מגזין סרטים (עמוד 49)

קופות: סופ"ש שני מדהים ל"אהבה בשחקים 2: מאווריק" עם 86 מיליון ד' שהם רק 32% ירידה

"אהבה בשחקים 2: מאווריק". טום קרוז, ג'ניפר קונלי.

אם בשבוע שעבר הוכיח טום קרוז שהוא מאחרוני הכוכבים שמסוגלים למשוך קהל לקולנוע עם הבכורה המצוינת של "אהבה בשחקים 2: מאווריק", כעת מוסיף להוכיח הסרט שהנאה שגוררת התפשטות מפה לאוזן היא עוצמתית. הכנסותיו של הסרט בסופ"ש השני באקרנים בצפון אמריקה ירדו ב-32.1 אחוזים בלבד על פי הערכות, מה שהתבטא בתוספת של 86 מיליון דולרים בקרב 4,751 בתי קולנוע. קשה מאד למצוא סרטים שהיו בנקודת פתיחה של בכורה חזקה וירדו באחוזים כאלה: אפילו לא סרטי מארוול כמו "הנוקמים 4: סוף המשחק" (58.7% מ-357.1 מיליון דולרים), "ספיידרמן: אין דרך הביתה" (67.5% מ-260.1 מ"ד). בטח ובטח אם בוחנים סרטים שעלו כמוהו ביום הזיכרון האמריקאי, דוגמת "אלאדין" של 2019 (עם 53% ירידה מ-91.5 מ"ד) או "אינדיאנה ג'ונס 4" (ירד ב-55% מ-100.1 מ"ד). מאלה שהתקרבו אפשר למצוא את "מלחמת הכוכבים 9: הכוח מתעורר" שירד ב-39.8 אחוזים מ-248 מ"ד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הקולנוען-השחקן-והרב אורי זוהר הלך לעולמו

"עיניים גדולות". אורי זוהר.

הרב אורי זוהר, שבשלהי שנות ה-1970 לפני חזרתו בתשובה היה מהקולנוענים והבדרנים הבולטים והמשפיעים בתולדות ישראל, הלך היום לעולמו (ה'), בגיל 86.

זוהר נולד ב-1935 בתל אביב, לזוג הורים יוצאי פולין. את דרכו המקצועית החל בלהקת הנח"ל בשנים 1953 עד 1956, הן בבימוי והן בתור שחקן. משם עבר ללהקת 'בצל ירוק' שהקים יחד עם בוגרי נח"ל אחרים. בשלהי שנות ה-1950 וראשית שנות ה-1960 הופיע וביים מספר סרטים קצרים ובסרטים עלילתיים דוגמת "עץ או פלשטיין", "עמוד האש" ו"חולות לוהטים". בשנת 1964 ביים את סרטו העלילתי הארוך הראשון "חור בלבנה", שהושפע מהגל החדש בקולנוע הצרפתי. הסרט אמנם נכשל בקופות הקולנוע, אבל זכה להערכת המבקרים, הוקרן במסגרת היוקרתית 'שבוע המבקרים' של פסטיבל קאן 1965, ונחשב לפורץ דרך ולתחילתה של תנועת 'הרגישות החדשה בקולנוע הישראלי' (שנתנה מענה ארט-האוס לסרטי הבורקס הקופתיים).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי הראשון בנטפליקס ישראל יהיה "תמונת הנצחון" של אבי נשר

"תמונת הנצחון". ג'וי ריגר, ידין גלמן. צילום: איריס נשר.

אחרי שלל סדרות ישראליות שרכשה נטפליקס לסטרימינג לקהל המקומי, הגיע תורו של תחום הקולנוע: "תמונת הנצחון" של אבי נשר יהיה הסרט הישראלי הראשון שיגיע לשירות הסטרימינג בישראל. עסקת הרכישה של הסרט כוללת את הפצתו בסטרימינג דרך נטפליקס גם בארה"ב.

עלילת הסרט מתרחשת בין סוף שנת 1947 ליוני 1948, ומתמקדת בקרב ניצנים ובאירועים שקדמו לו. במאי של סרט תעמולה מצרי אמיר חורי) מתלווה לכוח לוחמים של צבאו היוצא לסייע לערבים הפלסטינים, כדי לתעד תמונת ניצחון. הם מתמקמים בכפר שלמרגלות הקיבוץ, שבו חבריו נערכים להגנה לצד מחלקה מחטיבת גבעתי. את עיניו של הבמאי צדה האלחוטנית האמיצה מירה בן ארי (ג'וי ריגר), שמתגוררת בקיבוץ הנצור עם בעלה ובנה הקטן ומסרבת להתפנות. בסרט שקטף 3 פרסי אופיר, עוד מככבים תום אבני, משי קליינשטיין, עלא דאקה, נטע רוט, ידין גלמן, אלישע בנאי, הישאם סלימאן ועמית מורשת,.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים בפסטיבל דוקאביב 2022: "המצלמה של דוקטור מוריס" הישראלי הטוב ביותר

"המצלמה של דוקטור מוריס". צילום: דוקטור מוריס.

הוכרזו הזוכים בפרסי הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי דוקאביב 2022 (ה-24 במספר), ובראשם קטף "המצלמה של דוקטור מוריס" של איתמר אלקלעי ומיטל צביאלי את פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר. אל הפרס מטעם פרנק לאוי בסך 70 אלף ש"ח מתווסף גם מענק שיווק לתחרות האוסקר האמריקאי בגובה 100 אלף ש"ח, אם יבחר הסרט להגיש מועמדות, ומענקי השכרת ציוד מ'גליקסון' ומשמרות עריכה מ'אולפני אדיט'. חבר השופטים בתחרות הישראלית של דוקאביב כלל את הקולנוען וחוקר התרבות איל שגיא ביזאווי, הקולנוענית טלי שלום עזר, יו"ר פסטיבל פיפאדוק (Fipadoc) אן ז'ורז'ט, המפיץ דאן ורמיולן, והמפיק והאוצר רוהן ברי קריקמאר, והם נימקו את בחירתם: "מבע של קולנועיות טהורה, כזו המנצלת עד תום את כל הכלים הזמינים לה באוצר המילים הקולנועי. בניית סרט באורך מלא על בסיס חומרי ארכיון בלבד, וכאלה בעלי אופי כה אישי בפרט, הינה מעשה נועז – אך היוצרים היטיבו לקחת חומרים אלו ולרומם אותם מעבר להנאה הסינפילית הכרוכה בעיסוק בחומריותו של הפילם או לחילופין בנוסטלגיה הקיימת לזמנים עברו."

זהו הפרס היחיד שבו זכה "המצלמה של דוקטור מוריס", בעוד סרטו של רן טל "1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם" קטף 3 פרסים – לבימוי, לעריכה ופרס לסרט בהשראת תולדות המדינה והחברה הישראלית (האחרון בגובה 50 אלף ש"ח). בתחרות הבינלאומית שפטו הקולנוען והמרצה יאיר לב, הקולנוען והעיתונאי הרומני ראדוּ צ'וֹרְניצ'וּק, והקולנועית תמר קיי. הם בחרו בסרט "ילדי הערפל" של דיאם הא לה לפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר.

פסטיבל דוקאביב התקיים גם השנה במתכונת היברידית של הקרנות פיזיות באולמות הקולנוע בתל אביב, וגם שידור של הסרטים דרך האינטרנט.

רשימת הזוכים בפרסי פסטיבל דוקאביב 2022:

התחרות הישראלית

הסרט הישראלי הטוב ביותר (פרס פרנק לאוי בסך 70,000 ש"ח, מענקי ציוד ועריכה גליקסון ואדיט, שיווק לאוסקר האמריקאי בגובה 100 אלף ש"ח של מפעל הפיס)
"המצלמה של דוקטור מוריס", איתמר אלקלעי ומיטל צביאל

בימוי (פרס יוסי קאופמן באדיבות קרן מקור בסך 25,000 ש"ח, מתוכם 10,000 ש"ח מענק ישיר והיתר מענק פיתוח לסרט דוקומנטרי חדש)
רן טל, "1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

Meet Me in the Bathroom – ביקורת פסטיבל דוקאביב: מגניב אך מבלבל

"מיט מי אין דה באת'רום".

הסרט Meet Me in the Bathroom הוא אחד הסרטים המגניבים השנה בפסטיבל דוקאביב, אך יש בו מן הבלבול, חוסר קוהרנטיות ובחירות שלעיתים נתפסות כאקראיות.

הסרט מהתחרות הבינלאומית שואף לצייר דיוקן של סצנת המוזיקה בניו יורק של תחילת שנות ה-2000 ויחד עם זאת לתאר כיצד האירועים המכוננים של ה-11 בספטמבר השפיעו על עולם המוזיקה האלטרנטיבית, מסוגר ככל שיהיה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי "אמריקה" יתחרה בפסטיבל קרלובי וארי 2022; גם "אפס ביוני" שצולם בישראל

"אמריקה". מיכאל מושונוב. צילום: עמרי אלוני.

הסרט הישראלי "אמריקה" של אופיר ראול גרייצר ("האופה מברלין") יתחרה בתחרות הרשמית של פסטיבל קרלובי וארי 2022 (ה-56 במספר) שבצ'כיה, מפסטיבלי הקולנוע החשובים בעולם. עוד יתחרה גם הסרט "אפס ביוני" (June Zero, לשעבר "התנור", The Furnace) על אדולף אייכמן שצולם בחלקו בישראל ועם שחקנים ישראלים, מאת הבמאי ג'ייק פאלטרו (אחיה של גווינת').

"אמריקה" מספר על מורה לשחיה המתגורר בארה"ב שחוזר לישראל לאחר 10 שנות היעדרות. מפגש עם חבר ילדות וארוסתו הטריה, המנהלים חנות פרחים, מוביל לסדרת אירועים דרמטיים שישפיעו על חייהם. בסרט שהופק כקו-פרודוקציה ישראלית-גרמנית-צ'כית, מככבים מיכאל מושונוב, אושרת אינגדשט, עופרי ביטרמן, מוני מושונוב (אביו של מיכאל), עירית שלג ואוולין קפלון.

"אפס ביוני" עוקב אחרי שלוש דמויות פחות-מוכרות שנטלו חלק במשפט אייכמן ובאירועים שסבבו לו. למשל הנער דוד אורן (שמגולם בידי נועם עובדיה, סרט ביכורים) שהשתתף בבניית התנור שבו נשרפה גופתו של אייכמן לאחר המשפט בירושלים. הסרט שהופק כקו-פרודוקציה ישראלית-אמריקאית, נכתב בידי פאלטרו ותום שובל הישראלי ("הנוער"), וצולם בידי ירון שרף בישראל ובאוקראינה במהלך הגל הראשון של מגיפת הקורונה בשנת 2020. עמוס תמם אמור היה להופיע בסרט, אך נאלץ לשהות בבידוד במהלך הצילומים והוחלף. כן מופיעים בסרט ג'וי ריגר, יואב לוי, רותם קינן, צחי גראד ועמי סמולרצ'יק.

"אמריקה" צפוי לעלות לאקרנים בישראל לקראת סוף השנה. בינתים לא ידוע על תאריך הפצה ל"אפס ביוני".

"אהבה בשחקים: מאווריק" – ביקורת #2: אקשן מותח ומלהיב, כמו פעם

"אהבה בשחקים 2: מאווריק". טום קרוז.

"אהבה בשחקים: מאווריק" היא דרמת פעולה על טייס מבוגר בחיל הים האמריקאי שמוחזר ליחידה המובחרת בה צמח כדי להכשיר את הדור הבא של הטייסים במשימה מיוחדת. זהו סרט המשך לסרט "אהבה בשחקים" משנת 1986 בכיכובו של טום קרוז ומשתמש בלא מעט אזכורים ויזואליים. בכלל הסרט מרגיש כאילו הגיע מתקופה אחרת (נלך על שנות ה-80, למה לא?), לא מותאם ל-2022 ואולי זו בדיוק הסיבה שכדאי היה ליצור אותו. סרט בלי יותר מדי תוכן או עומק, צפוי מאוד, עם קטעי אקשן מותחים ומלהיבים ופשוט כיפי לצפייה, כמו פעם. קצת מעל שעתיים שעוברות מהר מאוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קופות: בכורה שוברת שיא ל"אהבה בשחקים 2: מאווריק" שהחזירה קהל מבוגר לקולנוע

"אהבה בשחקים 2: מאווריק". טום קרוז.

עדכון 31.5: "אהבה בשחקים 2: מאווריק" גרף בפועל 160.5 מיליון דולרים בסופ"ש המורחב (שישי עד שני, בצירוף מעט הקרנות טרום בכורה בחמישי) בצפון אמריקה, מה שהופך את הבכורה שלו למכניסה ביותר ביום הזיכרון האמריקאי. זהו פער של כמעט 10 מיליון דולרים מההערכות לסרט שהגיעו יום קודם, וכ-7.5 מיליון דולרים יותר מהבכורה של מחזיק השיא עד כה, "שודדי הקאריביים 3: סוף העולם" ב-2007.

המאמר המקורי: בכורת דרמת הפעולה "אהבה בשחקים 2: מאווריק" הכניסה 124 מיליון דולרים בקרב 4,735 בתי קולנוע, על פי הערכות, או 151 מיליון דולרים בצירוף הכנסות טרום הבכורה בחמישי. היה זה סוף השבוע של יום הזיכרון האמריקאי (שהוא יום שמח כזכור, שיתקיים היום, כלומר סופ"ש ארוך בארה"ב), והבכורה של "בשחקים 2" מדגדגת את זו של "שודדי הקאריביים 3: סוף העולם" מ-2007 (כ-153 מ"ד בסופ"ש המורחב). עבור שנת 2022 שמתקרבת לאמצע שלה, זוהי הבכורה הרביעית בגובהה, שנוצחה רק בידי גיבורי-על ("ספיידרמן: אין דרך הביתה", "דוקטור סטריינג' 2: במימדי הטירוף" ו"באטמן").

זהו סרט המשך שמגיע 36 שנים אחרי המקור ("אהבה בשחקים" מ-1986), מה שמציב (ביחד עם סדרת סרטי "משימה בלתי אפשרית") את הכוכב טום קרוז בתור השחקן הותיק המצליח ביותר בעולם. בכורת המקור אגב היתה 8.2 מיליון דולרים ובמשך כל זמן הריצה שלו בקולנוע גרף 180.3 מיליון דולרים. אך לא זאת בלבד שהבכורה של "אהבה בשחקים 2" היא הטובה ביותר בקריירה של קרוז, היא גם משכה רוב של 55 אחוזים מרוכשי הכרטיסים לקולנוע בארה"ב שהיו מגילי 40 ומעלה. זה כמובן לא המקרה עם שלושת סרטי גיבורי העל שעקפו אותו השנה בהכנסות הבכורה (שם מרבית הקהל הוא נוער ובוגרים צעירים).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שלום ולא להתראות" – ביקורת: הומור קליל ונושא משמעותי

"שלום ולא להתראות". וירג'יני אפירה.

בפסטיבל הקולנוע הצרפתי ה-19 בסינמטק תל אביב הוצג הסרט ‏"שלום ולא להתראות" – דרמה קומית שמתחילה נהדר ומתקדמת למחוזות ההימרחות חסרת הסיבה על אישה בשנות ה-40 ‏לחייה שמתבשרת על מותה הקרב וחיפושה אחר בנה שנמסר לאימוץ ללא רצונה בגיל 15. למרות שהעלילה נשמעת מדכאת, הסרט מלא בהומור. מנסה לשמור על קלילות ולחזור לכובד ‏המתבקש ברגעים הדרמטיים. בשני הקצוות האלו הסרט מפספס. ההומור הפיזי שמשולב לאורך רוב הסרט יחסית מטופש (עיוור נתקע בקיר, לדוגמה) והסצינות הדרמטיות כל כך מוגזמות ולא אמינות שלא ממש משאירות ‏מקום להזדהות של הצופים.‏ יחד עם זאת, בשל הנושא המרכזי שבו, אני מאמין שצופים מבוגרים יוכלו להנות ממנו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אייפל" – ביקורת: בימוי רגיש בדרמה-תקופתית מוצלחת

"אייפל". רומן דוריס.

"אייפל" נבחר לסרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע הצרפתי ה-19 בסינמטק תל אביב. הפסטיבל מציג מגוון רחב של סרטים צרפתיים, כשהפעם מארגנת הפסטיבל שמה דגש על סרטים של יוצרות וסרטים שמכילים דמויות נשיות בולטות. דרמה תקופתית זאת נכתבה במקור על ידי קרולין בונגרד בשנת 1997, ולקח לו 24 שנים עד שיצא לאקרנים, בבימויו של מרטין בורבלון. הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים שמגוללים את סיפורו של גוסטב אייפל בזמן בניית המגדל המפורסם הקרוי על שמו. למרות שאפשר להתבלבל ולחשוב שהסרט הוא על תכנון והנדסה מפוארים שהפכו לאגדה בזמן חיי האדריכל, הוא דווקא מתרכז בסיפור האהבה שאייפל היה מעורב בו באותו הזמן והדרמה המחייבת שהתלוותה אליו. עם משחק מצוין, בימוי רגיש ועלילה בקצב סביר, זו בחירה די בטוחה לאוהבי ז'אנר הדרמות התקופתיות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"איפה אנה פרנק" – ביקורת: סגנון עשיר שלא מתרכז רק בעצב, תסכול ואפרוריות

"איפה אנה פרנק".

כולנו שמענו על אנה פרנק, גם אם לא קראנו את היומן שלה, שהוא, כמובן, מה שהפך אותה לסמל. סיפרו את סיפור חייה הקצרים אינספור פעמים בסרטים ובהצגות, על פי מה שהיא כתבה ביומנה, מנקודת מבטה של נערה מתבגרת. אחרי ההצלחה הגדולה של סרטו התיעודי המונפש "ואלס עם באשיר" וההצלחה הביקורתית של "כנס העתידנים" היצירתי (שבו השחקנית רובין רייט משחקת את עצמה, גם בהנפשה), ארי פולמן לקח על עצמו פרויקט מונפש של אנה פרנק, ביחד עם יוצרים ומפיקים מקומיים, בין השאר. לעומת שני סרטיו הקודמים, סרט זה "איפה אנה פרנק" כן מיועד לילדים. צפיתי בו בגרסה העברית והדיבוב עובד מצוין, כך שאין סיבה לדאוג.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רדופה" – ביקורת: העיצוב המוקפד לא מציל מהסתמיות

"רדופה". ג'סי באקלי.

עיצוב אסתטי, מוקפד ומדויק להפליא לא מצליח להציל את סרטו של אלכס גרלנד "רדופה" (MEN) מהסתמיות הבלתי מספקת של יצירה רוויה באובר סימבוליזם ועלילה דלה מדי.

בשנת 2014 יצר אלכס גרלנד את סרטו הראשון, "אקס מכינה", שהיה מעניין וטוב למדי וגם היה אחראי לאחד הסנסציות הגדולות בתולדות האוסקר, בטח בשנים האחרונות, כשזכה בפרס האפקטים המיוחדים, למרות שהיה ממוקם אחרון מבחינת הסיכויים בסוכנויות ההימורים, בהיותו סרט עם תקציב נמוך בהרבה מהסרטים שבדרך כלל זוכים בפרס הזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »