו.

סטיבן ספילברג הוא אחד הבמאים הידועים בעולם כבר עשרות שנים. "הפייבלמנים", סרטו האוטוביוגרפי (שהוא כתב יחד עם טוני קושנר, וביים), מתחיל בפעם הראשונה שסם (=סטיבן) הולך לבית קולנוע. הוא הבן הבכור במשפחה והוא יושב בין אביו ואמו. הוא מתרשם עמוקות מסצנת תאונת הרכבת בסרט "ההצגה הגדולה בתבל" של ססיל בי. דה-מיל (שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר). ב"הפייבלמנים", למרבה הצער, אין רגע כה מרשים שמותיר חותם על הצופה, ייחרט בתולדות הקולנוע ויזכה למחוות ולפרודיות כמו הנערים על האופניים שעולים לאוויר ב"אי-טי", האדוות בכוס המים במכונית מצעדי הטי-רקס ב"פארק היורה", כל קטע הפתיחה של "שודדי התיבה האבודה", צילום התקריב על השריף ברודי על החוף ב"מלתעות" ועוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית" – ביקורת: יותר פארסה ממתח

"רצח כתוב היטב 2: תעלומה יוונית". דניאל קרייג, אדוארד נורטון.

ז'אנר סרטי הבלש הפרטי הספרותי, שהגיע לשיא הפופולריות שלו בשנות ה-70 וה-80 ונמוג בעשורים שלאחר מכן, עושה קאמבק נאה בשנים האחרונות, וכעת מגיע אלינו סרט ההמשך ל"רצח כתוב היטב" המצליח והמוצלח. הבעיה היא שההמשך "רצח כתוב היטב 2: תעלומה יוונית" כבר הרבה פחות מוצלח מקודמו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הפתעה בדיסני: המנכ"ל בוב צ'ייפק יוחלף בידי קודמו בוב ייגר

פארק השעשועים דיסני וורלד. תמונה ברישיון cc-by-sa iainstars

תפנית מפתעה בחברת דיסני (The Walt Disney Company): מועצת המנהלים של החברה הודיעה כי המנכ"ל בוב צ'ייפק יוחלף בידי קודמו בתפקיד, בוב ייגר. צ'ייפק שכנראה פוטר, זכה לאמון המועצה רק לפני חודשים בודדים, לאחר שפיטר כמה בכירים בדיסני שנחשבו נאמניו של ייגר וחתם על חוזה למספר שנים נוספות בענקית הבידור. שני המהלכים לוו בהודעות תמיכה לתקשורת מצד המועצה. ייגר אמנם העביר את מושכות הניהול של דיסני לצ'ייפק בשנת 2020, רגע לפני השינוים האדירים בעולם בעקבות מגיפת הקורונה, אבל נשאר יו"ר החברה עד לפני 11 חודשים.

מגיפת הקורונה היכתה במנועי כסף מרכזיים של דיסני כמו סגירת פארקי השעשועים שלה תחת המגבלות והסגרים, וסגירת בתי הקולנוע כשיש לה סרטים שהושקעו בהם מאות מיליוני דולרים בהפקה ובשיווק. זמן קצר אחרי שצ'ייפק קיבל את המושכות, מניית החברה ירדה לשפל של כ-86 דולרים (מרץ 2020), אבל הצליח להביא אותה לשיא של כ-160 דולרים (במרץ 2021). השיא לא החזיק זמן רב, ומשם המניה דשדשה ודעכה, כשלראשונה ב-5 השנים האחרונות מלבד במרץ 2020, ירד מחיר המניה אל מתחת ל-100 דולרים ביוני האחרון (סביב השינוים שערך ייגר בהנהלה) ושוב בספטמבר האחרון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"התפריט" – ביקורת: החידוש הצורני מתברר כשגרתי וצפוי

"התפריט". רייף פיינס.

"התפריט" מתיימר להיות יצירה עם אמירה יחודית, אבל האמירה שלו שחוקה וגם אופן הביטוי שלה הפך מזמן לשגרתי. מה שנשאר זה סרט תפל מאוד.

הסרט מספר על ארוחת ערב במסעדת בוטיק יוקרתית שנמצאת על אי. כל ערב מתכנסים במקום אנשים אמידים מאוד שיכולים לעמוד במחיר הסעודה בה השף הידוע סלוביק (רייף פיינס) מציג כל מנה ומנה. הסרט מתמקד בערב אחד בו מתקבצים יחד מספר אנשים לארוחה שלא ישכחו בחיים ולא בגלל המנות המצוינות שיוגשו בה. לאט לאט נחשפת הסיבה לבחירת האנשים הספציפיים שנמצאים במסעדה בערב זה וככל שהזמן עובר האירועים הופכים למוזרים ומאיימים יותר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סרג' טנקיאן: אמת לכוח" – ביקורת פסטיבל סאונדטרק: הפסקול של המהפכה

"סרג' טנקיאן: אמת לכוח".

הסרט התיעודי "סרג' טנקיאן: אמת לכוח" שהוקרן בפסטיבל סאונדטרק בסינמטק תל אביב, הוא איזון טוב וחזק בין מוזיקה ואקטיביזם פוליטי. סולן להקת המטאל "סיסטם אוף אה דאון", סרג' טנקיאן, מצטרף למאבקה של ארמניה בקבלת הכרה ברצח העם שאירע ב-1915 ומוצא עצמו חופר בשורשי משפחתו וסיפור הגירתם דרך לבנון ועד ללוס אנג'לס.

הסרט אורג יחדיו את סיפור משפחתו של טנקיאן יחד עם סיפורה של להקתו, אשר כל חבריה ארמנים גם כן, וכיצד מצאו ארבעת חברי הלהקה דרך לא אלימה להעביר ביקורת על שלטונות מושחתים וכרוניקות פוליטיות ידועות מראש.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מילה שלה" – ביקורת #1: זואי קאזאן וקארי מוליגן נהדרות בסרט על הפלת הארווי ויינסטין

"מילה שלה". קארי מוליגן, זואי קאזאן.

"מילה שלה" הוא סרט דרמה טוב על שתי העיתונאיות של ה"ניו יורק טיימס" שחשפו את ההתעללות המתמשכת של מפיק הקולנוע הארווי ויינסטין, מבעלי חברת "מירמקס" (שילוב של שמות הוריהם של הארווי ואחיו-שותפו בוב: מרים ומקס). זהו כמעט סרט פרסומת לָעיתון.

מייגן טוהי (קארי מוליגן, "לחנך את ג'ני", "צעירה ומבטיחה") וג'וֹדי קנטור (זואי קאזאן, "חולי אהבה") הן חברות לעבודה. כל אחת נשואה לגבר תומך, אמא לילדות שלשתיים מהן יש שמות עבריים. מייגן נרתמת לשתף פעולה עם ג'ודי כדי לחשוף את הסיפורים שרצו בהוליווד במשך שנים על הארווי ויינשטיין. נשים מפחדות להתלונן, לא ששות ששמן יופיע בעיתון, חוששות מהתגובות וההשלכות של החשיפה הזאת ולשבור את קשר השתיקה המתסכל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

אסי עזר מוציא לקרב את "המתוקים"

אסי עזר בתוכנית "נינג'ה ישראל". צילום: עודד קרני, באדיבות קשת.

סדרת דרמה-קומית לנוער בשם "מתוקים" קיבלה אור ירוק להפקה מבית ערוץ 'זום' (Zoom) של HOT. את הסדרה יצרו מנחה הטלויזיה והתסריטאי אסי עזר ("להיות איתה"), נעם נבו, יעל כץ ("פי-פי-אס", "בלוגה בלוז") ונעה גוסקוב ("אינפיניטי").

העלילה תספר על ארבעה אחים המנהלים בהצלחה את הקונדיטוריה המשפחתית, עד שמלכת הקינוחים הבלתי מעורערת של ישראל ואימה הדורסנית, פותחות בייקרי נוצץ מעבר לרחוב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קופות: "הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח" עם הבכורה השניה-בגובהה השנה, אבל נמוכה מהסרט הראשון

"הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח".

סרט גיבורי-העל שמרבית שחקניו כהי-עור "הפנתר השחור 2: וואקנדה לנצח" הצליח לעורר את קופות בתי הקולנוע בצפון אמריקה עם בכורה בגובה 180 מיליון דולרים בקרב 4,396 בתי קולנוע, על פי הערכות. בצד השלילי, זוהי בכורה נמוכה משל הסרט הקודם "הפנתר השחור", שהגיעה לכ-202 מיליון דולרים בחודש פברואר 2018. גם קשה להאמין שיהיה לחדש את יכולת ההישרדות של קודמו, אשר הניבה לו למעלה כ-700 מיליון דולרים במרוצת השבועות על המסך הגדול בצפון אמריקה. בצד החיובי, "הפנתר 2" שבר את השיא לבכורה בחודש נובמבר (מעל "משחקי הרעב 2: התלקחות"), העפיל על "תור: אהבה ורעם" שגרף 143 מ"ד בבכורתו מוקדם יותר השנה, והתמקם שני ברשימת הבכורות הטובות ביותר השנה, עם פער קטן-יחסית מ-187 מיליון הדולרים של "דוקטור סטריינג' 2: במימדי הטירוף".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הבן" – ביקורת: דרמה כבדה ואותנטית שנמנעת מסחיטת דמעות

"הבן". יו ג'קמן.

"הבן" הוא סרט דרמה כבד על מערכת היחסים של אב ובנו המתבגר מנישואיו הראשונים, שסובל מבעיות רגשיות ומקשיים בבית הספר. הדרמה מתפתחת לאט וטוב, היא מדודה ויוצרת הזדהות מיידית (גם לנטולי ילדים), ונמנעת מסחיטת דמעות בכוח. בשל התכנים המורכבים, לא יתאים לבני נוער צעירים ומטה, וגם הייתי ממליץ לצופים עם התנסויות לא פשוטות עם הילדים המתבגרים שלהם לוותר על הצפייה, שעלולה לעורר אי נוחות. לכל השאר מובטח מסע רגיש ומבט אמיץ בעיניים לסיטואציה בלתי אפשרית ואותנטית במיוחד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »