ביקורות קולנוע (עמוד 99)

ביקורת: בלו ולנטיין

"בלו ולנטיין". ריאן גוסלינג, מישל וויליאמס.

"בלו ולנטיין". ריאן גוסלינג, מישל וויליאמס.

"בלו ולנטיין" הוא סרט דרמה מעולה, שהולך עם הרעיון שלו עד הסוף – לדכא לצופה את החיים. שלא תבינו לא נכון, "בלו ולנטיין" הינו סרט שחובה לראות: הוא עשוי היטב, הן מבחינת תסריט, הן מבחינת משחק ואפילו בכל הנוגע לפריפריה, כגון צילום, מוזיקה וכיוב'. ואולי בכך טמון העוקץ, כיוון שכל זה מסתכם בסרט אחד מאוד מאוד מציאותי, ולצופה אין כל ברירה אלא להתמסר לעלילה ולהזדהות עם הדמויות לגמרי, מה שלא מסב נחת רבה לצופה לאור אוירת הדכאון הנוראי שמשרה הסרט לכל אורכו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: אומץ אמיתי

"אומץ אמיתי". ג'ף ברידג'ס, היילי סטיינפלד.

"אומץ אמיתי". ג'ף ברידג'ס, היילי סטיינפלד.

יש סרטים שאין בהם דבר רע להצביע עליו, ובכל זאת קשה להמליץ עליהם. כזה הוא "אומץ אמיתי", המערבון של האחים כהן. ג'ואל ואית'ן כהן עיבדו את הספר לתסריט, הפיקו, ביימו וערכו את הסרט. בשנים האחרונות ניפקו סרט בשנה, וזהו סרטם השביעי בעשר שנים, והמצליח ביותר שלהם אי פעם. הם שוב עובדים עם הצלם והמלחין הקבועים שלהם (רוג'ר דיקנס המוכשר וקרטר בורוול), וחזרו לשתף פעולה עם ג'ף ברידג'ס ("ביג לבובסקי") וג'וש ברולין ("ארץ קשוחה"). המשחק טוב, הצילום נהדר, המוסיקה מתאימה, התלבושות נכונות, אך למעט מספר קטעי פעולה מותחים, הסרט רחוק מלהיות מערבון סוחף או יוצא מגדר הרגיל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: סאנקטום

"סאנקטום".

"סאנקטום".

לא ציפיתי להרבה מהסרט "סאנקטום" על חוקרי מערות בתלת מימד, ונהניתי. לא מקבלים הרבה, אבל זה סרט שמשרת את המטרה והסיפור שלו. חשוב להבהיר שזה אינו סרט הרפתקאות דרמתי אלא מותחן עם אלמנטים של סרט אימה. הוא ברוטאלי וקלאוסטרופובי, עם קטעים שעשויים להיות קשים לצפייה לחלק מהצופים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: בורלסק

"בורלסק".

"בורלסק".

הזמרת כריסטינה אגילרה בת ה-30, כוכבת "בורלסק", אינה שחקנית טובה. היא לא בט מידלר, ברברה סטרייסנד או שר. סרטה הראשון הוא סרט מוסיקלי על בחורה מעיירה קטנה שמגיעה לעיר הגדולה ורוצה להצליח כזמרת. אולי בזכות חוסר ההצלחה של הסרט (פחות מ-40 מיליון דולר בארה"ב), היא תבין שעליה להמשיך להקליט שירים ולא להופיע בסרטים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: התמונה הכוללת

"התמונה הכוללת". רומן דוריס.

"התמונה הכוללת". רומן דוריס.

ל"התמונה הכוללת" באנו עם ציפיות גדולות בעקבות טריילר מסקרן ובעיקר רצון לסרט זר, אחרי רצף סרטים הוליוודים די ארוך, וכגודל הציפיות – לא התאכזבנו כלל! מדובר בסרט עלילתי (בניגוד להרבה סרטים זרים שמתעסקים בקליפה של השום) יחודי, מותח ומאלף, שעשוי בצורה מוקפדת ומקצועית, ועל הדרך נותן את אותותיו לכל מי שרק מנסה לקלוט גם דברים שמעבר. סרט מומלץ, אחר, אבל לא שונה, שפותח צוהר לז'אנר אפשרי בקולנוע האירופאי שמנסה בכוח, לעיתים, להיות שולי ושונה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: קר עד העצם

"קר עד העצם". ג'ניפר לורנס.

"קר עד העצם". ג'ניפר לורנס.

"קר עד העצם" הוא סרט עוצמתי מרגש ואותנטי – כך ממש. לא ניתן להשאר אדישים לסרט – לא במהלך הצפיה בו ואף לא לאחר מכן. הוא נשאר איתכם. עד כדי כך הוא חזק ואמיתי שהיו מספר סצינות שבהן הצופה ירגיש לרגע כאילו הוא בעצמו בתוך הסרט – ממש חוויה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: נאום המלך

"נאום המלך". קולין פירת', הלנה בונהם קרטר, ג'פרי ראש.

"נאום המלך". קולין פירת', הלנה בונהם קרטר, ג'פרי ראש.

החיבה לסרטים אודות בית המלוכה הבריטי אינה חדשה. ב"נאום המלך" חדרים יפים כמצופה, תלבושות מתאימות, שחקנים בריטיים מצוינים ובימוי נכון, אך סיפור העלילה – דל למדי עד מדי. יש איזו הערכת יתר לסרטים הללו, "נאום המלך" היה מועמד לשבעה פרסי גלובוס הזהב (יותר מכל סרט אחר השנה), ומוביל את המועמדים לאוסקר עם 12 מועמדויות, כולל לסרט הטוב ביותר. המשיכה אל האנשים המפורסמים האלה, המורמים מעם אך הסובלים מבעיות כמו אחד האדם, מובנת אך לא נסחפתי בהתלהבות ל"המלכה" (2006) עם הלן מירן, ו"נאום המלך" טוב יותר אבל לא טוב מאוד. על מה המהומה? לא הרבה: מדובר באנקדוטה שעליה נשען סרט דרמה לא קצר. בקדימון המצוין לסרט הצליחו ללקט את השורות הטובות ביותר מתוכו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: על אהבה וסמים אחרים

"על אהבה וסמים אחרים". ג'ייק ג'ילנהול, אן האת'וואי.

"על אהבה וסמים אחרים". ג'ייק ג'ילנהול, אן האת'וואי.

יש סרטים שהצלחתם לא מובנת, ויש סרטים כמו "על אהבה וסמים אחרים" שברור מדוע הוא לא הצליח: הוא לא אחיד, לא ממוקד, לא מספיק מצחיק, לא אמין וצפוי לחלוטין. מסתבר שלא מספיק הקסם האישי והגוף של ג'ייק ג'ילנהול או החיוך והציצי החשוף של אן האת'וואי להצלחה בקופות. קשה להאמין שזהו סרט מהיוצרים והכותבים של סדרת המופת "שלושים ומשהו" ולא מעשה ידיהם של חרמנים צעירים שזה סרטם הראשון. את הסרט כתבו הבמאי אדוארד זוויק ("רוחות של תשוקה", "הסמוראי האחרון"), המפיק מרשל הרשקוביץ והתסריטאי צ'ארלס רנדולף, שבשבילנו הוא קודם כל הבעל של מילי אביטל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: הצרעה הירוקה

"הצרעה הירוקה". סת' רוגן, ג'יי צ'ו.

"הצרעה הירוקה". סת' רוגן, ג'יי צ'ו.

"הצרעה הירוקה" הוא שילוב מושלם של "קיק אס" ו"פיינאפל אקספרס" האהובים ביותר, וככזה, הוא רווי באקשן הכולל אפקטים לא רעים בכלל – עד כדי ממש יפים, מכות ומהלכים-לאו-דווקא-מופרכים, לצד הומור שיפיל אתכם לרצפה, ובסך הכל סרט מהנה ביותר. ולחשוב שהכל יכול היה להיות ממש גרוע, ואנו היינו מקבלים סרט מטומטם הראוי להפצה ישירות לפח, אם ניקולס קייג' אכן היה נשאר עם תפקיד בסרט ולא פורש.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: מכאן והלאה

"מכאן והלאה". ברייס דאלאס האוורד, מאט דיימון.

"מכאן והלאה". ברייס דאלאס האוורד, מאט דיימון.

קשה לנו להחליט מה אנחנו חושבים על הסרט "מכאן והלאה", שכן לא מדובר בסרט פשוט לעיכול. מצד אחד, קלינט איסטווד עורר בנו תקוות לעוד סרט מופת פרי יצירתו ומצד שני, הסרט כל כך שונה מסרטיו של איסטווד שלרגע התבלבלנו… בתור אנשים שבלוניים שרגילים לדעת מה הם הולכים לאכול לפני שמגישים להם את זה, אין ספק שהרגשנו קצת מרומים מהסרט הזה. לכן גם לא תהיה פה שורה תחתונה, אלא פשוט התרשמות כללית, על כל גווניה, כך שהבחירה (כתמיד למעשה) תישאר בידכם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: גיא אוני

"גיא אוני". ציון אשכנזי, תמר אלקן.

"גיא אוני". ציון אשכנזי, תמר אלקן.

הסרט "גיא אוני" מבוסס על הרומן המצוין של שולמית לפיד באותו השם, והוא טוב בהרבה משלושת הסרטים מבוססי-הספרים-העבריים שקדמו לו בשנה האחרונה בבתי הקולנוע: "הדקדוק הפנימי" על פי ספרו של דויד גרוסמן, "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" על פי ספרו של א.ב. יהושוע, ו"התגנבות יחידים" על פי ספרו של יהושע קנז. את "גיא אוני" כתב, ביים והפיק דן וולמן ("מחבואים", "מיכאל שלי") שגם ערכתי עמו ריאיון לקראת צאת הסרט לאקרנים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: דרכו של לוחם

"דרכו של לוחם". קייט בוסוורת', ג'אנג דונג גאן.

"דרכו של לוחם". קייט בוסוורת

אוי! פשוט אוי! זה מה שיש לנו לומר על "דרכו של לוחם". אין זו דרכנו להשמיץ שלא לצורך, ולאחר שעה וחצי של חוסר אונים, נותרנו פשוט ללא מילים, וחבל, כי הרעיון הכללי דווקא די נחמד, ואף יכול היה להיות סרט ה"פיוז'ן" של השנה (שילוב של שני ז'אנרים או יותר), בהיותו מערבון אמריקאי ויפני, שעל הנייר נראה מרשים, אך בפועל עשוי כולו כטריילר רק חצי "מבושל". אוי לבושה למי שהוציא סרט כזה תחת ידיו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »