טורים ופרשנות (עמוד 9)

הסרטים הטובים ביותר על ספינות מפרש

"בלב ים".

לכבוד הסרט החדש "בלב ים" של רון האוורד על צוות ספינה ולוויתן ענק בסיפור שנתן להרמן מלוויל את ההשראה לספרו "מובי דיק", הנה סרטים ומיני סדרה טובים מאוד שמתרחשים על ספינת מפרש. במקרה או שלא, כולם מבוססים על ספרים. הערה: אין פה סרטי צוללות וגם לא את "הרפתקה בפוסידון" המצוין מ-1972, סרט אסונות שבו ספינת השייט הפוכה (ומבוסס גם הוא על ספר).

"המרד על הבאונטי" (1935)
סרט נהדר שמבוסס על ספר שעובד גם לסרטים פחות טובים ב-1962 עם מרלון ברנדו בתפקיד קפטן בליי, וב-1984 עם אנת'וני הופקינס כבליי, יחד עם סוללה מרשימה של שחקנים שכוללת את מל גיבסון, לורנס אוליביה, ליאם ניסן ודניאל דיי לואיס.
ההפקה הזו משנות ה-30 מרשימה עוד יותר בהתחשב בעובדה שבימים ההם הכול צולם בתוך אולפן. הסרט זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר, והוא היחיד אי פעם שהיו מועמדים מתוכו שלושה שחקנים ראשיים: צ'רלס לאוטן (קפטן בליי), קלארק גייבל ופרנצ'ט טון.

Captains Courageousכ(1938)
נער צעיר (בגילומו של פרדי ברת'למיו, כוכב גדול בזמנו) נופל מספינת שייט ונמשה מהמים לסירת דייג שספנסר טרייסי מגלם את הקפטן שלה. עם מלווין דאגלס, ליונל ברימור, מיקי רוני וג'ון קרדין. הסרט מבוסס על ספר מאת רודיארד קיפלינג.
טרייסי זכה על תפקידו כדייג ספרדי באוסקר הראשון מתוך השניים הרצופים שלו. הסרט היה מועמד גם לעריכה, תסריט ולסרט הטוב ביותר. במאי הסרט ויקטור פלמינג היה חתום ב-1939 על בימוי "חלף עם הרוח" ו"הקוסם מארץ עוץ".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

מלחמת הכוכבים 7: עכשיו כבר אפשר לדבר על מה שקורה בסרט?

"מלחמת הכוכבים: פרק 7 – הכוח מתעורר". דייזי רידלי, ג'ון בויגה.

הרגו אותו! הוא מופיע רק בסוף! היא…

מעל 100 אלף צופים כבר ראו את הסרט בארץ וביקורת נקייה מגילויים תוכלו לקרוא כאן. אם עוד לא ראיתם את הסרט המדובר ואתם לא רוצים לדעת מה קורה בו, הפסיקו לקרוא עכשיו.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ג'יימס בונד במספרים

"ספקטר". דניאל קרייג.

ג'יימס בונד הוא אחת הדמויות המפורסמות ביותר בקולנוע. יש המון סממנים מוכרים שמלווים את סדרת הסרטים הוותיקה ביותר בקולנוע: הדמות שלו בכּוונת בהתחלת הסרטים, M, מיס מאניפני, המוזיקה, המכוניות, המרדפים, הנשים, המרטיני, הגאדג'טים, הפתיחים, השירים והפרודיות. מדינות מתפרקות, חומות נופלות, הטכנולוגיה מתקדמת, אך תמיד יהיה לנו את בונד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

לקראת הסרט "מלחמת הכוכבים 7": כל מה שצריך לדעת על הסדרה

"מלחמת הכוכבים: פרק 7 – הכוח מתעורר". הריסון פורד עם צ'ובאקה.

ב-17.12.15 כולנו נוכל לראות את הסרט החדש בסדרת "מלחמת הכוכבים": "הכוח מתעורר". זהו הסרט השביעי בסדרה שהחלה בסוף שנות ה-70. "מלחמת הכוכבים" מ-1977 הוא אחד הסרטים הכי טובים שנעשו אי פעם ואחד הסרטים המצוטטים ביותר בתולדות הקולנוע. בכל שבוע בסדרת טלוויזיה כלשהי תשמעו או תראו אזכור כלשהו לצד האפל, דארת' ויידר, הכוח, ווקי, חרבות אור ועוד ועוד.

שנתיים אחרי "מלתעות", הסרט של ג'ורג' לוקאס שינה את המשמעות של סרט שובר קופות. הוא הגדיר מחדש סרטי פעולה, סרטי פעלולים, התחיל את השיגעון של מוצרים נלווים (merchansiding) והפך את הריסון פורד לכוכב. הסרט היה מועמד ל-10 פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר. מארק האמיל גילם את לוק סקייווקר, פורד את האן סולו, קארי פישר היא הנסיכה ליאה ואלק גינס כאובי וואן קנובי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ההימור על "סטרייט אאוטה קומפטון" בישראל

"סטרייט אאוטה קומפטון". אלדיס הודג', או'שיאה ג'קסון ג'וניור, קורי הוקינס, ג'ייסון מיטשל, ניל בראון ג'וניור.

הבחירה להפיץ את הסרט המוסיקלי-היסטורי "סטרייט אאוטה קומפטון" (Straight Outta Compton) בישראל, רק בגלל ההצלחה הקופתית המפתיעה והמרשימה שלו בארה"ב, אינה מובנת מאליה. הסרט, שעלה לאקרנים אמש (ה'), מספר על להקת ההיפ-הופ NWA, שהכירה לעולם את המוסיקאים ד"ר דרה, אייס קיוב ועוד כמה ששמם לא נפוץ כל כך בארץ.

על אף שד"ר דרה הביא לעולם את אוזניות 'ביטס' המצליחות גם במחוזותינו, אייס קיוב הוא כנראה המוכר ביותר בארץ בזכות הופעותיו הטלויזיוניות והקולנועיות. מן הסתם שלא סצינת ההיפ הופ האמריקאית היא שמעניינת כאן ביותר, כי הגנגסטא-ראפ הכי גדול שהיה לנו פה הוא כש'הצל' נתן סטירה ל'סגול 59' (מי?) או שאותו 'הצל' ושותפו 'סאבלימינל' הסתכסכו בכאילו. ההצלחות הגדולות של ההיפ הופ בישראל גם כן מאחורינו, כשהשחקנים הכי בולטים מסחרית הם 'סאבלימינל והצל' שאלבום הלהיט שלהם היה אי שם ב-2002 ומאז הם בעיקר שורדים על אדי היח"צ; ו'הדג נחש' שממשיכים ליצר מוסיקה מחאתית מושמעת מסחרית אך קשה להגדיר אותה עוד כהיפ הופ. פה ושם עוד מצליח ההיפ הופ בארץ להרים ראש, עכשיו עם ההרכב האתיופי 'קפה שחור חזק', אבל זה לא תופס לאורך זמן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הלגיטימיות של מירי רגב ונפתלי בנט בפרשות נורמן עיסא ו"הזמן המקביל"

נורמן עיסא. צילום: רפי דלויה

אני לא מבין כיצד אנשי התרבות שזעמו אמש (א') בכינוס שלהם, רואים בהיגיון שכאשר הם בוחרים לא להופיע בפני קבוצות מסוימות באוכלוסיה של מדינת ישראל על פי מיקומם הגיאוגרפי, זו פעולה לפי צו מצפונם; אבל כשהמדינה מעוניינת לא לשלם משכורת לאנשים שמדירים אצלה אוכלוסיות, זו פגיעה בחופש הביטוי ולא מצפון סביר?

נלך רגע אחורה. שתי פרשות מתקיימות כאן במקביל, ועוררו את חרדתם של אנשי הבידור: האחת, השחקן הערבי-ישראלי נורמן עיסא הצטרף לרבים לפניו, והודיע שלא יופיע בהצגה של תיאטרון חיפה שהיתה מיועדת להתקיים בבקעת הירדן. אלא שהפעם, שרת התרבות והספורט היא אינה לימור לבנת (היה ברור שיתגעגעו אליה, נכון?) כי אם מירי רגב, שהודיעה בזריזות שאם עיסא לא יופיע בבקעת הירדן, אזי משרד התרבות בראשותה יפסיק את התמיכה בתיאטרון הילדים שהוא מנהל עם אישתו היהודיה, ולהתראות למשכורות בחסות המדינה. הפרשה השניה נוגעת להצגה "הזמן המקביל" שנכתבה בהשראת סיפור חייו של הרוצח וליד דקה, פעיל החזית העממית לשחרור פלשתין, שהורשע בחטיפתו וברציחתו של החייל משה תמם ב-1984 ונידון למאסר עולם. אחייניתו של תמם, אורטל תמם, נאבקת אקטיבית נגד ההצגה, ושר החינוך נפתלי בנט תרם את יכולותיו ולפחות הוציא את ההצגה הזו מסל התרבות. משמעות הדבר היא שילדים במדינה לא ישלחו לצפות בהצגה המגלה סובלנות כלפי רוצחי חיילי צה"ל.

אנשי התרבות בארץ שמחאו אמש בכינוס, מתבלבלים כנראה לחשוב שמדינה אשר בוחרת לא לממן ולא לתמוך ולא להציג מטעמה יצירות 'תרבות' שמקדשות ערכים המנוגדים לשלה או אנשי תרבות שמדירים בה אוכלוסיות – היא מדינה פאשיסטית שפוגעת בחופש הביטוי. עם זאת, כנראה גם שלא שמו לב שהיצירות לא נאסרו במדינה והשחקנים מדירי האוכלוסיות לא הוכנסו לכלא. חופש הביטוי נשאר בהינו, וכל שעשתה המדינה והשרים שלה היה להגיד: חברים, אל תציגו במוסדות שהאזרחים שלי מממנים הצגות שמקדשות רוצחי חיילים, ואל תצפו שאנשים שמדירים אצלי אוכלוסיות בעבודתם יקבלו ממני משכורת. לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

אליסיה ויקנדר – הכוכבת הבאה

אליסיה ויקנדר, מתוך "אקדח עצבני" – Son of a Gun.

זוהי שנת הפריצה הענקית של אליסיה ויקנדר בת ה-27. השחקנית השוודית עבדה בלי הפסקה בשנתיים האחרונות, וכל הסרטים הללו יוצאים השנה. אחרי שגילמה ב-2012 את התפקיד הראשי בדרמה ההיסטורית הדנית "סיפור מלכותי" ואת אחות של אנה ב"אנה קרנינה" עם קירה נייטלי, ויקנדר השוודית משחקת השנה ב-8 סרטים(!) שיוקרנו בארצות הברית במהלך 2015. כולם באנגלית, עם שלל מבטאים ובמגוון שנע בין מדע בדיוני, דרמות תקופתיות וסרטי פעולה קומיים. קצת מזכיר את הקריירה של סקרלט ג'והנסון בתחילת שנות ה-2000 (או את ג'וד לאו ב-2004).

"אקס-מכינה"
סרט מדע בדיוני שבו ויקנדר מגלמת רובוטית בעלת אינטליגנציה מלאכותית. את הסרט כתב וביים אלכס גרלנד (סרטו הראשון כבמאי), שאחרי שדני בויל ביים את הסרט "החוף" על פי ספרו, כתב את התסריטים של "28 יום אחרי" ו"שמש" שבויל ביים. הסרט מוקרן בימים אלו בבתי הקולנוע בארה"ב וכבר צבר 10 מיליון דולר והיד עוד נטויה. (סרטי מדע בדיוני שאינם פעולה בדרך כלל לא זוכים להצלחה גדולה, כמו במקרה של "שמש", למשל.)

"הבן השביעי"
סרט פנטזיה-פעולה שהוקרן גם בארץ השנה וכצפוי נכשל קשות על אף שלצדה של ויקנדר מככבים ג'ף ברידג'ס, ג'וליאן מור ובן ברנס (הנסיך כספיאן ב"סיפורי נרניה").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

גם ב-2013 לא היה אף סרט ישראלי רווחי

"בית לחם". צחי הלוי.

לאחרונה פורסם דו"ח פילת לסיכום הפעילות הקולנועית של 2013 בישראל, שנערך ביוזמת משרד התרבות והספורט. הדו"ח (שפורסם פנימית בדצמבר 2014 ועלה לאינטרנט בתחילת 2015) סוקר בפירוט רב את הסרטים שיצאו, הפסטיבלים שנערכו, המענקים והפרסים שחולקו, ופעילותיהם של קרנות התמיכה והסינמטקים. הנתון המעניין ביותר בעיני בדו"ח הוא שבשנת 2013, כמו בשנת 2012, אף סרט ישראלי שיצא לבתי הקולנוע לא הצליח להחזיר את ההשקעה בו. כלומר, יצאו 26 סרטים שעלות הפקתם עלתה על ההכנסות, בלי יוצא מן הכלל. אפס שקלים רווח נקי. ממש כך.

מה שמשונה במיוחד, הוא שבאותה שנה יצאו לא מעט סרטים טובים, שמילאו את האולמות או שזכו בצדק להד תקשורתי נרחב – כולל סרטים של כמה מהיוצרים החשובים ביותר שפועלים כעת. בין השאר, מדובר על "בית לחם", "לצוד פילים", "פלאות", "שש פעמים", "מי מפחד מהזאב הרע", "הנוער" ו"כנס העתידנים". שלושת הסרטים הראשונים הביאו מעל 100,000 צופים – נתון הגורם להם להיחשב כ'שוברי קופות' במושגים מקומיים ובכל זאת לא כיסו את ההשקעה (הטבלה המלאה מופיעה בעמ' 20 בדו"ח).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

תחזית זוכים בפרסי אוסקר 2015

פרסי אוסקר 2015: "בירדמן" או "התבגרות"?

טקס הענקת פרסי האוסקר 2015 (ה-87 במספר) יתקיים מחר בלילה (בין ראשון לשני). כמו בכל שנה, ברוב הקטגוריות הזוכים צפויים, אך תמיד יש מקום להפתעות. בניגוד לשנים שבהן סרט אחד שולט ("הפצוע האנגלי" ו"נער החידות ממומביי", לדוגמה), נראה שהשלל יתחלק בין מספר סרטים שונים השנה.

סרט ובימוי
התבגרות, בירדמן, מלון גרנד בודפשט, משחק החיקוי, צלף אמריקאי, סלמה, ויפלאש, התיאוריה של הכול
ובהתאמה: ריצ'רד לינקלייטר, אלחנדרו ג'י. אינארטו, וס אנדרסון, מורטן טילדום, בנט מילר (פוקס קצ'ר)

מאז שיש יותר מחמישה מועמדים לסרט הטוב ביותר, הסיכוי לזכות בפרס הסרט ללא מועמדות לבימוי קטנים עוד יותר ("ארגו" הוא מקרה יוצא דופן, למרות שזה קרה גם בעבר עם "הנהג של מיס דייזי", למשל). "סלמה" מועמד רק לעוד פרס אחד: שיר מקורי, וכמוהו "ויפלאש", "צלף אמריקאי" ו"התיאוריה של הכול" לא מועמדים לבימוי. -שני הראשונים מועמדים על עריכה ומאז 1981 לא זכה בפרס הסרט סרט שלא היה מועמד על עריכה. עם כל האלימינציות הללו נותרו לנו שלושה זוכים אפשריים: "התבגרות", "משחק החיקוי" ו"מלון גרנד בודפשט". (רגע, מה עם "בירדמן", מועמד מוביל מאוד? נגיע אליו.)
על פניו נראה ש"משחק החיקוי" הוא דוגמה מובהקת לסרט שמתאים לו לזכות והוא מזכיר במשהו את "נאום המלך" (על אף שהוא יותר קולנועי ומרתק ממנו) אך הוא לא זוכה למספיק אהדה ולא זכה בשום פרס מקדים. "נקודה" לרעתו של "מלון גרנד בודפשט": אף שחקן מתוכו לא מועמד (גם לזה, כמובן, יש יוצאים מן הכלל עם הזוכים "נער החידות ממומביי" ו"שר הטבעות: שיבת המלך"). כך שנראה שהזוכה יהיה "התבגרות", גם בזכות ההישג של עצם קיומו (צילומים לאורך 12 שנים). וכאן מגיעים/חוזרים ל"בירדמן": לא בלתי נמנע שבמאי "בירדמן" יזכה על הבימוי.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שחקניות ושחקנים ש(עוד) לא היו מועמדים לאוסקר

סקרלט ג'והנסון מתוך "דון ג'ון".

אני מת על האוסקר. אני יודע שלא הטובים ביותר זוכים, לפעמים הטובים ביותר לא מועמדים בכלל. רשימת השחקנים המוכרים שלא זכו באוסקר ארוכה וכוללת את קרי גרנט, פיטר סלרס, פיטר אוטול, ריצ'רד ברטון, ג'ין קלי, איירין דאן, דבורה קר, גרטה גרבו, ג'יימס מייסון, ויליאם פאוול, קרול לומברד, סטיב מקווין, ג'ודי גרלנד – חלקם נאלצו "להסתפק" בפרס על מפעל חיים בשלב מאוחר יותר של הקריירה שלהם.

בין אלו שחיים ולא זכו בפרס ניתן למנות את סיגורני וויבר, גלן קלוז, דברה וינגר, מרשה מייסון, ג'נה רולנדס, מקס פון סידוב, קת'רין קיניר, טום קרוז, הריסון פורד (שבעתיד יזכה בפרס על מפעל חיים), קנת' בראנה, ג'וני דפ (שאם יחזור לעצמו ישמחו לתת לו פרס), ליאם ניסן (ראו הערה קודמת), ברד פיט (זכה כמפיק), סמואל אל. ג'קסון, ג'ון מלקוביץ', לורה ליני, ליאונרדו די קפריו, טום וילקינסון, טוני קולט, אלברט פיני, מישל פייפר, רוברט דאוני ג'וניור, רייף פיינס, דוריס דיי (שבכל שנה שמה עולה כשמדברים על אוסקר למפעל חיים; היא בת 90), איאן מקלן ואיימי אדמס. סביר להניח שחלקם עוד יזכו בפרס, ולשני האחרונים ברשימה סיכוי לזכות בשנה הבאה על גילום שרלוק הולמס וג'ניס ג'ופלין, בהתאמה.
ברור שלא "כולם" יכולים לזכות, אך הילרי סווינק זכתה פעמיים! כשלאחרים אין בכלל. זה הכול עניין של תזמון, כמובן, על איזו שנה נופלים, ואצל השחקניות יש פחות תחרות.

אחרי הרשימה המפוארת הזאת נדמה שכולם היו מועמדים, אך יש מספר שחקנים שמפתיע עד מרגיז שמעולם לא היו (לפחות) מועמדים. מי ששוב ושוב שיחקו מצוין ולא זכו אפילו במועמדות אחת? מראש השמטתי מהרשימה שחקנים שעושים קומדיות וסרטי פעולה שזוכים לפחות הערכה מנותני פרסים, כמו יו גרנט, ברוס ויליס, קת'רין אוהארה ומג ראיין.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום שנת 2014 בקולנוע

סיכום 2014 בקולנוע.

הנה סיכום קצר-יחסית של סרטי הקולנוע של 2014 לפני שמגיעה 2015, שבה יוקרנו בארץ המתמודדים המובילים לאוסקר של סרטי 2014 (טרם הגיעו לארץ המתמודדים המובילים: "בירדמן" עם מייקל קיטון, "משחק החיקוי" על אלן טורינג, "לא נשבר" של אנג'לינה ג'ולי, הסרט המוסיקלי "אל תוך היער", וגם "עיניים גדולות" של טים ברטון ו-Inherent Vice של פול תומאס אנדרסון). 2015 צפויה להיות שנה עם שוברי הקופות הגדולים בהיסטוריה (רשימה חלקית: "מלחמת הכוכבים 7", "הנוקמים 2", "עולם היוּרה", שני סרטים מצוירים של פיקסר וג'יימס בונד חדש), ובסיכומה של השנה הקולנועית זאת מרגישה כמו שנת מעבר.

ב-20 הסרטים המצליחים ביותר של השנה ישנם 9 סרטי המשך: "רובוטריקים", "אקס-מן", "קפטן אמריקה", "ספיידרמן המופלא", "כוכב הקופים", "משחקי הרעב", "ההוביט", "הדרקון הראשון שלי" ו"ריו" המצוירים, וגם שתי תחיות של דמויות מוכרות: "גודזילה" ו"צבי הנינג'ה". 8 הסרטים הנוספים שהצליחו להתברג ביניהם: "שומרי הגלקסיה" (סרט ההמשך בדרך), "מליפיסנט" (שמבוסס על דמות מוכרת מהסרט המצויר "היפהפייה הנרדמת" של דיסני), "סרט לגו" (על פי אבני המשחק המוכרים לכולם, סרטי המשך בדרך), "לוסי" של לוק בסון (או: הוכחה לכוחה של סקרלט ג'והנסון למשוך קהל ברחבי העולם), "בין כוכבים" (כוחו של כריסטופר נולאן, שהגיע לדרגה נדירה בימינו של במאי שהופך למקור משיכה גדול), "נעלמת", "קצה המחר", "המבול" (על פי סיפורו התנ"כי של נוח) ו"הרץ במבוך". שלושת האחרונים עבדו רק במעט את קו 100 מיליון דולר בארה"ב, אך הרווחים בשאר העולם חיפו על כך. סרטי המדע בדיוני "לוסי" ו"בין כוכבים" הם היחידים ברשימה הזאת שמבוססים על תסריט מקורי (לא קומיקס, לא ספר, לא דמויות קיימות).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ריאיון סוף": החירות לא ניצחה בגלל ההפצה בחינם באינטרנט

"ראיון סוף". ג'יימס פרנקו, סת' רוגן.

העולם החופשי לא ניצח בגלל שהסרט "ריאיון סוף" הופץ בחינם באינטרנט, כפי שמיהרו להכתיר כוכב הסרט סת' רוגן ואחרים. הנזק העצום שנגרם לסוני עקב הפריצה הממוחשבת (הצפון קוריאנית?) לשרתי החברה והדלפת החומרים ממנו, תשליך על כל פרויקט עתידי שישקול לשים ללעג פיגורות משמעותיות כל כך. רעיון הנקמה הדיגיטלי הושתל כעת במוחם של כל המושאים הפוטנציאלים לסרטים שכאלה, כמו גם במוחם של ראשי אולפני הסרטים – מה שיוצר הפחדה. איזה מנכ"ל ירצה לשים את האולפן שלו תחת מתקפה דיגיטלית הרת אסון כמו שעברה סוני, רק כדי ליצור סרט כלשהו על דיקטטור? פוטין, העתיד שלך מובטח כנראה.

כדי לבאר, נזכיר את מהלך העניינים. צפון קוריאה לא היתה מרוצה שבהוליווד נוצר סרט המבזה לכאורה את מנהיגה, קים ג'ונג און. בסרט, ששמו תורגם בישראל ל"ריאיון סוף" (ובמקור מסתפק בשם "הריאיון"), סת' רוגן וג'יימס פרנקו מגלמים מפיק ומנחה טלויזיה, שמצליחים להשיג ריאיון בלעדי עם מנהיג צפון קוריאה – רק כדי שהריאיון יהפוך למשימה של סוכנות הביון האמריקאית CIA, להתנקש בחייו של הדיקטטור.

באורח פלא, ימים ספורים אחרי שהקוריאנים הביעו חוסר שביעות רצון מהסרט, כמו תמיד מבלי לצפות בו, שרתי המחשוב של חברת סוני נפרצו והרים של חומרים מסווגים נשפכו החוצה לאינטרנט. כדי להדגיש את חומרת הדליפה, החל ה'ארגון' שהצליח לפרוץ, בפרסום מידע מביך מאד שהתגלה בחומרים המסווגים של סוני – כמו תכתובות מייל בין מפיקים וראשי סוני, בהם מבקרים ומגדפים כוכבי קולנוע גדולים, וכן הלאה.

"ראיון סוף".

כל זה היה נחמד עבור סיקור תקשורתי בעיקר, אבל ניתן לבלימה. הבעיה הרצינית שהתמודדו איתה בסוני, היתה איומי פיגוע דוגמת ה-11 בספטמבר, אם הפרימיירה של הסרט תתקיים ואם הסרט יוקרן על מסכי הקולנוע בארה"ב. סוני חששה, ויותר ממנה, חששו רשתות בתי הקולנוע האמריקאיות, שהכריזו כי לא יסתכנו (כנראה בעיקר מפריצה לשרתיהן, יותר מאשר שחששו מאפשרות לפיגוע) ולא יקרינו את הסרט.

עד כאן ברור כי הפחדה היא כלי מסוכן ביותר. נזק של ממש לא נגרם לסוני בטווח הארוך – מפיקי סרטים שהמיילים שלהם דלפו כנראה ימשיכו לעבוד עם האולפנים (כולם רוצים להרוויח כסף), וגיבורי התרבות יצליחו להתגבר על הגידופים שספגו (בפומבי הפעם) וגם כן ימשיכו לעבוד עם האולפנים. אבל כולם מפחדים כעת מפריצות דיגיטליות. זה כבר לא דליפות של תמונות עירום של שחקניות – אלא משהו בסקאלה גדולה בהרבה. מנכ"לים יודעים מה רץ במיילים של החברות שלהם (דבר משונה לחלוטין, כי דינו של כל דבר דיגיטלי להיות חשוף בדרך זו או אחרת – קשה מאד לשמור על אבטחה דיגיטלית לתמיד, ומי שינסה מספיק חזק – גם יצליח לפרוץ למערכות השמורות ביותר), ולכן המנכ"לים (כמו של בתי הקולנוע מפחדים מאד מההשלכות של פעולות נקמה דיגיטליות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »