ביקורת: נ.ב. אני אוהב אותך / P.S. I Love You
דרמה רומנטית הפונה לקהל הזוגות המאוהבים, ומצליחה להקסים ולרגש בצורה חביבה והומוריסטית לפעמים.
דרמה רומנטית הפונה לקהל הזוגות המאוהבים, ומצליחה להקסים ולרגש בצורה חביבה והומוריסטית לפעמים.
"האסונות של נינה" הוא תפזורת מענגת-עצובה, ואפילו קצת מפתיעה. "אלכס חולה אהבה" גרסת שבי גביזון.
מזכיר במעט את"השתולים" של סקורסזה, ג'יימס גריי לוקח אותנו ב"הלילה הוא שלנו" להסתכלות מעניינת ומלוהקת היטב, על האנשים הטובים הפעם. כאלו שמביאים להפלתם של קרטלי סמים, עם כל הסיכונים והבעיות שכרוכות בדבר.
כשרוקחים סרט פעולה, במיוחד כשהוא מבוסס על משחק מחשב, צריך לפחות דבר אחד: במאי מנוסה או שחקנים ראשיים הוגנים. ל"היטמן" אין את שניהם.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »
סרטו השני של הבמאי יוסף סידר, מגולל את סיפורן של אלמנה ושתי בנותיה, במציאות הדתית-לאומית המכסה ומגוננת על הבעיות שלה ומנסה למנוע את פליטתן החוצה. עם סיפור מסגרת מענין כל כך, קשה להבין לאן התפזר הבמאי.
"סוויני טוד" הוא לא סרטו המבריק ביותר של טים ברטון, וגם לא המקסים ביותר של משולש האוהבים-נאהבים, טים ברטון-ג'וני דפ-הלנה בונהם קרטר; אבל ככלות הכל, "סוויני טוד" נראה ומרגיש טוב.
במבט מסביב, "ג'ונו" נראה כסרט נעורים מטופש, ונדמה שחברי האקדמיה לקולנוע השתגעו כשהחליטו להעמיד אותו לפרס האוסקר היוקרתי. ובדיוק משום כך, "ג'ונו" תפס אותי בהפתעה, וגיליתי סרט מקסים ומשעשע מהסוג הפשוט שראיתי לאחרונה רק ב"מיס סאנשיין הקטנה" מהשנה שעברה.
"מישהו לרוץ איתו" הוא סרט ישראלי פשוט וחביב של עודד דוידוף, על פי רב המכר של הסופר דוד גרוסמן, שמצליח לרתק את הצופה למרות ההגזמות הקולנועיות הרצופות שבו.
"קלוברפילד" הוא קודם כל גימיק, ורק אחר כך סרט קולנוע. המפלצת זורעת ההרס – ענקית המימדים – ומוזרה למראה, לכשעצמה, היא רק נדבך שולי לעלילת הסרט.
הבמאי המוערך רידלי סקוט צולל לתוך המים העמוקים של עולם הפשע האמריקאי של שנות ה-1970 עם "אמריקן גנגסטר", המבוסס על סיפורו האמיתי של ברון הסמים פרנק לוקאס והשוטר שניסה להפיל אותו, בעזרתם של שני ענקי הקולנו, דנזל וושינגטון וראסל קרואו.
"ביקור התזמורת" הוא סרט מקסים ופשוט, על ישראלים וערבים, שמצליחים להסתדר, למרות פערים בתרבות ובשפה. לא מדובר בסרט פוליטי, אלא דווקא בסיפור אהבה כרוך בשלל סיטואציות מביכות ומגוחכות שהופכות את הסרט לנפלא.
לג'ואל ואיתן כהן יש רקורד חזק בסרטים, והכל ציפו לגדולות מ"ארץ קשוחה". ואכן, "ארץ קשוחה" מגיע לרמות הנכונות ואפשר להכתיר אותו מותח ואפילו מורט עצבים לפרקים, אבל נחתם בסצינה מיותרת ובלתי רלבנטית לקולנוע.
