גיא ברמן מכליס - רשימת מאמרים בבלוג (עמוד 2)

"תור: אהבה ורעם" – ביקורת: קומדיה מצחיקה ופרועה

"תור: אהבה ורעם". כריס המסוורת'.

"תור: אהבה ורעם" מפגיש בפעם השניה בין הבמאי טייקה ווייטיטי לכוכב כריס המסוורת' סביב עלילות הגיבור המארוולי. הסרט סובל מפגמים רציניים, אבל זה לא מפריע לו להיות הסרט המהנה ביותר ביקום הקולנועי של מארוול עד כה. הפעם, בניגוד ל"תור: ראגנרוק", ווייטיטי קיבל את המושכות באופן מוחלט ועשה מה שמתחשק לו. העובדה שהפעם הוא גם כתב את התסריט (יחד עם ג'ניפר קייטין רובינסון) מאפשרת לו להכניס את ההומור הנהדר שלו, שמוכר למי שנחשף לסרטיו האחרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אלביס" – ביקורת: ההתרגשות המוסיקלית עוברת באופן מופלא

"אלביס". אוסטין באטלר.

"אלביס", סרטו של באז לורמן ("מולין רוז'", "רומיאו ויוליה", "גטסבי הגדול") על מלך הרוקנרול, הוא סרט לא אחיד שממשיך את קו העשייה הקבוע שלו – או שתאהבו אותו מאוד או שלא תסבלו אותו.

הסרט מספר את סיפור חייו של הזמר מהרגע בו קולונל פארקר, האמרגן הידוע לשמצה שלו, מתחיל לנהל את חייו (קצת לאחר שההצלחה מגיעה אל אלביס הצעיר) ועד מותו בטרם עת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" – ביקורת #2: חסר תנופה, יצירתיות והומור

"דוקטור סטריינג' 2: במימדי הטירוף". בנדיקט קמברבאץ'.

"דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף", הסרט החדש ביקום הקולנועי של מארוול, הוא תמצית מרוכזת של כל מה שרע במארוול. זה חבל מאוד, ראשית, כי כמעריץ אני חושב שיש המון טוב במארוול, אבל בעיקר כי נראה שהיה לו פוטנציאל.

כחובב סרטי מארוול מושבע כמובן שחיכיתי גם אני לסרט החדש שלהם. אני מודה שמהתחלה הגעתי עם חששות – ראשית, דוקטור סטריינג' הוא מהדמויות הפחות אהובות עליי ובנדיקט קמברבץ, שחקן מעולה באופן כללי, לא הצליח באף סרט בו הוא שיחק את התפקיד בעבר לגרום לי לקבל את הדמות כאדם חכם בעל יכולות יוצאות דופן, או אפילו לחבב אותה. שנית, הבקרוב של הסרט היה רע מאוד. הוא נתן תחושה של משחק מחשב מבולגן. לצערי התחושה היתה מדוייקת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חיות הפלא: הסודות של דמבלדור" – ביקורת: מבדר מאוד

"חיות הפלא 3: הסודות של דמבלדור". אדי רדמיין, קאלום טרנר.

"הסודות של דמבלדור", הסרט החדש בסדרת חיות הפלא של ג'יי. קיי. רולינג, ממשיך את הקו של הסרטים הקודמים. אם אהבתם אותם, תאהבו מאוד גם אותו. אם הם לא דיברו אליכם, אתם יכולים לוותר מראש.

בסרט השלישי בסדרה אנחנו מצטרפים לצוות מיוחד שדמבלדור מארגן במטרה להכשיל את גרינדלוולד בנסיונותיו להשתלט על הנהגת הקוסמים. הצוות כולל כמובן את ניוט (אדי רדמיין) וג'ייקוב (דן פוגלר) הזכורים לטובה מהסרטים הקודמים, כמו גם דמויות משנה אחרות ודמויות חדשות לגמרי. בדרך הם יבקרו ברפובליקת ויימר (לא האמיתית, אבל ללא ספק קרובת משפחה), ימנעו חיסול פוליטי ויבואו במגע עם מעט מדי חיות פלא ויותר מדי אנשים מיותרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אמבולנס" – ביקורת: מחסיר פעימה אבל ארוך מדי

"אמבולנס". ג'ייק ג'ילנהול, יאיא עבדול-מאטין השני.

בסרט האקשן "אמבולנס" ממשיך הבמאי מייקל ביי בהפגנת חיבתו המוגזמת להפרזות. זה יכול היה לעבוד לא רע אלמלא אורך הסרט, אשר גורם לצופה לאבד עניין במהלך הדרך.

דני וויל הם אחים. דני הוא בנו של שודד בנקים ידוע וזה מה שהוא יודע לעשות. ויל היה ילד אפרו אמריקאי שהמשפחה אימצה. הוא ניסה להתנתק מהמשפחה ככל שניתן והתגייס לצבא. עכשיו הוא מגלה שגם לחייל משוחרר ומעוטר אין מי שיעזור בהשגת מימון לניתוח לו זקוקה אשתו שנאבקת במחלת הסרטן. בלית ברירה הוא חובר אל דני אחיו לשוד חד פעמי מבחינתו.

כצפוי, מהלך השוד "המתוכנן" משתבש באופן לא מתוכנן, שני האחים חוטפים אמבולנס עם פרמדיקית ושוטר שנפצע בשוד. מכאן ובמשך רוב הסרט אנחנו מובלים בידיו האמונות של מייקל ביי במרדפים אינסופיים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מורביוס" – ביקורת: ג'רד לטו מגלם דמות מעניינת שראויה לתסריט טוב יותר

"מורביוס". ג'רד לטו.

"מורביוס", הסרט החדש של חברת סוני עם דמויות מבית מארוול, מהווה נדבך נוסף בנסיון של החברה ליצור מולטיוורס עצמאי משלה ועל אף שהסרט הוא בינוני למדי, הוא מציג גיבור חדש ומסקרן.

כל עניין המולטיוורס והתחרות שמנסה חברת סוני ליצור בינה לבין חברת דיסני היא מעט מבלבלת. סוני היא בעלת הזכויות לדמות של ספיידרמן ולכן סרטיו ביקום הקולנועי של מארוול (ששייך לחברת דיסני) נעשים בשיתוף בין שתי החברות. סוני הודיעה שסרטי ספיידרמן יתחילו את היקום הקולנועי של ספיידרמן, שיהיה שייך לה, כשלסוני יש דמויות נוספות של מארוול שהן יכולות להשתמש בהן. "ונום" כבר קיבל שני סרטים ועכשיו מצטרף אליו "מורביוס". כל הסרטים האלה מתרחשים באותו יקום, ויש שמועות שהיקום הזה יקבל בשלב מסוים דמות ספיידרמן משלו. זה לא מופרך. בינתיים בונים עוד ועוד הקשרים, כשהסצינות שבתוך כותרות הסיום של סרט זה מחזירות עוד דמות מוכרת לצופי סרטי ספיידרמן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אדומה אש" – ביקורת #2: הכל מוקצן ומביך מאד

"אדומה אש".

החל בתחילת דרכם אולפני פיקסר ביקשו להוביל את עצמם ואת עולם האנימציה הקולנועי לשיאים חדשים. אני שמח לבשר שגם סרטם החדש "אדומה אש" שובר שיא ומקבל ממני את התואר 'הסרט המביך הראשון של פיקסר'.

אולפני דיסני, שקנו את פיקסר לפני שנים, דחקו את הסרטים האחרונים של האולפן בארצות הברית אל שירות הסטרימינג דיסני פלוס ולא הוציאו אותם לבתי הקולנוע. ההסבר, כמובן, היה הקורונה. כשהודיעו אולפני דיסני שגם הפעם הסרט יצא ישירות לשירות הסטרימינג, וזאת למרות שהקולנוע חזר לפעילות, דווח כי אנשי פיקסר זעמו. התחושה באמת היתה שדיסני מנסים לחסל את האולפן שהיה פעם תקוות עולם האנימציה. אחרי צפייה בסרט, אני חושב שיכול מאוד להיות שדיסני פשוט לא חשבו שהוא טוב מספיק. הם צודקים – הוא לא.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אנצ'רטד" – ביקורת: סרט מהנה בזכות הקסם של טום הולנד

"אנצ'רטד". טום הולנד, מארק וולברג.

על הנייר "אנצ'רטד", עוד עיבוד למשחק וידאו, אמור להיות כשלון נוסף בז'אנר, אבל באופן מפתיע הוא מתגלה כסרט מהנה למדי.

הסרט מבוסס על סדרת משחקים שיצאו לקונסולת הפלייסטיישן החל ב-2007. סדרת המשחקים זכתה להצלחה רבה ואני יכול להעיד שלפחות המשחק המקורי, שהיה המשחק הראשון בו שיחקתי בפלייסטיישן, היה מסעיר ביותר.
למה לקחת את סדרת המשחקים האלה ולהפוך אותם לסדרה של סרטים? כי חברת סוני רוצה ויכולה. כך הוחלט לקחת את הדמויות הראשיות מהמשחק וקטעים מחלקי המשחק השונים ולבנות סביבם סרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מטריקס: התחייה" – ביקורת: מפתיע ומרגש בזכות זוית שונה

"מטריקס 4: התחיה". קיאנו ריבס.

"מטריקס: התחייה" מגיע שנים רבות לאחר טרילוגיית הסרטים המצליחה. באמצעות זווית מעט שונה על הטרילוגיה והעולם של המטריקס, הסרט החדש מצליח להפתיע ולרגש.

כש"מטריקס" יצא ב-1999 הוא היה סרט מסעיר מאוד. הסרט אמנם הכיל עירבוביה של רעיונות פסיכולוגיים, ספרותיים וויזואליים, אך היוצרות, האחיות לנה ולילי וושובסקי, הצליחו ליצור תסריט מהודק ויותר מזה, עולם ויזואלי מרשים כל כך, שהסרט עצמו היה יחודי ונשאר כזה עד היום.
כפי שקורה לא מעט, די מהר הוא קיבל שני סרטי המשך שצולמו יחד ויצאו בשנת 2003. שניהם היו איומים וכמעט בלתי ניתנים לצפייה. ניאו נכנס לחיינו בסערה ויצא בקול ענות חלושה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ספיידרמן: אין דרך הביתה" – ביקורת: יצירה שנעשתה באהבה ובטוטאליות מוחלטת

"ספיידרמן: אין דרך הביתה".

קשה עד כמעט בלתי אפשרי לכתוב על "ספיידרמן: אין דרך הביתה" מבלי להרוס את ההפתעות שהופכות אותו לאחד מהסרטים הטובים ביותר ביקום הקולנועי של מארוול.
שלא כרגיל, אבהיר כבר כאן בהתחלה שמדובר בסרט מצוין, ואמליץ בחום לכל מי שאוהב את הדמות לעצור את הקריאה וללכת לצפות בסרט נקי ככל האפשר מספוילרים.

סיפור הסרט ממשיך באופן ישיר את הסרט הקודם, שבו התגלה לעולם כי פיטר פארקר הוא ספיידרמן. ההשפעה העצומה של הגילוי הזה פוגעת לא רק בפיטר עצמו אלא בכל מי שקרוב לו. מתוך ייאוש וניסיון להחזיר את המצב לקדמותו פיטר מבקש מדוקטור סטריינג' לבצע קסם שימחק את הגילוי הזה. מה שנראה כקסם פשוט משתבש וגורם לפתיחת שער בין יקומים שונים. מצב זה גורם לכך שאויבים מסרטי ספיידרמן השונים מ-20 השנים האחרונות מגיעים לחפש את פיטר פארקר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סיפור הפרברים" (2021) – ביקורת: מראה עוצר נשימה ומשחק כובש

"סיפור הפרברים". אריאנה דה בוסה.

אני מניח שרבים שאלו את עצמם מה מביא את סטיבן שפילברג, אחד מגדולי הבמאים בתולדות הקולנוע, ליצור גרסה קולנועית נוספת למיוזיקל המפורסם "סיפור הפרברים". התוצאה המרשימה שעולה על מסכי הקולנוע נותנת תשובה טובה. שפילברג יצר גרסה יחודית משלו שמתכתבת בו זמנית גם עם המיוזיקל הבימתי שיצא ב-1957 וגם עם הסרט שיצא ב-1961.

"סיפור הפרברים" הוא עיבוד מודרני ל"רומיאו ויוליה" של שייקספיר. שתי חבורות רחוב – הג'טס שחבריה הם לבנים ממוצא פולני והשרקס שחבריה הם מהגרים מפורטו ריקו – נלחמות על השליטה ברחובות. כשטוני, ממקימי הג'טס מתאהב במריה, אחותו של מנהיג השרקס, העניינים מתחממים ומאלצים את טוני ומריה לעזוב את השכונה כדי לממש את אהבתם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מכסחי השדים: החיים שאחרי" – ביקורת #2: מהנה אפילו שברורה סחיטת הנוסטלגיה

"מכסחי השדים 3: החיים שאחרי". מקנה גרייס.

"מכסחי השדים: החיים שאחרי" הוא סרט שקשה לי לכתוב עליו. המעריץ שבי נהנה בו עד אין קץ. צופה הקולנוע המיומן ראה בעיקר פגמים.
אנסה להסביר איך ניתן לצפות בסרט בינוני ועם זאת להנות ממנו כל כך.

"מכסחי השדים: החיים שאחרי" פועל בעולם בו האירועים אותם אנו מכירים מהסרט המקורי שיצא ב-1984 באמת התרחשו בניו יורק של אותה השנה. הסרט החדש מתעלם לחלוטין מסרט ההמשך ומהסרט שיצא לפני כמה שנים. ביננו, טוב שכך. סרט ההמשך היה בינוני מאוד והסרט בעל הקאסט הנשי היה חלש מאוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »