"אליס בארץ הפלאות".
הערת העורך: מרבית האתרים והעיתונים פרסמו את סיכומי שנת 2010 שלהם עוד לפני שהיא תמה. אנחנו – כמו שאתם רואים – עושים את זה אחרי ש-2011 התחילה, ואחרי שיונתן כבר כתב את כל הציפיות לשנה הנפתחת. תיהנו.
זאת היתה שנה של סרטים מצליחים. בשנת 2010, "אווטאר" (סרט שפתח באמצע דצמבר 2009) הגיע להכנסות של מעל שני מיליארד דולר, ושני סרטים נוספים נכנסו למועדון המיליארד: "אליס בארץ הפלאות" ו"צעצוע של סיפור 3", שגם הם נהנו מהמחירים של כרטיסים להקרנות בתלת-מימד.
"פייטר". מארק וולברג.
לא קל לחדש הרבה בסיפור קולנועי על מתאגרף, עם הקטעים הבלתי נמנעים של אימונים, צילום קרבות האגרוף עצמם, המתמודד המזיע יושב שפוף ומדמם על קצה שולחן אחרי הפסד כואב, סיפור האנדרדוג בדרך לזכייה הבלתי צפויה בתואר. ראיתי יותר סרטי מתאגרפים מסיבובים של קרבות אגרוף אמיתיים, "אלימות בשכונת עוני" (1956), "רוקי" (1976), "סיפורו של אלוף" (1979), "השור הזועם" (1980), "המתאגרף" (1997), "סינדרלה-מן" (2005) וסרטים נוספים. רובם, כמו "פייטר", מבוססים על סיפור אמיתי.
"ברבור שחור". וינסנט קאסל עם נטלי פורטמן.
עוד לא הגיעו אלינו כל הסרטים מ-2010, שהמסקרנים בהם, הם: "ברבור שחור" עם נטלי פורטמן כרקדנית בלט, "נאום המלך" עם קולין פירת' כמלך אנגליה שסובלת מבעיות גמגום, המערבון "אומץ אמיתי" של האחים כהן, "127 שעות" עם ג'יימס פרנקו כהרפתקן שזרועו תקועה בין שני סלעים באמצע שום-מקום, "הדרך חזרה" של הבמאי פיטר ויר ("העד", "ללכת שבי אחריו", "המופע של טרומן"), "ביוטיפול" המכסיקני עם חוויאר ברדם, "הסערה" עם הלן מירן, "דלתות נפתחות" עם ניקול קידמן, "יום אהבה כחול" (ש.ל.ר, Blue Valentine) עם ראיין גוסלינג ומישל ויליאמס ועוד. אך פנינו כבר לסרטים של 2011.
מה צפוי לנו בשנה הבאה בקולנוע האמריקאי שתורם לנו את רוב סרטי הקולנוע? אותו הדבר, אבל יותר. נטלי פורטמן, שככל הנראה תזכה באוסקר על תפקידה ב"ברבור שחור", משחקת בשלושה סרטים נוספים השנה. אוליביה ווילד היפה מ"האוס" ו"טרון המורשת" תופיע גם היא בשלושה סרטים. נראה שזו הולכת להיות שנת הפריצה של השחקנית ג'סיקה צ'סטיין שמשחקת בשני סרטי דרמה מסקרנים. רוברט פטינסון יוכיח אם הוא יודע לשחק ולמשוך קהל מעבר לסרטי "דמדומים". במהלך השנה יגיעו שני סרטים של סטיבן ספילברג, שני סרטים של סטיבן סודרברג, שתי קומדיות רומנטיות על אותו נושא. בשנה הקרובה נופצץ במספר שיא של עשרים וארבעה סרטי המשך! נקבל את הסרט האחרון בסדרת סרטי הארי פוטר, מהיר ועצבני 5, צעקה 4, משימה בלתי אפשרית 4, שודדי הקאריבים הרביעי, דמדומים הרביעי, ספיי קידס 4, רובוטריקים 3, שרלוק הולמס 2 ו-The Hangover 2 (הראשון נקרא, כזכור, "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס") ועוד.
מנחה הטקס, ריקי ג'רוויס, בטקס פרסי גלובוס הזהב 2009
את טקס גלובוס הזהב 2011 (ה-68 במספר) שיתקיים ב-16 בינואר ינחה ריקי ג'רוויס (שנה שנייה ברציפות). הפרסים המחולקים לסרטי קולנוע, לסדרות טלוויזיה ולסרטי טלוויזיה. בתחומים של הקולנוע וסדרות הטלוויזיה יש הפרדה בין דרמה לקומדיה/מוסיקלי, כאשר לפעמים ההחלטות בעניין זה תמוהות (ביורק היתה מועמדת על "רוקדת בחשכה" בקטגוריית הדרמה, למשל). הזוכים בגלובוס הזהב שונים מאלו שבאוסקר (רק שניים מתוך שמונת הסרטים האחרונים שזכו בגלובוס הזהב לסרט הדרמה הטוב ביותר זכו גם באוסקר לסרט הטוב ביותר) וגם אינם זהים לזוכים באמי (יו לורי זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב על תפקידו ב"האוס", לעומת אפס זכיות באמי; בריאן קרנסטון, שזכה שנתיים ברציפות באמי על "שובר שורות" מעולם לא היה מועמד לגלובוס הזהב), וטוב שכך.
"נאום המלך" מוביל עם מספר המועמדויות הרב ביותר: 7. בשנה שעברה "תלוי באוויר" הוביל עם מספר המועמדויות הרב ביותר, אך זכה בפרס התסריט בלבד.
רשימת המועמדים המלאה של פרסי גלובוס הזהב 2011:
סרט דרמה
1. "התחלה"
2. "הרשת החברתית"
3. "נאום המלך"
4. "ברבור שחור"
5. "פייטר"
"מגה מוח".
סרטים על גיבורי-על השתלטו על הקולנוע האמריקאי בעשור האחרון, ואחרי "משפחת סופר-על" (2004) של פיקסר, הגיע הזמן לעוד סרט אנימציה אודות גיבורי-על. ב"מגה-מוח" של דרימוורקס מתמקדים בדמות הרשע (בקולו של וויל פרל באנגלית, או יחזקאל לזרוב בעברית), שבלעדיו אין כמובן צורך בגיבור-על. פרל נפלא בתפקיד שכמו נכתב בשבילו, ודיויד קרוס ("משפחה בהפרעה") נהדר כיד ימינו. בעיקר בזכותם כדאי לראות את הסרט.
ששון גבאי עם הנרי דוד. "בוקר טוב אדון פידלמן".
היום הוכרזו הסרטים שיתחרו בפסטיבל סאנדאנס 2011 שייפתח ב-20 בינואר, ובינהם הסרט העלילתי והישראלי "בוקר טוב אדון פידלמן". ישנן ארבע תחרויות עיקריות בפסטיבל שהעלה את קרנו של הקולנוע העצמאי האמריקאי והעולמי: סרטים אמריקאים (עלילתיים ותיעודיים) וסרטים שהופקו מחוץ לארה"ב (עלילתיים ותיעודיים). "אדון פידלמן" יתמודד מול 13 סרטים נוספים מרחבי העולם, כולל יפן, איטליה, קולומביה, קובה, נורווגיה ומכסיקו. מדובר בהקרנות בכורה עולמיות של כל הסרטים.
"פלונטר".
אולפני דיסני שבים בסרט האנימציה ה-50 באורך מלא שלהם לסיפור אגדות, כמו אלו שהתמחו בהם בימי חייו של וולט דיסני ("שלגיה ושבעת הגמדים", "סינדרלה" ו"היפהפיה הנרדמת", למשל). "פלונטר" (Tangled במקור), שבמשך שנים נקרא בשם של הגיבורה "רפונזל" (פעמונית), מבוסס על מעשייה של האחים גרים על נערה בעלת שיער ארוך שגרה בבדידות במגדל. האנימציה מהממת ועם השיבה לעולם האגדות עם נסיכות, מכשפות וחיות יער, מקבלים שוב גם את הקסם הישן של דיסני בצורה הטובה ביותר, יחד עם שירים. אמנם ההומור מכוון יותר לילדים, אך בשביל זה דיסני קיימים, ומבוגרים ייהנו מהסרט המתקתק גם בלי לצחוק מרוב הבדיחות (ועדיין יש בדיחות, חלקן חזותיות, לא רעות בכלל).
לא ניתנת לעצירה.
"לא ניתנת לעצירה", סרטו החמישי של הבמאי טוני סקוט עם דנזל וושינגטון ("חטיפת הרכבת התחתית 123"), הוא בסדר – לא יותר, לא פחות. לא סרט שיוזכר לטוב או לרע בסיכומי השנה, ומועמד מוביל לטקס פרסי הפעלולנים ואולי גם לאיגוד מערבלי הצליל (כן, גם להם יש טקס פרסים- שמשום מה לא משודר בשידור חי ברחבי העולם). "לא ניתנת לעצירה" היא רכבת שדוהרת על הפסים במדינת פנסלבניה שבארצות הברית. הסרט לא טוב כמו "ספיד" או "מצור ימי", ולא רק בגלל שאין רעים (מלבד אנשי הנהלת הרכבת הקפיטליסטים במשרדים הממוזגים שלהם). הרכבת היא רכבת משא, האנשים בצרה הם תושבי העיירות שבדרכה.
התגנבות יחידים.
על אף נקודות הפתיחה המבטיחות, לא הלכתי לסרט עם ציפיות גבוהות. "התגנבות יחידים" נעשה בתקציב של שבעה מיליון שקלים בידי דובר קוסאשווילי ("חתונה מאוחרת") והתסריט מבוסס על ספרו הנחשב של יהושע קנז מ-1986, אולם ידעתי שמדובר בעוד סרט על קבוצת חיילים. במקרה הזה קורותיהם של טירונים בעלי כושר לקוי בבה"ד 4 בשנת 1956. הסרט היה מועמד לשישה פרסי אופיר: בימוי, שני שחקני משנה (מיכאל אלוני ואסף בן שמעון), תלבושות ומשום מה גם למוסיקה.
מתוך אני והחבר'ה.
בשנות ה-80 התפרסמו שחקנים צעירים רבים. מה קרה להם מאז? כמה מהם עדיין משחקים היום? האם כולם מצאו את דרכם לסדרות טלוויזיה? נפתח בסרט מצוין שבשנה הבאה ימלאו לו עשרים וחמש. בכל שנה מגלים אותו צופים חדשים, בעיקר בני נוער, ונשבים בקסמו. ולמה לחכות שנה כדי לכתוב על סרט שתמיד כיף לראות שוב, ואם לא ראיתם – כדאי לכם מאוד לעשות זאת.
ב"אני והחבר'ה", שביים רוב ריינר, ארבעה נערים יוצאים לראות גופה. הסרט, שמתרחש בקיץ 1959, הוא על הרבה יותר מכך: הורים וילדים, חברים, מורים, גיל ההתבגרות ועוד. הוא מצחיק ומרגש, יש בו שירים תקופתיים נחמדים, קטעים בלתי נשכחים (העלוקות, הרכבת), החלקות יד במקום ה"כִּיף" הרגיל ומשפט סיום שאי אפשר להתווכח אתו.
המדריך למהפכה.
האם אדם אחד יכול לחולל מהפכה? איך מנהלים מהפכה בישראל במאה ה-21? מי מושך בחוטים? מה באמת חשוב לחברי הכנסת שלנו? כל זאת ועוד בסרט הישראלי הטוב ביותר שתראו בשנה הקרובה. "המדריך למהפכה" הוא סרט מצוין, מעניין מתחילתו ועד סופו, מצחיק ומרגש. יש בו בדיוק את כל מה שצריך להיות בסרט, וגם מוסיקה נהדרת של אבי בללי (נקמת הטרקטור). יוצרי סרטים עלילתיים יכולים ללמוד הרבה מהסרט השלושת-רבעי תיעודי הזה, בין-השאר כיצד להראות התפתחות עלילתית ללא דיאלוג ומהי עריכה קצבית ונכונה. הסרט זכה בשני פרסי אופיר: על עריכה והמוסיקה, והיה מועמד גם לסרט הטוב ביותר, בימוי ותסריט.
מתוך שליחותו של הממונה על משאבי אנוש.
יש סיבה שמעטים העיבודים הקולנועיים לספרים והסיפורים של פרנץ קפקא. משמעות המושג "קפקאי" היא משהו כמו "האדם מול ביורוקרטיה, עולם אבסורדי, חסר היגיון ומתעתע" – לא הגורמים המבוקשים ביותר לעלילה קולנועית. ויש משהו קפקאי בדרמה "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" שביים ערן ריקליס ("הכלה הסורית", "עץ הלימון") וכתב נח סטולמן ("אדם בן כלב", "מישהו לרוץ אתו") על פי ספרו של א. ב. יהושוע. הסרט זכה בחמישה פרסי אופיר, כולל לסרט הטוב ביותר, לבימוי ולתסריט.