מגזין סרטים (עמוד 165)

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 31- "קללת אבן העקרב הירוקה" (2001)

"קללת אבן העקרב הירוקה". הלן האנט, וודי אלן.

שם הסרט "קללת אבן העקרב הירוקה" באנגלית הוא The Curse of the Jade Scorpion, שמזכיר שמות של סיפורים בלשיים משנות ה-30 וה-40. אחרי כתוביות הפתיחה מופיע "1940" לבן על גבי שחור.

בשנות ה-70 וודי אלן כתב וביים את "אהבה ומלחמה", בשנות ה-80 את "קומדיה סקסית של ליל קיץ", "זליג", "שושנת קהיר הסגולה" ו"ימי הרדיו", בשנות ה-90 את "צללים וערפל", "קליעים מעל ברודווי" ו"מתוק ומשוגע", והנה כבר הסרט התקופתי הראשון שלו במאה ה-21, כשהבא אחריו הוא "קסם לאור הירח" (2014). "חצות בפריז" מתרחש גם בעבר אבל הוא מתחיל, נגמר והדמות הראשית שלו היא בהווה. שלושה מארבעת סרטיו האחרונים (2017-1014) הם סרטים תקופתיים; העבר משרת את אלן היטב, במיוחד בשנים האחרונות כי זה מאפשר לו להימנע מהכנסת מחשבים, טלפונים ניידים ושאר סימני קִדמה לסרטים שהדמויות הראשיות בהם אינן בנות 60 ומעלה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אלמנות" – ביקורת #2

"אלמנות". ויולה דיויס.

"אלמנות" הוא סרט דרמה עם שוד, סרט טוב עם רגעים אלימים שהיה יכול להיות טוב בהרבה עם מספר קיצוצים.

הסרט מבוסס על מיני סדרה בריטית מ-1983 ואת התסריט כתבו במאי הסרט, סטיב מקווין, וגיליאן פלין, שכתבה את הספרים שהפכו ל"נעלמת" של דיויד פינצ'ר והסדרה "חפצים חדים". יש לשער שאחת הסיבות שהביאו אותה היא העובדה שהסרט עוסק בעיקר בנשים עם תפנית מפתיעה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" – ביקורת

"חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד". אדי רדמיין, קתרין ווטרסטון.

"חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" הוא סרט פנטזיה מעולמו של "הארי פוטר" (קסמים, רבותי, קסמים) שופע אפקטים ודל בעלילה שיתאים בעיקר לצעירים ולחובבי הז'אנר. זהו סרט המשך לסרט הראשון בסדרה "חיות הפלא והיכן למצוא אותן" ולכן עליי להזהיר כי הביקורת תכלול ספוילרים לסרט הקודם. הסרט החדש טוב יותר מקודמו, אך גם הוא מרגיש כמו אקספוזיציה לסרט הבא, ולעומת הקודם, הסיפור בו הזיז רק במעט את הכלים במשחק והיה בעיקר חסר פואנטה. יש בו קטעי אקשן מעניינים, אבל דרמה פשטנית ושטוחה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אלמנות" – ביקורת #1

"אלמנות". סינתיה אריבו, ויולה דיויס.

"אלמנות" מצליח להיות, רוב הזמן, סרט מתח-אקשן אינטליגנטי ומרתק, ששם דגש על הדרמה יותר מאשר על הפעולה.

"אלמנות" מספר את סיפורן של נשות חברי קבוצת פושעים שנהרגו בשוד האחרון שלהם. לאחר מות בעליהן הן מגלות כי הן בחובות וזקוקות בדחיפות לכסף. אם זה לא מספיק, אז הגנגסטר ממנו גנבו הבעלים שלהם באותו שוד אחרון שהשתבש, דורש את כספו בחזרה מהן. בלית ברירה בהתחלה, שמתפתח לרצון להעמיד את עצמן על הרגליים ולהוכיח שהן מסוגלות לדאוג לעצמן, הן יוצאות לשוד הבא שתכנן ראש קבוצה השודדים, הארי רולינס (ליאם ניסן).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 30- "נוכלים בגרוש" (2000)

"נוכלים בגרוש". טרייסי אולמן, וודי אלן

באופן יוצא דופן קומדיית הפשע הזאת של וודי אלן, "נוכלים בגרוש", לא הוקרנה בבתי הקולנוע בארץ.
אחרי סרטים רבים שנגעו בפשעים, פושעים ועבירות קלות (הרשימה המלאה בסקירה על "דני רוז האיש מברודווי") אלן מככב בתפקיד של פושע לראשונה מאז סרטו הראשון, "קח את הכסף וברח".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

מאחורי השם: שחקנים ובמאים ופירוש שמות חברות ההפקה שלהם

שחקנים וקולנוענים עם חברות הפקה. מימין: ג'ניפר לורנס, ספייק לי, בראד פיט ואופרה וינפרי

ג'ניפר לורנס הקימה לאחרונה חברת הפקות בשם Excellent Cadaver ("גופה מצוינת"). שחקנים עם חברת הפקות אינו דבר חדש בהוליווד. ב-1919 הקימו הבמאים צ'רלי צ'פלין ודי-דאבליו גריפית' עם השחקנים מארי פיקפורד ודאגלס פיירבנקס את United Artists. את Four Stars ייסדו ארבעה כוכבים ב-1952: דיויד ניבן, שארל בויה, דיק פאוול וג'ואל מק'קריה. אז זה נועד כדי לאפשר ליוצרים ולשחקנים שליטה על מה שהם עושים ולהימנע מהתכתיבים של האולפנים ששלטו ביד רמה. שחקנים היו אז תחת חוזה (בדרך כלל לשבע שנים) ולא זכו לבחור את התפקידים שלהם. היום זה בעיקר כדי לאפשר לשחקנים למצוא לעצמם תפקידים טובים, לנהל טוב יותר את הקריירה שלהם ולפתח פרויקטים שאחרת אולי לא היו קורמים עור וגידים, או שלא היו מציעים להם בהכרח. ריס וית'רספון, למשל, החליטה לתת במה ליותר סרטים עם נשים בתפקידים הראשיים כי לא הציעו לה דברים מעניינים, לדבריה, וכך הפיקה את "נעלמת" של דיויד פינצ'ר (והשכילה להבין שהיא לא מתאימה לתפקיד הראשי) ואת "הולכת רחוק" (Wild) שעליו היתה מועמדת לאוסקר לשחקנית ראשית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 29- "מתוק ומרושע" (1999)

"מתוק ומרושע". שון פן, סמנת'ה מורטון.

"מתוק ומרושע" של וודי אלן הוא דרמה על אמט ריי, גיטריסט ג'ז בשנות ה-30. הסרט נבע מאהבתו של אלן למוזיקת ג'ז ונקרא במקור Sweet and Lowdown על שם שיר של גרשווין. בסרט בן 95 הדקות מנגנים ומתנגנים 34(!) שירים. עוד לפני שם הסרט כתוב אודות אמט ריי. וודי אלן מופיע כאחד המרואיינים שמדברים על אמט, ביניהם גם דאגלס מקגארת' שכתב עם אלן את "קליעים מעל ברודווי" (1994).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"החיים האלה" – ביקורת #2

"החיים האלה". אוסקר אייזק, אוליביה ווילד.

הסרט "החיים האלה" מתחיל חלש ומשם ממשיך לחלש מאוד, גרוע ואיום ונורא. סרט כל כך מניפולטיבי ומרגיז לא ראיתי הרבה זמן.

המלודרמה עמוסת הסבל הזו עוקבת אחר סיפורם של מספר זוגות ומספרת על הקשר הגורלי שנוצר בינהם. הסיפורים מתחילים באושר ונגמרים באומללות או גרוע מכך, כשהכל נעשה בעדינות ורגישות של פיל. מכיון שהסרט הזה כל כך משעמם, לפחות אשאיר לכם לגלות מהו סיפורו של כל זוג ולא ארחיב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"החיים האלה" – ביקורת #1

"החיים האלה"

לא במקרה "החיים האלה" הוא אחד הסרטים עם הפתיחה הגרועה ביותר אי פעם בסוף השבוע הראשון להקרנותיו בארה"ב (לפי ממוצע הכנסות לכל מסך), מה שמוכיח שלפעמים אפילו הקהל האמריקאי צודק.

דן פוגלמן, יוצר הסדרה "החיים עצמם" והבמאי והתסריטאי של "החיים האלה", כתב סרטי אנימציה טובים ("פלונטר" ו"בולט") ואת "טיפש, מטורף, מאוהב" המקסים. הסרט הקודם והראשון שכתב וגם ביים היה "דני קולינס" (2015, גם הוא עם אנט בנינג) שראוי לצפייה בזכות הופעתו של אל פצ'ינו בתפקיד הראשי (לא דבר של מה בכך בהרבה שנים האחרונות). לסדרה שלו This Is Us קוראים בארץ "החיים עצמם", אז נאלצו לקרוא ל-Life Itself "החיים האלה". זהו אחד הסרטים הגרועים שאסור לכם לראות השנה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 28- "סלבריטי" (1998)

"סלבריטי". ליאונרדו די'קפריו.

"סלבריטי", סרטו החמישי והאחרון של וודי אלן בשחור-לבן, מתחיל בצילומי סרט ונגמר בבכורה של אותו סרט, שאת הבמאי שלו מגלם גרג מוטולה, לימים במאי Superbad ("חרמן על הזמן") ו"השכנים של ג'ונס" עם גל גדות, ששיחק בשלושה סרטים. זה השני. ב"סוף הוליוודי" (2002) ירד לגלם עוזר במאי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קופות: בכורה ענקית ל"רפסודיה בוהמית" ובכורה סבירה ל"מפצח האגוזים"

"רפסודיה בוהמית".

שלוש בכורות הגיעו לבתי הקולנוע בצפון אמריקה, וכולן מכובדות, אבל את טבלת שוברי הקופות של סוף השבוע הוביל עם הצלחה עצומה סרט הביוגרפיה-המוסיקלי "רפסודיה בוהמית", על סולן להקת 'קווין', פרדי מרקורי. הסרט גרף 50 מיליון דולרים בקרב 4,000 בתי קולנוע, על פי הערכות, וזה הופך את בכורתו בז'אנר הביוגרפיות המוסיקליות המוסיקלים לשניה בגובהה בהיסטוריה, אחרי "סטרייט אאוטה קומפטון" (60.2 מ"ד) ומעל "טופאק: אול אייז און מי" בכמעט פי שניים (26.4 מ"ד). ראוי לשים לב כי גם בז'אנר המוסיקלי הרחב יותר, מצבו של "רפסודיה" מצוין: הוא הרבה מעל סרטים מובילים בקופות בתתי הז'אנר שלהם כמו "מאמה מיה 2" (34.9 מ"ד) ו"היי סקול מיוזיקל 3" (42 מ"ד). ואת כל זה השיג סרט עם ביקורות טובות ותהליך הפקה בעייתי – בהחלט הישג. גם מחוץ לצפון אמריקה הצליח "רפסודיה" עם 72.5 מיליון דולרים – ובזכות הפצה מוקדמת בכמה ארצות כגון בריטניה, הכנסותיו מחוץ לצפון אמריקה כבר עומדות על 141 מיליון דולרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סיפור אחר" של אבי נשר משך כ-100 אלף צופים בעשרה ימים

"סיפור אחר". ג'וי ריגר, ששון גבאי. צילום באדיבות יח"צ

סרט הדרמה הישראלי "סיפור אחר" של אבי נשר משך כ-100 אלף צופים בעשרה ימים בבתי הקולנוע, ועוד כ-40 אלף צופים בהקרנות המוקדמות של יום הקולנוע הישראלי (17 באוקטובר). סך כל המספרים הלא-מדויקים שמים אותו באיזור של ה-140-150 אלף צופים עד כה. עדכון: הסרט הגיע ל-154 אלף צופים ב-12 ימים. מנכ"ל חברת ההפצה יונייטד קינג, משה אדרי, מסר: "הבמאי אבי נשר מוכיח פעם אחר פעם יכולת נדירה לזכות בביקורות מהללות יחד עם הצלחה קופתית חסרת תקדים."

במרכז "סיפור אחר" עומדת צעירה חילונית (ג'וי ריגר) שמחליטה לעזוב את הבית ולהתארס למוזיקאי הולל שחזר לאחרונה בתשובה (נתן גושן). החלטתה מביאה את הוריה הגרושים (מיה דגן ויובל סגל) ואת סבה הפסיכולוג (ששון גבאי) להניח למשקעי העבר ולחבור זה לזה כדי לנסות ולחבל בנישואין שבדרך. רק שבמלחמה, כמו במלחמה, רבות ההפתעות והתפניות, והדרמה הקומית שהולכת ונפרשת מאפשרת בחינה מחודשת של הקשר הרגשי המרכזי בחוויה האנושית: המשפחה.

הסרט הופץ בישראל ב-46 עותקים. הוא הוקרן עד כה בפסטיבלים טורונטו, חיפה ושיקאגו, ועתיד לפתוח מחרתיים (ג') את פסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג'לס.