מגזין סרטים (עמוד 246)

פסטיבל אוטופיה 2014: ריאיון עם דניאל ג'יידלין, במאית "טירוף כפול שלוש"

"טירוף כפול שלוש".

הקרנת הבכורה הישראלית לסרט "טירוף כפול שלוש" של השחקנית והבמאית דניאל ג'יידלין, תתקיים במסגרת פסטיבל אוטופיה 2014 ביום חמישי הקרוב. את ג'יידלין ראיתם אולי על המסך הקטן בסדרה המצליחה "ילדי ראש הממשלה", אך הפעם היא עברה אל מאחורי המצלמה בפרויקט משפחתי לחלוטין.

"ההורים שלי והדודים שלי תרמו הרבה עזרה," אומרת דניאל ג'יידלין. "אבא שלי הפיק בפועל, אמא שלי עשתה איפור ושיער וגם הסיעה אותנו, דוד שלי שהוא מוזיקאי ומפיק מוזיקלי [נתן כהן] תרם מוסיקה מקורית לסרט בנוסף להקלטות דיאלוגים. גם אמנים אחרים תרמו שירים מקוריים, וכך נוצר הפסקול. לגבי פוסט – הרוב נעשה על ידי דוד שלי נתן, ובן זוגי סטיבן הילדר, השותף שלי לחברת ההפקה שלנו. אז בעצם הכל נוצר על ידי משפחה וחברים."

ניסית לקבל תמיכה מקרנות הקולנוע?
דניאל: למען האמת אפילו לא עלה על דעתי לנסות לקבל תמיכה ממסדית. ארגנתי את ההפקה, ימי צילום, לוקיישנים, הכל – ופשוט התחלנו לצלם.

"רציתי לספר סיפור לא קונבנציונלי על שברון לב"

על מה הסרט "טירוף כפול שלוש"?
הסרט הוא על שלוש דמויות – שלושה אנשים צעירים שנפגשים בדרך לא צפויה. כל אחד מהם סובל מבעיה נפשית כלשהי, שמגבילה אותו וגורמת לו לסבל. בלילה בו הם נפגשים, הם יגלו שיש בידם או לתקן או להרוס אחד את השני.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פסטיבל אוטופיה 2014 – היום השלישי: "חולית של חודורובסקי", "החוזרים"

"חולית של חודורובסקי".

"חולית של חודורובסקי" – סרט תיעודי על "חולית" של במאי האוונגרד אלחנדרו חודורובסקי – סרט שמעולם לא צולם. חודורבסקי השקיע מספר שנים בהכנות לסרט הכוללים ציור של כל השוטים ותנועות המצלמה שהוא מתכנן. כמעט ארבעים שנה אחרי, חודורבסקי שכבר נכנס לעשור התשיעי של חייו, מדבר בנמרצות והתלהבות כמו סטודנט שמכין את סרט הגמר שלו. החזון של חודורבסקי מרהיב וכפי שנאמר לא פעם בסרט הוא הקדים את זמנו. כשרואים את החומרים, זו אינה קלישאה חלולה:  נראה שאין סיכוי שהחזון היה מתממש באותה תקופה.

הסרט בנוי עוקב באופן כרונולוגי ומתחיל בימיו כבמאי תיאטרון במקסיקו דרך סרטיו הראשונים ואז עובר להתמקד בתהליך העבודה על "חולית". לעיתים הסרט מרגיש כמו סרט אקשן בו מנהיג חבורה אוסף את הטובים והמוכשרים ביותר למשימה. במקרה של חודורובסקי מדובר (בין היתר) בפינק פלויד, אורסון וולס וסאלבדור דאלי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סדרות בת: הדור הבא

"כדאי שתתקשר לסול". בוב אודנקירק.

לאחרונה עלו דיבורים על סדרת בת ל"נשואים פלוס" (1997-1987) שרצה במשך 11 עונות, ובמרכזה יעמוד השחקן דיויד פאוסטינו, שגילם את באד. את שאר חברי המשפחה יכולנו לראות במשך השנים מאז שהסדרה ירדה. אד אוניל (אל באנדי) מככב ב"משפחה מודרנית", קייטי סגל (פג) ב"ילדי האנרכיה" (שהחלה את עונתה האחרונה), וכריסטינה אפלגייט (קלי) הופיעה בסרטים פה ושם והיו לה כמה סדרות שלא ממש הצליחו, והם בוודאי יופיעו בתפקידי אורח בעת צרה.
בשנה הבאה תעלה לשידור Better Call Saul, שבה מגלם בוב אודנקירק את עורך הדין סול גודמן שהוא גילם בסדרה עטורת הפרסים "שובר שורות" (2013-2008). בסדרות בת עוקבים אחרי מעלליה של דמות אהובה, בדרך כלל משנית שהופכת לדמות ראשית, כמו "מרפאה פרטית" שיצאה מ"האנטומיה של גריי". עוד הבדל בין סדרה רגילה על בחור רווק, בחורה שחוזרת לעיירת הולדתה או כל רופא/עורך דין לבין סדרת בת היא הקלות של מכירת הרעיון לקהל. הם יודעים, כביכול, מה הם הולכים לקבל, איזה עולם הם הולכים לראות בסדרה (גם אם זו יכולה להיות שונה לגמרי באופייה מהסדרה המקורית).

השנה החלה וזוכה להצלחה הסדרה "ילדה פוגשת עולם" שבמרכזה בתו של "ילד פוגש עולם" בכיכובו של בן סאבג'. סדרת הבת עוסקת בבת שלו, והוא מופיע בסדרה יחד עם אהובתו מהסדרה משנות ה-90 שרצה 7 עונות (הסדרה החדשה משודרת בערוץ אחר מהמקורית; שתיהן שייכות לחברת דיסני). "דגראסי- הדור הבא" בדרך לעונה ה-14(!) עונות, כבר 9 עונות יותר מהסדרה המקורית מסוף שנות ה-80; בעונה הראשונה שלה הופיעו שחקנים מהסדרה המקורית. ו"דאלאס", שסיימה את דרכה ב-91', שבה למסך לפני שנתיים ורצה כבר 3 עונות עם שחקנים מהצוות המקורי. היא רחוקה מההצלחה של הסדרה המקורית, אבל כל עולם הטלוויזיה השתנה מאז.

ואז חשבתי- אילו סדרות בת נוספות יכולות לעבוד?

1. נכדות גילמור
אתם יכולים לדמיין את לורליי כסבתא? רורי (אלכסיס בלידל) יולדת תאומות ומגדלת אותן עם בעלה בסביבה של אמה (לורן גרהם, "הורים במשרה מלאה" שעומדת לסיים את דרכה אחרי שש עונות) וסבתא-רבתא (קלי בישופ) מהסדרה המקורית שרצה במשך 7 עונות (2007-2000). עם כל הפטפוטים האינסופיים סביבן הבנות ילמדו לדבר תוך רגע -אם יצליחו להשחיל מילה זו כבר שאלה אחרת. כל מעריץ של הסדרה המקורית ישמח לשמוע שוב את הדיאלוגים האינסופיים של בנות גילמור. ואת בעלה של רורי יכול לגלם וינסנט קרטיזר, בעלה במציאות של אלכסיס, שבימים אלו גמר לגלם את פיט קמפבל ב-Mad Men.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פסטיבל אוטופיה 2014 – הימים הראשון והשני: "תיאורית האפס", "המכשפות מהיער", "לכידות"

"תיאוריית האפס". כריסטוף וולץ (משמאל) עם לוקאס הדג'ס.

"תיאורית האפס" – סרטו האחרון של טרי גיליאם נראה יותר כמו של במאי שרוצה להיות טרי גיליאם ולא גיליאם עצמו. כל המאפיינים הגיליאמים שם: עיצוב מרהיב (העתיד של  "ברזיל" פוגש את לונדון של "ד"ר פרנסאוס"), סוריאליזם ומצבי תודעה משונים, דמויות שחצו את קו השפיות. קוון לת' (כריסטוף וולץ) הוא מתכנת גאון ולא יציב נפשית, שמחכה באובססיביות לשיחת טלפון שתשנה את חייו. הבוס שלו (דיויד ת'יוליס) מסדר לו פרוייקט מהבית שמטרתו להוכיח שלקיום אין משמעות. התהליך הזה מערער אותו עוד יותר, אבל גם חושף בפניו רבדים שונים אודות עצמו והחיים.

הדמיון החזותי של גיליאם ייחודי ובלתי נשכח, וגם טכניקות הסיפוריות שלו מבוססות הרבה על התודעה של הגיבור ופחות על המציאות – בכל הקשור באלה גיליאם הוא עדיין בעל קול ייחודי ומרתק. הבעיה ש"תיאורית האפס" הוא פשטני למדי. בסרטיו של גיליאם לרוב אין מסר ישיר, הסרטים מאתגרים את הצופה ודורשים ממנו לעבוד כדי להבין אותו (גם אם לא תמיד הדבר ברור). "תיאורית האפס" מגיש לנו את מוסר ההשכל שלו על מגש וכל מה שנותר מהסרט זו עטיפה יפה ונוצצת. גיליאם שיודע גם לעשות סרטים חכמים ומתוחכמים אפילו לילדים ("הברון מינכהאוזן") נופל הפעם לקלישאות חלולות. זהו אולי סרטו החלש ביותר, שכן "האחים גרים" אולי סרטו הסתמי ביותר עד כה לפחות היה נטול יומרה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פסטיבל אוטופיה: ריאיון עם במאי סרט המד"ב "עולם אחר", איתן ראובן

"עולם אחר".

פסטיבל אוטופיה 2014 למדע, דמיון ועתיד, נפתח אמש (שבת) בסינמטק תל אביב, לראשונה מחוץ לגבולות התחרותיים של חג סוכות, כשהקהל נדרש היה לבחור בין הסרטים שלו לבין הסרטים של פסטיבל חיפה. הסרט הישראלי הארוך הראשון שיוקרן בפסטיבל אוטופיה השנה יהיה סרט הפעולה-מדע-בדיוני "עולם אחר" של איתן ראובן. זהו סרט ישראלי עם הסתכלות אל מעבר לים – דובר אנגלית כולו, וללא שחקנים ישראלים מפורסמים כמו ליאור אשכנזי או עפר שכטר. לפני כחודש הסרט קיים את הקרנת הבכורה שלו בפסטיבל פליקרז רוד איילנד, שבארה"ב, וחזר עם פרס לסרט המד"ב הטוב ביותר. כעת, ההפקה הישראלית הזו שיצאה לדרך עוד ב-2009 ונשארה עצמאית לחלוטין לכל אורכה, מגיעה לפסטיבל המדע הישראלי – וזהו זמן מצוין לשוחח עם הבמאי.

על מה הסרט "עולם אחר"?
איתן: בעתיד פוסט אפוקליפטי, תוכנית לוחמה ביולוגית יוצאת מכלל שליטה ומשאירה 4 שורדים שנלחמים על חיהם מול הנגועים במחלה. תוך שהם נאבקים בהישרדותם הם מנסים להבין מה קורה, לגלות שורדים נוספים ולחשוף את האמת.

ניסית לקבל תמיכה מקרנות הקולנוע להפקת הסרט?
ניסינו בשלב המוקדם לפנות למספר קרנות אולם נדחנו על הסף באמתלה שהסרט אינו מתאים ומשרת את צורכי הקרן. בשלב הפוסט פנינו שוב לקרנות לבקש השלמת הפקה. אחד ממנהלי הקרנות התקשר אלי באופן אישי וסיפר כי מתוך עשרות הבקשות שהוגשו רק 3 קיבלו מענק, אולם הרגיש צורך להתקשר ולברך באופן אישי על רמת ההפקה המרשימה במיוחד. אין לי שום טענות או אכזבה מהקרנות ותפקידן מבורך למרות שלא קיבלנו שום תמיכה משום גורם שהוא.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פסטיבל אוטופיה 2014 – המלצות

"תיאוריית האפס".

פסטיבל אוטופיה עבר כמה וכמה גלגולים בחייו: תחילה היה חלק מאייקון כשפסטיבל הסרטים מהווה רק חלקמהפעילויות, לאחר מכן שינה את שמו לאייקון TLV  ולבסוף התקבע השם הנוכחי: אוטופיה (מעניין כמה מתוך הסרטים המוצגים בו הם באמת אוטופיים ולא דיסאוטופיים?). חרף כל השינויים הללו, הפסטיבל שמר על שני מאפיינים בולטים: התקיים תמיד בחופשת סוכות וסיפק את המיטב של סרטי המד"ב, אימה, פנטזיה ושאר ז'אנרים שבימים כתיקונם לא זוכים לזמן מסך רב. לפסטיבל שמתחיל מחר, בשבת (13.9), נותר רק מאפיין אחד – הסרטים. אבל כשבאים לדון בפסטיבל סרטים, זה גם הדבר החשוב ביותר.

הבציר של השנה כולל 34 סרטים באורך מלא, בינהם 7 ישראלים, 2 תיעודיים ו-4 קלאסיקות. בנוסף מתקיימת תחרות סרטים קצרים ישראלית וכן הקרנה של קצרים ישראלים מחוץ לתחרות ומקבץ קצרים בינלאומי אחד.

סרט הפתיחה הוא סרטו האחרון של טרי גיליאם ("12 קופים", "ברזיל" שיוקרן אף הוא) "תיאורית האפס". גיליאם, שהקריירה הקולנועית שלו היא מין שילוב בין דון קישוט לפאוסט, מצליח ליצור סרטים פעם אחר פעם למרות הכישלונות הכלכליים (לכל סרט שני שלו יש סרט תיעודי שעוקב אחרי הקשיים בהפקתו) והאסונות המתלווים אליהם (מותו של הית' לאג'ר באמצע צילומי "מופע הפלאים של דוקטור פרנסוס" הוא המקרה האחרון). סרטיו של גיליאם עוסקים בגבול בין מציאות לפנטזיה ומאבק בבלתי אפשרי, וכך גם הפעם: קוון לת' (כריסטוף וולץ) מגלם גאון מחשבים שמתמודד עם אתגר בלתי אפשרי שמפיל עליו הבוס שלו: גילוי משמעות החיים. סרטיו של גיליאם (שהגיע לעולם הקולנוע מחבורת "מונטי פייתון" שם היה אחראי על קטעי האנימציה) מאופיינים בעיצוב ויזואלי ייחודי, שתואם לרוב לנזילות של המציאות שסרטיו מציגים, וגם הפעם התוצאה לא אמורה להיות שונה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"יחפה" – ביקורת

"יחפה". אוואן רייצ'ל ווד, סקוט ספידמן.

בתחושה האישית שלי, חסרות קומדיות רומנטיות טובות בשנים האחרונות. הן אפילו לא חייבות להיות טובות, אבל לי לפחות לא זכורות יותר מדי קומדיות רומנטיות על המסך הגדול מהשנים האחרונות. לכן כשניגשתי ל"יחפה" קיוויתי לקצת ישועה לז'אנר, אבל "יחפה" לא בדיוק מתיישב על המשבצת הזו. לא משום שהוא אינו רומנטי ולא משום שאינו קומי (לפרקים), אלא משום שהסרט אינו קומי ברוחו, וזה אולי אחד הדברים החשובים ביותר לקומדיה רומנטית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרטים שיהיו מועמדים לאוסקר 2015

"פוקס-קצ'ר". סטיב קארל, צ'אנינג טאטום.

פסטיבל ונציה נחתם, פסטיבל טורנטו בעיצומו, והרבע האחרון של השנה מתקרב – עת יוקרנו רוב הסרטים שיהיו מועמדים לאוסקר 2015. מהסרטים שכבר יכולנו לראות יהיו מעט מאוד מועמדויות. "התבגרות" צפוי להיות מועמד לתסריט מקורי, אך האם יצליח להיות מועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר (גם בקטגוריה המורחבת של עד 10 סרטים?). חסר להם ש"מלון גרנד בודפשט" לא יהיה מועמד למשהו, לפחות לעיצוב אמנותי ולצילום.

חלק מהסרטים ברשימה הזאת כבר קוצרים שבחים מההקרנות בפסטיבלים, את חלקם אף אחד עוד לא ראה, אז עדיין יש תקווה שיהיו טובים וראויים לפרסים. יש יותר ויותר טקסי פרסים בשנים האחרונות, אך האוסקר הוא עדיין היוקרתי מכולם. אלו 18 סרטים שסביר להניח שידברו עליהם בחודשים הקרובים:

Foxcatcher ("פוקס-קצ'ר" כנראה)
סרטו של בנט מילר ("קפוטה", "מאניבול") שהיה אמור לצאת בשנה שעברה, אך לפי הביקורות הראשונות הדחייה לא נבעה מאיכותו. סטיב קארל, צ'אנינג טייטום ומארק רופאלו בסרט שמבוסס על סיפור אמיתי על רצח וספורט. האקדמיה אוהבת את הסרטים של מילר, ויש ביקורות טובות על הסרט בכלל ועל המשחק של כל הצוות בפרט.
מועמדויות צפויות: סרט, במאי, שחקן ראשי, שחקן משנה (ו/או שני שחקנים ראשיים), תסריט מעובד.

Unbroken
סרטה של אנג'לינה ג'ולי (היא כתבה וביימה אך לא משחקת בו) על לואיס זמפריני, שהיה שבוי של היפנים במלחמת העולם השנייה ואצן אולימפי לאחר מכן. בתפקיד הראשי ג'ק אוקונל. ארבעת החתומים על התסריט: האחים כהן (שזכו באוסקר גם על התסריטים של "פארגו" ו"ארץ קשוחה"), ויליאם ניקולסון (שהיה מועמד לאוסקר על התסריטים של "ארץ הצללים" ו"גלדיאטור") וריצ'רד לה-גרווניס (שבין השאר כתב את "פישר קינג" שעליו היה מועמד לאוסקר ואת התסריט של "הגשרים של מחוז מדיסון").
מועמדויות אפשריות: סרט, שחקן ראשי, תסריט מעובד (אני לא בטוח שזכו ארבעה אנשים בפרס התסריט), עריכה, צילום (אולי סוף סוף זכייה ראשונה של רוג'ר דיקנס במועמדות ה-12 שלו!).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

החלו צילומי הסרט הישראלי "בלדה ליוסף" של ריקי שלח

ריקי שלח על הסט של "בלדה ליוסף". צילום: רות דאוני

החלו השבוע צילומי סרט הדרמה הישראלי "בלדה ליוסף" של ריקי שלח ("החורף האחרון") על פי תסריט של רועי רשקס ורמי רודן ז"ל. התסריט נכתב לפי מחזה מאת רשקס בהשראת האירוע האמיתי בו מת החיל הדרוזי מדחת יוסף (ויקיפדיה).

העלילה מתרחשת בקבר יוסף שבשכם, באוקטובר 2000 (עת המהומות הגדולות תחת ממשלת אהוד ברק – ויקיפדיה). ארבעה אנשים עם ארבע אג'נדות שונות – תלמיד ישיבה, קצין דרוזי, חייל צעיר ושומר ערבי – נותרים מאחור, מוקפים בהמון משולהב ונסקלים באבנים. כשהחיים הולכים ונגזלים מהם, גוועות ההצהרות הגדולות והארבעה מצליחים ליצר, מה שבחוץ כבר נשכח: כבוד הדדי וחמלה. בסרט מככבים מיקי גבע, רהאג אבורוקן, פולי רשף ואיתי שור.

הצילומים צפוים להסתיים לפני החגים. בימים אלו מוקרן סרטו של שלח "אילוף הגוררת" בבתי הקולנוע, וסרטו "טוביאנסקי" התקבל לתחרות הרשמית של פסטיבל חיפה המתקרב ובא.

מוני מושונוב מככב בסרט שיצג את בולגריה באוסקר 2015

"רפסודיה בולגרית". מוני מושונוב מימין.

הקו-פרודוקציה הישראלית-בולגרית הראשונה שיצאה מההסכם שחתמה שרת התרבות לימור לבנת לפני כשנתיים, "רפסודיה בולגרית", תיצג את בולגריה בטקס פרסי האוסקר 2015 (ה-87 במספר). בסרט מככב השחקן הישראלי מוני מושונוב.

הסרט מתרחש באביב 1943. היהודים בבולגריה חייבים לציית לחוקי נירנברג של גרמניה הנאצית בת בריתה של בולגריה. מוני וג'וג'ו, שני נערים חברים בני 17, יהודי ובולגרי, פוגשים בשלי, נערה יהודיה בת גילם מקוואלה שבצפון יוון. מערכת היחסים בין השלושה וגבולות הידידות בין שני הנערים עומדים במבחן קשה כששניהם מתאהבים בנערה, בשעה שבחוץ גועשת המלחמה והבולגרים נאלצים להיענות לבקשות הטרנספר של יהודים ברכבות המשא שעומדות בסופיה ומיועדות להישלח אל המחנות.

את הבחירה ליצוג באוסקר עורכת מועצת הקולנוע הבולגרית.

"התבגרות" – ביקורת

"התבגרות". אלר קולטריין.

"התבגרות" הוא ככל הנראה הסרט הכי לא סרט שאני מכיר. או שמא ההפך? הוא סרט כמו שסרט באמת אמור להיות. הוא ראליסטי מראשיתו ועד סופו: נפתח באופן שרירותי בשיחה פילוסופית נטולת הקשר ונגמר בשיחה אחרת בעלת אופי דומה. בין לבין חולפות 12 שנים, 12 שנים אמתיות ולא 12 שנים קולנועיות. אלו לא 12 שנים בזמן ג'ק באוור, אלא זה הזמן שלקח לצלם את הסרט. זה לא שההפקה נכנסה לקשיים, אלא זה היה הרעיון שעומד מאחורי יצירה זו: לצלם קטעים קצרים כל שנה, המשקפים עוד שנה בחיי הדמויות (אם כי נדמה שעל המסך החסירו כמה שנים) כתוצאה מכך השחקנים גדלו והשתנו הודות לנפלאות הזמן ולא קסמי האיפור.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

אביב אלוש מזדהה עם "סיפור האהבה הארץ-ישראלי" של דן וולמן

אביב אלוש, מתוך "עד סוף העולם".

השחקן אביב אלוש ("להיות איתה") יככב לצידה של עדי ביילסקי ("מלח הארץ") בסרטו הבא דן וולמן, "סיפור אהבה ארץ-ישראלי". את התסריט כתבה דיתה גרי על פי המונודרמה וסיפור חייה של פנינה גרי.

פנינה גרי, אז פנינה דרומי (בגילומה של ביילסקי) היתה מושבניקית מנהלל שניהלה רומן עם עלי בן יצחק (אלוש), בנם של רחל ינאית ויצחק בן צבי, הנשיא השני של ישראל. הרומן נקטע ערב חתונתם, כאשר עלי נפל במארב ליד קיבוץ 'בית קשת'. יופיעו בסרט גם יצחק חזקיה, אלכס אנסקי, מאיה ורטהיימר ומעין ויינשטוק.

גם את הסרט הזה מפיק וולמן בצורה עצמאית, והוא יחל את צילומי בשבוע זה.