סרטו של ג'ו רייט מכניס אותך לסערת רגשות מהפנטת, כשהסרט "כפרה" מתחיל כפנטסיה מתוקה של נערות חובבות רומנים זולים, ומתקדם והופך לטרגדיה עגומה ושוברת לב כשאחות קנאית משקרת באשר למחזה עיניה והופכת סיפור אהבה מושלם לכמיהה מתמשכת לאורך הסרט.
במבט ראשון, "חצי נלסון" הוא סרט משעמם ועומד במקום, שמרביתו נערכת בכיתת ההיסטוריה או בביתו של המורה להיסטוריה כאשר הוא מתמסטל; ולא יעזור שהשחקן הראשי הוא ריאן גוסלינג. אבל עצם העובדה שגוסלינג משחק שם צריכה לרמוז שמשהו מחכה לנו מעבר לפינה, והסוף המהמם של הסרט הופך את כל החויה למשתלמת.
"הממלכה" נותן מבט דרמתי על היחסים הבעיתיים בין שתי בנות הברית, ארה"ב וערב הסעודית, תחת ענן פיגועי התאבדות ומציאת האחראים למותם של רבים כל כך. אחרי שמסיימים עם הדרמה, מחכה לכם אקשן עוצר נשימה.
קל לפטור את הסרט "דוני דארקו" כסרט מוזר ומשונה, בלתי מובן, ושהיה חבל על השעתיים שבזבזנו עליו. קל, אבל לא כדאי. מתחת למעטה המחוספס, ניצבת לה יצירה מעניינת ומעוררת מחשבה מאת התסריטאי/במאי ריצ'ארד קלי.
חובבי סדרת "האויב שבפנים", סדרת הסרטים מבוססת משחקי הוידאו, יכולים להרגע: גם הפעם יש זומבים, גם הפעם הם רעבים לבשר חי, וגם הפעם מילה ג'ובוביץ' שם, והנה צ'ופר: היא ערומה.
סטיבן סודרברג וג'ורג' קלוני כנראה הפכו לחברים טובים מאד. השניים עושים ביחד סרט פילם נואר על יהודים, נאצים, אמריקאים, רוסים, כסף, ניצול, שקרים, תשוקה, וכמובן משולש אהבה.
אחרי שלושה סרטים באנגלית מאז סרטו המפורסם "אוכל, שתיה, בעל, אישה", הבמאי המוערך אנג לי חוזר לביים בסינית. הסרט "נמר, דרקון" על פי ספרו של דו לו וואנג, הוא שילוב מרהיב של אמנויות הלחימה הסיניות, מעורבבות עם סיפור אהבה חבוי, התחבטויות בין שני עבריו של הקוד המיוחד של הלוחמים, והכל על נופיה המדהימים של סין העתיקה.
לא ברור מה שינה את הבמאי פול גרינגראס מאז "זהות במלכודת" (2004), ההמשך הקודם בסדרת "זהות כפולה" בכיכובו של מאט דיימון; אבל הסרט "זהות אבודה" הוא בהחלט הטוב ביותר מבין השלושה ועמוס באקשן בלתי פוסק, עם רגעי מתח כוססי ציפורניים, ומוסיקה מקפיצה, כיאה לרצף האירועים המהיר.
קשה לומר ש"המעין" הוא סרט רע. זה לא שאפשר לומר עליו שהוא סרט טוב. הסרט פשוט מסובך עם עצמו, ומביא בשלושה חלקים מקבילים שלושה סיפורים מוזרים ומרתיעים.
וויל סמית' עושה זאת שוב. הכוכב הוותיק ("גברים בשחור", "בחורים רעים", "אני, רובוט" ורבים אחרים) לא שכח איך משחקים בצורה מדהימה הסוחפת את הצופים למערבולת חושים לאורך כל העלילה. אני לא חושב שבזמן האחרון יצא סרט המשלב כל כך הרבה ז'אנרים כגון פעולה, דרמה, פנטזיה, אימה ומדע בדיוני ועושה את זה בצורה כל כך טובה. "אני האגדה" יכניס אתכם לאגדה שלא תשכחו הרבה זמן.
טוד היינס רקם יצירת מופת קולנועית המאיירת את המשורר והזמר מהמצליחים ביותר של שנות ה-60' של המאה הקודמת, באמצעות תפזורת של שש דמויות שמתארות כל אחת בצורתה צד בבוב דילן ואת הסתירות בו.
"כוורת בסרט" מציעה הומור פשוט וכייפי לכל המשפחה, באריזת מתנה צבעונית של אנימצית מחשב.