מגזין סרטים (עמוד 164)

קופות: "ראלף ההורס 2" שני לשיא חג ההודיה; "קריד 2" מצליח ו"רובין הוד" נכשל; "ונום" מעל 800 מ"ד

"ראלף שובר את האינטרנט: ראלף ההורס 2".

סוף השבוע של חג ההודיה 2018 היה מהמוצלחים ביותר בהיסטוריה של צפון אמריקה, והכניס שני סרטים לעשיריה המכניסה ביותר בסופ"ש מוארך של חמישה ימים. הבכיר הוא "ראלף שובר את האינטרנט: ראלף ההורס 2" שבחמישה ימים הכניס 84.5 מיליון דולרים (מתוכם 55.7 מ"ד בשלושה ימי הסופ"ש המסורתיים) ואילו "קריד 2" הכניס 55.8 מיליון (מתוכם 35.3 מ"ד בשלושה ימים). "ראלף ההורס 2" התברג בכך למקום השני ברשימת הבכורות הגבוהות ביותר בחג ההודיה, מעל "מואנה" (82.1 מ"ד) ומתחת ל"לשבור את הקרח" (93.6 מ"ד). אילולא "קריד 2" (במקום השביעי באותה הרשימה), תריסר המקומות העליונים ברשימה הזו היו בבעלות אולפני דיסני (חלקם בבעלות משותפת, כמו "צעצוע של סיפור 2" שניצב רביעי ברשימה והוא שותפות עם אולפני פיקסאר). "ראלף 2" הוקרן בקרב 4,017 בתי קולנוע, ו"קריד 2" הוקרן בקרב 3,441 בתי קולנוע.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הגרינץ'" (2018) – ביקורת

"הגרינץ'".

מאז תחילת המאה, זכינו לארבעה עיבודים באורך מלא ליצירותיו של ד"ר סוס: השתיים ראשונות היו עם שחקנים והאחרות באנימציה. כעת מצטרף סרט אנימציה שלישי בעשר שנים האחרונות "הגרינץ'" והוא מבוסס על הספר "הגרינץ' שגנב את חג המולד" (במקור "כיצד הגרינץ' חטף את חג המולד"). לא משנה איכות הסרט – הקסם של הספרים תמיד עובר וזה משהו שאי אפשר לקחת מאף אחת מהיצירות הללו, כולל זו החדשה. הסרט אולי פשטני מדי לבוגרים אבל מלא קסם והומור – וזה גם משהו בימינו. בנוסף אנחנו גם מקבלים סרט קצר של המיניונים – אז איך אפשר לא להיות מרוצים?

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 33- "כל דבר אחר" (2003)

"כל דבר אחר". כריסטינה ריצ'י, ג'ייסון ביגס.

"כל דבר אחר" היא דרמה-קומית עם וודי אלן בתפקיד משנה. באופן לא רגיל, שם הסרט נאמר די בהתחלה. השיר בכתוביות הפתיחה ובכתוביות הסיום: So Easy to Love של קול פורטר בביצוע בילי הולידיי. יותר מפעם אחת שומעים את The Way You Look Tonight בביצוע הולידיי.

בפתיחה יושבים דיויד דוֹבֶּל (וודי אלן) וג'רי פאלק (ג'ייסון ביגס, "אמריקן פאי") על ספסל בסנטרל פארק. שניהם קומיקאים וסובלים מפחד מהמוות. ג'רי הצעיר גרוש, כותב בדיחות לסטנדאפיסטים, רוצה לכתוב רומן, רואים אותו אצל הפסיכולוג שלו ולפעמים הוא מרכיב משקפיים. הוא הלקוח היחיד של סוכנו הארווי (דני דה ויטו). ג'רי מרבה לדבר למצלמה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ציון לשבח לסרט הישראלי "אחורה" בפסטיבל התעודה IDFA 2018

"אחורה". באדיבות יח"צ

הסרט הישראלי "אחורה" של דנה גלמן זכה בציון לשבח בקטגורית סרט הסטודנטים התיעודי הטוב ביותר של פסטיבל IDFA 2018 (ה-31 במספר), שבהולנד. שווי הזכיה בציון לשבח הינו 2,500 אירו.

"אחורה" מציג לילה אחד בו מאות מהגרים בישראל מידפקים על דלתות מרשם האוכלוסין כדי לנסות לזכות במעמד של פליטים.

הסרט הופק בידי 'גאודאמוס הפקות' במסגרת הפרויקט התיעודי חברתי "מגילת העצמאות: 70 שנה אחרי" של בית הספר לקולנוע וטלויזיה ע"ש סטיב טיש של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם ערוץ 8 הוט וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות.

"המשפחה שלי" – ביקורת

"המשפחה שלי".

"המשפחה שלי" הוא סרט דרמה יפני אנושי עם נגיעות של הומור, שמתנהל באיטיות המאפשרת למכת המציאות להיספג עמוק יותר ולרגש. הוא מציג נושאים אוניברסליים של משפחתיות, מסירות ואהבה בתוך מסגרת של קושי הישרדותי ומשחק עם גבולות חברתיים. הזרות התרבותית עבור צופה מערבי עוזרת להבליט את המסר שלו. על אף הנרטיב הברור והעלילה המסקרנת של הסרט, הוא לא יתאים לצופים רבים, כי הוא מתפתח לאט והדגש בו על העברת תחושה ולא התקדמות שיטתית אל עבר סוף הסיפור.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ראלף שובר את האינטרנט: ראלף ההורס 2" – ביקורת

"ראלף שובר את האינטרנט: ראלף ההורס 2".

"ראלף שובר את האינטרנט", סרט ההמשך ל"ראלף ההורס" הוא סרט מתסכל מאוד, שכן הפער בין הפוטנציאל שלו לבין התוצר הסופי הוא גדול מאוד. זו בעיה שגם הסרט הקודם סבל ממנה, אך בעוד שהסרט הקודם היה רב חן באופן שחיפה על הפגמים, הסרט הזה פשוט לא עובד.

הסרט מתחיל בכך שהמשחק "שוגר ראש" שמהווה את ביתה של ונלופי נשבר. על מנת שבעל מתחם המשחקים לא יזרוק את המשחק, היא וראלף מנצלים את ה"ווי-פיי" החדש שהותקן במקום, כדי לצאת אל האינטרנט ולמצוא חלק חלופי למשחק באיביי. הרעיון אכן נחמד ואולי אף מסעיר אם אתה נמצא בשנת 2008. הסיפור מרגיש כל כך לא עדכני, ולמרות שהוא מתאמץ להיות מגניב (מילה שהבנתי שהחבר'ה הצעירים אוהבים), הוא פשוט לא עובד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קריד 2" – ביקורת

"קריד 2". מייקל ב. ג'ורדן.

"קריד 2" הוא יותר מסרט גרוע. הוא מבקש מהצופים הרוצים להנות ממנו, לשכוח מכל סרטי הקולנוע שהם ראו בחייהם. מלבד סדרת רוקי, כמובן.

רוב הסרטים בנוים על תבניות ואין עם זה בעיה. מה שהופך אותם למעניינים הוא האופן בו הסיפור מסופר – הדמויות, המסע אותו הן עוברות, סיפורי המשנה והיכולת של היוצרים לרגש. כל אלה כמעט ולא נמצאים בסרט הזה. במקום זה יש לנו תבנית בסיסית שאת מהלכה תוכלו לנחש מהשנייה הראשונה של הצפייה בסרט. נראה שהיוצרים ויתרו על הניסיון לייחד את הסרט באופן כלשהו ובחרו להישאר עם סצינות ערומות ונטולות כל רגש או עומק. סיפורי המשנה כל כך משעממים שהם רחוקים מלעזור.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 32- "סוף הוליוודי" (2002)

"סוף הוליוודי". טריט ויליאמס, וודי אלן.

כן, יש ב"סוף הוליוודי" ארבע דמויות עם השמות אל, האל, ואל ואֶלִי. על שמות של דמויות אחרות אצל אלן ראו בתחתית העמוד.

ואל וקסמן (וודי אלן), במאי שקרנו ירד וסובל מבימוי פרסומות, מקבל הזדמנות לביים סרט בתקציב 60 מיליון דולר תודות לאשתו לשעבר המפיקה אלי (טיה לאוני, שצעירה מאלן ב-31 שנה). הם היו נשואים במשך 10 שנים ויש לו בן מנישואים קודמים. אלי עזבה אותו בשביל ארוסה הנוכחי, האל ייגר (טריט ויליאמס), מנהל אולפן הפקות. היא משכנעת את האל שוואל המועמד המושלם לבימוי התסריט "העיר שלעולם לא ישנה" (כלומר ניו יורק, כמובן). מדובר בגרסה חדשה לסרט משנות ה-40 על יחסי אב ובן. ואל מציע לצלם את הסרט על ניו יורק בשחור-לבן (כמו "מנהטן"?), עם פסקול של קול פורטר או אירווינג ברלין.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסדרה הישראלית "נבסו" זכתה בפרס הקומדיה הטובה ביותר של האמי הבינלאומי 2018

"נבסו". מסקי שיברו, יוסי ואסה, מירב פלדמן, חנה לסלאו, גדי יגיל. צילום: טל גבעוני.

הסדרה הישראלית "נבסו" קטפה את פרס הסדרה הקומית הטובה ביותר של האמי הבינלאומי 2018 (ה-46 במספר). זוהי זכיה שניה של סדרה ישראלית, 8 שנים אחרי שזכתה "רמזור" בתחרות הזו שממשפחת פרסי האמי, אשר הבולטת בה היא תחרות האמי לפריים-טיים. עוד בפן המקומי, זכה סרט התעודה ההולנדי-ישראלי על הסופר הישראלי "אתגר קרת: מבוסס על סיפור אמיתי" בפרס לתכנית אמנותית (Arts Programming).

"נבסו" מספרת על משפחה צעירה ומעורבת של בעל אתיופי (יוסי ואסה) ואישה אשכנזיה (מירב פלדמן), והמתחים העדתיים שנוצרים בקרב המשפחה המורחבת עם הסבתא הפולניה (חנה לסלאו) והסבתא האתיופית (מסקי שיברו) וכדומה. ממוצע הרייטינג העונתי של הסדרה עמד על 20.4 אחוזים.

בפרס לסדרת הדרמה הבינלאומית הטובה ביותר זכתה העונה השניה של סדרת הלהיט "בית הנייר". לפני כחודש זכה סרט התעודה "טהורה לעד" בפרס האמי הדוקומנטרי, גם הוא כמובן ממשפחת פרסי האמי.

"חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" – ביקורת #2

"חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד". אדי רדמיין.

"חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" הוא סרט המשך נפלא בסדרת הסרטים החדשה של ג'יי. קיי. רולינג, יוצרת עולמו של הארי פוטר. העולם החדש שיצרה בסדרה זו אינו סתם הרחבה של העולם המוכר מסדרת הספרים והסרטים של פוטר, אלא עולם עשיר יותר ומרתק לא פחות.

הסרט הקודם בסדרה, התקבל בתחושה שרולינג, תסריטאית סדרת הסרטים הנוכחית, מנסה לגזור קופון על הצלחת סדרת הארי פוטר – ברם הסרט עצמו הוכיח שאין זה כך. בסרט שהיה קסם בפני עצמו, הוצגה לנו הדילמה המרכזית של עולם הקוסמים (להמשיך להתחבא בקרב בני האדם מבלי לתת להם לדעת על קיומם של קוסמים אל מול הרצון לקחת את השליטה בעולם בידיים) והכירו לנו את הגיבורים ואוייבם. "הפשעים של גרינדלוולד" מתחיל ישר בסצינת אקשן עם הבריחה של גרינדלוולד הרשע מהכלא.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קופות: בכורות צנועות ל"חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד", "פתאום משפחה" ול"אלמנות"

"חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד". אדי רדמיין.

שלושה סרטים עלו בבכורה בצפון אמריקה בסוף השבוע האחרון, ולכולם הכנסות צנועות יחסית וברף התחתון (או מתחת לרף) של ציפיות האולפנים והאנליסטים. מוביל את המגמה הזו הוא סרט הפנטסיה-הרפתקאות "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד", שהכניס בבכורתו 62.2 מיליון דולרים, על פי הערכות, כשהאולפנים ציפו שיכניס כ-65 מיליון דולרים. זוהי הבכורה החלשה ביותר ביקום הקסום של הסופרת-תסריטאית ג'יי.קיי רולינג ("הארי פוטר"), כשהבא בתור (של החלשים ביותר ביקום הזה) הוא קודמו, "חיות הפלא והיכן למצוא אותן", מלפני שנתיים. ברור למה אולפני האחים וורנר ידעו שהסרט לא יסחרר את הקופות – שהרי זה כבר הסרט העשירי ביקום הזה – והם התכוננו מבעוד מועד וריככו את המכה עם העלאת הסרט במקביל ב-79 ארצות נוספות (!), שהכניסו עוד 191 מיליון דולרים לקופתם. 37.5 מיליון דולרים מהסכום הזה הגיע מסין, והארץ הבולטת היחידה שעוד לא עלה בה הסרט היא יפן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מרדף חצות" – ביקורת

"מרדף חצות". רוברט דה נירו למעלה עם צ'רלס גרודין.

ציפיתי שוב ב"מרדף חצות" (1988), שלא זכרתי דבר ממנו מלבד זה שאהבתי אותו בזמנו. נהניתי ממנו גם הפעם.

הסיפור מלא תפניות, הפתעות ודמויות אך העלילה פשוטה בבסיסה: ג'ק וולש (רוברט דה-נירו) הוא צייד ראשים (bounty hunter) שמקבל משימה לתפוס ולהעביר מניו יורק ללוס אנג'לס את "הדוכס" (צ'רלס גרודין) בתוך ימים ספורים, עד יום שישי בחצות, תמורת 100 אלף דולר. "הדוכס" הוא רואה חשבון, ובנוסף לג'ק, דולקים אחריו מאפיונרים (את ראשם מגלם דניס פרינה), עמית למקצוע של ג'ק (ג'ון אשטון, "השוטר מבוורלי הילס") שנשכר בידי אדי (ג'ו פנטוליאנו), המעביד של ג'ק, ואיש אף-בי-איי (יפת קוטו) שג'ק גנב לו את תג הזיהוי שלו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »