יונתן דורון - רשימת מאמרים בבלוג (עמוד 58)

ביקורת: הערת שוליים

"הערת שוליים". ליאור אשכנזי, שלמה בראבא. צילום: רן מנדלסון.

"הערת שוליים". שלמה בראבא, ליאור אשכנזי. צילום: רן מנדלסון.

"הערת שוליים", סרטו הרביעי של יוסף סידר ("בופור"), זכה בפרס התסריט בפסטיבל קאן 2011, הישג אדיר לסידר ולקולנוע הישראלי. זהו ההקשר היחיד שבו אני יכול להכניס במשפט אחד את שם הסרט והמילה "אדיר", מלבד אולי: "הערת שוליים" הוא שעמום אדיר, בזבוז אדיר של כסף ושחקנים מוכשרים.

העלילה מתמקדת בשני פרופסורים לחקר התלמוד: אליעזר (שלמה בראבא) ובנו אוריאל שקולניק (ליאור אשכנזי מזוקן). האב, מסתבר, לא מעריך במיוחד את דרך העבודה של בנו, ובהמשך יסוב הסרט סביב פרס ישראל והחיכוך שהוא גורם בין השניים. עליזה רוזן מגלמת את אשתו של אליעזר, ועלמה זק את אשתו של אוריאל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: עץ החיים

"עץ החיים". בראד פיט.

"עץ החיים". בראד פיט.

חיכיתי וציפיתי לסרט "עץ החיים" גם בשל המסתורין שאפף את ההפקה וסיפור העלילה שלו, שעריכתו התארכה והקרנת הבכורה שלו נדחתה ביותר משנה; בחודשים האחרונים הוסיפו לסקרנות שתי הכרזות האמריקאיות הראשונות (מרובת התמונות וזו עם כף הרגל של התינוק- מקורית ומשגעת, או לחלופין: משגעת ומקורית), קדימון מהפנט (ראו למטה) ואתר אינטרנט ייחודי. השתדלתי להנמיך ציפיות כי זה בסך הכול סרט, ובעצם לא אהבתי את שני הסרטים הקודמים של הבמאי-תסריטאי טרנס מאליק!

ובכן, זהו סרט חובה לכל אוהבי הקולנוע, שצריך לראות בקולנוע. ב"עץ החיים", זוכה פרס דקל הזהב של פסטיבל קאן, יש חלקים שהם יצירת מופת. גם אם לא תאהבו את כל 138 הדקות שלו, תתרשמו ותתפעמו מלא-מעט מהשפע שיש לסרט הזה להציע. אז על מה הסרט שנרמז שעוסק ביחסי אב נוקשה ובנו בשנות החמישים של המאה העשרים ושיש בו גם דינוזאורים? משפחה בעיירה בארצות הברית בשנות החמישים: אבא (בראד פיט), אמא (ג'סיקה צ'סטיין, שעליה כתבתי אתמול במאמר על כוכבי השנה הקרובה בקולנוע) ושלושה בנים, כשאת הבכור מגלם בבגרותו שון פן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

על ביקורת סרטים (דבר מבקר)

קולנוע רב חן דיזנגוף המחודש.

לקראת פרסום הביקורת המאה שלי ב"אידיבי", החלטתי לכתוב מאמר על ביקורות סרטים, על הדרך שבה אני מעריך סרטים. באופן מכוון לא אתן פה דוגמאות לסרטים מסוימים.

אני אוהב לצפות בסרטים, אוהב מאוד, מאוד. לעתים, אחרי שורה של סרטי קולנוע גרועים, משעממים ואיומים שאני יושב וסובל מולם מתחילתם ועד סופם, אני נתקף יאוש וצריך להזכיר לעצמי שאני אוהב סרטים, כי אני רואה הרבה סרטים ורובם בינוניים ומטה – בדיוק כמו ספרים, סדרות טלוויזיה, הצגות וכל יצירת אמנות אחרת. הנאה מסרט, כמו מכל דבר, תלויה גם במי שאתה בשעת הצפיה. רואים סרטים בצורה אחרת עם ההתבגרות ולא כל סרט מתאים לבני שמונים, חמישים, שלושים ולבני עשרֶה. סרט מסוים ישפיע אחרת על מישהו שרק חווה פרידה או התחיל לאחרונה עבודה חדשה, או עבר כל דבר אחר שדומה למה שמתרחש על הבד שלפניו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הכוכבים החדשים של השנה הקרובה

כל קריירה יודעת עליות ומורדות. בהוליווד תמיד מחפשים פנים חדשות, כוכבים חדשים ובכל שנה שחקנים חדשים פורצים לבמת הקולנוע העולמי בזכות דמות ייחודית או סרט שזוכה להדים, ולא פעם הקריירה שלהם תלויה בסרטים הבאים שהם בוחרים ומקבלים. ג'וד לאו, שפרץ בסוף שנות ה-90 והוכתר כדבר הבא, הופיע בשישה סרטים שיצאו ב-2004 ולאחר מכן כוכבו דעך. הוא המשיך לשחק בסרטים, אך מלבד "החופשה" (2006) שבו היה לו תפקיד משנה לצד קמרון דיאז וקייט וינסלט, הם לא זכו להצלחה. לפני כמה שנים הוא היה יכול להיות מועמד ראוי לתפקיד שרלוק הולמס. בסרטי "שרלוק הולמס" של גיא ריצ'י הוא מגלם את תפקיד המשנה של ד"ר ווטסון, בעוד רוברט דאוני ג'וניור, ש"איירון-מן" החיה מחדש את הקריירה שלו, תופס את התפקיד הראשי של הבלש הבריטי. תפקיד אחד בסרט אחד יכול לשנות את הקריירה שלך. זו הולכת להיות שנה חשובה בקריירה של שלושה שחקנים: שחקנית אלמונית, שחקן מוכר ושחקן שמככב בארבעה סרטים השנה.

מייקל פסבנדר

"מחוץ למים". מייקל פסבנדר, קייטי ג'ארביס.

"מחוץ למים". מייקל פסבנדר, קייטי ג'ארביס.

השחקן הגרמני כחול העיניים בן ה-34 הופיע בסדרות בטלוויזיה הבריטית וגילם חייל במיני סדרה "אחים לנשק" מרובת השחקנים המתחילים. הוא הופיע ב"300" (2006) המצליח וב-2008 ב"רעב" של הבמאי הבריטי סטיב מקווין שבו גילם אסיר אירי בשביתת רעב ורזה מאוד לשם כך. הפריצה הגדולה שלו היתה ב-2009 אחרי שגילם קצין בריטי ב"ממזרים חסרי כבוד" של קווינטין טרנטינו וב"מחוץ למים" (שהוקרן בארץ בשנה שעברה), ובו הוא עושה תפקיד אחר לגמרי מהסרטים הקודמים. הוא מצליח להיראות אחרת בכל תפקיד, הוא חתיך, גבוה ושחקן טוב.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: החיים הכפולים של וולטר

"החיים הכפולים של וולטר". ג'ודי פוסטר, מל גיבסון.

"החיים הכפולים של וולטר". ג'ודי פוסטר, מל גיבסון.

יש סרטים שזוכים ליחסי ציבור מהסיבות הלא נכונות. שמם של רוב השחקנים בהוליווד עלה בזמן זה או אחר לתפקיד הראשי של וולטר בלאק ב"החיים הכפולים של וולטר": סטיב קארל, ג'ים קארי, בן סטילר ואחרים. כשג'ודי פוסטר ("שתיקת הכבשים") נבחרה לבמאית, היא הביאה את חברה הטוב מל גיבסון לתפקיד הראשי. גיבסון, שבשנים האחרונות עלה לכותרות (או העלה את עצמו לכותרות) בשל חייו האישיים והתבטאויותיו ופחות בשל התפוקה הקולנועית שלו, משחק טוב ולראשונה בקריירה האמריקאית שלו הוא משתמש במבטא האוסטרלי המקורי שלו. מדובר בסרט טוב, לא 'מצוין', שלא מצליח בארה"ב גם בשל נוכחותו של גיבסון, אך לא רק.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: ז'טאם איי לאב יו טרמינל

"ז'טאם איי לאב יו טרמינל". דני ניב, נרונה קפלן.

"ז'טאם איי לאב יו טרמינל". דני ניב, נרונה קפלן.

על כרזת הסרט "ז'טאם איי לאב יו טרמינל" של דני מנקין (במאי סרט התעודה "18 קילו של אהבה") כתוב: "אם לא עכשיו אז מתי?" וזהו השיר שמוקי (הוא דני ניב מלהקת שבק ס') שר ומנגן בגיטרה בסרט. השם המקורי של "לפני השקיעה" (2004), סרט ההמשך של "לפני הזריחה" (1995), היה If Not Now (אם לא עכשיו), ובסופו, כזכור, סלין (ז'ולי דלפי) מנגנת ושרה לג'סי (אית'ן הוק). בכך לא מסתיים הדמיון בין סרטו של מנקין לשני סרטיו של ריצ'רד לינקלייטר. סרטי "לפני -" אינם יצירות מופת אך הם סרטים מוצלחים ומהנים, שהיה בהם גם משהו שביטא בצורה מוצלחת את רוח התקופה שבה כל אחד מהם נעשה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: וביום השלישי

"וביום השלישי". שרון אלכסנדר, הילה פלדמן.

"וביום השלישי". הילה פלדמן, שרון אלכסנדר

ביום השלישי הפריד אלוהים, כידוע, בין השמים למים והיבשה הופיעה, והיה לו עוד זמן לברוא עצים וצמחים, אז הוא אמר פעמיים כי טוב. על "וביום השלישי" בן השעתיים של משה איבגי קשה לומר דבר טוב. איבגי כתב, ביים ומשתתף בסרט שקיבל מימון על סמך שמו והמוניטין (שיצא לו בצדק כשחקן), כנראה, כי קשה להאמין שהוא הגיע מקריאת התסריט היומרני שכתב (עם אסתר נמדר-תמם וורד פוסט).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: ת'ור

"ת'ור". כריס המסוורת'.

"ת'ור". כריס המסוורת'.

לעומת גיבורי העל המפורסמים, סופרמן, באטמן וספיידר-מן, לא ידעתי דבר על "ת'ור" – מאיפה הוא בא, מהם כוחותיו, מיהם אויביו או איך הוא נראה. "ת'ור" הוא חלק בסדרה הבלתי נגמרת של סרטים על פי קטלוג חוברות הקומיקס של חברת מארוול, כשבשנה הבאה יהיה הסרט "הנוקמים" (2012) שיאכלס את ת'ור, הענק הירוק וקפטן אמריקה (ביולי נוכל לראות את הסרט אודותיו בכיכובו של כריס אוונס).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: צעקה 4

"צעקה 4". נב קמפבל.

"צעקה 4". נב קמפבל.

תחל שנה וסרטי ההמשך שלה; "צעקה 4" הוא סרט ההמשך הראשון שמגיע לארץ השנה מתוך מבול שיא של עשרים סרטי המשך שמצפים לנו עד סוף דצמבר. "צעקה" (1996) היה מקורי ונהדר ומלא דם, "צעקה 2" (1997) איום ו"צעקה 3" (2000) מוצלח גם הוא בשילוב מתח של סרטי אימה עם קריצות קומיות והומור עצמי. וכמו הסרטים הרביעיים של "מת לחיות" ו"אינדיאנה ג'ונס" שנעשו יותר מעשור אחרי הסרט השלישי בסדרות שלהם, כמו הרשע בסרטי אימה שמסרב למות, מחיים גם את "צעקה".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: נגד כל הסיכויים

"נגד כל הסיכויים".

"נגד כל הסיכויים".

הסופר פיליפ קיי. דיק כתב ספרים רבים וידוע בעיקר בסיפורים ובספרים מתחום המדע הבדיוני. "בלייד ראנר" (1982) עם הריסון פורד היה הסרט הראשון שהתבסס על ספר של דיק, והסרטים המפורסמים והטובים ביותר שעובדו מספריו הם "זכרון גורלי" (1990) עם ארנולד שוורצנגר ו"דוח מיוחד" (2002) עם טום קרוז, וגם "צ'ק פתוח" (2003) עם בן אפלק היה בסדר. כעת מגיע "נגד כל הסיכויים" (במקור: The Adjust Bureau, "לשכת התיקונים") עם מאט דיימון, המבוסס על סיפור קצר של דיק (שהלך לעולמו ב-1982).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: 127 שעות

"127 שעות". ג'יימס פרנקו.

"127 שעות". ג'יימס פרנקו.

יש סרטים שצריך לראות בקולנוע, ולמרות שרוב הסרט מתרחש בנקיק צר ובדמות אחת, את "127 שעות" צריך לראות באולם עם תמונה גדולה ומערכת צליל טובה. הבימוי והעריכה קצביים, הצילום נהדר, המוסיקה טובה וסוחפת וג'יימס פרנקו מחזיק את הסרט. פרנקו בחירה טובה מאוד לתפקיד הראשי. בימים אלו אפשר גם לראות אותו מגלם את המשורר אלן גינזבורג ב"יללה" וגם שם הוא עושה עבודה מצוינת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: ציון ואחיו

"ציון ואחיו". ראובן בדלוב, עופר חיון. צילום: קארין בר.

"ציון ואחיו". עופר חיון, ראובן בדלוב. צילום: קארין בר.

סרטו הראשון של ערן מירב, שכתב וביים את "ציון ואחיו", מצטרף לשורה של סרטים ישראלים שהוקרנו לאחרונה ובמרכזם נער צעיר, סביב גיל בר המצווה וכוללת את "הדקדוק הפנימי", "מבול" ו"פעם הייתי".

ציון (ראובן בדלוב) חולק חדר עם אחיו הגדול מאיר (עופר חיון בהופעת בכורה מרשימה, ובקרוב ב"אודם" של יהונתן סגל). הם מתגוררים בחיפה עם אמם הגרושה אילנה (רונית אלקבץ), שמנהלת מערכת יחסים עם אלי (צחי גראד). אלקבץ וגראד הנהדרים מגלמים זוג נשוי גם ב"מבול", שצולם אחרי "ציון ואחיו" ועלה רק לפני כמה שבועות גם הוא על מסכי הקולנוע בארץ. "ציון" רץ לפרסי אופיר 2009 ולא היה מועמד לדבר, גם לא הצילום המוצלח מהתחלה של איציק פורטל המנוסה ("הכוכבים של שלומי", "אביבה אהובתי").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »