יונתן דורון - רשימת מאמרים בבלוג (עמוד 58)

קפטן אמריקה – ביקורת

"קפטן אמריקה". כריס אוואנס.

מוכנים לעוד סרט על גיבור-על…? קבלו את "קפטן אמריקה". אין שום דבר מיוחד או יוצא דופן בעלילה בסרט, בצורת סיפור העלילה או משהו מקורי ו/או מדהים במהלכו. זהו סרט לא-זול (תקופתי ועם הרבה פעלולים) שבא לעשות מכה גדולה ולהיעלם בלי יותר מדי מעריצים או שונאים חדשים. סרט שלא יוזכר בעתיד לטובה או לרעה, ולא יחקו אותו: מוצר בידור חולף, וגם כאלה צריך, אך לא כזה – לא ככה.

במאי הסרט, ג'ו ג'ונסטון, ביים סרט מוצלח אחד בחייו – הראשון שלו: "מותק, הילדים התכווצו" (1989) – ומאז המשיך בסרטים לכל היותר בינוניים שברובם יש אפקטים מיוחדים ("ג'ומנג'י" , "פארק היורה 3") ושהסיפור בהם משני. כמו כל גיבור-על ותיק וראוי, גם קפטן אמריקה עבר גלגולים רבים מחוברות הקומיקס שבהן הופיע לראשונה בשנות ה-40 של המאה הקודמת, כולל סדרות טלוויזיה (גם מצוירות) ואפילו סרט זניח ודל תקציב מ-1990 בהפקת מנחם גולן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סופר 8 – ביקורת

"סופר 8".

פעם אחת לפני שנים רבות בסוף השורה 'סרטו של' נכתב שם המפיק ולא שם הבמאי, כפי שזה היום. לרוב לא מציינים בביקורת את שם המפיק, אך במקרה של "סופר 8" התסריטאי והבמאי ג'יי. ג'יי. אברמס ("מסע בין כוכבים") שאב השראה ולקח אלמנטים רבים (גם) מסרטיו של מפיק הסרט סטיבן ספילברג.

ב-1979 חבורה של נערים צעירים בחופשת קיץ, כולל צ'רלס הקולנוען הצעיר וג'ו (סרטם הראשון של ריילי גריפיתס וג'ואל קורטני) שאיבד באותה שנה את אמו ואביו הוא ג'ק –פלבול עיניים מהשם– סגן השריף (קייל צ'נדלר), מצלמים סרט במצלמת 8 מ"מ ("סופר 8") ועדים לתאונת רכבת מסתורית שאחריה החיילים הצובאים על עירם מסתירים את ההתרחשויות יוצאות הדופן שקורות במקום לאחר מכן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לאמי 2011: "מד מן" ו"משפחה מודרנית" מובילות במועמדויות

"אימפריית הפשע".

טקס הענקת פרסי האמי לטלוויזיה 2011 (ה-63 במספר) יערך ב-18 בספטמבר, בהנחיית ג'יין לינץ' (שמועמדת השנה וזכתה בשנה שעברה על תפקידה כסו סילבסטר ב"גלי"). בקטגוריות הראשיות שישה מועמדים.

לראשונה בקומדיה מועמדים ארבעה שחקנים מאותה סדרה בקטגוריה אחת: כל ארבע המבוגרים ב"משפחה מודרנית" מועמדים לשחקן המשנה הטוב ביותר, כולל אד אוניל ("נשואים פלוס") שזו המועמדות הראשונה שלו לאמי. הסדרה גם מועמדת ליותר פרסים מכל קומדיה אחרת (17), אחריה ברשימה "רוק 30" עם 13 מועמדויות.

"מד מן" (הגברים של שדרות מדיסון), בעונתה הרביעית מועמדת ל-19 פרסים, יותר מכל סדרת דרמה אחרת, כאשר בדרך כלל סדרות זוכות למירב המועמדויות בעונה הראשונה. לשתי סדרות הדרמה החדשות שמועמדות אף הן לסדרה הטובה ביותר, "אימפריית הפשע" ו"משחקי הכס" 18 ו-13 מועמדויות, בהתאמה. שבעה שחקנים מועמדים על "מד מן" בכל שש קטגוריות המשחק (כולל שתי שחקניות אורח).

המיני סדרה "מילדרד פירס" שביים טוד היינס ("אני לא שם", "הרחק מגן עדן") בכיכובה של קייט וינסלט, מועמדת ל-21 פרסים, כולל שלוש שחקניות משנה, יותר מכל סרט טלוויזיה או מיני סדרה אחרת השנה.

רשימת המועמדים בקטגוריות הבולטות של פרסי אמי 2011:

סדרת דרמה

"מד מן" (הגברים של שדרות מדיסון)
"אימפריית הפשע"
"האישה הטובה"
"משחקי הכס"
"דקסטר"
"אורות ליל שישי"

הסדרה הקומית

"רוק 30"
"גלי"
"משפחה מודרנית"
"המשרד"
"המפץ הגדול"
"מחלקת גנים ונוף"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: חצות בפריז

"חצות בפריז". אוון ווילסון, רייצ'ל מק'אדמס.

"חצות בפריז" הוא הסרט השנתי של וודי אלן שמזה שנים מקפיד לכתוב ולביים סרט בשנה. אלן הוא היוצר של "קח את הכסף וברח" (1969), "הרומן שלי עם אנני" (1977), "שושנת קהיר הסגולה" (1985), "בעלים ונשים" (1992) ואחרים שאני אוהב מאוד. ראיתי רבים מסרטיו מהעשורים הללו פעמים רבות ותודות להם אני מחכה ומצפה מידי שנה בשנה לראות את יצירתו החדשה, על אף שכל סרטיו במאה ה-21 נופלים מההישגים של סרטיו הקודמים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: מכוניות 2

"מכוניות 2".

"מכוניות 2" מבית פיקסר מגיע אלינו שבועיים אחרי "קונג פו פנדה 2" מבית דרימוורקס. לעומת אולפני דרימוורקס שמרבים להפיק סרטי המשך לסרטים המצליחים שלהם ("שרק", "מדגסקר", "קונג פו פנדה"), פיקסר הפיקו עד היום שני סרטי המשך בלבד, שניהם ל"צעצוע של סיפור". מאז יציאתו של הסרט הלא-מדהים "מכוניות" הראשון ב-2006, מוצרים נלווים שלו הרוויחו סכום מדהים של שני מיליארד דולר בשנה (!!!), כל שנה! זו יכולה להיות אחת הסיבות שהוחלט בפיקסר שמכל הסרטים המצליחים שלהם, יזכה "מכוניות" (2006) לסרט המשך ולא "משפחת סופר-על" (2004) שהצליח יותר ופשוט מאוד למצוא לו עילה ועלילה להמשך, או "מוצאים את נמו" (2003) שהפך לסרטם המצליח ביותר אחרי "צעצוע של סיפור 3" (2010). העובדה שבמאי ויוצר "מכוניות", ג'ון לסטר, הוא ראש החברה בוודאי תרמה לכך גם כן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: בין השמשות

"בין השמשות". אורלי זילברשץ.

בשל היצע הסרטים הישראלים בשנה האחרונה, סרט דרמה בינוני כמו "בין השמשות" הופך לטוב בסרטים דוברי העברית שהוקרנו השנה. הוא מציג משחק טוב, דיאלוגים מוצלחים, ורצון כן להראות אנשים שבדרך כלל לא רואים בסרטים ישראלים: אנשים מן הישוב שחיים את חייהם, בלי שום קשר ל'מצב', לַסכסוך, ללא חיילים או דתיים. זאת מעלה גדולה של הסרט, אך הוא צפוי מדי (פיר פתוח של מעלית, מעניין מה יקרה… ו'גילויים' שונים אחרים לאורך הסרט).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: ג'יין אייר

"ג'יין אייר". מיה ווסיקובסקה.

"ג'יין אייר" החדש, המבוסס על ספרה של שרלוט ברונטה מ-1847, הוא דוגמה לאחד הדברים הקבועים במאה-ומשהו שנות הקולנוע: לכל דור יש "טרזן", "עליסה בארץ הפלאות" ו"שלושת המוסקטרים" משלו, וגם "רומיאו ויוליה", "אנה קרנינה" ו"גאוה דעה קדומה" משלו, סרטים שמופקים בגלים בכל פעם מחדש. בכל המקרים מדובר בסיפור ידוע, שהצלחתו (של הסיפור) מוכחת, ויוצריהם המקוריים מתים מזמן כך שגם לא מוציאים כסף לקניית הזכויות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: קונג פו פנדה 2

"קונג פו פנדה 2".

קל יותר לכתוב על סרטים גרועים (כמו "הערת שוליים", למשל) או סרטים טובים (כמו "עץ החיים", למשל) כי אז עליי לציין את הדברים שגרמו לי לשנוא את הסרט או לאהוב אותו. הכי קשה לכתוב על סרטים בינוניים, וכזה הוא "קונג פו פנדה 2". לעומת סרט ההמשך, "קונג פו פנדה" (2008) הוא אחד הסרטים של אולפני דרימוורקס ("שרק", "מדגסקר") שהכי נהניתי מהם. זו היתה הצלחה בלתי צפויה יחסית, גדולה יותר ממה שציפו על אף הכוכבים הגדולים מאחורי הקולות של הדמויות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: אקס-מן – ההתחלה

"X-מן: ההתחלה". מייקל פסבנדר, ג'יימס מקאבוי

ההצלחה הגדולה של שלושת סרטי "אקס-מן" בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 תרמה לפריחה העצומה בסרטים על פי חוברות קומיקס. כך נחתו עלינו סרטים מצליחים כמו "ספיידרמן" ו"באטמן מתחיל", ופחות מצליחים דוגמת "דרדוויל" ו"אלקטרה". לסרטים המצליחים עשו סרטי המשך עד שאלה נעשו יקרים מדי והחליטו ל'אתחל' אותם; "ספיידרמן" (2012) עם שחקנים חדשים, ובמקרה של אקס-מן החליטו ללכת על המקורות, מאיפה הגיעו האנשים שאנחנו מכירים כאנשי אקס. אחרי "וולברין" עם יו ג'קמן (סרט ההמשך שלו בדרך), מגיע "אקס-מן: ההתחלה".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: הערת שוליים

"הערת שוליים". שלמה בראבא, ליאור אשכנזי. צילום: רן מנדלסון.

"הערת שוליים", סרטו הרביעי של יוסף סידר ("בופור"), זכה בפרס התסריט בפסטיבל קאן 2011, הישג אדיר לסידר ולקולנוע הישראלי. זהו ההקשר היחיד שבו אני יכול להכניס במשפט אחד את שם הסרט והמילה "אדיר", מלבד אולי: "הערת שוליים" הוא שעמום אדיר, בזבוז אדיר של כסף ושחקנים מוכשרים.

העלילה מתמקדת בשני פרופסורים לחקר התלמוד: אליעזר (שלמה בראבא) ובנו אוריאל שקולניק (ליאור אשכנזי מזוקן). האב, מסתבר, לא מעריך במיוחד את דרך העבודה של בנו, ובהמשך יסוב הסרט סביב פרס ישראל והחיכוך שהוא גורם בין השניים. עליזה רוזן מגלמת את אשתו של אליעזר, ועלמה זק את אשתו של אוריאל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: עץ החיים

"עץ החיים". בראד פיט.

חיכיתי וציפיתי לסרט "עץ החיים" גם בשל המסתורין שאפף את ההפקה וסיפור העלילה שלו, שעריכתו התארכה והקרנת הבכורה שלו נדחתה ביותר משנה; בחודשים האחרונים הוסיפו לסקרנות שתי הכרזות האמריקאיות הראשונות (מרובת התמונות וזו עם כף הרגל של התינוק- מקורית ומשגעת, או לחלופין: משגעת ומקורית), קדימון מהפנט (ראו למטה) ואתר אינטרנט ייחודי. השתדלתי להנמיך ציפיות כי זה בסך הכול סרט, ובעצם לא אהבתי את שני הסרטים הקודמים של הבמאי-תסריטאי טרנס מאליק!

ובכן, זהו סרט חובה לכל אוהבי הקולנוע, שצריך לראות בקולנוע. ב"עץ החיים", זוכה פרס דקל הזהב של פסטיבל קאן, יש חלקים שהם יצירת מופת. גם אם לא תאהבו את כל 138 הדקות שלו, תתרשמו ותתפעמו מלא-מעט מהשפע שיש לסרט הזה להציע. אז על מה הסרט שנרמז שעוסק ביחסי אב נוקשה ובנו בשנות החמישים של המאה העשרים ושיש בו גם דינוזאורים? משפחה בעיירה בארצות הברית בשנות החמישים: אבא (בראד פיט), אמא (ג'סיקה צ'סטיין, שעליה כתבתי אתמול במאמר על כוכבי השנה הקרובה בקולנוע) ושלושה בנים, כשאת הבכור מגלם בבגרותו שון פן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

על ביקורת סרטים (דבר מבקר)

לקראת פרסום הביקורת המאה שלי ב"אידיבי", החלטתי לכתוב מאמר על ביקורות סרטים, על הדרך שבה אני מעריך סרטים. באופן מכוון לא אתן פה דוגמאות לסרטים מסוימים.

אני אוהב לצפות בסרטים, אוהב מאוד, מאוד. לעתים, אחרי שורה של סרטי קולנוע גרועים, משעממים ואיומים שאני יושב וסובל מולם מתחילתם ועד סופם, אני נתקף יאוש וצריך להזכיר לעצמי שאני אוהב סרטים, כי אני רואה הרבה סרטים ורובם בינוניים ומטה – בדיוק כמו ספרים, סדרות טלוויזיה, הצגות וכל יצירת אמנות אחרת. הנאה מסרט, כמו מכל דבר, תלויה גם במי שאתה בשעת הצפיה. רואים סרטים בצורה אחרת עם ההתבגרות ולא כל סרט מתאים לבני שמונים, חמישים, שלושים ולבני עשרֶה. סרט מסוים ישפיע אחרת על מישהו שרק חווה פרידה או התחיל לאחרונה עבודה חדשה, או עבר כל דבר אחר שדומה למה שמתרחש על הבד שלפניו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »