ביקורת: סטפ אפ 2 / Step Up 2: The Streets
הרבה יותר גנגסטרי והרבה פחות רומנטי, "סטפ אפ 2" אמנם לא קשור במיוחד לקודמו בסדרה, אבל לקהל היעד שהוא פונה אליו, הוא בכלל לא סרט רע.
הרבה יותר גנגסטרי והרבה פחות רומנטי, "סטפ אפ 2" אמנם לא קשור במיוחד לקודמו בסדרה, אבל לקהל היעד שהוא פונה אליו, הוא בכלל לא סרט רע.
הבמאי רולנד אמריך לקח באמתחתו 75 מיליון דולרים, והלך לעשות עוד שובר קופות. אחרי שהצליח כל כך עם העתיד ב"יום השלישי" ו"היום שאחרי מחר", נותר לו הפעם לקחת אותנו אחורה בזמן עם "10,000". אלי שגב חושב שאפילו שהוא די מטופש, הוא דווקא יצא לא רע.
אריאל דוידוב הגיע עם הרבה ציפיה ל-"10,000", אבל יצא עם הרגשה הפוכה, של תסריט בלתי מלוטש וכמויות אקשן נמוכות. לפחות השחקנים והשחקניות, שלא לדבר על הנופים, נותנים איזה-שהוא פלוס לסרט.
בסרטו הראשון באורך מלא באנגלית, הבמאי וונג קאר ואי, מביא לנו את סרטו "2046" בחבילה חדשה, מעט שונה, אבל כמעט זהה, בשם "לילות בלוברי".
אין יותר צפויה מהוליווד. בטקס האוסקר לשנת 2008, הזוכה בפרס הסרט הזר היה "הזייפנים" של סטפן רוזוביטסקי. לא ברור מה מצאו כל המבקרים האמריקאים טוב כל כך ב"זייפנים", כשרובם ראו בו הזוכה המועדף והבטוח בפרס; או מה מצאו בו חברי האקדמיה, שבאמת בחרו בו לפרס. כלומר, כן ברור. זה סרט שמתקשר לשואה. רק שזה לא באמת ניכר.
מדהים כמה "הפרפר ופעמון הצלילה" יכול להיות פשוט וממוקד במקום אחד, ועם זאת להראות לצופה כל כך הרבה.
מתחת למעטה האפלולי וגדוש המוטיבים המסתוריים, מסתתר לו מותחן ג'ון-גרישמי חביב למדי.
"זה יגמר בדם" היא יצירת אמנות, מהסוג הכואב וארוך, שכל החושים שלך יצביעו: שיעמום; ורק השכל יאמר שיש משהו מעבר. בקצה היער עוד מחכה לה הנסיכה.
דרמה רומנטית הפונה לקהל הזוגות המאוהבים, ומצליחה להקסים ולרגש בצורה חביבה והומוריסטית לפעמים.
"האסונות של נינה" הוא תפזורת מענגת-עצובה, ואפילו קצת מפתיעה. "אלכס חולה אהבה" גרסת שבי גביזון.
מזכיר במעט את"השתולים" של סקורסזה, ג'יימס גריי לוקח אותנו ב"הלילה הוא שלנו" להסתכלות מעניינת ומלוהקת היטב, על האנשים הטובים הפעם. כאלו שמביאים להפלתם של קרטלי סמים, עם כל הסיכונים והבעיות שכרוכות בדבר.
כשרוקחים סרט פעולה, במיוחד כשהוא מבוסס על משחק מחשב, צריך לפחות דבר אחד: במאי מנוסה או שחקנים ראשיים הוגנים. ל"היטמן" אין את שניהם.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »
