מגזין סרטים (עמוד 50)

הוכרזו הזוכים בפרסי הטלויזיה הישראלית 2022: "המפקדת" הזוכה הגדולה

"המפקדת". אלונה סער.

"המפקדת". אלונה סער. צילום: ורד אדיר.

הוכרזו הזוכים בפרסי הטלויזיה הישראלית 2022 (ה-19 במספר) של האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה (לתוכניות אשר שודרו במהלך שנת 2021), ובראשם מובילה "המפקדת" עם 10 פרסים, בינהם סדרת הדרמה-קומדיה הטובה ביותר, השחקנית הראשית, הבימוי והתסריט הטובים ביותר בז'אנר. "עלומים" קטפה שלושה פרסים כולל סדרת הדרמה הטובה ביותר והבימוי בז'אנר, בעוד התסריט הטוב ביותר בדרמה הלך ל"בני אור". לפני חודשים אחדים הלך לעולמו יוצר ותסריטאי הסדרה גיא בלילה בן ה-39 בלבד, ובמקומו קיבלו את הפרס אימו שרה ושותפו לכתיבה ולזכיה אלעד ביטון. "תודה לך, בן יקר שלי," אמרה אימו של בלילה בקבלת הפרס, "על זכות להיות אמא לבן מיוחד כמוך. גיא, אהובי, שנשמתך תהיה בגן עדן, ותנוח בשלום ושלווה."

גוף השידור המוביל בכמות הזכיות הוא 'כאן 11' עם 29 פרסים (כולל פרס מפעל חיים לכוכבי הסדרה "זהו זה"), שהיוו פער של כמעט פי 3 מהגוף הבא ברשימת המובילים, yes, עם 10 זכיות. שלישי הוא 'קשת 12' עם 7 זכיות, בינהן ארבע ל"ארץ נהדרת". פרס מפעל חיים הוענק לכוכבי הסדרה "זהו זה", 44 שנה אחרי ששודרה לראשונה בערוץ הראשון.

טקס הענקת הפרסים התקיים בסינמה סיטי גלילות בהנחיית השחקן יניב ביטון (בפעם השניה ברציפות), וישודר במתכונת מקוצרת הערב בשעה 21:15 ב'כאן 11'.

רשימת הזוכים המלאה בפרסי הטלויזיה הישראלית 2022:

סדרת הדרמה הטובה ביותר
"עלומים"

סדרת הדרמה-הקומית הטובה ביותר
"המפקדת"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

תחזית לזוכים באוסקר 2022

"כוחו של הכלב". בנדיקט קמברבאץ'.

"כוחו של הכלב". בנדיקט קמברבאץ'.

ביום ראשון יתקיים טקס הענקת פרסי האוסקר 2022 בהנחיית איימי שומר, וונדה סייקס ורג'ינה הול. פרסים יחולקו ב-23 קטגוריות (כמה מהן נראה בשידור חי? הויכוח עוד ער אז נחיה ונראה); לרוב יש 12-11 סרטים זוכים (ועוד 4 סרטים זוכים בקטגוריות של סרט תעודה, סרט תעודה קצר, סרט קצר וסרט אנימציה קצר, שנדיר שמועמדים בקטגוריות נוספות).
על פי מספר המועמדויות, אהבו את "כוחו של הכלב" ואת "חולית" (שלא מועמד אמנם לבימוי) עם 12 ו-10 מועמדויות (בהתאמה). השאלה היא כמה האהבה הזאת חזקה ותתבטא גם בזכיות. לא נראה ששני הסרטים האלה יצאו בידיים ריקות כמו הסרטים המפסידים ביותר בהיסטוריה: "נקודת מפנה" ו"צבע הארגמן" (עם 11 מועמדויות), "כנופיות ניו יורק", "חלום אמריקאי", "אומץ אמיתי" ו"האירי" (עם 10) שלא זכו באף פרס, אך מסתמן שהם לא יגרפו יותר מארבעה פרסים כל אחד.

הנה התחזית לזוכים-

סרט: כוחו של הכלב, בלפסט, סיפור הפרברים, ליקריץ פיצה, הנהגת של מר יוסוקה, חולית, אל תסתכלו למעלה, משפחה מנצחת, קודה, סמטת הסיוטים.
בימוי: ג'יין קמפיון (כוחו של הכלב), קנת' בראנה (בלפסט), סטיבן ספילברג (סיפור הפרברים), פול תומאס אנדרסון (ליקריץ פיצה), ריוסוקה הימג'וצי (הנהגת של מר יוסוקה).
זו תהיה הפתעה אם "כוחו של הכלב" לא יזכה בפרס הסרט בהתחשב בהיסטוריה. השניים היחידים שמאיימים עליו הם "בלפסט" שלא מועמד לעריכה (או לצילום), וזה לא סימן טוב בשבילו, והוא לא זכה בשום פרס מקדים (איגוד המפיקים, איגוד השחקנים, איגוד הבמאים, גלובוס הזהב) ושום סרט לא זכה באוסקר בלי לזכות לפחות באחד מהם. "קודה" הולך וצובר פרסים ותאוצה, אבל הוא מועמד לשלושה פרסים בלבד, ויותר מ-70 שנה לא זכה סרט שהיה מועמד לכל כך מעט פרסים, ובתקופה הזאת גם לא זכה סרט שלא היה מועמד לבימוי או לעריכה.
כך או כך, פרס הבימוי ילך לג'יין קמפיון. מקווה שהיא תכתוב נאום (היא צפויה לזכות גם על התסריט) כי היא לא נואמת טובה בשליפה מהשרוול (שתשלוף משם דף עם שורות כתובות).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הנהגת של מר יוסוקה" – ביקורת: דיאלוגים מביכים ודמויות שלא מתפתחות

"הנהגת של מר יוסוקה".

"הנהגת של מר יוסוקה".

הייתי בפקקי תנועה יותר מעניינים מהסרט היפני "הנהגת של מר יוסוקה" עטור הפרסים, שמבוסס על סיפור קצר של הרוקי מורקמי, הסופר היפני המפורסם ביותר כיום (בעצם, אי פעם). מה יכול להיות משעמם יותר מאשר צפייה ממושכת בשחקנים שדוברים יפנית, מעט אנגלית ושפת הסימנים הקוריאנית יושבים בחדר בהירושימה וקוראים את הטקסט של המחזה "הדוד וניה" של צ'כוב? אולי צפייה ממושכת בשחקן-במאי לומד את הטקסט עם הקלטה בנסיעה במכונית?

ב-40 הדקות הראשונות הלכתי עם הקצב של הסרט, והיו רגעים של מחשבה, חוכמה (איך שקפוקו מנסה לשחזר רגע עם אשתו), עניין, אבל גם בפתיחה הארוכה הזאת יש מלל אין-סופי וחסר-פואנטה של האישה (מהרגע שהסרט מתחיל). בהמשך יש רגעים שגובלים בפרודיה על סרטים אמנותיים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

בכורת העונה ה-3 של "כפולים" עם רייטינג מאכזב

"כפולים". מיקי לאון.

"כפולים". מיקי לאון. צילום: באדיבות קשת 12.

פרק הבכורה של העונה השלישית בסדרת המתח הישראלית "כפולים" גרפה רק 13.5 אחוזי רייטינג (שהם 331 אלף צופים) בערוץ 'קשת 12'. זהו פחות מחצי מפרק הסיום של העונה הראשונה (29.4 אחוזי רייטינג). עם זאת, ראוי לציין כי השקת העונה מגיעה רק יממה אחרי הפיגוע בבאר שבע, וגם המתחרה "המסעדה הבאה" ששודר במקביל בערוץ 'רשת 13' לא זהר: רק 11.2 אחוזי רייטינג (שהם 305 אלף צופים).

"תחנה 11" – ביקורת: מבנה נראטיבי שבור

"תחנה אחת-עשרה". מקנזי דיויס.

"תחנה אחת-עשרה". מקנזי דיויס.

"אייץ' בי או מקס" (HBO Max) הוא שירות סטרימינג ווי-או-די שהושק על ידי ענק התקשורת "וורנר מדיה" בשנת 2020 ובמסגרתו משודרים סדרות אקסלוסיביות מבית אייץ'-בי-או שלא נמצאות בערוץ הכבלים של החברה.
מכיוון שבערוץ הבסיסי משודרות כמה מהסדרות הטובות ביותר שהופקו בתולדות הטלויזיה, השאלה שצריך לשאול היא- האם באמת יש צורך בערוץ נוסף ומה כבר ניתן, תיאורטית, לכלול במסגרתו שיתעלה על התכנים שיש כבר ממילא בערוץ המקורי ושיצדיק תשלום נוסף.
על סמך צפיה בשלושת הפרקים הראשונים של "תחנה 11" (HOT), לא הייתי ממהר להזמין את השירות (לא שהוא זמין כרגע בישראל. כמו תמיד, ישראל תצטרף לשירות הרבה אחרי כל מדינות העולם המערבי).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"באטמן" משך כ-80 אלף צופים בסופ"ש הבכורה בישראל

"באטמן". זואי קרביץ.

"באטמן". רוברט פטינסון בתור באטמן וזואי קרביץ בתור קאטוומן.

"באטמן" (2022) של מאט ריבס ובכיכובו של רוברט פטינסון משך כ-80 אלף צופים בסוף שבוע הבכורה בישראל, על פי דיווח המפיצים. בכך, הפכה הבכורה לטובה ביותר עבור סרט בהובלת איש העטלף, משעקפה ב-35 אחוזים את בכורת "האביר האפל" של כריסטופר נולן בישראל ב-2008 (כמעט 60 אלף כרטיסים). בהסתכלות רחבה יותר על עולמו של באטמן, "ג'וקר" (2019) של טוד פיליפס משך למעלה מ-100 אלף צופים בבכורתו בישראל, אבל הלה יצא לפני מגיפת הקורונה. בהתאם, מדובר בבכורה הרביעית בגובהה בישראל של תקופת הקורונה, אחרי "ספיידרמן: אין דרך הביתה" (250 אלף צופים), "מהיר ועצבני 9" (150 אלף צופים) ו"לשחרר את שולי" (100 אלף צופים).

עלילת "באטמן" מציגה את ברוס וויין/באטמן (פטינסון) בניסיון לפתור סדרה של תעלומות מסוכנות שמשאיר "איש החידות" (פול דנו) ברחבי העיר גות'האם. כאשר העיר נכנסת לכאוס וכל בכירי הממשל והמשטרה בסכנת חיים, באטמן יצטרך את כל העזרה שיסכים לקבל מקאטוומן המסתורית (זואי קרביץ), משרתו הנאמן אלפרד (אנדי סרקיס), והאיש היחיד הראוי לאמון במשטרה ג'ים גורדון (ג'פרי רייט). עוד מככבים קולין פארל וג'ון טורטורו.

"שקשוקה", עונה 2 – סקירה: כוחה בישירות שבנושאים השנוים במחלוקת

"שקשוקה". אמיר שורוש, חנה לסלאו.

"שקשוקה". אמיר שורוש, חנה לסלאו.

סדרת הדרמה לילדים ונוער "שקשוקה" מבית "כאן חינוכית", המבוססת על כתביה של גליה עוז, חוזרת כעת בעונה שניה, לאחר שעונתה הראשונה זכתה בשבחים רבים ואף הייתה מועמדת לפרסי האקדמיה הישראלית וגם לפרס בפסטיבל בינלאומי ביפאן, וממשיכה לעסוק בחייהם של תלמידי בית ספר יסודי, היחסים בינהם ובינם לבין ההורים והמורים שלהם. בכל פרק מוצגת סיטואציה או דילמה שיש לה נגיעה לחייהם של נערים רבים, כגון: התמודדות עם מחלות סופניות במשפחה, איך להזהר מפגיעה בכבודו של הזולת, אהבות ראשונות ועוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ג'קאס לנצח" – ביקורת: אפילו בסטנד-אפ לא צחקתי ככה

"ג'קאס 4 לנצח".

"ג'קאס 4 לנצח".

אל ההקרנה של "ג'קאס לנצח" נכנסתי בלי המון ציפיות. התור הארוך לכרטיסים והשעה המאוחרת בה הוקרן הסרט (תאורטית 21:30, בפועל קצת לפני 22:00) קצת הוציאה ממני את המיץ. למרות הכל, ברגע ששמעתי את הסאונד הייחודי של הפתיח חזרתי להיות בת 15. החוויה הבלתי אמצעית של כאב טהור, סאדיסטי ודוחה שלחה אותי לקצה גבול ההתנהגות שנחשבת צפיה קולנועית וכך גם את שאר הקהל סביבי (אולם של מבקרי קולנוע).

על הנרטיב אפשר לוותר, מומחי הז'אנר של ג'קאס כבר יודעים שאין דבר כזה. גם ההפרדה של און ואוף סט היא ממש בגדר המלצה, כשברור לכל מי שלוקח חלק בפרויקט המשוגע וארוך הימים הזה – שהוא (או היא!) בסכנה תמידית – כולל הצלם, הורי השחקנים או עוברי אורח תמימים לחלוטין, אף אדם לא מוגן מחשמול, התעללות או זרע של חזיר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"לא ממושמעות" – ביקורת: העצמה נשית שהולכת לאיבוד

"לא ממושמעות". ג'סי באקלי, קירה נייטלי.

"לא ממושמעות". ג'סי באקלי וקירה נייטלי במרכז.

"לא ממושמעות" הוא סרט דרמה על ההתעוררות הפמיניסטית בבריטניה בזמן תחרות מיס יוניברס בשנת 1970, המוצג גם מזווית הפעילות החברתיות וגם מזווית המתמודדות בתחרות. החלק הערכי בסרט, זה שבא ללמד את הצופים על המשמעות והחשיבות של התנועה הפמיניסטית, תוך שהוא גם מציג את היתרונות שיש בתחרות עולמית שכזאת, הוא גם החלק שפוגם בסרט הכי הרבה – מעין תפסת מרובה לא תפסת. והסרט מנסה לתפוס כל כך הרבה שבסוף אין בו כלום, בעיקר לא סיפור מעניין לצפיה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אדומה אש" – ביקורת #2: הכל מוקצן ומביך מאד

"אדומה אש".

"אדומה אש".

החל בתחילת דרכם אולפני פיקסר ביקשו להוביל את עצמם ואת עולם האנימציה הקולנועי לשיאים חדשים. אני שמח לבשר שגם סרטם החדש "אדומה אש" שובר שיא ומקבל ממני את התואר 'הסרט המביך הראשון של פיקסר'.

אולפני דיסני, שקנו את פיקסר לפני שנים, דחקו את הסרטים האחרונים של האולפן בארצות הברית אל שירות הסטרימינג דיסני פלוס ולא הוציאו אותם לבתי הקולנוע. ההסבר, כמובן, היה הקורונה. כשהודיעו אולפני דיסני שגם הפעם הסרט יצא ישירות לשירות הסטרימינג, וזאת למרות שהקולנוע חזר לפעילות, דווח כי אנשי פיקסר זעמו. התחושה באמת היתה שדיסני מנסים לחסל את האולפן שהיה פעם תקוות עולם האנימציה. אחרי צפייה בסרט, אני חושב שיכול מאוד להיות שדיסני פשוט לא חשבו שהוא טוב מספיק. הם צודקים – הוא לא.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אדומה אש" – ביקורת #1: מתיש עם הרבה דמויות היסטריות

"אדומה אש".

"אדומה אש".

"אדומה אש" הוא הסרט הגרוע ביותר של "פיקסר" ("וול-אי", "מפלצות בע"מ"), ומרגיש כמו פרק (ארוך) של סדרה לילדים ובני נוער של ערוץ ילדים. ההיסטריה שולטת – ודמות היסטרית זה בסדר – אבל סרט מרוצף היסטריה עם הרבה דמויות היסטריות זה מתיש ולא נעים. מעולם לא נראו כל כך הרבה דמויות דומעות בסרט אנימציה, אולי מלבד הפרקים האכזריים במיוחד של "הלב".

"אדומה אש" הוא סרטה הראשון באורך מלא של הבמאית דוֹמִי שִי, שזכתה באוסקר על סרט האנימציה הקצר Bao, שהוקרן בבתי הקולנוע לפני "משפחת סופר-על 2". הסרט הקצר ו"אדומה אש" מתרחשים באותה עיר (טורנטו), על יחסי אמא ובת (ממוצא סיני) ואוכל הוא חלק מרכזי בחיי הדמויות.
לאורך הסרט שבתי ותהיתי "למה זה מתרחש ב-2002?" ולא מצאתי סיבה לכך. כשחזרתי הביתה ראיתי שהבמאית היתה בת 13 ב-2002, כמו הדמות הראשית בסרט. אין שום דבר מעבר לכך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"לברוח" – ביקורת: חסרים אנשים מעניינים

"לברוח".

"לברוח".

"לברוח" הוא סרט דני מצויר, בן 89 דקות, במבנה של סרט תעודה. יש סרטי תעודה שמשתמשים בהם בקטעי אנימציה; במקרה הזה הרוב המוחלט באנימציה. זהו הסרט הראשון שמועמד לאוסקר בקטגוריות הסרט הזר, סרט התעודה וסרט האנימציה גם יחד. הפרסים והמועמדויות (כולל פסטיבל סאנדאנס ופסטיבל ירושלים) מצביעים בעיקר על הרצון לאמץ סרט על פי סיפור אמיתי, על נושא חשוב של פליטים, נושא שתמיד בכותרות בשנים האחרונות; הוא סרט דני, מדינה שסרטיה זוכים לחשיפה גדולה; כמו כן, בהקשר הזה מוסיף לסרט ולקבלת הפנים שהוא זוכה לה שהדמות הראשית היא גבר הומוסקסואל. עם כל זאת, הפוסטר של הסרט יותר מעניין ומוצלח ממנו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »